שינויים

==קצב אובדן היערות==

==קצב אובדן היערות==

[[קובץ:איזורים בעולם שעברו שינוי משמעותי בכיסוי הקרקע בעשורים האחרונים.PNG|350px|ממוזער|איזורים שעברו שינוי קרקע משמעותי במחצית השנייה של המאה ה-20. באדום - ברוא יערות, ירוק בהיר - יערות קיימים וירוק כהה - תוספת ליערות. בירוק צהבהב - אובדן קרקע. המקומות בהן יש תוספת של יערות הם יערות באיזורים קרובים יותר לקטבים בהם יש יערות שונים מהיערות שאובדים. אובדן היערות תורם ל[[אובדן קרקע]].]]

[[קובץ:איזורים בעולם שעברו שינוי משמעותי בכיסוי הקרקע בעשורים האחרונים.PNG|350px|ממוזער|איזורים שעברו שינוי קרקע משמעותי במחצית השנייה של המאה ה-20. באדום - ברוא יערות, ירוק בהיר - יערות קיימים וירוק כהה - תוספת ליערות. בירוק צהבהב - אובדן קרקע. המקומות בהן יש תוספת של יערות הם יערות באיזורים קרובים יותר לקטבים בהם יש יערות שונים מהיערות שאובדים. אובדן היערות תורם ל[[אובדן קרקע]].]]

במשך שנים רבות היה קושי להעריך את היקף בירוא היערות עקב שילוב של כריתה לא חוקית, שריפות והיות איזורי היערות בלתי נגישים. בנוסף, ממשלות לא תמיד שמחו לנדב מידע כזה או לסייע במחקר בנושא. בשנת 2013 פרסמה קבוצת חוקרים מחקר בעיתון "סאיינס", של כמות היערות שאבדה בשנים 2000-2012 על בסיס השוואה של צילומי לווין ברזולוציה גבוהה של 30 מטרים. במשך תקופה זו אבדו 2.3 מיליון קילומטרים רבועים (קמ"ר) של יערות מכל הסוגים ונוספו שטחי יער בשטח של 0.8 מיליון קמ"ר.<ref name="Hansen"> Hansen et al.[http://www.sciencemag.org/content/342/6160/850#aff-1 High-Resolution Global Maps of 21st-Century Forest Cover Change] Science, 15 November 2013, 342 (6160): 850-853</ref> פירוש הדבר הוא אובדן יערות בקצב של 191 אלף קמ"ר בשנה וצמיחת שטחי חדשים בהיקף של 66 אלף קמ"ר בשנה. לעיתים קרובות יער חדש הוא לא באותה איכות כמו יער ישן שכן יש ביער זה פחות מינים ופחות קשרים בין מערכות אקולוגיות שונות. אם מניחים שהשטחים הנוספים הם באיכות דומה לשטחים שאבדו, מתקבל אובדן נטו של שטחי יער בקצב של 125 אלף קילומטרים רבועים בשנה, שטח גדול פי 5 משטחה של מדינת ישראל (22 אלף קמ"ר).  

במשך שנים רבות היה קושי להעריך את היקף בירוא היערות עקב שילוב של כריתה לא חוקית, שריפות והיות איזורי היערות בלתי נגישים. בנוסף, ממשלות לא תמיד שמחו לנדב מידע כזה או לסייע במחקר בנושא. בשנת 2013 פרסמה קבוצת חוקרים מחקר בעיתון "סאיינס", של כמות היערות שאבדה בשנים 2000-2012 על בסיס השוואה של צילומי לווין ברזולוציה גבוהה של 30 מטרים. במשך תקופה זו אבדו 2.3 מיליון קילומטרים רבועים (קמ"ר) של יערות מכל הסוגים ונוספו שטחי יער בשטח של 0.8 מיליון קמ"ר.<ref name="Hansen"> Hansen et al.[http://www.sciencemag.org/content/342/6160/850#aff-1 High-Resolution Global Maps of 21st-Century Forest Cover Change] Science, 15 November 2013, 342 (6160): 850-853</ref> פירוש הדבר הוא אובדן יערות בקצב של 191 אלף קמ"ר בשנה וצמיחת שטחי חדשים בהיקף של 66 אלף קמ"ר בשנה.  

ברוב האיזורים אין מגמה ברורה, אבל באיזור [[יערות הגשם]] הטרופיים, קצב אובדן היערות גדל ב-2,101 קמ"ר בשנה. בברזיל יש ירידה מתועדת של קצב בירוא היערות. עם זאת מגמה זו קיבלה "פיצוי" על ידי הגדלת אובדן היערות באינדונזיה, מאלזיה, פרגוואי, בוליביה, זמביה, אנגולה, ומדינות נוספות. כריתת יערות מאסיבית התרחשה ביערות סאב-טרופיים כך שקצב השינוי שם הוא הגדול ביותר. עיקר האובדן של יערות מחטניים נובע מ[[שריפות יער]] ומכריתת יערות והוא השני בגודלו לאחר היערות הטרופיים במונחים מוחלטים ויחסיים.<ref name="Hansen"/>

ממחקר זה עולה כי שטחי [[יער]] נהרסים בקצב של 125 אלף קילומטרים רבועים בשנה, שטח גדול פי 5 משטחה של מדינת ישראל (22 אלף קמ"ר). גם דבר זה הוא בעצם הצגה אופטימית של הדברים שכן ההנחה היא שהשטחים הנוספים שנוספו הם באיכות דומה לשטחים שאבדו. למעשה, לעיתים קרובות יער חדש הוא לא באותה איכות כמו יער ישן - שכן יש ביער זה פחות [[מגוון מינים]] ופחות קשרים בין [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] שונות.

רוב אובדן היערות התרחש ביערות טרופיים, עם אובדן שנתי של 90 אלף קמ"ר, מתוך כך 50 אלף קמ"ר של יערות גשם טרופיים אבדו כל שנה. קצב האובדן של יערות מחטניים עמד על כ-50 אלף קמ"ר בשנה, קצב האובדן של יערות סאב-טרופיים עמד על 17.75 אלף קמ"ר בשנה וקצב האובדן של יערות טרופיים עמד על 20 אלף קמ"ר בשנה.[http://rainforests.mongabay.com/]   

 

רוב אובדן היערות התרחש ב[[יער טרופי|יערות טרופיים]], עם אובדן שנתי של 90 אלף קמ"ר, מתוך כמות 50 אלף קמ"ר של יערות גשם טרופיים אבדו כל שנה. קצב האובדן של [[יערות מחטניים]] עמד על כ-50 אלף קמ"ר בשנה, קצב האובדן של יערות סאב-טרופיים עמד על 17.75 אלף קמ"ר בשנה וקצב האובדן של יערות טרופיים עמד על 20 אלף קמ"ר בשנה.[http://rainforests.mongabay.com/]   

הקבוצה בנתה מפה מפורטת על גבי מפות גוגל. איזורים אדומים במפה הם איזורים עם אובדן יערות, באיזורים כחולים נוספו יערות ובאיזורים סגולים התרחשו שני הדברים גם יחד. [http://news.mongabay.com/2013/1114-global-forest-map.html]

הקבוצה בנתה מפה מפורטת על גבי מפות גוגל. איזורים אדומים במפה הם איזורים עם אובדן יערות, באיזורים כחולים נוספו יערות ובאיזורים סגולים התרחשו שני הדברים גם יחד. [http://news.mongabay.com/2013/1114-global-forest-map.html]

לפי "פאנל המשאבים הבינלאומי", גוף של תוכנית הסביבה של האו"ם, השטח היבשתי של כדור הארץ הוא כ-150 מיליון קמ"ר, ומתוך כך כ-39 מיליון קמ"ר הם שטחי יער מכל הסוגים.[http://www.unep.org/resourcepanel/Portals/24102/Decoupling/Land%20Report%20I/PPT%20IRP%20website%20(final).pdf] אם קצב כריתת היערות לא ישתנה (לא יגדל ולא יקטן), יאבדו כל היערות בעולם בתוך כ-312 שנים. עם זאת קצב הכריתה של יערות מחטניים התייצב. עיקר הסכנה נשקפת לאיזורים טרופיים. שטח היער הטרופי בעולם בשנת 1990 היה 1756 מיליוני הקטר (17.5 מיליוני קמ"ר),[http://www.fao.org/docrep/t0829e/t0829e04.htm] אובדן בקצב של 90 אלף קמ"ר בשנה, פירושו אובדן בקצב של 0.5% אחוז בשנה או הרס כל יערות הטרופיים בכל כדור הארץ בתוך כ-200 שנה.

לפי "פאנל המשאבים הבינלאומי", גוף של [[תוכנית הסביבה של האו"ם]], [[שימושי קרקע|השטח היבשתי]] של כדור הארץ הוא כ-150 מיליון קמ"ר, ומתוך כך כ-39 מיליון קמ"ר הם שטחי יער מכל הסוגים.[http://www.unep.org/resourcepanel/Portals/24102/Decoupling/Land%20Report%20I/PPT%20IRP%20website%20(final).pdf] אם קצב כריתת היערות לא ישתנה (לא יגדל ולא יקטן), יאבדו כל היערות בעולם בתוך כ-312 שנים. עם זאת קצב הכריתה של יערות מחטניים התייצב. עיקר הסכנה נשקפת לאיזורים טרופיים. שטח היער הטרופי בעולם בשנת 1990 היה 1756 מיליוני הקטר (17.5 מיליוני קמ"ר),[http://www.fao.org/docrep/t0829e/t0829e04.htm] אובדן בקצב של 90 אלף קמ"ר בשנה, פירושו אובדן בקצב של 0.5% אחוז בשנה או הרס כל יערות הטרופיים בכל כדור הארץ בתוך כ-200 שנה.

 

 

 

קצב בירוא יערות האמזונס פחת מאוד בראשית המאה ה 21 אבל החל לגבור שוב משנת 2012. מאז מאז עלייתו לשלטון של חיימה בולסוניירו בברזיל התגבר מאוד קצב ברויא יכרותהאמזונס כך שיש סיכוי שהוא יקרוס אם המצב לא ישתנה. הדבר ישפיע לרעה על כל העולם. המדענים אומרים שלמרות שנטיעת טריליון עצים יכולה לקחת מהאטמוספירה שני שליש מהפחמן הדו חנמצני שנפלט על ידי בני האדם לשמור על היערות הקיימים הוא הרבה יותר חשוב{{הערה|Jonathan Watts [https://www.theguardian.com/world/2019/jul/25/amazonian-rainforest-near-unrecoverable-tipping-point Amazon deforestation accelerating towards unrecoverable 'tipping point'] 25 ליולי 2019, The Guardian}}. עצים גדולים סופחים יותר פחמן דו חמצני וממלאים הרבה תפקידים במערכת האקולוגית.

באוגוסט 2019 התחוללו שריפות ענק באמזונס. היערות בערו במשך 3 שבועות. סוכנות החלל של ארצות הברית זיהתה את השריפות מהחלל. העשן מהשריפה הגיע עד סאו פאולו, מרחק 3,500 ק"מ מהיער, וגרם לתושבים להסתגר בבתים ולסגור תריסים כדי להמנע מזיהום האוויר הכבד. תמונות לוויין מראות כי העשן מכסה כמחצית מברזיל וכבר הגיע לפרו, לבוליביה ולפרגוואי. {{הערה|שם=גלובס2019|1= שני אשכנזי, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001298068 "קטסטרופה סביבתית איומה": יערות הגשם בברזיל, שאחראים ל-20% מייצור החמצן בעולם, עולים באש], גלובס, 22/08/2019}}

==גורמים המשפיעים על בירוא יערות==

==גורמים המשפיעים על בירוא יערות==