המהפכה המשטרית בישראל

המהפכה המשטרית בישראל היא תאוריה לפיה רפורמת לוין וכן צעדים נוספים של נתניהו ושותפיו לקואליציה (במיוחד מצד הציונות הדתית) נועדו לקדם תהליך של הפיכת מדינת ישראל ממדינה דמוקרטית למדינה דיקטטורית שנחזית לדמוקרטית. זאת בדומה לתהליכי והפיכה עצמית שעברו על מדינות כמו הונגיה, פולין, טורקיה ורוסיה שנשלטות על ידי ספין דיקטטורים ובדומה לתהליכי שחיקה דמוקרטית שהתקיימו במדינות מערביות נוספות כמו ארה"ב ובריטניה.

לפי התאוריה הממשלה מקדמת ותקדם צעדים להחלשת כוחו של בג"ץ, הכנסת, העיתונות, הדרג המקצועי, האקדמיה, החברה האזרחית וכן זכויות אדם וזכויות אזרח, במטרה להשיג כוח בלתי מוגבל, ובאופן שירוקן את הדמוקרטיה מתוכן. חשש מפגיעה קשה בדמוקרטיה של ישראל הושמע בעיקר מצד גופים בשמאל ובמרכז הישראלי, אבל גם בקרב גורמים בימין הישראלי. כמו כן שותפים לחשש אנשי משפט וכלכלה מהעולם וכן ממשלות מערביות בולטות כמו ארצות הברית, צרפת וקנדה. נסיונות אלה נתקלו בפני הפגנות המוניות של מאות אלפי אזרחים בישראל שיזמו הפגנות, עצומות, ומרי אזרחי בלתי אלים.

מיכאל שראל, כלכלן מרכזי בפורום קהלת ביטא במרץ 2023 את החשש מפני הפיכה משטרית בהקשר של רפורמת לוין בטענה כי "כשלקואליציה יש כוח כמעט בלתי מוגבל, סביר להניח שהיא תרצה להשתמש בכח זה על מנת להגדיל את הסיכויים לשרידותה הפוליטית. הפיתוי לנקוט באמצעים שיגדילו את סיכויי המפלגות המרכיבות את הקואליציה להצליח בבחירות הבאות יהיה חזק מאד וקשה יהיה לעמוד בפניו".

לפי ההיסטוריון והאינטלקטואל יובל נוח הררי, הממשלה לא מנסה להעביר רפורמה אלה הפיכה. קיימות שתי שיטות להפוך מדינה לדיקטטורה, האחת היא עם טנקים ברחובות, והשניה הוא עם עטים ניירות. עד שאנשים הבינו את המשמעות של הניירות כבר היה מאוחר מידי. קודם משתמשים בחוק כדי להשיג עוד כוח, ואז משתמשים בכוח כדי לעוות את החוק. לפי הררי, למכלול החוקים שהממשלה מנסה להעביר יש מטרה משותפת והיא להשיג כוח בלתי מוגבל. אם חוקים אלה יעברו הממשלה תוכל לחסל לגמרי את החופש של אזרחים בישראל באמצעות עריצות הרוב - רוב של 61 חברי כנסת יוכלו להעביר כל חוק - לא משנה כמה דכאני או גזעני החוק הוא יהיה. החשש הוא גם שהממשלה תוכל לשנות את שיטת הבחירות כך שמפלגות הקואליציה לעולם לא יפסיקו בבחירות. לדבריו כאשר שואלים את מנהיגי ההפיכה מה בכל זאת ירסן את כוחה של הממשלה במשטר החדש ומה ישמור על זכויות האדם התשובה היחידה היא "תסמכו עלינו"

ד״ר אביחי מנדבליט, שהיה מזכיר הממשלה של נתניהו ולאחר מכן היועץ המשפטי לממשלה טען כי: “זו לא רפורמה זו הפיכה משטרית לחלוטין: יהיו אנשים משלנו, אנשים שאנחנו נמנה ויהיו נאמנים אישית לשליט, נאמנים אישית לשר. לא נאמנות למדינה – זה הדבר הכי מסוכן שיכול להיות. זו לא דמוקרטיה״

צעדי הממשלה

צעדים שהממשלה מקדמת שמתאימים לתאוריה כוללים -

• פסקת התגברות שתאפשר לקואליציה להעביר כל חוק שברצונה להעביר, אלא אם יהיה קונצנוס של 15 שופטים נגד חוק זה.
• קביעת חוקי יסוד ברוב של 61 מנדטים - הממשלה יכולה לכנות כל חוק בשם "חוק יסוד" וכל למנוע מבית המשפט כל אפשרות לפסול אותו.
• בחירת שופטים בידי הקואלציה ללא צורך להתחשב בבית המשפט, או במיעוט בכנסת, וזאת בניגוד לוועדה למינוי שופטים שהיתה עד כה שבה לנציגי שופטים, לשכרת עורכי הדין, הכנסת והממשלה היו נציגים ואף צד לא יכל למנות שופטים ללא השגת תמיכה מצד גורמים אחרים.
• הפחתת כוחם של היועצים המשפטיים בממשלה והכפפה שלהם לדרג הפוליטי בממשלה.
• ביטול עילת הסבירות, כך שלממשלה יהיה קל לנקוט בצעדים נגד עיתונאים, גורמי אופוצזיה, ואזרחים בגלי שבית המשפט העליון יכול למנוע מהממשלה לנקוט צעדים בלתי ספבירים במשפט המנהלי - לדוגמה להחליט שכל אזרחי תל אביב יצביעו מאתה בקלפיות בבאר שבע.
• נסיונות למנות נציג פוליטי על הלשכה המרכזית לסטטיסיקה [1]
• נסיונות פגיעה בתאגיד השידור הציבורי.[2]
• נסיונות להגביר את השליטה של שר המשטרה על המשטרה - בניגוד לכך שבעבר היתה בעלת יכולת עצמאית לפעול כגוף א-פוליטי שיכול גם לחקור שרים ופוליטיקאים. [3]

העיתונאי גיא רולניק חושש מיצירת "סנוודיץ' תקשורתי, בדומה למה שלפי טענתנו נוצר באיטליה - מצד אחד גופי תקשורת המפעילים תעמולה גלויה למען השלטון, ומצד שני גופי תקשרות הנחזים ככאלה המבקרים את השלטון אבל מתפקדים בעיקר כתקשורת בידורית לצד תוכניות פוליטיות שבהן בעיקר יש רעש ומהומה ולא הצגת ביקורת מהותית. [4][5]

פרופסור ינב רוזנאי הביא מסמך של ועידת הליכוד משנת 1993. במסמך מתייחבת הליכוד מתחייב לקדם להשלמת החוקה למדינת ישראל, יפעל להשלמת חוקי היסוד של זכויות האדם ויפעל לחקיקת חוק יסוד החקיקה. [6]

בזמן המחאה נגד רפורמת לוין טענו המפגינים וכן מומחי משפט כי הרפרומה עלולה ליצור מצב שבו אין יותר הפרדה בין שלוש רשויות. הממשלה שיש לה רוב בכנסת, תוכל גם למנות שופטים ככל רצונה וזה מצב בלתי דמוקרטי. באפריל 2023 הודה יריב לוין כי חשש זה הוא חשש נכון ועלול היה להוביל למשבר חוקתי עקב זה שמדובר בצעד אנטי-דמוקרטי.

תגובות מצד מדינות והשוואות לעולם

בינואר 2023 מזכיר המדינה של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, נפגש עם המשתתפים במחאה ושיבח אותם , ובפגישתו עם נתניהו באותו חודש הדגיש כי יחסי המדינות מבוססים על שמירה על מוסדות דמוקרטיים. היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן הבהיר לנתניהו: "אם תהיה פגיעה בערכים הדמוקרטיים - נתקשה לספק תמיכה בלתי מעורערת לישראל". בתגובה טען נתניהו כי הרפרומה המשפטית תעבור בהסכמה רחבה.

נשיא צרפת, עמנואל מקרון, ביקר את הרפורמה בפגישתו עם נתניהו, בינואר 2023, והזהיר כי אם תעבור "צרפת תסיק שישראל מנותקת מתפיסת הדמוקרטיה".

נתניהו טען בראיון ב-CNN כי פסקת ההתגברות קיימת גם בקנדה. פרופ׳ אירווין קוטר, שר המשפטים לשעבר של קנדה טען כי טענה זו אינה נכונה. לדוגמה לקנדה יש שטר זכויות דומה לחוקה שמבטיח שהממשלה לא יכולה לחרוג מכוחה יותר מידי. כתב זה מבטיח זכויות אדם חשובות כמו חופש הביטוי, חופש דת, חופש התאגדות, חופש עיתונות, שוויון בפני החוק ועוד. כמו כן יש בקנדה מערכת פדרלית שמקשה על הממשלה להפעיל פסקת התגברות [7] שמחה רוטמן טען כי הצעדים שלו דומים לקנדה, בתגובה עשרות משפטנים בכירים מקדנה הזהירו ממהלכי החקיקה המשפטית ודחו את ההשוואה של רוטמן: "טיעון מסולף, החקיקה מסכנת את שלטון החוק" [8] נוסף לחוקה, לקנדה יש גם סנאט המייצג קבוצות מיעוט שתפקידו לאשר חקיקה

במשך מספר שנים פעל נתניהו כדי שישראל תתקבל לארגון ה-OECD דבר שיש לו השלכות על מעמדה המדיני של ישראל וכן השלכות כלכליות כמו דרוג האשראי שלה. בפבואר 2023 הזהיר הארגון את ישראל מפני קיום הרפורמה המשפטית וכי הוא מתכוון לכלול בדו"ח שלו על המדינה הזהרות כמו "עצמאות שיפוטית ובלמים ואיזונים שיפוטיים חיוניים למערכת חזקה נגד שחיתות ויושרה ציבורית, אמון בממשלה ובמוסדות הציבור וסביבה עסקית המושכת השקעות ומטפחת ביצועים כלכליים". [9] [10]

מחאה התנגדות

מול מאמצי המממשלה החלו בינואר 2023 עצומות ומחאות. אחד הצעדים הראשונים היתה עצומה של כלכלנים רבים שדאגו מפני ההשלכות הכלכליות של מהלכי הממשלה. כמו כן אנשי היטק , רפואה ואקדמיה חששו מפני השלכות צעדי הממשלה על עתידם. החלו הפגנות שהלכו וגדלו עד שהגיעו למעל 100 אלף אנשים. כמו כן המחאה הובילה לצעדים של מרי אזרחי לא אלים כמו סרבנות שירות וחסימת כבישים.

המוחים טענו כי אסור לאפשר לממשלה להשאר ללא בלם כלשהו על כוחה , שכן דבר זה עלול לאפשר לה לרסק את הדמוקרטיה בישראל. בעוד שחלק מהמוחים הסכימו שצריך שינויים בהסדרת כוחו של בג"צ, הם גם דרשו הוספה של שינויים אחרים כדי שיהיו בלמים נוספים על כוחה של הממשלה - כמו חוקה, בית מחוקקים נוסף, דרג ממשל פדרלי, יכולת של הנשיא להטיל וטו ומכשירים דומים שיש במדינות דמוקרטיות אחרות.[11]

ראו גם

• רפורמת לוין
• שחיקה דמוקרטית
• ספין דיקטטורים
• תעמולה
• השלכות כלכליות של רפורמת לווין
• מילון דמוקרטיה
• טראמפיזם

קישורים חיצוניים

• ריסטארט - ישראל - אתר ההתנגדות למהפכה המשטרית
• יובל נוח הררי, נאום בהפגנה נגד ההפיכה המשטרית, 4.3.2023
• גיא רולניק, המדריך להתנגדות: כיצד ניתן למנוע את הפיכת ישראל לדיקטטורה מודרנית 20 בינואר, 2023
• איילת שני, "כשאומרים פשיזם, אנשים חושבים על חיילים ברחובות. לא. זה לא ייראה ככה", ראיון עם ההיסטוריון דניאל בלטמן, מוסף הארץ, 01 בפברואר 2023
• יובל נוח הררי, הם ינסו שוב, בכוח גדול יותר, ואנחנו חייבים להגיע מוכנים. אז מה עושים?, הארץ, 29 במרץ 2023