הפסיכולוגיה החברתית של ארגונים (ספר)

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הפסיכולוגיה החברתית של ארגונים (באנגלית: The Social Psychology of Organizations) הוא ספר שנכתב על ידי Daniel Katz ו-Robert L. Kahn בשנת 1978.

מערכת פתוחות

מערכת פתוחה היא מערכת המקיימת יחסי גומלין עם הסביבה החיצונית. יחסים אלה מאפשרים לה לייבא את התשומות הדרושות לתהליכי ההפקה של מוצרים ושירותים ולייצא את התפוקות שלה לסביבה (סמואל, 1996).

המערכת הפתוחה אינה נעצרת, משום שהיא יכולה לייבא אנרגיה מן העולם שמחוצה לה (Katz & Kahn, 1978). כץ וקאהן מונים תשעה מאפיינים המגדירים מערכות פתוחות:

  1. ייבוא של אנרגיה: מערכות פתוחות מייבאות מן הסביבה החיצונית צורה זו או אחרת של אנרגיה. ארגונים חברתיים חייבים לקבל אספקה חדשה של אנרגיה ממוסדות אחרים, מבני אדם או מן הסביבה החומרית. לפי תאוריה זו, אין מבנה חברתי שיכול לספק את עצמו ולעמוד בפני עצמו. אנרגיה זו היא התשומות של המערכת.
  2. שינוי צורה: מערכות פתוחות משנות את צורת האנרגיה -- התשומות -- העומדות לרשותן. זהו ארגון מחדש של התשומות.
  3. התפוקה: מערכות פתוחות מייצאות לסביבה מוצרים, אנרגיה ומידע. אלה הן התפוקות שהמערכת מפיקה.
  4. המערכות בתורת מחזורי אירועים: לדפוס חילופי האנרגיה יש אופי מחזורי. התפוקה המיוצאת לסביבה מספקת את מקורות האנרגיה הדרושה למחזור הפעולות. מחזורים בודדים עשויים להצטרף יחד למבנה גדול יותר של אירועים או למערכות אירועים.
  5. אנטרופיה שלילית: על-פי חוק האנטרופיה, כל צורות הארגון נדונות להתפרקות. כדי להוסיף ולהתקיים, מערכות פתוחות חייבות לנוע כדי לעצור את תהליך האנטרופיה. האנטרופיה השלילית מניעה את ההתפרקות באמצעות ייבוא אנרגיה (תשומות) רבה יותר מזו שהיא מוציאה (התפוקות). מערכת פתוחה וצומחת נוטה להגדיל את היחס הזה שבין התשומות לתפוקות, כלומר, לייבא תשומות בכמות גדולה יותר מהדרוש לה לצורך התפוקות.
  6. תשומת המידע, משוב שלילי ותהליך הקידוד: התשומות לְמערכות חיות מורכבות לא רק מחומרים ואנרגיה, המשתנים בהתאם לפעולות המערכת, אלא הן גם נושאות מידע ומספקות למערכת סימנים ביחס לסביבה וביחס לתפקודה של המערכת ביחס לסביבה. כלומר, במערכות חיות ישנן תשומות מידע ותשומות של אנרגיה. הסוג הפשוט ביותר של תשומות מידע, המצוי בכל המערכות, הוא משוב שלילי. משוב זה מאפשר למערכת לתקן את סטיותיה ממסלולה. מילר (Miller, in: Katz & Kahn, 1978) מדגיש את חשיבותו של המשוב השלילי: "כאשר משוב שלילי של מערכת נפסק, יציבותה מתערערת. גבולותיה של המערכת נעלמים בבת-אחת והיא מגיעה אל קִצה." לפיכך, בהיעדר אמצעי מתקן להחזרת המערכת למסלולה, היא תבזבז כמות רבה של אנרגיה או שתספוג תשומה רבה מדי של אנרגיה ולא תוכל להמשיך ולהתקיים. לפי תאוריה זו, לא כל תשומות האנרגיה עשויות להיספג בכל מערכת. קבלת התשומות למערכת היא קבלה מתוך ניפוי. באמצעות הניפוי, החומרים הנכנסים נדחים או מתקבלים. תהליך זה נקרא קידוד (Coding).
  7. מצב יציב והוֹמֵאוֹסְטָזיס: מערכות פתוחות ולא-מתכלות מתאפיינות במצב יציב. מצב זה נוצר באמצעות ייבוא אנרגיה לשם עצירת האנטרופיה, כלומר, לשמירה או להגברה של הסדר. מצב יציב אינו מצב של חוסר תנועה או של איזון מוחלט, אלא מצב של שיווי משקל דינמי. מצב זה שומר על אופייה של המערכת באמצעות שיווי משקל. המנגנון הדינמי של שמירת שיווי המשקל נקרא הומאוסטזיס.
  8. בידול (דיפרנציאציה): מערכות פתוחות מתפתחות לכיוון של בידול והשתכללות. דפוסים כוללניים מוחלפים בתפקודים ייחודיים יותר. מתרחשת צמיחה מארגונים פרימיטיביים לארגונים משוכללים ובעלי תפקוד ייחודי.
  9. שוויון האחרית: מערכת עשויה להגיע לאותו מצב סופי גם אם התחילה מתנאים שונים והתקדמה בדרכים שונות.

מערכת סגורה

בתחום הפיזיקה מערכת סגורה היא כזו שאין זרימה של אנרגיה וחומר פנימה או החוצה ממנה.

בתחום מערכות החברתיות מערכת סגורה היא מערכת שגבולותיה חסומים, כלומר, אין יוצא ואין בא. מערכת זו נושאת את עצמה, מתקיימת ופועלת בלי תלות בסביבה החיצונית, על בסיס אנרגיה ובעזרת מנגנונים פנימיים המכוונים אותה (סמואל, 1996). בניגוד למערכת פתוחה, מערכת סגורה היא מערכת עצמאית דיה, עד שאפשר לנתח את רוב בעיותיה מתוך זיקה למבנה הפנימי שלה ובלי שום זיקה לסביבה החיצונית.

תפיסת ארגון כמערכת סגורה תוביל לכך שלא יפותח המשוב להשגת מידע מספיק על השינויים בכוחות הפועלים בסביבה. כץ וקאהן טוענים שכיום "אנו הולכים ומתקנים את תפיסתנו המוטעית שהארגון הוא מערכת סגורה". ככלל, מערכות ארגוניות או חברתיות אינן יכולות להתקיים כמערכת סגורה.

קישורים חיצוניים