שינויים

הטיית מחקרים נוגעת לתחומי מחקר שעלולים להשפיע על דעת הקהל, המדענים, עיתונאים ורגולטורים ולגרום לשינוי [[רגולציה]] או [[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]] או של [[מוסד חברתי|מוסדות החברה]] לכיוון שיפגע ברווחיות החברות. קיום של הטיות כאלה בולט במיוחד בתחומים של [[בריאות הציבור]] ובטיחות, שבהן הטיית המחקרים מועילה לרווחי החברות אבל עלולה לגרום לתחלואה עודפת, סבל, נכות ומוות של אנשים. תחום נוסף שבו הטיה כזו בולטת היא [[הגנת הסביבה]] ו[[קיימות]] שבו הטעיה עלולה לגרום מוות של אנשים כתוצאה מ[[זיהום]] או בעיה סביבתית אחרת, [[הכחדת מינים בימנו|סיכון מינים אחרים]] וכן [[הכחדת האנושות|סיכון של האנושות כולה]] בגלל [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] כמו [[התחממות עולמית]].  

הטיית מחקרים נוגעת לתחומי מחקר שעלולים להשפיע על דעת הקהל, המדענים, עיתונאים ורגולטורים ולגרום לשינוי [[רגולציה]] או [[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]] או של [[מוסד חברתי|מוסדות החברה]] לכיוון שיפגע ברווחיות החברות. קיום של הטיות כאלה בולט במיוחד בתחומים של [[בריאות הציבור]] ובטיחות, שבהן הטיית המחקרים מועילה לרווחי החברות אבל עלולה לגרום לתחלואה עודפת, סבל, נכות ומוות של אנשים. תחום נוסף שבו הטיה כזו בולטת היא [[הגנת הסביבה]] ו[[קיימות]] שבו הטעיה עלולה לגרום מוות של אנשים כתוצאה מ[[זיהום]] או בעיה סביבתית אחרת, [[הכחדת מינים בימנו|סיכון מינים אחרים]] וכן [[הכחדת האנושות|סיכון של האנושות כולה]] בגלל [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] כמו [[התחממות עולמית]].  

דוגמאות להטיית המחקר המדעי על ידי חברות גדולות כוללות תחומים של [[עישון]], [[זיהום]], [[התחממות עולמית]], [[תעשיית התרופות]], [[תזונה]], [[זכויות בעלי חיים]], [[אקולוגיה]], [[נשק]], [[סרטן]] ועוד. הפצת [[דיסאינפורמציה]] ו[[תעמולה]] על ידי חברות עלו גרמו לפעמים להמשך צריכת חומרים מזיקים במשך עשרות שנים ועלו בחייהם של כמה עשרות מיליוני בני אדם. דוגמאות בולטות לכך [[הכחשת נזקי העישון]], שיווק של [[סיגריות קלות]], והסתרת הקשר בין [[סוכר]] לבין מחלות-לב, הטיות של מחקרים על [[חברות תרופות]], [[הכחשת זיהום|הכחשת זיהום או נזקי זיהום]] על ידי [[זיהום תעשייתי|חברות מזהמות]] ו[[הכחשת אקלים]].  

דוגמאות להטיית המחקר המדעי על ידי חברות גדולות כוללות תחומים של [[עישון]], [[זיהום]], [[התחממות עולמית]], [[תעשיית התרופות]], [[תזונה]], [[זכויות בעלי חיים]], [[אקולוגיה]], [[נשק]], [[סרטן]] ועוד. הפצת [[דיסאינפורמציה]] ו[[תעמולה]] על ידי חברות עלו גרמו לפעמים להמשך צריכת חומרים מזיקים במשך עשרות שנים ועלו בחייהם של כמה עשרות מיליוני בני אדם. דוגמאות בולטות לכך [[הכחשת נזקי העישון]], שיווק של [[סיגריות קלות]], והסתרת הקשר בין [[סוכר]] לבין מחלות-לב, הטיות של מחקרים על [[חברות תרופות]], [[הכחשת זיהום|הכחשת זיהום או נזקי זיהום]] על ידי [[זיהום תעשייתי|חברות מזהמות]] ו[[הכחשת אקלים]].  

מבחינה [[חקר הכלכלה|כלכלית]] הטיות כאלה ממחישות את חשיבותם של [[מוצרים ציבוריים]] כמו [[אמון]] ו[[אמת כמוצר ציבורי]] - כסף במיליוני דולרים ספורים שניתן לחוקרים, אנשי [[יחסי ציבור]] ו[[עיתונאים]] הצליח לייצר לחברות רווח עצום - בישראל בלבד מדובר ברווח שנתי של כמה מיליארדי שקלים, ונזק ציבורי שנתי של עשרות מיליארדי שקלים. דבר זה הוא גם המחשה לנזקים אפשריים של [[הפרטת המחקר]] ושל [[משבר המוצרים הציבוריים]].  

מבחינה [[חקר הכלכלה|כלכלית]] הטיות כאלה ממחישות את חשיבותם של [[מוצרים ציבוריים]] כמו [[אמון]] ו[[אמת כמוצר ציבורי]] - כסף במיליוני דולרים ספורים שניתן לחוקרים, אנשי [[יחסי ציבור]] ו[[עיתונאים]] הצליח לייצר לחברות רווח עצום - בישראל בלבד מדובר ברווח שנתי של כמה מיליארדי שקלים, ונזק ציבורי שנתי של עשרות מיליארדי שקלים. דבר זה הוא גם המחשה לנזקים אפשריים של [[הפרטת המחקר]] ושל [[משבר המוצרים הציבוריים]].