הצגת המקור של הדף "אחריות תאגידית"

'''אחריות תאגידית''' (באנגלית: '''Corporate social responsibility''' ובקיצור: '''CSR''') היא צורה של [[רגולציה עצמית|פיקוח עצמי]] בידי עסקים במטרה לשמור על ערכים [[צדק חברתי|חברתיים]] ו[[סביבתנות|סביבתיים]]. מונחים נרדפים לאותו מונח הם '''אחריות תאגידית חברתית''', '''מצפון סביבתי''', '''אזרחות תאגידית''', '''ביצועים חברתיים''', ו'''אחריות סביבתית'''. 

המונח "אחריות תאגידית" החל להיות בשימוש נפוץ על ידי [[תאגיד|תאגידים]] שהחל מסוף שנות ה-60 החלו לדבר על מחזיקי עניין. הוא קיבל חיזוק בעקבות צאתו של ספר מפורסם בתחום מאת R. Edward Freeman, [[ניהול אסטרטגי: גישה של מחזיקי עניין]] בשנת 1984. 

המונח '''[[מחזיקי עניין]]''' הם כל מי שמושפעים מפעילותו של התאגיד - לא רק [[בעלי המניות]], אלא גם [[עובדים]], לקוחות, ספקים, ספקי שירותים וקבלני משנה, קהילות ששוכנות ליד מפעלים של התאגיד, או קהילות שמושפעות מ[[ניתוח מחזור חיים|מחזור חיים]] של מוצרי התאגיד או מפעילות התאגיד. מחזיקי עניין יכולים להיות [[קהילות]] ששוכנות ליד מפעלים הפולטים [[זיהום אוויר]] - לדוגמה קהילות ליד מפעלי [[רמת חובב]], [[זיהום האוויר במפרץ חיפה|מפרץ חיפה]], או קהילות שהמים שלהם מזדהמים בגלל פעילות החברה, גם אם הן שוכנות במרחק קילומטרים רבים מאתרי החברה (לדוגמה נדידה של [[זיהום מים]] של [[חברות כרייה]] לאורך נהרות ופגיעה ב[[חקלאות|חקלאים]] ובדייגים השוכנים במורד הזרם). 

==שיטות==
אתיקה עסקית היא אחת הצורות של אתיקה מעשית שבוחנת התנהגות של תאגידים. "תקן איזו 26000" הוא תקן בינלאומי מוכר עבור אחריות תאגידית. ארגונים של הסקטור הציבורי כמו ארגון האומות המאוחדות מחוייבים לשיטה של "קו תחתון משולש" - השגת יעדים כספיים, חברתיים וסביבתיים. כמו כן קיימים עקרונות עבור גופי השקעות (כמו בנקים, קרנות וחברות ביטוח) לשם השקעה אחראית במיזמים ובעסקים, לדוגמה את [[עקרונות המשווה]]. 

==בעד ונגד אחריות תאגידית==
תומכי הגישה של אחריות תאגידית טוענים כי הדבר יביא לא רק לתוצאות חברתיות וסביבתניות רצויות, אלא גם יגרום לכך שבטווח הארוך תאגידים יכולים להרוויח יותר, כתוצאה לדוגמה של צמצום סיכון של תביעות משפטיות מולם. דוגמה קיצונית לכך היא סגירתו של תאגיד יוניון קרבייד, בעקבות [[אסון בופאל]] שבו נהרגו עשרות אלפי אנשים. 

===טיעוני אסכולת שיקגו===
מתנגדי הגישה, כמו אנשי [[אסכולת שיקגו בכלכלה]] וביניהם [[מילטון פרידמן]] טוענים כי על התאגיד לשמור רק על הגישה המסורתית של מיקסום רווחים (כספיים) עבור בעלי המניות, בלי התחשבות בהיבטים אחרים שיכולים לפגוע בבעלי המניות. וכי הגנה על [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] כמו [[קיימות]] או [[צדק חברתי]] הוא תפקידה של הממשלה (על ידי חקיקה ו[[רגולציה]]), או של משקיעים וצרכנים על ידי בחירות שהם מבצעים בהקשרים של השקעה וצריכה בהתאמה. אם צרכנים רוצים להגן על כלבי ים בים הצפוני מפני ציד הם לא יקנו פרוות. 

אנשי [[כלכלה אקולוגית]] ו[[כלכלה בת קיימא]] טוענים כי הגישה של אסכולת שיקגו היא נאיבית או מיתממת. היכולת של צרכנים ומשקיעים לגרום לבדם להתנהגות אתית של תאגידים. גישת אסכולת שיקגו מניחה הנחות רבות שאינן מתקיימות במציאות כמו קיומו של [[מידע מלא]], העדר [[השפעות חיצוניות]] ו[[כשלי שוק]] אחרים:

* צרכנים ומשקיעים בדרך כלל לא רואים את ה[[זיהום]] ו[[השפעות סביבתיות]] אחרות הנגרמות במהלך הייצור או בהפקת [[חומרי הגלם]] הנדרשים להפקת מוצרי החברה, או את תנאי העבודה של הפועלים במפעלי הפירמה, במיוחד כשמפעלים אלה יכולים להיות במדינה אחרת במרחק אלפי קילומטרים מהצרכן או המשקיע. 
* הפעלת בדיקות לקיום נוכחות של רעלים הערכת הנזקים הנגרמים לסביבה ולחברה היא משימה שעולה כסף רב ולא סביר שדבר כזה יבוצע בהתנדבות על ידי ארגונים וולונטריים על בסיס קבוע. 
* צרכנים אינם מודעים לרעלים שעשויים להימצא בתוך מוצרים שהם צורכים (ראו לדוגמה [[זיהום במזון]]). אין להם חושים כדי להבחין ברעלים אלה, וחייבת להיות רגולציה ממשלתית או כלים דומים כדי להתריע על קיום רעלים כאלה. 
* היות ותאגידים הם יישויות היררכיות והיות ותהליכי ייצור מבוצעים כיום בצורה מבוזרת ומרוחקת תוך שימוש ב[[משבר הרעלים|אלפי תרכובות כימיות]], ומאות קבלני משנה, יש קושי להשיג את המידע על [[ניתוח מחזור חיים]] של מוצרים. לדוגמה קשה להבין מה ההשפעות הסביבתיות של ייצור עפרון, ועוד יותר קשה להבין מה ההשפעות הסביבתיות של מכונית בזמן הייצור שלה או של תת מכלול בתוך המכונית. 
* לרוב הצרכנים אין את הכלים כדי לבצע הערכה לגבי היקף הנזק שעלול להיגרם מפעילות מסויימת, גם אם היה להם את ה[[מידע]] הגולמי על רעלים, זיהום או פגיעה בעובדים. לדוגמה צרכן יתקשה להבין בעצמו האם הלבנת נייר בכלור גורמת יותר או פחות נזק משימוש בנייר ממוחזר. 
* ב[[מערכות מורכבות]] כגון ב[[אקוויפר החוף]] או ב[[מערכת אקולוגית]] עלולה להיווצר [[השהייה]], כך שפעילות שמבוצעת היום (לדוגמה [[זיהום מים]], או [[החור באוזון]]) תבוא לידי ביטוי רק בעוד עשרות שנים. לדוגמה זיהום מים של מפעלים בחולון בשנות ה-50 גורמים לסגירת בארות מים בשנות ה-2000. רעלים שצרכנים נחשפים אליהם היום, עלולים להשפיע רק בעוד עשורים או בדור הבא (ראו [[משבש אנדוקריני]] לדוגמה). 
* בעיות סביבה עלולות להתפתח לבעיות [[קיימות]] שעלולות לסכן את כלל האנושות, ולא מדובר בטעם אסתטי, או בעיה של העדפות. בעיות של [[הביוספרה]] הם מורכבות ולכן אין בהכרח קשר בין מודעות ציבורית לבין החשיבות האמיתית של הנושא. לדוגמה הציבור פועל באופן נמרץ כדי להגן על יונקים גדולים וחמודים (כמו כלבי ים) או ציפורים מרשימות (כמו עיט הדגים) אבל יש לו מעט סבלנות להגן על מינים פחות חמודים כמו מני זוחלים, דו חיים, חרקים, צמחים וכו' - למרות שאין קשר בין החמידות של היצור לבין החשיבות שלו לתפקוד המערכת האקולוגית. 

מסיבות אלה, יכולים דוחות אחריות תאגידית, וצעדי [[רגולציה]] ליצור שקיפות גבוהה יותר ולאפשר למשקיעים, לצרכנים ואולי גם לממשלות לזהות תאגידים או עסקים שמתנהגים בצורה אתית יותר.

===ביקורת סביבתית וחברתית===
מבקרים אחרים, בעיקר מזרם ה[[קיימות]] וה[[סביבתנות]] טוענים כי אחריות תאגידית הם מעשה פלסטר, או [[טיוח ירוק]] וכי היא ניסיון חלש ולא מספק להחליף חקיקה ופיקוח על [[תאגידים רב לאומיים]] מצד הממשלה או מצד [[מוסד חברתי|מוסדות]] אחרים כמו [[קהילות]] ו[[נורמות]].

פרופסור אביבה גבע, מי שהייתה ראש המחלקה לניהול וכלכלה באוניברסיטה הפתוחה, מזהירה מפני 2 בעיות עיקריות בנושא של אחריות תאגידית, בעיה אחת היא גישת "אתיקה משתלמת" בחברות עסקיות. אם התנהגות מוסרית היא תמיד משתלמת, אזי מדובר בהחלטה כלכלית ולא בהחלטה מוסרית, ומה אם יש התנהגות שאינה משתלמת לחברה? לדבריה דבר זה מוביל לכך שהדבר מצמצם את האתיקה רק לקטעים מצומצמים מאוד שבהם האתיקה משתלמת. וכך יש [[גרינווש]] של הרבה מלל ומעט תוכן.[http://www.themarker.com/magazine/1.2060479]
 
הבעיה הנוספת של תוכניות אתיקה תאגידית היא האופי הטכני של תוכניות כאלה, כך שמוצאים דרכים לענות על מפרט טכני מסויים לדוגמה יש "קוד אתי" לחברה ויש "סדנאות אתיקה" אבל מהות העסק לא משתנה. לדבריה ניתן לראות שלמרות הטמעת תוכניות לאחריות תאגידית בארצות הברית, אחרי חוק סרביינס-אוקסלי ותוכניות האכיפה שעוצבו בידי גופי הייעוץ והחקיקה בארצות הברית ולפני המשבר הכלכלי, יש ירידה מתמשכת ב[[אמון]] של הציבור בארצות הברית ב[[תאגיד|עסקים גדולים]]: בשנת 1973, 33% מתושבי ארצות הברית נתונו [[אמון]] בגופים עסקיים אבל תוך 3 עשורים ירד האמון ל-22%. [http://www.themarker.com/magazine/1.2060479]

לדבריה, יש צורך בשינוי השיח ובהפעלת לחץ ישיר על בעלי העניין בחברות, כדי לגרור שינוי בהתנהגות העסקית ואין להסתפק באחריות תאגידית.

בעיה אחת של אחריות תאגידית נוגעת ל[[היוון]]. הפסד כספי של הפירמה עקב תביעה אפשרית בעתיד, ואפילו הסיכון של סגירת הפירמה היא פחות מאיימת על הפירמה ככל ששיעור היוון לעסקים הוא גבוה יותר וככל שהאיום רחוק יותר בעתיד. בגלל הנושא של [[ריבית|ריבית דה ריבית]] סכום כסף גדול מאוד בעתיד מצטמצם לסכום נמוך למדי בהווה. מסיבה זו לחברות יש אינטרס גבוה להתעלם מבעיות אפשריות בעתיד כאשר מדובר בנזק שיתרחש עוד עשרות שנים. חלק מהחברות במיוחד בענפים שיש בהם רווח מתחים נמוך ותחרות עזה עלולים להסתכל רק על הרבעון הקרוב ולהתעלם מנזקים אפשריים שיקרו אפילו עוד חמש שנים. מבחינת הציבור כולו שיעור היוון הוא תלוי נקודת מבט וסיכון. מבחינת אנשים שחיים בעתיד הנזק מתרחש ברגע זה. מבחינת מתכנן חברתי שיעור היוון יכול להיות אפסי אם הרווחה של דורות העתיד נחשבת באותה מידה כמו הרווחה של הדור הנוכחי.

==ראו גם==
* [[רגולציה]]
* [[רגולציה עצמית]]
* [[אקולוגיה תעשייתית]]
* [[תאגיד רב לאומי]]
* [[כשתאגידים שולטים בעולם]]
* [[עקרונות המשווה]]
* [[יוזמת הדיווח העולמית]]
* [[מדד מעלה]]
* [[אמון]]
* [[כלכלה דמוקרטית]]
* [[כלכלה של כולנו]]
* [[השקעה ירוקה]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Corporate_social_responsibility אחריות תאגידית חברתית] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://www.csri.org.il המכון לאחריות תאגידית] מכון הפועל כחלק מ[[המרכז האקדמי למשפט ועסקים]] ברמת גן 
* [http://www.maala.org.il/he/home/a/main/ מעלה] ארגון ללא מטרות רווח, לדירוג חברות ישראליות בבורסה לניירות ערך 
* [http://www.tase.co.il/TASE/MarketData/Indices/Additional/IndexMainDataAdditional.htm?Action=2&IndexID=150 מדד מעלה בבורסה לניירות ערך]
* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000291898 על הוויכוח האידאולוגי סביב אחריות תאגידית] פרופ' עמרי ידלין, גלובס, 30.12.2007
* [http://www.themarker.com/misc/1.564159 אחריות תאגידית? לא בישראל: חברות מסתירות מידע, פוגעות בסביבה ומפלות נשים] שרון שפורר, דה מארקר, 10.01.2010
* [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1594020 מחקר: רק 17% מהתאגידים מדווחים אמת על נתוני זיהום] צפריר רינת, 18.12.2011, הארץ
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3556509,00.html איפה הבושה?] על התפקיד של בושה, כבוד וקשרים חברתיים בהיבט החברתי והכלכלי, ניהול חברות ושוק ההון. איתי להט, כלכליסט, 28.12.2011
* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1608763 הערעור נדחה: שברון תשלם 18 מיליארד דולר בגין זיהום האמזונס] דה מארקר, 04.01.2012
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3590325,00.html מה יקרה ביום שבו אנשי העסקים יפסיקו לחשוב רק על שורת הרווח?] איתי להט, כלכליסט, ראיון עם אדוארד פרימן, 13.12.2012
* [http://www.themarker.com/magazine/1.2060479 "השיח הכלכלי עבר שטיפת מוח"] פרופ' אביבה גבע, לשעבר ראש המחלקה לניהול וכלכלה באוניברסיטה הפתוחה, נדן פלדמן, דה מרקר, 22.07.2013
* גיל קליאן, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3679458,00.html עזבו אותם מאחריות חברתית], כלכליסט, 27.1.2016
* [http://www.csri.org.il/?p=1446 זיהום האוויר במפרץ חיפה – הסיכונים הפיננסיים למשקיעים] אמיר אדר, מנהל מחלקת מחקר ישראל במיטב דש ברוקראז', המכון לאחריות תאגידית, מרץ 2016
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3697928,00.html פעילי "מגמה ירוקה" הפגינו מחוץ לוועידת כלכליסט: "לא רוצים להשקיע בחברות מזהמות"], כלכליסט, 14.9.2016
* הדר קנה, [http://www.themarker.com/consumer/1.3095713 מה שלא ידעתם כשנכנסתם לחנות, נהניתם מהמזגן - וקניתם חולצה חדשה], דה מרקר, 17.10.2016
* נטע הלפרין, [http://www.themarker.com/magazine/1.3193504 אחריות תאגידית: לעשות את זה כמו שצריך], מגזין דה מרקר, 15.1.2017
* גיל קליאן, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3708261,00.html אין להם עסק עם אתיקה: מחצית ממוסדות הלימוד למינהל עסקים לא דורשים קורס בנושא], כלכליסט, 22.2.2017
* [[איתן אבריאל]], [http://www.themarker.com/magazine/1.4074337 טעיתם: בעלי המניות הם לא בעלי הבית], מגזין דה מרקר, 9.5.2017
* יונתן קירשנבאום, [https://www.davar1.co.il/189090/ לא רק בעלי המניות: המשפטן שמציע לעגן בחוק את מחויבות החברה לעובדים], [[דבר העובדים בארץ ישראל]], 8.7.2019
;חברות מסחריות בתחום:
* [http://www.goodvision.co.il goodvision] חברה ישראלית לאחריות תאגידית
* [http://www.groupp3.com Do Well by Doing Good] בלוג בעברית על אחריות תאגידית, גיא סיגורה
* [http://www.shirleykantor.co.il שירלי קנטור] בלוג בעברית על אחריות תאגידית
* [http://isbizs.co.il/ בית הספר הישראלי לעסקים חברתיים]
* [http://www.bdo.co.il/csr המחלקה לאחריות תאגידית BDO זיו האפט]
* [https://infospot.co.il/dp/%D7%93%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%90%D7%92%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA_2019 דוחות אחריות תאגידית בישראל, 2019 ושנים קודמות], באתר infospot

[[קטגוריה:תאגידים]]
[[קטגוריה:עסקים]]
[[קטגוריה:מדדים]]
[[קטגוריה:ניהול]]
[[קטגוריה:השקעה]]
[[קטגוריה:סביבתנות]]
[[קטגוריה:שקיפות]]
[[קטגוריה:מוסדות חברתיים]]