אנטי-סרקזם

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אנטי-סרקזם היא גישה מוסרית-חברתית לפיה השימוש בסרקזם מזיק ואנטי-אקולוגי בכל מוסד חברתי בטווח הארוך לפחות ולפעמים מזיק גם בטווח הקצר עד כדי פגיעה משמעותית בתפקודו של מוסד חברתי כמערכת.

שימוש בסרקזם גורם עוינות חבויה ומצטברת בין חברי המוסד החברתי (למשל, עובדיה של חברה מסוימת) לכדי הקטנת הסיכוי להשיג מטרות המוסד החברתי ואף הסתכנות בנבילתו האיטית (דגנרציה) ואף התפרקותו.

הגדרת סרקזם

סַרְקַזְם (עוקצנות, לעג מר) הוא סגנון דיבור אלים פסיבי-אגרסיבי, המתאפיין בעלבון חבוי (להבדיל מעלבון גלוי - קללה).

סרקזם נאמר במסווה של רצון תמים "להעביר מסר" או "לחנך" את הצד שאליו כוון, אם כי בהגדרה מטרתו לפגוע בכל מקרה.

מאפיינים בולטים של סרקזם הם:

  • שימוש בשאלה רטורית
  • אמירת דבר והתכוונות להיפוכו (לשון סגי נהור)
  • הצגת מסקנה קיצונית בגנות אדם, על תכונה שלו לכאורה, או פעולה תמימה שביצע (כלומר פעולה שברור שאין מטרתה לגרום לנזק ושגם לא גרמה נזק משמעותי אם בכלל).

אין ספק כי ההכרעה אם מחווה או ממרה מסוימת היא סרקסטית (עלבון חבוי) תלויה לפחות לעתים בהקשר בו הובעה ו\או בטון בו הובעה.

גורמים לסרקזם

הגורמים לסרקזם או לסרקזם-לכאורה מגוונים ונעים בין שחיקה פסיכולוגית, ציניות (נטייה לחוסר אמונה ביכולתם של אנשים לבצע פעולות טובות או מועילות), תרבות ועוד.

גם ניורוני-מראה (mirror neurons) הגורמים לדפוסי התנהגות אוטומטיים עשויים לגרום לכך ויגרמו לסרקזם בקרב אנשים החווים תקופת שחיקה (מתוקף תגובתיות סרקסטית-אוטומטית שהיא חסכנית יותר באנרגיה - אז אין בהכרח רצון להעליב את הצד השני והאדם אף עשוי להתנצל על התנהגותו הסרקסטית).

סרקזם כמסכן מערכות חברתיות

כל מערכת חברתית (מוסד חברתי) מאויימת מסרקזם שכן לפחות חלק מהאנשים תופשים אותו גם אם לא ירצו בכך כסוג של תקיפה או לעג; מכאן שלפחות בטווח הארוך הסרקזם יכול לפגוע ביחסים בין אנשים אלה עד כדי חוסר תיאום, חוסר תיפקוד, וחוסר יעילות צוותיים שלבסוף יביאו להתפרקות המערכת.

כך למשל, עורכיה של אנציקלופדיה חופשית מסוימת הפונים זה אל זה בסרקזם (וחריף מכך, גם עם היעדר נימוסין) מסכנים, מבלי לשים לב, את המשך קיומו השפוי ואת פוריות המיזם שלהם, כמו גם את שפיותם בטווח הארוך.

דוגמה נוספת היא עובדיה של חברה מסוימת; בעלי מניות בחברה מסוימת עלולים להפסיד נתח משמעותי מכספם אם העובדים שלהם סרקסטיים זה כלפי רעהו (או במיוחד כלפי לקוחות) לפחות באופן מוגזם ולא אקולוגי שכן החברה או לפחות סניפים ספציפיים שלה יחדלו מלתפקד ביעילות.

אנטי-סרקזם ושיווק או התנהלות עם לקוחות

שימוש בסרקזם מצד עובד כלפי לקוח (ואף מצד עובד כלפי עובד אחר) נחשב לפרקטיקה בלתי מקצועית ולעדות ישירה על אי-התאמתו של עובד לעבוד במקצוע הדורש יחס בין-אישי ואמפתיה; לקוח שחווה סרקזם בפועל סביר שלא יהיה לקוח-חוזר ואף סביר כי יספר רעות על בית העסק ובכך ירחיק לקוחות פוטנציאליים ממנו לטווח הארוך לפחות.

פרסומות עם מסרים סרקסטיים עלולים לגרום לאנשים להניח שמי שמשווק את המוצר הוא אדם רע או לא אמפתי שאם לא אכפת לו מפגיעה פוטנציאלית ברגשותיהם בהקשר X (למשל בשל הזדהות פסיכולוגית עם הנפגע) גם לא אכפת לו מדברים אחרים כגון בריאותם (למשל בשיווק מזון ומשקאות).

בכלל ההיבטים השיווקיים-טכניים סרקזם גורם נזק לחוויית משתמש ומקטין הסיכוי לחזרת הלקוח אל בית העסק.

מדינות בהן האזרחים מביעים יותר סרקזם מאחרות

לפי דעה, בישראל, ברשות הפלסטינית, בארצות הברית, גרמניה, סין ועוד, רבים מהאזרחים נוטים להשיב בסרקזם; ייתכן והדבר קשור לרמות גבוהות של תסכול מתעשייה ומסחר לא מספיק אוטומטיים במדינות אלה (תעשייה ומסחר שגורמים לאנשים לבצע עבודות חוזרניות ומשעממות, לרוב בעבור שכר זעום שלא מצדיק את ההשקעה שנותנים עובדים אלה בעיקר ביחס למדד יוקר המחיה במדינתם וביחס לשכר הבכירים הממונים עליהם, זאת למרות שכבר קיימות טכנולוגיות מבוססות אפליקציות ורובוטיקה שיוכלו להוריד מהם עול ביחס לכמות האוכלוסין הגוהה) וכן לרמות גבוהות של זיהום סביבתי במדינות אלה - זיהום רעש, זיהום מזון, זיהום אוויר כמו גם פיצוץ אוכלוסין במדינות אלה. סיבה נוספת הנוגעות לפחות לחלק ממדינות אלה (בעיקר ישראל, הרשות הפלסטינית, ארה"ב וסין) היא מיליטריזם קיצוני הגורם לציניות ושחיקה בעצמו.

הערות כלליות

1. דפוס התנהגות הקשור חזק בסרקזם הינו טרולינג (הטרלה) המתאפיין בהפקת הנאה מפעולות שלהוב (ניסיון להבאה לתגובה) כגון הגבה בתגובות סרק בכוונה, פיצוץ דיונים ענייניים והשחתת תוכן אינטרנטי.

ראו גם