שינויים

* מאמר שפורסם בשנת 2001 בכתב העת "אמריקן ג'ורנל אוף קידני דזיסס", המליץ על שימוש בגירסה סינתטית של הוויטמין D. מחבר המאמר קיבל עבור כתיבתו תשלום מ[[חברת יחסי ציבור]] של אבוט לבורטוריס, אשר מייצרת גירסה סינתטית של ויטמין D.<ref name="themarker2006"/>

* מאמר שפורסם בשנת 2001 בכתב העת "אמריקן ג'ורנל אוף קידני דזיסס", המליץ על שימוש בגירסה סינתטית של הוויטמין D. מחבר המאמר קיבל עבור כתיבתו תשלום מ[[חברת יחסי ציבור]] של אבוט לבורטוריס, אשר מייצרת גירסה סינתטית של ויטמין D.<ref name="themarker2006"/>

* מאמר חיובי על משכך הכאבים פרסטמול של גלקסו סמית' קליין פורסם בעיתון המדעי "בריטיש מדיקל ג'ורנל", מבלי לציין שהמחברת קיבלה כסף מהחברה<ref name="themarker2006"/>

* מאמר חיובי על משכך הכאבים פרסטמול של גלקסו סמית' קליין פורסם בעיתון המדעי "בריטיש מדיקל ג'ורנל", מבלי לציין שהמחברת קיבלה כסף מהחברה<ref name="themarker2006"/>

* חברת התרופות וויאט, עסקה בקידום מאמרים מדעיים מסוג "כותבי צללים" שיכתבו מאמרים מדעיים לכאורה כדי לקדם את התרופות שלה לטיפולים הורמנליים. הבעיות בטיפולים נתגלו בשנת 2002, ונשים רבות הפסיקו לבצע אותן. מניות החברה ירדו ב-50 אחוז. בשנת 2009 בעקבות הליך משפטי נגד החברה התברר היקף הפעילות בקידום מחקרים מוטים בעד התרופה. החברה נמכרה באותה שנה לחברת התרופות פייזר.  

* חברת התרופות וויאט, עסקה בקידום מאמרים מדעיים מסוג "כותבי צללים" שיכתבו מאמרים מדעיים לכאורה כדי לקדם את התרופות שלה לטיפולים הורמונליים. הבעיות בטיפולים נתגלו בשנת 2002, ונשים רבות הפסיקו לבצע אותן. מניות החברה ירדו ב-50 אחוז. בשנת 2009 בעקבות הליך משפטי נגד החברה התברר היקף הפעילות בקידום מחקרים מוטים בעד התרופה. החברה נמכרה באותה שנה לחברת התרופות פייזר.  

* חברת התרופות [[פייזר]] הציעה לכתבי עת רפואיים עשרות מאמרים אוהדים על תרופתה זולופט, באמצעות משרד הפרסום אוגילבי מקבוצת WPP<ref name="themarker2006"/>

* חברת התרופות [[פייזר]] הציעה לכתבי עת רפואיים עשרות מאמרים אוהדים על תרופתה זולופט, באמצעות משרד הפרסום אוגילבי מקבוצת WPP<ref name="themarker2006"/>

* [[ג'ונסון אנד ג'ונסון]] הורתה באמצעות חברת יחסי ציבור לכותבת ששכרה, לשפץ תוצאות של מחקר על תרופתה לאנמיה "אפרקס", לקראת פרסומו בכתב העת המדעי "קליניקל נפרולוג'י"<ref name="themarker2006"/>

* [[ג'ונסון אנד ג'ונסון]] הורתה באמצעות חברת יחסי ציבור לכותבת ששכרה, לשפץ תוצאות של מחקר על תרופתה לאנמיה "אפרקס", לקראת פרסומו בכתב העת המדעי "קליניקל נפרולוג'י"<ref name="themarker2006"/>

=== ניצול הכוח המונופוליסטי של חברות התרופות ===

=== ניצול הכוח המונופוליסטי של חברות התרופות ===

חברות התרופות הן בעלות [[מונופול]] עקב הפטנט שיש להם על תרופות. בשנים האחרונות קיימת בעיה גדלה של ניצול כוח השוק של החברות. הללו מעלות את מחירי התרופות בלי קשר להיבטים אחרים כמו יעילות או הוצאות מחקר. בנוסף החברות מתמחרות את התרופות בהתאם לפחדים ולתקוות של הצרכנים שלא בהכרח יודעים מה יעילות התרופה, וכן בהתאם לכך שתרופה שהיא יקרה יותר היא כביכול טובה יותר. {{הערה|שם=linder_260216}} בשנת 2016 הזהיר הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) כי הגידול בהוצאות הבריאות, ובכלל זה הגידול בהוצאות על תרופות וטכנולוגיות רפואיות, גבוה בהרבה מהצמיחה הכלכלית במדינות המערב, וכי מערכות אלה ייהפכו למודל כלכלי לא בר־קיימא ויפגעו בכלל האוכלוסיה. {{הערה|שם=linder_260216}}  

חברות התרופות הן בעלות [[מונופול]] עקב הפטנט שיש להם על תרופות. בשנים האחרונות קיימת בעיה גדלה של ניצול כוח השוק של החברות. הללו מעלות את מחירי התרופות בלי קשר להיבטים אחרים כמו יעילות או הוצאות מחקר. בנוסף החברות מתמחרות את התרופות בהתאם לפחדים ולתקוות של הצרכנים שלא בהכרח יודעים מה יעילות התרופה, וכן בהתאם לכך שתרופה שהיא יקרה יותר היא כביכול טובה יותר. {{הערה|שם=linder_260216}} בשנת 2016 הזהיר הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) כי הגידול בהוצאות הבריאות, ובכלל זה הגידול בהוצאות על תרופות וטכנולוגיות רפואיות, גבוה בהרבה מהצמיחה הכלכלית במדינות המערב, וכי מערכות אלה ייהפכו למודל כלכלי לא בר־קיימא ויפגעו בכלל האוכלוסייה. {{הערה|שם=linder_260216}}  

לפי מחקר שפורסם ב-2015, 
ב–Journal of Economic Perspectives, מחירן של 58 התרופות המובילות לסרטן בארצות הברית עלה ב–10% בכל שנה בשני העשורים האחרונים. לפי המחקר, בעוד שב–1995 עלות שנת חיים נוספת לחולה סרטן בארה"ב היתה 54 אלף דולר, ב–2005 קפץ המחיר ל–139 אלף דולר, וב–2015 הוא נסק ל–207 אלף דולר עבור אותה תועלת ממש. המחיר, כמעט מיותר לומר, גדל בקצב גבוה בהרבה מהשיפור ביעילות התרופה או מהאינפלציה. יש חוקרים בספרות הרפואית המתייחסים לכך כ"רעילות כספית", כדי לתאר כיצד לצד הרעילות הקלינית של תרופות (תופעות הלוואי), יש להן לפעמים גם "רעילות כספית", שגורמת לחולים נזקים כמו כניסה לחובות או פשוט לא להצליח לממן את התרופה. בארגון הסיוע "חברים לרפואה", וכן רופאים מתארים מצבים שבהם משפחות כולל משפחות עניות עושות מאמצים גדולים כדי לגייס מאות אלפי שקלים בשנה כדי לטפל בחולים. דבר זה בא במחירים כבדים של כניסה לחובות ואיבוד רכוש.  {{הערה|שם=linder_260216|רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/markerweek/1.2863838 מה באמת עומד מאחורי המחיר המטורף של התרופות שמצילות חיים?] דה-מרקר, 26.02.2016}} התייקרות התרופות החדשות לסרטן יוצרות נורמות חדשות לגבי מה נחשב מחיר "נורמלי" לטיפול והדבר מעלה את מחירי התרופות גם בתחומים אחרים כמו תרופות לצהבת נגיפית או סוכרת. {{הערה|שם=linder_260216}}

לפי מחקר שפורסם ב-2015, 
ב–Journal of Economic Perspectives, מחירן של 58 התרופות המובילות לסרטן בארצות הברית עלה ב–10% בכל שנה בשני העשורים האחרונים. לפי המחקר, בעוד שב–1995 עלות שנת חיים נוספת לחולה סרטן בארה"ב הייתה 54 אלף דולר, ב–2005 קפץ המחיר ל–139 אלף דולר, וב–2015 הוא נסק ל–207 אלף דולר עבור אותה תועלת ממש. המחיר, כמעט מיותר לומר, גדל בקצב גבוה בהרבה מהשיפור ביעילות התרופה או מהאינפלציה. יש חוקרים בספרות הרפואית המתייחסים לכך כ"רעילות כספית", כדי לתאר כיצד לצד הרעילות הקלינית של תרופות (תופעות הלוואי), יש להן לפעמים גם "רעילות כספית", שגורמת לחולים נזקים כמו כניסה לחובות או פשוט לא להצליח לממן את התרופה. בארגון הסיוע "חברים לרפואה", וכן רופאים מתארים מצבים שבהם משפחות כולל משפחות עניות עושות מאמצים גדולים כדי לגייס מאות אלפי שקלים בשנה כדי לטפל בחולים. דבר זה בא במחירים כבדים של כניסה לחובות ואיבוד רכוש.  {{הערה|שם=linder_260216|רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/markerweek/1.2863838 מה באמת עומד מאחורי המחיר המטורף של התרופות שמצילות חיים?] דה-מרקר, 26.02.2016}} התייקרות התרופות החדשות לסרטן יוצרות נורמות חדשות לגבי מה נחשב מחיר "נורמלי" לטיפול והדבר מעלה את מחירי התרופות גם בתחומים אחרים כמו תרופות לצהבת נגיפית או סוכרת. {{הערה|שם=linder_260216}}

טל מורגנשטיין, מנהלת האגף להערכת טכנולוגיות במשרד הבריאות, מעריכה ששילוב של כמה כשלים גרם למחירי התרופות לעלות. האחת היא שרשויות בכל העולם מוכנות לשלם את מחירי התרופות. סיבה שניה היא שהחברות עושות חישוב של עלות הסבל הנחסך לחולה ואת הפחד שלו ומתמחרות את התרופה בהתאם לכך.  סיבה שלישית היא ששיטת התמחור היא לפי ציטוט מחירים בעולם (מדינות קובעות מחירי תרופות לפי ממוצע מחירים של מדינות אחרות) דבר שגורם שחברות התרופות לא רוצות להוריד מחיר באף מדינה - כי זה משפיע על כלל השווקים. {{הערה|שם=linder_260216}}

טל מורגנשטיין, מנהלת האגף להערכת טכנולוגיות במשרד הבריאות, מעריכה ששילוב של כמה כשלים גרם למחירי התרופות לעלות. האחת היא שרשויות בכל העולם מוכנות לשלם את מחירי התרופות. סיבה שנייה היא שהחברות עושות חישוב של עלות הסבל הנחסך לחולה ואת הפחד שלו ומתמחרות את התרופה בהתאם לכך.  סיבה שלישית היא ששיטת התמחור היא לפי ציטוט מחירים בעולם (מדינות קובעות מחירי תרופות לפי ממוצע מחירים של מדינות אחרות) דבר שגורם שחברות התרופות לא רוצות להוריד מחיר באף מדינה - כי זה משפיע על כלל השווקים. {{הערה|שם=linder_260216}}

החברות טוענות כי עלויות מחקר הן הגורם שמייקר את התרופות. אבל כנראה שטענה זו אינה מודייקת. בשנת 2015 פנו שלושה חברי קונגרס לחברת התרופות "גיליאד", לגבי התרופה "סובלדי". הם דרשו לדעת כיצד שוקללו במחיר התרופות העובדה שמינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר אותה במסלול מקוצר, ובכלל - מה היו עלויות הייצור והפיתוח של התרופה. לדברי החוקר הבריטי ג'ק סקנל, "ברור שלא המסלול המקוצר של ה–FDA ולא שום הוצאות מחקר ופיתוח (מו"פ) הובאו אי־פעם בחשבון לשום החלטה של תמחור. לא גיליאד ולא שום חברה אחרת באמת מפעילות תמחור שמבוסס על הוצאות".  {{הערה|שם=linder_260216}}

החברות טוענות כי עלויות מחקר הן הגורם שמייקר את התרופות. אבל כנראה שטענה זו אינה מודייקת. בשנת 2015 פנו שלושה חברי קונגרס לחברת התרופות "גיליאד", לגבי התרופה "סובלדי". הם דרשו לדעת כיצד שוקללו במחיר התרופות העובדה שמינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר אותה במסלול מקוצר, ובכלל - מה היו עלויות הייצור והפיתוח של התרופה. לדברי החוקר הבריטי ג'ק סקנל, "ברור שלא המסלול המקוצר של ה–FDA ולא שום הוצאות מחקר ופיתוח (מו"פ) הובאו אי־פעם בחשבון לשום החלטה של תמחור. לא גיליאד ולא שום חברה אחרת באמת מפעילות תמחור שמבוסס על הוצאות".  {{הערה|שם=linder_260216}}

הסרט מראיין את Bruno Taussaint עורך בפועל של הירחון הרפואי Prescrire. ברונו טוען כי במקום לנסות למצוא תרופות חדשות למחלות ידועות. תעשיית התרופות הופכת את התהליך - היא מחפשת כיצד "לייצר" באופן מלאכותי תודעה של מחלות חדשות כדי שניתן יהיה לתת מענה למחלות אלה על ידי תרופות וחומרים כימיים שמצויים כבר בידי חברות התרופות.  

הסרט מראיין את Bruno Taussaint עורך בפועל של הירחון הרפואי Prescrire. ברונו טוען כי במקום לנסות למצוא תרופות חדשות למחלות ידועות. תעשיית התרופות הופכת את התהליך - היא מחפשת כיצד "לייצר" באופן מלאכותי תודעה של מחלות חדשות כדי שניתן יהיה לתת מענה למחלות אלה על ידי תרופות וחומרים כימיים שמצויים כבר בידי חברות התרופות.  

דוגמה אחת לכך היא תסמונת קדם ווסתית. לטענת הפרופסור הצרפתי לרפואה פיליפ איבן (Philippe Even) המתראיין בסרט, בתוך שנה אחת פורסמו המוני בנושא זה ב-30 ירחונים שונים, במטרה להלך איימים על הציבור. לטענתו, המטרה היא שיווק חומר זהה לזה הפעיל בתרופת הפרוזאק. [http://www.themarker.com/consumer/health/1.670413], כיוון שהפטנט על פרוזאק הסתיים והיה צריך למצוא שווקים חדשים. איבן הוא מתנגד ידוע לתעשיית התרופות לצד היותו רופא וחוקר בעל שם שפרסם מאות מחקרים ומספר ספרים[http://fr.wikipedia.org/wiki/Philippe_Even].  

דוגמה אחת לכך היא תסמונת קדם ווסתית. לטענת הפרופסור הצרפתי לרפואה פיליפ איבן (Philippe Even) המתראיין בסרט, בתוך שנה אחת פורסמו המוני בנושא זה ב-30 ירחונים שונים, במטרה להלך אימים על הציבור. לטענתו, המטרה היא שיווק חומר זהה לזה הפעיל בתרופת הפרוזאק. [http://www.themarker.com/consumer/health/1.670413], כיוון שהפטנט על פרוזאק הסתיים והיה צריך למצוא שווקים חדשים. איבן הוא מתנגד ידוע לתעשיית התרופות לצד היותו רופא וחוקר בעל שם שפרסם מאות מחקרים ומספר ספרים[http://fr.wikipedia.org/wiki/Philippe_Even].  

הסרט מתייחס גם לוויאגרה ולסיאליס, תרופות נגד אין אונות גברית. התעשייה משווקת את הרעיון לפיו אם לגבר אין זקפה 100% מהזמן הוא סובל מחוסר תפקוד מיני שדורש טיפול תרופתי. אחד המומחים אומר כי "המוקד עבר מגברים מבוגרים וחולים לצעירים שמשוכנעים שאם אין להם זקפה מושלמת כל הזמן, הם חולים".  

הסרט מתייחס גם לוויאגרה ולסיאליס, תרופות נגד אין אונות גברית. התעשייה משווקת את הרעיון לפיו אם לגבר אין זקפה 100% מהזמן הוא סובל מחוסר תפקוד מיני שדורש טיפול תרופתי. אחד המומחים אומר כי "המוקד עבר מגברים מבוגרים וחולים לצעירים שמשוכנעים שאם אין להם זקפה מושלמת כל הזמן, הם חולים".  

הסרט מתייחס גם לניפוח של בעיות כמו דכדוך בעקבות אירועים קשים בחיים לדברים שמוגדרים בתור [[דיכאון]] ומניה דפרסיה.

הסרט מתייחס גם לניפוח של בעיות כמו דכדוך בעקבות אירועים קשים בחיים לדברים שמוגדרים בתור [[דיכאון]] ומניה דיפרסיה.

===תרומה לעמידות לאנטיביוטיקה===

===תרומה לעמידות לאנטיביוטיקה===