שמרנות פרוגרסיבית

טיוטה - התנועה לשמרנות פרוגרסיבית.

שמרנות - כי צריך לשמור דברים טובים. אין הרבה טעם לחפש דברים חדשים, טובים יותר, אם אין לנו מנגנון כלשהו לשמר את הדברים האלה גם כאשר הם כבר יהיו פחות חדשים. יש הגיון בקיים- אם זה מנגנון ביולוגי שהאבולוציה שייפה ואם זה מנגנון תרבותי חברתי או פוליטי שיגיע אלינו דרך "אבולוציה" תרבותית (קיימים הבדלים משמעותיים בין שני סוגי התהליכים האלה) פרוגרסיביות - היא הזרם הפוליטי המאמין שניתן לשפר את החברה באמצעות המדע. המדע מאפשר לנו להבין דברים בצורה טובה יותר, להתקרב לאמת להפחית שקרים ודעות קדומות. יותר מכל מוסד חברתי אחר שפיתחנו לצורך הכרת העולם. פרוש הדברים שלא כל דבר שגילנו עד כה הוא באמת נכון. יש דברים שהם דעות קדומות שמהם כדאי להפטר.

אנחנו רוצים לשמור - השאלה היא על מה?

השמרנות הפרוגרסיבית רואה ערך מרכזי בשמירה על הבית של כולנו - ספינת החלל כדור הארץ - זו שהמערכות האקולוגיות שלה, למחזור מחזור החמצן, המים, החנקן, הזרחן וכו', מאפשרת למין האנושי ולמינים אחרים להתקיים. בלי שמירה כזו - עתידו של המין האנושי עגום.

השמרנות הפרוגרסיבית שונה מאד משמרנות דתית. לדוגמה בגלל שהיא נסמכת על המדע (ארכיאולוגיה, אנתרופולוגיה) כדי לזכור את ההיסטוריה שלנו - ולכן היא יכולה ללמד אותנו לקחים גם מהתרבות השומרית, או משבטי ציידים לקטים לפני 70 אלף שנים או כאלה שחיו בתרבות שונה מאיתנו או תרבות שכבר נכחדה.

שמרנות הפרוגרסיבית אינה מקבלת את זה שכל דבר ישן הוא בהכרח נכון או טוב. בעבר רוב האנשים האמינו כי כדור הארץ נמצא במרכז הייקום. ולבנים רבים האמינו שנשים הן נחותות וכי זהו מוסרי להחזיק שחורים כעבדים. אנשים חשבו שהמין האנושי נפרד מבעלי החיים האחרים - המוצא שלנו שונה משלהם, ואנו שולטים בטבע ולא מושפעים ממערכות אקולוגיות או משפיעים עליהם.

השמרנות הפרוגרסיבית אינה מקבלת גם את הפרוגרסיביות ללא חשד. וודאי, המדע הוא דבר מעולה כדי לגלות דברים חדשים. אבל לא כל טכנולוגיה היא בהכרח דבר שכולו טוב, ולא בהכרח שנוכל לשלוט בהשלכות של הטכנולוגיה רק בגלל שאנחנו המצאנו אותה. נשק אטומי, נשק ביולוגי, דלדול שכבת האוזון, אינטליגנציה מלאכותית והנדסה גנטית, שינוי אקלים, הכחדת מינים הן דוגמאות לכך שלא בהכרח אנו יודעים מה יהיו ההשלכות של טכנולוגיה שאנו מפתחים.

ידע הוא כוח, אבל לא בהכרח שהכוח הזה משרת אותנו, הוא עלול לשרת שליטים דיקטטורים או חברות שמסכנות את בריאות הציבור או את קיומו של המין האנושי. כימאים הביאו המון ברכה למין האנושי, אבל הם גם יצרו נשק כימי, פצצות אטום מכונות ירייה וזיהום. עוד ועוד ידע, פירושו עוד ועוד כוח, וללא הבנה חברתית כיצד לרסן את הכוח הזה, כיצד למנוע סיכונים - הכוח הזה עלול לפגוע ברווחה החברתית ובמין האנושי כולו. בקרב בעלי חיים ובני אדם מוטמע באופן אינסטינקטיבי רגש פחד כאשר הם נתקלים בדבר חדש ובלתי מוכר. בצדק. שכן הדבר הזה עלול להיות דבר מסוכן. כחברה רודפת שינויים התרגלנו לראות בחידושים רק דבר חיובי. אבל יש לשמור על זהירות. נדרשו עשרות שנים כדי לזהות את החור באוזון, להבין ממה הוא נובע ולקדם תהליך חברתי כלכלי וטכנולוגי לשינוי שלו, ידרשו עוד כמה עשרות שנים עד שהחור יסגר. ובמקרה זה יש לנו מזל - מדובר בנזק הפיך. אנו עלולים לגרום לנזק בלתי-הפיך -כמו מגיפה או שידרשו אלפי שנים לתקן אותו - כמו סוגים מסויימים של זיהום.

שמרנות פרוגרסיבית פרושה שמירה על ערכי המשפחה - אנחנו רוצים לגדל ילדים בריאים, מאושרים ומוסריים. אבל לצורך כך אין צורך בשמירה על דיכוי של נשים או של להט"בים. אנחנו רוצים קווי הנחיה ומסורת כדי לסייע למשפחות לגדל ילדים וכדי לסייע לבני זוג ולמשפחות בכלל לחיות בצורה מאושרת, אבל אין צורך לשם כך בשמירה על דעות קדומות.

אנחנו רוצים לשמור על ערכים. אבל כדי להבין מהי התנהגות מוסרית עלינו להיוועץ גם באנשי מדע. אחרת תופעות כמו עבדות, גזענות, שוביניזם, אלימות במשפחה, אכזריות לעמים אחרים, כלפי הדורות הבאים, או כלפי יצורים אחרים כמו בעלי חיים או צמחים עלולה לקבל הכשר מוסרי. אפשרות אחרת היא שנפגע באחרים בפעולות או באי פעולות בלי שאנו מודעים לכך או על סמך הנחות לא נכונות. לדוגמה אם אנחנו גורמים זיהום שיגרום לאנשים אחרים לחלות, או מחסלים מערכות אקולוגיות ובכך מסכנים את עתיד החקלאות והתזונה של ילדנו.

אנו מבינים גם שהעולם נמצא בתהליך של שינוי מתמיד. לא כל השינויים הם טובים, אבל אין שום דרך לשמור את העבר ללא שינוי. הגנטיקה שלנו, של החיידקים בתוכנו, של יצורים אחרים, הטכנולוגיה, המדע, המוסדות החברתיים כולם בתהליך של שינוי. לכן למרות שאנו חושבים שיש לשמור על מוסדות חברתיים כמו משפחות, מדינות, שווקים, חברות, קהילות, ערים ועוד - אנחנו גם מצפים שהתפקוד שלהם ישתנה על פני זמן ובהתאם לשינויים האחרים שמשתנים.

לדוגמה בחברות חקלאיות מהעבר רוב הילדים סייעו בפרנסת המשפחה בעבודות החקלאות והבית. מעט ילדים למדו בבית הספר ומי שלמד למד מעט שנים. ילדות רבות התחתנו בגיל 12 וילדים בגיל 14. עם התיעוש וההתמחות הכלכלית, עלתה הדרישה ליותר שנות לימוד כדי להחזיק מקצוע כדי שמשפחות יוכלו לפרנס את הילדים - וגיל הנישואין עלה. מוסד חברתי אינו יכול להישאר ללא שינוי שכן התפקוד שלו תלוי בתפקוד של מוסדות אחרים ושל טכנולוגיות וגורמים נוספים - בדיוק כשם שדב קוטב אינו יכול לשרוד ביער גשם, ובדיוק כמו שבעל חיים צריך להסתגל לסביבתו, כך מוסדות צריכים להתעדכן מדי פעם ולבחון מחדש האם המטרות שלהן נכונות? האם הם משרתים את המטרה שלשמה הן הוקמו? האם ניתן לשנות ולשפר?

היכולת שלנו לשמור על דברים כמו זכויות אזרח, רווחה חברתית, סובלנות, דמוקרטיה בריאות הציבור אינה מובנת מאליה. היא תלויה במכלול של דברים - ומכלול זה הוא עדין ודורש תחזוקה ותשומת לב. בחברה שלנו כיום יש שפע מוצרים פרטיים כמו בתים, מזון, בגדים. אבל כחברה יש לנו בעיה משמעותית להגן על מוצרים ציבוריים, נחלת הכלל אשר משמשת את כולנו - אם זה הסביבה הטבעית, אמון, אמת, או בריאות הציבור - אלו דורשים שיתופי פעולה נרחבים ופעולה תרבותית ופוליטית מצד קהילות וממשלות שכן השוק לא ידאג למוצרים אלה ואף עלול לפגוע בהם - לשם כך עלינו להשקיף על המין האנושי גם כעל מכלול ולא רק לשים דגש על הפרט בלבד.