הפרטת ההשכלה הגבוהה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מרצים על זכויות סוציאליות, אך לא זכאים להן

מאת תמרה טראובמן, הארץ, 24.3.2006[1]

גם ב"מגדל השן": עובדי קבלן ומרצים באוניברסיטאות מועסקים בתנאים מחפירים

עובדי קבלן וכללי

נתונים

  • התקיים כנס אתמול באוניברסיטת תל אביב בנושא העסקה פוגענית במוסדות להשכלה גבוהה, שדן במעמדות הנמוכים באקדמיה: עובדי קבלן, מורים מן החוץ, סגל האקדמי הזוטר ונשים. הכנס אורגן על ידי אגודת הסטודנטים וארגון הסגל האקדמי הזוטר של אוניברסיטת תל אביב.
  • אוניברסיטת תל אביב החלה לחייב את קבלני כוח האדם לשלם לעובדים שכר מינימום ולתת להם את מלוא הזכויות הקבועות בחוק.
  • בשנים האחרונות החלו מרצים אחדים בתל אביב, ירושלים וחיפה להתארגן לפעולה למען עובדי הקבלן.

טענות

  • מנכ"ל של חברת קבלן העובדת עם האוניברסיטה, אלי אבידר, סיפר בכנס כי במקרים מסוימים, התשלום שמציעה לו האוניברסיטה הוא כה נמוך, עד כי גם היה רוצה, לא היה יכול לשלם לעובדים את המגיע להם לפי חוק. לדבריו, לפני חמישה חודשים הוא אף ביקש מהאוניברסיטה להפסיק את התקשרותו עמה בהעסקת עובדי שמירה, מכיוון שהמכרז שניסחה האוניברסיטה אינו מספיק לתשלום התנאים הבסיסיים.
  • עו"ד איתי סבירסקי, מנהל הקליניקה למשפט ולרווחה באוניברסיטת תל אביב טען כי האוניברסיטאות החלו להעסיק עובדי קבלן לפני שנים רבות, כדרך לעקיפת הישגיהם של ארגוני העובדים.
  • כיום, לפי ההערכות של מרצים, כמעט כל עובדי הניקיון, הגינון והשמירה ברוב הגדול של האוניברסיטאות הם עובדי קבלן.
  • הפרת הזכויות כוללת תשלום שכר נמוך מהמינימום, החזרי הוצאות נסיעה חלקיים, אי-קבלת תלושי שכר ו"קנסות" המוטלים בתואנות שונות.
  • לדברי הד"ר אלי וייץ השייך להתארגנות של מרצים למען עובדי קבלן מאוניברסיטת תל אביב, מאבקם הצליח להביא לכמה הישגים: האוניברסיטה מינתה נציב קבילות לטיפול בתלונות של עובדי הקבלן, העסקת ילדות מג'יסר א-זרקה, שניקו את מסדרונות האוניברסיטה בלילות, הופסקה, וברוב המקרים משולם שכר מינימום. ואולם, לדבריו, הבעיה העיקרית - כלומר, עצם העסקת עובדי קבלן - עדיין קיימת ובחלק מהמקרים לא משלמים לעובדים את מלוא התנאים שקובע החוק.
  • הד"ר וייץ סיפר על עובד ניקיון שעבד 12 שעות ביום, אך בתלוש המשכורת שלו נרשם שעבד רק 10 שעות. לאחר בירור שנעשה עם האוניברסיטה, קיבל העובד החזר על השעות הנוספות שלא שולמו לו. אך הוא גם שילם על כך מחיר: הקבלן קיצץ בשעות העבודה שלו ואילצו לעבוד שמונה שעות ביום.
  • מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת חיפה נמסר כי כל עובדיהן מועסקים על פי חוק.

מורים מן החוץ

נתונים

  • האוניברסיטאות יצרו מעמדות מופלים לרעה גם בקרב "עובדי הצווארון הלבן". הדוגמה המרכזית היא העסקת מרצים במעמד שמכונה "מורים מן החוץ" - עובדים המפוטרים מדי שמונה חודשים, וכך נשללות מהם זכויותיהם הסוציאליות, לרבות פיצויי פיטורים.
  • האוניברסיטאות מעסיקות מורי חוץ רבים מאותם שנים רבות, ויותר ויותר מבססות את ההוראה על כתפיהם.

טענות

  • האוניברסיטאות טוענות שמרצים מהחוץ הם מרצים שנמצאו "לא מספיק מוכשרים" כדי להתקבל לסגל הקבוע.
  • לדברי הד"ר דניאל מישורי, המלמד אתיקה סביבתית בבית הספר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב, שיטה זו היתה עשויה לשמש לשכירת אנשים שעיסוקם המרכזי נמצא מחוץ לאוניברסיטה, כמו רואי חשבון או עורכי דין, ומדי פעם מגיעים לקמפוס כדי לתת קורס העשרה כלשהו. ואולם לדבריו, כיום חלק ניכר מהמורים מן החוץ הם דוקטורים שהאוניברסיטה מנצלת את שאיפתם להשתלב באקדמיה על מנת להעסיקם בתנאים קשים ככוח עבודה זול.
  • לדברי מישורי, כיום, באוניברסיטת תל אביב על כל אלף חברי סגל בכיר ישנם כ-450 מורים מן החוץ, ובאוניברסיטת חיפה, מספרם גבוה פי שניים ממספר מחברי הסגל הבכיר.
  • "אסור לכנות מרצים 'עובדים מן החוץ' כדי לשלול מהן זכויות סוציאליות מינימאליות ולמנוע מהם להתאגד", אומר מישורי, "והאוניברסיטאות - המלמדות חוק והומניזם - היו צריכות להיות הראשונות להבין את זה".