אפי מיכאלי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
עו"ד אפי מיכאלי

אפי מיכאלי (נולד ב-1974) הוא עורך-דין ישראלי, העוסק בייצוג והופעה בבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ) ובבית משפט לעניינים מינהליים בתיקים עקרוניים הנוגעים להגנה על יסודות הדמוקרטיה וזכויות האדם[1].

ממובילי בג"ץ הפרטת בתי הסוהר ושותף לשורה של מאבקים ציבוריים בולטים.

חיו ופועלו

מיכאלי נולד ברחובות בשנת 1974 וגדל בראשון-לציון. בוגר תואר ראשון (2003) במשפטים וכלכלה מאוניברסיטת חיפה ובעל תואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית (2011) עם התמחות במשפט ציבורי ומשפט בינלאומי. את התמחותו עשה אצל מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. מיכאלי הוא בעל משרד עורכי-דין מיכאלי ושות', המתמחה בתחומי המשפט הציבורי בתל אביב-יפו[2]. במסגרת פעילותו ייצג שורה של חברי כנסת]][3][4], אישי ציבור, עמותות וגופים בעשרות הליכים בפני בית המשפט הגבוה לצדק. במסגרת עבודתו מתמקד מיכאלי בתיקים עקרוניים הנוגעים להגנה על עקרונות דמוקרטיים והגנה על זכויות אדם. במהלך שירותו הצבאי שימש כקצין בבית הספר למקצועות המחשב (ממר"ם). בתפקידו במילואים שימש כתובע בפרקליטות הצבאית בדרגת סרן.לימד משפטים בשורה של מוסדות להשכלה גבוהה בישראל[5]. מתגורר בתל אביב. נשוי ואב לשתי בנות[1].

הכרעות חוקתיות מרכזיות

מיכאלי הוביל והיה שותף לשלוש הכרעות משפטיות משמעותיות במשפט החוקתי בישראל. הכרעות אלה מצוטטות באופן תדיר בפסקי הדין של בית המשפט העליון ובמאמרים אקדמיים ומהוות את יסודות המשפט החוקתי העדכני.

בג"ץ התקציב הדו שנתי, 2017

ביום 6.9.2019, לראשונה מאז קום מדינת ישראל, הורה בית המשפט העליון על בטלותו להלכה של חוק-יסוד, על בסיס הדוקטרינה של "שימוש לרעה" בסמכותה המכוננת של הכנסת. במסגרת זו, הכריז בית המשפט על בטלותו של התיקון לחוק יסוד: משק המדינה, אשר התקבל בהוראת שעה (חוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)) ואפשר כינונו של תקציב דו-שנתי (בפעם החמישית ברציפות), משום שהיווה סטיה מהוראה הקבועה בסעיף 3(א)(2) לחוק יסוד: משק המדינה בדבר הצורך בתקציב חד-שנתי. במסגרת פסק הדין קבע בית המשפט "התראת בטלות" במובן זה שאין עוד מקום לתקן את חוק היסוד ולכונן תקציב שאינו חד-שנתי על דרך הוראת שעה; וככל שכך ייעשה, צפוי הוא לביטול על-פי הכרעתו של בית המשפט בעתירה ועל-פי התראה זו.

מיכאלי הוביל את הייצוג בעתירה[6] והיה מי שיזם את הגשתה[7]. הכרעה זו ביססה לראשונה את סמכותו של בית המשפט העליון לביטולם של חוקי יסוד והייתה הראשונה במסגרתה בית המשפט העליון הורה על בטלותו להלכה של תיקון לחוק יסוד והיא מהווה תקדים לדיונים והכרעות משפטיות בנושא חוקתי זה מאז התקבלה.

פסק דין זה אוזכר במספר רב של פרשות. להלן מספר דוגמאות:

בג"ץ פסקת היציבות במתווה הגז, 2016

מתווה הגז הוא החלטה של ממשלת ישראל, במסגרתה נקבעו שורה של הוראות ביחס למדיניות הממשלה[9][10]. במשק הגז הטבעי בישראל (מתווה להגדלת כמות הגז הטבעי המופקת משדה הגז הטבעי תמר ופיתוח מהיר של שדות הגז הטבעי לווייתן, כריש ותנין ושדות גז טבעי נוספים). ביום 27.3.2017 הורה בית המשפט העליון על ביטולו של "מתווה הגז" וזאת בשל בטלותה של "פסקת היציבות" שנכללה בו אשר במסגרתה הבטיחה ממשלת ישראל[11] כי לא יעשה כל שינוי במתווה הגז למשך עשר שנים וכי הממשלה לא תיזום כל הצעת חוק לשינוי מתווה הגז במשך תקופה זו ואף תתנגד לכל חקיקה אשר תבקש לשנות את מתווה הגז במסגרת התקופה האמורה ואם תתקבל הצעת חוק פרטית שתוצאתה שינוי של מתווה הגז, תיזום בעצמה הממשלה חקיקה ממשלתית אשר תביא לביטול השינוי.

העתירה בה ייצג מיכאלי[12][13][14] התמקדה בטענה לבטלותה של "פסקת היציבות" בלבד – טענה אשר הוביל בסופו של עניין לבטלות המתווה כולו[15].

בית המשפט העליון קיבל את הטענה שנטענה במסגרת העתירה לפיה "פסקת היציבות" במתווה הגז מהווה חריגה של הממשלה מסמכותה, שכן היא מכפיפה את שיקול הדעת המנהלי של ממשלות עתידיות להחלטה שעשויה להתברר כסותרת את אינטרס הציבור בעתיד וכן בשל ההבטחה שלא לעשות שימוש בסמכותה של הממשלה ליזום הצעות חוק בעתיד בנושא ולהפעיל את המנגנונים הנתונים לה לצורך התנגדות להצעות חוק פרטיות וליזום הצעות חוק ממשלתיות במקרים בהם מתקבלות הצעות חוק פרטיות הסוטות ממתווה הגז, באופן שכובל כנסות עתידיות מלערוך שינויים עתידיים בנושא משק הגז באמצעות חקיקה הסותרת את המתווה הגז.

מאז ניתנה, מהווה פסיקה זו יסוד מרכזי במשפט המנהלי[16] בישראל והיא מצוטטת תדיר בהכרעות בתי המשפט בישראל.

פסק דין זה אוזכר במספר רב של פרשות. להלן מספר דוגמאות:

בג"ץ הפרטת בתי הסוהר, 2009

ביום 19 בנובמבר 2009, קבע בית המשפט ברוב של שמונה מול אחד, כי החוק המאפשר הפרטתו של בית סוהר בישראל אינו חוקתי[17]. בית המשפט קבע בפסיקתו כי עצם העברת הסמכות לפגיעה בזכויות אדם לידיו של זכיין פרטי הפועל למטרות רווח, מהווה פגיעה בלתי מידתית בכבודם ובחירותם של האסירים[18].

הפסיקה בעתירה כנגד הפרטת בתי הסוהר זכתה להדים רבים והוביל לזכיית המרכז האקדמי למשפט ולעסקים בפרס גורני לארגוני זכויות האדם של העמותה למשפט ציבורי בישראל לשנת התשע"א- 2010[19].

מיכאלי היה אחד ממגישי העתירה והיה זה שביקש למקד את הטיעון המשפטי בזהות הגורם אשר מפעיל את הכח השלטוני כטיעון עקרוני לעצירת מהלך הפרטה בטרם זה יצא לדרך, בשונה מטענות ביחס לתוצאות האפשריות של הפעלת כח זו[20].

פסק דין זה אוזכר במספר רב של פרשות. להלן מספר דוגמאות:

פעילות משפטית בולטת

מיסוי הטבק לגלגול, 2019

בית המשפט העליון קבע כי למרות התנגדות שר האוצר, יש להשוות את מיסי הקנייה המוטלים על טבק לגלגול למסי הקנייה המוטלים על סיגריות רגילות והורה לשר האוצר להפעיל את סמכותו המוקנית לו בחוק מס קניה ולקובע שעורי מס שווים למוצרים אלה.

פסיקה[21] זו הביאה להשוואה במיסי הקנייה המוטלים על סיגריות ועל טבק לגלגול וסגרה את הפער המשמעותי בין מחיר הטבק לגלגול למחיר הסיגריות הרגילות ואפשר התמודדות מיטבית יותר של מדינת ישראל עם תופעת העישון. במהלך ההליך המשפטי צידד היועץ המשפטי לממשלה בעתירה וזאת אף על פי ששר האוצר עצמו ביקש להביא לדחייתה[22].

מיכאלי, המשמש כיועץ המשפטי של המיזם למיגור העישון, הוביל את הייצוג בעתירה[23].

התנגדות להקמת מכרה פוספטים בשדה בריר

מיכאלי מייצג את עיריית ערד ותושבי האזור[24] בעתירה נגד החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בדבר אישור כריית פוספט באתר "שדה בריר" המצוי בקרבת העיר ערד והיישובים כסייפה ואל-פורעה[25] וזאת בשל הסכנות הבריאותיות הנשקפות מהכרייה על-פי עמדת משרד הבריאות. בית המשפט העליון הוציא בעתירה צו על-תנאי[26] והעתירה עומדת בפני הכרעה.

מיכאלי מסייע למתנגדים לכרייה בשדה בריר למעלה מעשור וייצג את תושבי האזור בהליכים משפטיים בנושא למעלה מעשור[27].

ייצוא הגז הטבעי (2013)

במסגרת עתירה זו ייצג מיכאלי את חברי הכנסת שלי יחימוביץ', ראובן ריבלין, משה גפני ואבישי ברוורמן וכן את המכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, אשר ביקשו במסגרת העתירה להורות כי חלקים בהחלטה שהתקבלה על ידי ממשלת ישראל אשר אימצה את דו"ח ועדת צמח[28][29], צריכים היו להתקבל בחקיקה ראשית של הכנסת ולא בהחלטת ממשלה וזאת בהיותם "הסדרים ראשוניים"[30][31].

בית המשפט דחה את העתירה ברוב של חמישה מול שניים כאשר שופטי המיעוט הדגישו בפסיקתם את חשיבות הכלל בדבר "הסדרים ראשוניים" תוך שהם מתייחסים לעמדת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקאלי), אשר תמך בעמדה זו[10].

פסיקה זו מהווה אבן דרך בפסיקת בית המשפט העליון בנושא "הסדרים ראשוניים".

ההעברות התקציביות

במסגרת עתירה זו, ייצג מיכאלי את חה"כ סתיו שפיר שהייתה חברה בוועדת הכספים של הכנסת מטעם מפלגת העבודה. בעתירה נטען, על בסיס שורה של דוגמאות קונקרטיות, כי מנגנון ההעברות התקציביות המאפשר לממשלה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לערוך שינויים בתקציב המדינה - סותר את הוראותיו של חוק יסוד: משק המדינה וחוק יסודות התקציב אשר מורים על כך שעל חוק התקציב השנתי לכלול את כל ההוצאות הצפויות והידועות לממשלה. לפיכך, נטען בעתירה, כי אין לאפשר שינויים תקציביים כאשר מדובר בהוצאות צפויות וידועות במסגרת מנגנון העברות תקציביות ללא תיקון חוק התקציב עצמו. על-פי הטענה, מנגנון זה של "העברות תקציביות" היווה דרך עוקפת חוק התקציב השנתי במסגרתה מעבירה הקואליציה עשרות מילירדי שקלים מדי שנה ללא אישור מליאת הכנסת כנדרש.

במהלך ניהול העתירה נערכו שינויים משמעותיים במנגנון ההעברות התקציביות ואף גובש נוהל לעבודת ועדת הכספים בנושא. כתוצאה מכך, הוצאות מסוימות שהיה נהוג ערב הגשת העתירה לתקנן במסגרת מנגנון ההעברות התקציביות, אינן נעשות בדרך זו עוד. לאחר השינויים האמורים, דחה בית המשפט העליון את העתירה, תוך שהוא מדגיש את חשיבות לשימור ההליכים הדמוקרטיים ביחס לניהול תקציב המדינה בכנסת[32].

מניעת שינה מרופאים מתמחים

בתביעה זו טענו שישה רופאים מתמחים וסטודנט לרפואה, כי העסקתם של רופאים מתמחים בבתי החולים הציבוריים בישראל במשמרות של 26 שעות ברצף ללא שינה היא בלתי חוקתית, סותרת את הוראותיו של חוק שעות עבודה ומנוחה ומקימה סכנה למטופלים בבתי החולים הציבוריים בישראל. התביעה הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, לאחר שבמהלך שביתת הרופאים בישראל בשנת 2011, הפנה בג"ץ את התובעים לבית הדין לעבודה וזאת לאחר גיבושו של מתווה מוסכם אשר הביא לסיום השביתה[33].

בדצמבר 2012, לאחר הגשתה של התביעה, חתם שר התמ"ת שלום שמחון על היתר מיוחד המאפשר העסקתם של רופאים מתמחים במשמרות של 26 שעות ברצף וזאת כאמצעי להתמודד עם הטענות המועלות בתביעה[34][35].

בשנת 2014 קיבל בית הדין לעבודה את התביעה וקבע כי ההיתר בטל וכי על בתי החולים בישראל לספק לרופאים המתמחים את האפשרות לישון מספר שעות ברצף בתורנות[36].

הפרטת הוסטלים לשיקום אסירים

ייצג בעתירה שהובילה לעצירת מכרזי ההפרטה של הוסטלים לשיקום אסירים[37] שפורסמו בתחילת שנת 2012 על ידי הרשות לשיקום האסיר ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים[38]. העתירה הוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים במקביל לקיומו של הליך חקיקה בכנסת בנושא. בעתירה נטען, כי מקום בו מתקיים הליך חקיקה בנושא, לא ניתן לקדם מדיניות הפרטתם של הוסטלים לשיקום אסירים ללא השלמתו של הליך החקיקה.

לאור הגשתה של העתירה ביטלה המדינה את המכרזים[39].

הצעת חוק "בוררות חובה"

במסגרת תפקידו כראש תחום הפרטה ורגולציה במכרז האקדמי למשפט ולעסקים, היה שותף למאבק נגד הצעת החוק שיזם שר המשפטים לשעבר, פרופ' יעקב נאמן, שעניינה בחיוב צדדים לתביעות אזרחיות עד סכום של 2.5 מיליון ש"ח בבירור עניין בהליך בוררות מחייב שיערך על ידי עורכי דין פרטיים[40]. ההתנגדות התבססה על הטענה, כי מדובר בהפרטה של השפיטה במסווה של הרחבת מוסד הבוררות. לאחר התערבותו הנדירה של נשיא בית המשפט העליון באותה עת, השופט אשר גרוניס, בנושא אשר שיגר לוועדת חוקה, חוק ומשפט את עמדתו בעניין הצעת החוק המציגה את התנגדותו הנחרצת לאמור בה, ירדה הצעת החוק מסדר היום הציבורי[41].

מערכת שח"ף בשירות בתי הסוהר

ייצג בעתירה נגד שירות בתי הסוהר המבקשת להורות על השהיית הפעלתה של מערכת שח"ף בבתי הסוהר בישראל[42]. בעתירה נטען כי המערכת המוקמת לצורך ביצוע פעולות ניטור ותעוד של שיחות אסירים, זיהוי ביומטרי-קולי של אסירים, הגבלת שיחות והגבלת יעדי ומשך שיחה של אסירים ללא הסמכה מפורשת בחוק[43]. לאחר הגשת העתירה והערות בית המשפט במהלך הדיונים בה – התחייבה המדינה לקדם חקיקה מתאימה בנושא ובכך התייתרה העתירה.

ראיונות ומאמרים

קישורים חיצוניים

  1. ^ 1.0 1.1 מאיה גז, אפי מיכאלי, העותר הכי יעיל לבג"ץ: "הפוליטיקאים שרוצים משילות מקרבים אותנו למשטר עריצות", באתר כלכליסט, 28 באוקטובר 2017
  2. ^ משרד עורכי הדין מיכאלי ושות'
  3. ^ משה גורלי, לסובב את השיבר של הגז, באתר כלכליסט, 30 ביולי 2013
  4. ^ רוני זינגר, 90 יום אחרי הוראת בג"ץ, אין נוהל חדש להעברות תקציביות, באתר כלכליסט, 30 בספטמבר 2014
  5. ^ דיני הפרטה, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים/המכללה למנהל
  6. ^ צבי זרחיה, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים עתר לבג"ץ נגד התקציב הדו שנתי, באתר TheMarker‏, 27 באוקטובר 2016
  7. ^ פסק דין בג"ץ המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נ' כנסת ישראל, ראו שמו של עו"ד מיכאלי כעותר ראשון
  8. ^ מדובר בהכרעה ברוב של 6 מול 3, אשר נסמכת על פסק הדין בעניין התקציב הדו שנתי ומפתחת את דוקטרונת ה"שימוש לרעה בסמכות המכוננת".
  9. ^ בדקה ה-90: הדיון בבג"צ יצוא הגז נדחה למועד אחר - הרכב השופטים יורחב, באתר ביזפורטל, 1.8.13
  10. ^ 10.0 10.1 בג"ץ 4491/13 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נ' ממשלת ישראל (2.7.2014).
  11. ^ יובל יועז, ‏העתירות על יצוא הגז יידונו בהרכב מורחב, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2013
  12. ^ שירות גלובס, ‏עתירה ראשונה לבג"ץ אחרי אישור מתווה הגז: פוגע בדמוקרטיה, באתר גלובס, 9 בנובמבר 2015
  13. ^ מתווה הגז מגיע לבג"צ: התחייבות הממשלה למונופול הגז פוגעת בדמוקרטיה, באתר themarker
  14. ^ עתירה זו של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נגד מתווה הגז (בג"ץ 7588/15) היתה העתירה הראשונה שהוגשה כנגד מתווה הגז. לאחר הגשת העתירה – ביקשו העותרים בבג"ץ 4374/15 לשנות חזית בעתירה ולתקנה כך שתופנה נגד מתווה הגז עצמו. עתירה זו אשר הוגשה בחודש יוני 2015 (טרם אישורו של מתווה הגז בממשלה בחודש אוגוסט 2015) עסקה בטענות להליך שימוע פגום והיעדרו של הליך שיתוף ציבור ראוי במסגרת הדיונים על מתווה הגז. לאחר שהותרה תיקונה של העתירה בהחלטת בית המשפט הפכה עתירה זו לעתירה המצויינת ראשונה ברשימת ההליכים כנגד מתווה הגז.
  15. ^ בג"ץ 4374/15 התנועה למען איכות השלטון נ' ראש ממשלת ישראל (27.3.2016).
  16. ^ עת"מ 24588-05-13 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נ' משרד האנרגיה והמים
  17. ^ שמואל מיטלמן, בג"ץ קבע: לא יהיה בישראל בית כלא פרטי, באתר nrg‏, 19 בנובמבר 2009
  18. ^ פסק הדין בבג"ץ 2605/05 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נ' שר האוצר, 19.11.2009
  19. ^ פרס גורני, באתר העמותה למשפט ציבורי
  20. ^ מארק שון, "משרד המשפטים עושה סיכול ממוקד לשירות הציבורי", באתר כלכליסט, 8 בדצמבר 2011
  21. ^ בג"ץ 4862/18 המיזם הרב מגזרי למיגור העישון, ע"ר נ' שר האוצר (4.2.2019)
  22. ^ המדינה לבג"ץ – מסכימה להוצאת צו על תנאי בעתירה המבקשת להשוות את המס המוטל על הטבק לגלגול למס המוטל על סיגריות רגילות
  23. ^ רוני לינדר, אחרי הטבק לגלגול והאייקוס: מיסוי סיגריות אלקטרוניות על הכוונת, באתר TheMarker‏, 17 בנובמבר 2020
  24. ^ יהונתן ליסו צפריר רינת, תושבי ערד נגד האלוף יוחנן לוקר שתומך במכרה שבו אורניום, באתר הארץ, 2 במרץ 2011
  25. ^ איתי רום, ‏ארץ הפקר, באתר גלובס, 16 בספטמבר 2010
  26. ^ בג"ץ 5558/18 עיריית ערד נ' המועצה הארצית לתכנון ולבניה (צו על-תנאי, 27.2.2019)
  27. ^ רוני לינדר, גרמן: נגד כרייה בשדה בריר - בעד מציאת חלופות, באתר TheMarker‏, 20 במאי 2013
  28. ^ חן פונדק, פרוטוקולי ועדת צמח תקועים בבירוקרטיה, באתר כלכליסט, 21 במאי 2013
  29. ^ nrg מעריב, סילבן שלום החליט לפרסם פרוטוקולי ועדת צמח, באתר nrg‏, 23 במאי 2013
  30. ^ איתי טרילניק, "החלטה על יצוא הגז אינה של הממשלה - אלא של הכנסת", באתר TheMarker‏, 31 בינואר 2013
  31. ^ יובל יועז, ‏הוגשה עתירה ראשונה לבג"ץ נגד יצוא הגז, באתר גלובס, 24 ביוני 2013
  32. ^ בג"ץ 8749/13 חה"כ סתיו שפיר נ' שר האוצר (13.8.2017)
  33. ^ בג"ץ 8382/11 ד"ר דניאל לנצברג ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'
  34. ^ רוני לינדר, רופאים מתמחים תובעים את המדינה: "האתגר בניתוח הוא להישאר ערני", באתר TheMarker‏, 4 באפריל 2013
  35. ^ רוני לינדר, תביעת המתמחים: "נכנס לניתוח ב-4 בבוקר, דקה אחרי שנרדמתי - ואמון על חייה של יולדת והתינוק שלה", באתר TheMarker‏, 4 ביולי 2013
  36. ^ ס"ע 54860-01-12 ד"ר דניאל לנצברג ואח' נ' מדינת ישראל (23.7.2014)
  37. ^ מכרז פומבי מס' 108/2012
  38. ^ טלילה נשר, המדינה גנזה את המכרז להפרטת הוסטלים לשיקום אסירים, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2012
  39. ^ עת"מ 13701-03-12 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים
  40. ^ הצעת חוק בתי משפט (בוררות חובה) (הוראת שעה), התשע"א-2011
  41. ^ משה גורלי, גרוניס בלם את ה"בייבי" של נאמן ועורר ביקורת בכנסת, באתר כלכליסט, 5 בספטמבר 2012
  42. ^ רויטל חובל, אוזניים לכותל של הכלא, באתר הארץ, 19 באפריל 2013
  43. ^ בג"ץ 2779/13 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נ' שירות בתי הסוהר