ג'ון מיינרד קיינס

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף ג'ון קיינס)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ג'ון מיינרד קיינס (באנגלית: John Maynard Keynes;‏ 5 ביוני 1883 - 21 באפריל 1946) היה כלכלן בריטי מודרני, מפתח אסכולת הכלכלה הקיינסיאנית. שיטתו הוצגה בספר "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף" ב-1935, שנכתב בהשפעת המשבר הכלכלי העולמי (השפל הגדול) שפרץ בשנת 1929.

רבים רואים בתורתו של קיינס מהפכה במחשבה הכלכלית של הקפיטליזם. בניגוד לכלכלנים ליברליים, כמו אדם סמית (מפתח עקרון "היד הנעלמה"), קיינס טען כי על מנת להבטיח צמיחה כלכלית, יש צורך בהתערבות ממשלתית פעילה בשוק.

ביוגרפיה

קיינס נולד בלונדון למשפחה אמידה. אביו, ג'ון נביל קיינס, היה כלכלן חשוב בזכות עצמו וקיינס הלך בעקבותיו ולמד כלכלה בקיימברידג'. מלבד היותו איש אקדמיה בולט, קיינס צבר הון בעסקיו הפרטיים במסחר במטבע חוץ ובסחורות. קיינס האיש היה אדם רב-גוני ותקופה ארוכה נמנה על חוג האינטלקטואלים והאמנים הלונדוני שנודע בשם "קבוצת בלומסברי". הוא היה דו-מיני וניהל פרשות אהבים הן עם גברים (דוגמת הצייר מרק גרטלר) והן עם נשים, לאחת מהן - הבלרינה הרוסיה הנודעת לופולובה - היה נשוי.

קיינס חזה את מלחמת העולם השנייה שנים לפני פריצתה. מעורבותו בענייני ממשל הובילה אותו להיות חבר במשלחת הכלכלית של בריטניה במשא ומתן לשלום בורסאי בתום מלחמת העולם הראשונה, אולם הוא התפטר מתפקידו זה לאחר שהרגיש כי הסכם הפיצויים שנכפה על גרמניה הוא דרקוני ואינו סביר. מיד עם פרישתו מהמשלחת כתב את ספרו רב-המכר "ההשלכות הכלכליות של השלום" שבו התריע על כך שתנאי הכניעה שנכפו על גרמניה בחוזה ורסאי יתרמו ליצירת משבר כלכלי חמור במדינה זו, מה שיוביל לדעתו למלחמה נוספת באירופה, כפי שאכן קרה בפועל.

ראשי מדינות כצ'רצ'יל ורוזוולט נסתייעו בו רבות ומעורבותו בניסוח הסכם ברטון וודס, לאחר מלחמת העולם השנייה יצרה את התשתית להקמת קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי, עם זאת חלק מהמלצותיו לגבי ייצוב מערכת ייצוב הכספים העולמית לא נתקבלו.

שיטתו הכלכלית

קיינס בחן את השיטה המוניטריסטית על-פיה כוחות הביקוש וההיצע של שוק חופשי מאזנים זה את זה ויוצרים משק יציב במצב צמיחה (לאורך זמן).

קיינס טען, באופן תקדימי, שלמאקרו-כלכלה חוקיות שונה מלמיקרו-כלכלה. לדוגמה: בניגוד למשפחה ממוצעת (כלכלת מיקרו) בה קניה של חבר משפחה אינה משפיעה על הכנסתו של חבר משפחה אחר, ההשפעה הרבה של הגורמים השונים במשק אחד על השני יוצרים פונקציה שונה, מכיוון שכשהמגזר הפרטי (משפחות שצורכות) מחליט להקטין את כמות הקניות נחלש המגזר העיסקי ובאופן ישיר יורדת כמות ההכנסות של המגזר הפרטי.

קיינס טען שהשיעור היחסי של החיסכון במשק עולה עם עליית רמת ההכנסה, ואילו הגידול בהשקעות קָטָן מהגידול בחיסכון. הכספים הנשמרים כחיסכון מקטינים את כוח הקניה הכללי במשק, ולפיכך נוצר פיגור יחסי בביקוש לסחורות ולשירותים, אם כי במספרים מוחלטים ביקוש זה נמצא בעלייה. עודפי ההיצע על הביקוש יוצרים עודפים, ועימם אבטלה גדלה והולכת. לטענתו, הדרך היחידה לצאת ממצבי משבר, בהם שיווי המשקל בין ההיצע לביקוש אינו מצב של תעסוקה מלאה, היא מעורבות ממשלתית.

קיינס טען כי הממשלה צריכה ליצור גירעון ודרכו להשקיע במשק על-מנת ליצור צמיחה מחודשת. צמצום הוצאות הממשלה, לא מוביל לצמיחה אלא להפך - מגביר את המיתון. הנחות המודל הקיינסיאני שימשו בתקופות מאוחרות יותר לפיתוחה של עקומת פיליפס, הגורסת יחס הפוך בין שיעור האבטלה לשיעור האינפלציה.

ראו גם

ספריו שתורגמו לעברית

  • התאוריה הכללית של תעסוקה, רבית וכסף הוצאת מאגנס, מוסד ביאליק וידיעות אחרונות, נובמבר 2006

קישורים חיצוניים