שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''החמצת אוקיינוסים''' (באנגלית: '''Ocean acidification''') היא [[תהליך]] של עליית החומציות (או ירידת ה-pH) ב[[אוקיינוסים]] של [[כדור הארץ]] בגלל ספיחת [[פחמן דו חמצני]] [[אטמוספירה|אטמוספרי]], בעיקר בגלל פעילות האדם שגורמת ל[[מחזור הפחמן|שיבוש מחזור הפחמן]]. מעריכים כי רמת החומציות של האוקיינוס קרוב לפני השטח (היכן שרוב החיים באוקיינוסים נמצאים) ירדה בין השנים 1751 ל-2004 מערך של 8.25 ל-8.14 (החומציות עולה ככל שה-pH יורד). {{הערה|שם=Jacobson|Jacobson, M. Z. (2005). "[https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1029/2004JD005220 Studying ocean acidification with conservative, stable numerical schemes for nonequilibrium air-ocean exchange and ocean equilibrium chemistry]". Journal of Geophysical Research: Atmospheres. 110: D07302. Bibcode:2005 JGRD..11007302J. doi:10.1029/2004JD005220}} | + | '''החמצת אוקיינוסים''' (באנגלית: '''Ocean acidification''') היא [[תהליך]] של עלייה בחומציות [[אוקיינוסים]] של [[כדור הארץ]] בגלל ספיחת [[פחמן דו חמצני]] מ[[אטמוספירה]], וזאת בעיקר בגלל פעילות האדם שגורמת ל[[מחזור הפחמן|שיבוש מחזור הפחמן]]. העלייה חומציות המים עלולה להזיק ל[[מערכות אקולוגיות]] וליצורים חיים באוקיינוסים ובימים. |
| + | |
| [[קובץ:WOA05 GLODAP del pH AYool.png|ממוזער|הערכות של שינויים ברמת החומציות של המים שנגרמו עקב פחמן דו חמצני שנפלט על ידי האנושות בין השנים 1700 ל-1990, בהתבסס על Global Ocean Data Analysis Project (GLODAP) ועל World Ocean Atlas]] | | [[קובץ:WOA05 GLODAP del pH AYool.png|ממוזער|הערכות של שינויים ברמת החומציות של המים שנגרמו עקב פחמן דו חמצני שנפלט על ידי האנושות בין השנים 1700 ל-1990, בהתבסס על Global Ocean Data Analysis Project (GLODAP) ועל World Ocean Atlas]] |
− | מי ים הם בסיסיים מעט (כלומר pH> 7), והחמצת האוקיאנוס כרוכה במעבר לכיוון תנאי ניטרלי pH ולא מעבר לתנאים חומציים (pH <7). לפי הערכות כ-30-40% מפחמן דו חמצני מפעילות אנושית המשתחררת באטמוספירה מתמוססת לאוקיאנוסים, נהרות ואגמים. המערכות הטבעיות שואפות להגיע לשיווי משקל כימי, ולכן חלק מהפחמן הדו-חמצני מגיב עם המים ליצירת חומצה פחמית. חלק ממולקולות החומצה הפחמיתית המתקבלות מתנתקות ליון ביקרבונט וליון מימן, וכך מגבירות את חומציות האוקיאנוס (ריכוזים של יון H+ ). דבר זה מהווה עלייה של כמעט 30% בריכוז יוני H+ באוקיינוסים בעולם. עד שנת 2100 עלולה רמת החומציות להגיע לרמה של 7.8. כלומר עליה של פי שתיים וחצי ביונים H+ בהשוואה לרמה הפרה-תעשייתית. {{הערה|שם=Jacobson}} | + | |
| + | חומציות מודדים ביחידות pH. ערך pH נמוך יותר מ-7 הוא חומצי, וערך מעל 7 הוא בסיסי וערך 7 הוא נייטרלי. לפי ההערכה, מאז תחילת [[המהפכה התעשייתית]] בשנת 1750 ועד שנת 2004, ירד ה-pH של הים שקרוב האוקיינוס קרוב לפני השטח (היכן שרוב החיים באוקיינוסים נמצאים), מ-8.25 ל-8.14, כלומר הפך יותר חומצי. {{הערה|שם=Jacobson|Jacobson, M. Z. (2005). "[https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1029/2004JD005220 Studying ocean acidification with conservative, stable numerical schemes for nonequilibrium air-ocean exchange and ocean equilibrium chemistry]". Journal of Geophysical Research: Atmospheres. 110: D07302. Bibcode:2005 JGRD..11007302J. doi:10.1029/2004JD005220}} מי ים הם בסיסיים מעט (כלומר pH> 7), והחמצת האוקיאנוס כרוכה במעבר לכיוון תנאי ניטרלי pH ולא מעבר לתנאים חומציים (pH <7). |
| + | |
| + | לפי הערכות כ-30-40% מהפחמן דו חמצני שנפלט מפעילות אנושית המשתחררת באטמוספירה, מתמוסס ומגיע לאוקיאנוסים, נהרות ואגמים. המערכות הטבעיות שואפות להגיע לשיווי משקל כימי, ולכן חלק מהפחמן הדו-חמצני מגיב עם המים ליצירת חומצה פחמתית. חלק ממולקולות החומצה הפחמתית המתקבלות מתנתקות ליון ביקרבונט וליון מימן, וכך מגבירות את חומציות האוקיאנוס (ריכוזים של יון H+ ). דבר זה מהווה עלייה של כמעט 30% בריכוז יוני H+ באוקיינוסים בעולם. עד שנת 2100 עלולה רמת החומציות להגיע לרמה של 7.8. כלומר עליה של פי שתיים וחצי ביונים H+ בהשוואה לרמה הפרה-תעשייתית. {{הערה|שם=Jacobson}} |
| | | |
| מודלים של מערכות כדור הארץ חוזים כי בסביבות שנת 2008, חומציות האוקיאנוס חרגה מערכים ההיסטוריים שתועדו. בשילוב עם שינויים ביו-כימיים אחרים בים, החמצת אוקיינוסים עלולה לערער את תפקודן של מערכות אקולוגיות ימיות ולשבש את אספקת הסחורות והשירותים הרבים הקשורים לאוקיאנוס כבר בשנת 2100. | | מודלים של מערכות כדור הארץ חוזים כי בסביבות שנת 2008, חומציות האוקיאנוס חרגה מערכים ההיסטוריים שתועדו. בשילוב עם שינויים ביו-כימיים אחרים בים, החמצת אוקיינוסים עלולה לערער את תפקודן של מערכות אקולוגיות ימיות ולשבש את אספקת הסחורות והשירותים הרבים הקשורים לאוקיאנוס כבר בשנת 2100. |