שינויים

מודלים של מערכות כדור הארץ חוזים כי בסביבות שנת 2008, חומציות האוקיאנוס חרגה מערכים ההיסטוריים שתועדו. בשילוב עם שינויים ביו-כימיים אחרים בים, החמצת אוקיינוסים עלולה לערער את תפקודן של מערכות אקולוגיות ימיות ולשבש את אספקת הסחורות והשירותים הרבים הקשורים לאוקיאנוס כבר בשנת 2100.  

מודלים של מערכות כדור הארץ חוזים כי בסביבות שנת 2008, חומציות האוקיאנוס חרגה מערכים ההיסטוריים שתועדו. בשילוב עם שינויים ביו-כימיים אחרים בים, החמצת אוקיינוסים עלולה לערער את תפקודן של מערכות אקולוגיות ימיות ולשבש את אספקת הסחורות והשירותים הרבים הקשורים לאוקיאנוס כבר בשנת 2100.  

עלייה בחומציות האוקיינוסים עלולה להיות בעלת מגוון השלכות, שעלולות להזיק ליצורים ימיים כמו דיכוי קצב חילוף החומרים ותגובות החיסון בחלק מהאורגניזמים וכן תרומה ל[[הלבנת אלמוגים]]. החומציות עלולה להקשות על תפקוד של יצורים ימיים, כמו אלמוגים וחלק מהפלנקטון, והם הופכים לפגיעים לפירוק. החמצה מתמשכת של האוקיינוסים עשויה לאיים על רשתות המזון העתידיות הקשורות לאוקיאנוסים. בשנת 2009, פרסמו 105 אקדמיות לאומיות למדע הצהרה בנושא החמצת האוקיאנוס, שהמליצה כי עד שנת 2050, פליטות של פחמן דו חמצי בכל העולם יופחתו לרמות של 50% לעומת הרמה של 1990.{{הערה|שם=IAP2009|IAP (June 2009). "[http://www.interacademies.org/10878/13951.aspx Interacademy Panel (IAP) Member Academies Statement on Ocean Acidification]"., Secretariat: TWAS (the Academy of Sciences for the Developing World), Trieste, Italy.}}

עלייה בחומציות האוקיינוסים עלולה להיות בעלת מגוון השלכות שעלולות להזיק ליצורים ימיים, כמו דיכוי קצב חילוף החומרים ותגובות החיסון בחלק מהאורגניזמים וכן תרומה ל[[הלבנת אלמוגים]].<ref name="bleaching">{{cite journal |first=KRN |last=Anthony |display-authors=et al |url=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2580748/|title=Ocean acidification causes bleaching and productivity loss in coral reef builders |journal= Proceedings of the National Academy of Sciences |year=2008 |pages=17442–17446 |doi=10.1073/pnas.0804478105 |pmid=18988740 |volume=105 |issue=45 |bibcode=2008PNAS..10517442A |pmc=2580748}}</ref>  החומציות עלולה להקשות על תפקוד של יצורים ימיים, כמו אלמוגים וחלק מהפלנקטון, והם הופכים לפגיעים לפירוק. החמצה מתמשכת של האוקיינוסים עשויה לאיים על רשתות המזון העתידיות הקשורות לאוקיאנוסים. בשנת 2009, פרסמו 105 אקדמיות לאומיות למדע הצהרה בנושא החמצת האוקיאנוס, שהמליצה כי עד שנת 2050, פליטות של פחמן דו חמצי בכל העולם יופחתו לרמות של 50% לעומת הרמה של 1990.{{הערה|שם=IAP2009|IAP (June 2009). "[http://www.interacademies.org/10878/13951.aspx Interacademy Panel (IAP) Member Academies Statement on Ocean Acidification]"., Secretariat: TWAS (the Academy of Sciences for the Developing World), Trieste, Italy.}}

החמצה הנוכחית באוקיינוס כיום היא מעשה ידי אדם לפחות בחלקה. עליה בחומציות האוקיינוסים  התרחשה בעבר בתולדות כדור הארץ, והתוצאה הייתה ההתמוטטות האקולוגית באוקיינוסים, שהשפיעה לאורך זמן על [[מחזור הפחמן]] ועל האקלים. הדוגמה הבולטת ביותר היא ה- Thermal Paleocene-Eocene Maximum (PETM), שהתרחש לפני כ -56 מיליון שנה כשכמויות אדירות של פחמן נכנסו לאוקיאנוס ולאטמוספרה, והביאו לפיזור משקעי פחמן בכל אגן האוקיינוס.

החמצה הנוכחית באוקיינוס כיום היא מעשה ידי אדם לפחות בחלקה. עליה בחומציות האוקיינוסים  התרחשה בעבר בתולדות כדור הארץ, והתוצאה הייתה ההתמוטטות האקולוגית באוקיינוסים, שהשפיעה לאורך זמן על [[מחזור הפחמן]] ועל האקלים. הדוגמה הבולטת ביותר היא ה- Thermal Paleocene-Eocene Maximum (PETM), שהתרחש לפני כ -56 מיליון שנה כשכמויות אדירות של פחמן נכנסו לאוקיאנוס ולאטמוספרה, והביאו לפיזור משקעי פחמן בכל אגן האוקיינוס.