שינויים

חוסר האמון במדע מוזן גם על ידי מקרים אמיתיים של הטיות מדעיות - הן מקרים של טעויות או סילופים של מדענים שנובעות מסיבות שונות שנתגלו עם הזמן, והן במאמצים מערכתיים יותר של ממשלות ובעיקר [[תאגידים גדולים]] שמנסים לעוות ממצאים של מחקרים מדעיים בניסיון לייצר אמירה שמתאימה להם - [[הטיית מחקרים על ידי חברות]]. אף כי הטיות כאלה קיימות והן עלולות להיות דבר מסוכן ומשמעותי, בדרך כלל רוב ההטיות האלה נחשפות לאחר כמה שנים או כמה עשרות שנים, מתוך המנגנון המדעי עצמו, או על ידי תחקירים של עיתונאים. תהליכים אלה של חשיפת האמת ותיקון, הם בדרך כלל מהירים יותר מאשר תיקונים במוסדות חברתיים אחרים כמו דתות, אידאולוגיות חברתיות ועוד. הוגים חברתיים ומדענים מנסים למצוא דרכים לתקן סילופים במדע, ובעיקר השפעות של אינטרסים של חברות או ממשלות על המחקר המדעי, זאת בין היתר על רקע הכרה בת מאות שנים לפיה [[השיטה המדעית]] היא הדרך הטובה ביותר בינתיים להתקדם להבנה טובה יותר ולאידאלים כמו [[אמת]] או ידע מקיף ו[[הוליסטי]] וכן כדרך לשפר את העולם בסופו של דבר. כמו כן בקרב פעילים חברתיים רבים יש שימוש במחקרים מדעיים כדי להתמודד עם סילופים, עיוותים או ספינים מצד גופים חזקים - לדוגמה במאבקים של [[סביבתנים]] נגד [[חברות מזהמות]] או אנשי [[בריאות הציבור]] במאבק נגד [[חברות הטבק]].  

חוסר האמון במדע מוזן גם על ידי מקרים אמיתיים של הטיות מדעיות - הן מקרים של טעויות או סילופים של מדענים שנובעות מסיבות שונות שנתגלו עם הזמן, והן במאמצים מערכתיים יותר של ממשלות ובעיקר [[תאגידים גדולים]] שמנסים לעוות ממצאים של מחקרים מדעיים בניסיון לייצר אמירה שמתאימה להם - [[הטיית מחקרים על ידי חברות]]. אף כי הטיות כאלה קיימות והן עלולות להיות דבר מסוכן ומשמעותי, בדרך כלל רוב ההטיות האלה נחשפות לאחר כמה שנים או כמה עשרות שנים, מתוך המנגנון המדעי עצמו, או על ידי תחקירים של עיתונאים. תהליכים אלה של חשיפת האמת ותיקון, הם בדרך כלל מהירים יותר מאשר תיקונים במוסדות חברתיים אחרים כמו דתות, אידאולוגיות חברתיות ועוד. הוגים חברתיים ומדענים מנסים למצוא דרכים לתקן סילופים במדע, ובעיקר השפעות של אינטרסים של חברות או ממשלות על המחקר המדעי, זאת בין היתר על רקע הכרה בת מאות שנים לפיה [[השיטה המדעית]] היא הדרך הטובה ביותר בינתיים להתקדם להבנה טובה יותר ולאידאלים כמו [[אמת]] או ידע מקיף ו[[הוליסטי]] וכן כדרך לשפר את העולם בסופו של דבר. כמו כן בקרב פעילים חברתיים רבים יש שימוש במחקרים מדעיים כדי להתמודד עם סילופים, עיוותים או ספינים מצד גופים חזקים - לדוגמה במאבקים של [[סביבתנים]] נגד [[חברות מזהמות]] או אנשי [[בריאות הציבור]] במאבק נגד [[חברות הטבק]].  

הכחשת מדע נוגעת לסוגיות עמוקות של משבר [[אמון]] ול[[משבר המוצרים הציבוריים]] - על רקע חוסר אמון של אנשים רבים בעיתונות, בפוליטיקאים, ברופאים, ב[[חברות תרופות]], ובמדענים ובגופי מדע וגופי בריאות. הן לבעיות של [[קשרי הון שלטון]] בין מדענים, גופי מחקר, [[תאגידים גדולים]] ופוליטיקאים והן לכך שאינטרסים כספיים עלולים לעוות מחקרים מדעיים או את ההצגה שלהם בתקשורת. מצד שני אנשים רבים הם חסרי השכלה מדעית ולא מבינים מהי [[השיטה המדעית]]. בנוסף חלקים מהציבור חוששים מפני המדע ומפני [[שינוי טכנולוגי]] ולכן מתפתים להאמין ל[[תאוריית קונספירציה]] גם אם אלו מובילות לסתירה עצמית או שהם חוזרים על רעיונות שנבחנו בעבר ונפסלו. הכחשת מדע קשורה להפצה של [[דיסאינפורמציה]] ול[[אמון במוסדות|אמון נמוך במוסדות]].  

הכחשת מדע נוגעת לסוגיות עמוקות של משבר [[אמון]] ול[[משבר המוצרים הציבוריים]] - על רקע חוסר אמון של אנשים רבים בעיתונות, בפוליטיקאים, ברופאים, ב[[חברות תרופות]], ובמדענים ובגופי מדע וגופי בריאות. הן לבעיות של [[קשרי הון-שלטון]] בין מדענים, גופי מחקר, [[תאגידים גדולים]] ופוליטיקאים והן לכך שאינטרסים כספיים עלולים לעוות מחקרים מדעיים או את ההצגה שלהם בתקשורת. מצד שני אנשים רבים הם חסרי השכלה מדעית ולא מבינים מהי [[השיטה המדעית]]. בנוסף חלקים מהציבור חוששים מפני המדע ומפני [[שינוי טכנולוגי]] ולכן מתפתים להאמין ל[[תאוריית קונספירציה]] גם אם אלו מובילות לסתירה עצמית או שהם חוזרים על רעיונות שנבחנו בעבר ונפסלו. הכחשת מדע קשורה להפצה של [[דיסאינפורמציה]] ול[[אמון במוסדות|אמון נמוך במוסדות]].  

הדבר קשור למספר היבטים סוציולוגיים. היבט נוסף של הכחשת מדע נוגע לצורך בזהות והשתייכות חברתית - על רקע [[תרבות הצריכה]] והקשר שלה לפוסט-מודרניזם. מבחינה זו הכחשת מדע יכולה לספק תחושת ביטחון - העולם המודרני -[[תעשייתי]] הפך להיות עולם מסובך מאוד עם הרבה מאוד [[טכנולוגיה]] ועם הרבה השפעות מגוונות בעקבות ה[[גלובליזציה]]. קיימת תחושה של [[ניכור]] משמעותי. כדי להתמודד עם הניכור יש צורך להתחבר ל[[קהילה]] כלשהי או דת או אידאולוגיה שתספק תחושה של [[זהות]] ובטחון. ברוב המקרים הסברים שקהילות אלה מספקות לגבי איך העולם עובד הן הסברים פשוטים יחסית, שמאפשרים לאנשים רבים להתחבר סביב [[מיתוס]] או [[סדר חברתי]] מסויים. מדע עשוי להציג תמונה מסובכת יותר שעלולה לפגוע במיתוסים ולכן יש נטיה לדחות לפחות חלקים ממנו. סוגיות מדעיות רבות הן מסובכות והסברים פופוליסטיים במובן הרע הן קלים יותר להסבר הפצה ושימור. היבט נוסף של הכחשת מדע נוגע ל[[שנאת אליטות]] וזיהוי בין המדע לבין הליברליזם. אנשים שמתנגדים לרעיונות ליברליים או לאליטה החברתית המקושרת אליו (בעלי מקצועות חופשיים) נוטים לקשר בין המדע לבין הליברליזם ולדחות את שניהם.  

הדבר קשור למספר היבטים סוציולוגיים. היבט נוסף של הכחשת מדע נוגע לצורך בזהות והשתייכות חברתית - על רקע [[תרבות הצריכה]] והקשר שלה לפוסט-מודרניזם. מבחינה זו הכחשת מדע יכולה לספק תחושת ביטחון - העולם המודרני -[[תעשייתי]] הפך להיות עולם מסובך מאוד עם הרבה מאוד [[טכנולוגיה]] ועם הרבה השפעות מגוונות בעקבות ה[[גלובליזציה]]. קיימת תחושה של [[ניכור]] משמעותי. כדי להתמודד עם הניכור יש צורך להתחבר ל[[קהילה]] כלשהי או דת או אידאולוגיה שתספק תחושה של [[זהות]] ובטחון. ברוב המקרים הסברים שקהילות אלה מספקות לגבי איך העולם עובד הן הסברים פשוטים יחסית, שמאפשרים לאנשים רבים להתחבר סביב [[מיתוס]] או [[סדר חברתי]] מסויים. מדע עשוי להציג תמונה מסובכת יותר שעלולה לפגוע במיתוסים ולכן יש נטיה לדחות לפחות חלקים ממנו. סוגיות מדעיות רבות הן מסובכות והסברים פופוליסטיים במובן הרע הן קלים יותר להסבר הפצה ושימור. היבט נוסף של הכחשת מדע נוגע ל[[שנאת אליטות]] וזיהוי בין המדע לבין הליברליזם. אנשים שמתנגדים לרעיונות ליברליים או לאליטה החברתית המקושרת אליו (בעלי מקצועות חופשיים) נוטים לקשר בין המדע לבין הליברליזם ולדחות את שניהם.