מדריך להקמה והפעלה של קואופרטיב קהילתי לצריכה בת קיימא ("קואופרטיב אורגני")

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סוגים שונים של קואופרטיבים לצריכה בת קיימא

ברחבי העולם פועלים אלפי קואופרטיבים לרכישה של מזון אורגני ומוצרים אקולוגיים. הגדול והותיק שבהם הוא הקואופרטיב בברוקלין, ניו יורק, שקיים מעל 30 שנה ויש בו מעל ל-15,000 חברים. הקטנים שבהם הן קבוצות אנשים המתאגדות באופן חד פעמי לרכישה גדולה של מוצר מסוים. הרוב נמצאים איפשהו באמצע. קואופרטיב קהילתי הוא קטן מספיק כדי שרוב החברים יכירו אחד את השניה, ומונה כ-50-250 איש, המרכיבים לרוב משפחות או קבוצות.

זהו מדריך להקמה והפעלה של קואופרטיב צרכנים קהילתי של מזון אורגני ומוצרים אקולוגיים אחרים בישראל. נפח הפעילות של הקואופרטיבים משתנה ממקום למקום, ובדרך כלל הם מקיימים את אחת מצורות הרכישה האלו, או כמה מהן -

  • רכישה שבועית של מוצרים טריים (פירות וירקות, מאפים, חלב ניגר)
  • רכישה של מוצרים טריים מדי כמה שבועות (ביצים, מוצרי חלב, מוצרים מעובדים מצוננים כמו טופו)
  • רכישה של מוצרים יבשים (דגנים, קטניות, פירות יבשים, שמנים, ריבות, חומרי ניקוי, מוצרי קוסמטיקה)
  • רכישה מזדמנת, חד פעמית של מוצר כלשהו (מזון ייחודי בכמות גדולה, כלי בית, ספר וכיוב').

בארץ פועלים בעיקר המודלים הבאים:

  • חנות קואופרטיב. הקואופרטיב מחזיק חלל המשמש כחנות, ובה מלאי של כל סוגי המוצרים.
  • הזמנה מרוכזת. בדרך זו מבצעים הזמנה פעם בכמה חודשים או פחות, לפי בקשותיהם המדוייקות של החברים.


חברות בקואופרטיב

כל חבר בקואופרטיב צריך לקנות מניה ו/או לשלם דמי חברות, העומדים בדרך כלל על מאות בודדות של שקלים. סכום זה מהווה את ההון הדרוש לפעילות כלכלית, ולעתים משמש גם להוצאות השוטפות של הקואופ. בחלק מהקואופרטיבים כל חבר נותן מזמנו לביצוע מטלות שונות, בדרך כלל חלוקה ומכירה של המוצרים או ניהול הקואופ. הניהול הוא לעתים ריכוזי, ומבוצע על ידי אחד, שניים או שלושה אנשים, המקבלים תמורה זו או אחרת לעבודתם; ולעתים שיתופי, על ידי קבוצה גדולה יותר של אנשים.

כסף

הוצאות והכנסות

קופה משותפת

ההון המשותף. כל הכסף הנכנס לקואופרטיב מגיע לקופה המשותפת, וכל הכסף היוצא - יוצא ממנה. את הכסף ניתן לחלק, באופן וירטואלי (אין חלוקה בפועל), לשלושה - חוזר, שוטף ועודף. חוזר - סכום כל המניות של החברים, ששלושה רבעים מתוכו מיועדים לקניית סחורה למלאי (ולכן הוא נקרא חוזר, כי כשהסחורה נמכרת, בשאיפה עד חודש לאחר מכן, הוא חוזר לחשבון, והסכום הסופי נשאר: [מספר החברים*סכום המניה = כסף חוזר בקופה]. כך ניתן להחזיר את המניות לחברים שעוזבים). חלק מהספקים יודעים להעריך התשלום המיידי, ולא בשוטף +60 או חלילה +90, כנהוג. הרבע הנותר נשמר כבטחונות, כדי להתמודד עם תקלות ללא לקיחת הלוואה מהבנק או מהחברים. תקלות - אבדן גדול של סחורה בשל תקלה פיזית או תכנון לקוי, עזיבה מרוכזת של חברים, צורך דחוף בקניית ציוד וכדו'.

שוטף - כסף המשמש לקניית מוצרים טריים. הוא קודם נכנס כשקונים את הסחורה, ואחר כך משולם לספקים. אם רוצים לשלם על המוצרים הטריים מראש, צריך לקחת מניה גדולה יותר מהחברים.

עודף - על המחיר העלות של המוצר מתווספת עלמה של הקואופ. העמלה כוללת בתוכה מרווח ביטחון קטן, ובניהול נכון של הקואופ אמור להצטבר סכום עודף מסויים. באופן עקרוני, הקואופ לא אמור לצבור כסף ולכן אם נותר כסף מהעמלה, זה הכסף ה"עודף". אפשר לקנות איתו ציוד, להוריד מחירים, או לעשות מסיבה.

שמירת הכסף

שמירת הסכום כולו במזומן היא פשוטה יותר ומאפשרת עצמאות גבוהה, אך היא מכניסה חשש לגניבה ומלחיצה את מי ששומר אותו בביתו. פתיחת חשבון בבנק שומרת על הכסף מגניבות, אך היא דורשת יחסים עם הבנק וערבות אישית של חלק מהמשתתפים. ניתן לפתוח חשבון שיתופי, שבו רשומים כל החברים כנהנים מהחשבון, וחלקם רשומים כמנהלים את החשבון. רשימת הנהנים לא צריכה להיות מדוייקת, אך מנהלי החשבון צריכים לגשת לבנק אם רוצים להחליף מי מהם. שמירת הכסף בחשבון של אחד מהחברים עשויה להיות נוחה ופשוטה יותר, אך היא חושפת את בעל החשבון להאשמה בניהול עסק מזון לא חוקי.

מניה, פיקדון ודמי חברות

כל חבר בקואופ מפקיד סכום זהה עם הצטרפותו. רוב הקואופים לוקחים בין 100-400 ש"ח, לסכום זה יכולים להיות מספר שימושים -

  • מניה - כסף שהוא חלק מההון המשותף. כשהחבר עוזב, הוא לוקח בחזרה את סכום המניה שלו. המניה משמשת בפועל גם כפיקדון.
  • פיקדון - דמי רצינות שהחבר מפקיד בידי הקואופ, ואינו חלק מן ההון המשותף. אם החבר מפר את האמון שניתן בו (למשל - מזמין ירקות ולא בא לשלם), הקואופ לוקח מהפיקדון את הסכום הדרוש לתיקון הנזק. הפיקדון מוחזר לחבר עם עזיבתו.
  • דמי חברות - סכום חד פעמי שמשלם המצטרף לקואופ, ונועד לממן את הניהול ואת התפעול השוטף של הקואופ.

תמחור

תמחור מוצלח של המוצרים מבטיח התנהלות שוטפת מוצלחת של הקואופ. בניגוד למחיר המוצרים בחנויות, המחיר בקואופ אינו מושפע מהרצון להרוויח כסף ואינו מושפע ממחירי השוק. מחיר המוצר בקואופ מורכב מעלותו הבסיסית, בתוספת עמלה הדרושה לתפעול הקואופ. בקואופים השונים גובים בין 5%-30% עמלה. מרכיבי העמלה -

  • בלאי המוצרים. בסופו של דבר, הכמות הנמכרת לחברים קטנה מהכמות שנקנתה מהיצרן. ההפרש בין הכמויות הוא הבלאי, והוא מגולם במחיר המוצר. למוצרים השונים יש חישובי בלאי שונים.

הוצאות קבועות יכולות להיות-

את ההוצאות הקבועות ניתן להפריד ממחיר המוצר, ולשלם בנפרד בצורת דמי חבר קבועים. זה הרבה יותר פשוט. זה מתאים אם כל החברים קונים מהקואופ בסכום דומה, אבל אם יש כאלה שקונים מעט ואחרים שקונים הרבה, יהיה יותר שוויוני לגלם את ההוצאות הקבועות במחיר המוצר.

ניהול חשבונות

עבודה

בחלוקת העבודה באים לידי ביטוי כמה מעקרונות הקואופרטיב -

  • פעולה מתוך רצון טוב, צמיחה אורגנית
  • הפחתת השימוש בכסף
  • הנהנים הם הפועלים

בגדול, בקואופרטיב יש מספר סוגים של עבודות:

  • הפעלת יום החלוקה לחברים
  • הזמנות מספקים
  • ריכוז הקואופ (כסף, עבודה וכדו')
  • עבודות שונות, לפי דרישה - שיפוצים, פרוייקטים וכדו'.

בקואופרטיבים יש מודלים שונים לחלוקת העבודה:

ניהול מרוכז

  • מספר מצומצם (1-4) של אנשים מבצעים את כל סוגי העבודות, לעתים עם מתנדבים. בתמורה לכך הם מקבלים שכר כלשהו, לפעמים סמלי, או שווה ערך בסחורה.
  • מספר מצומצם של אנשים מבצעים את רוב סוגי העבודות, שאר החברים עושים תורנות בחלוקת ההזמנות (משמרת של חצי יום פעם בשלושה חודשים עד חצי שנה, תלוי בקואופ).

ניהול משותף

  • מספר בינוני של אנשים (10) מרכזים את הקואופ ומבצעים את ההזמנות. אדם אחד או שנים מרכזים את הצוות. שאר החברים עושים תורנות בחלוקת הזמנות (משמרת פעם בחודשיים) ומגוייסים לעבדות מיוחדות לפי צורך.
  • ניהול בשני מעגלים. כשהצוות גדל מעל כ-12 איש, קשה לאדם אחד או שניים לרכז אותו. במקרה כזה ניתן למנות מספר מצומצם של אנשים לרכזי תחומים.