שוק החיטה העולמי
שוק החיטה העולמי מתאר את הגידול העיבוד המכירה והקנייה של חיטה בעולם. חיטה היא אחד מ-3 הדגנים החשובים בעולם יחד עם תירס ואורז.
גידול חיטה ברחבי העולם
חיטה צורכת את שטחי הקרקע הגדולים ביותר מבין גידולי החקלאות, 240 מיליון הקטר. מתוך כמות זו 200 מיליון הקטר של חיטה נמצאים במדינות מתפתחות כמו סין והודו. [1]
נכון לשנת 2011 העולם ייצר כ-700 מיליון טונות חיטה, מה שמציב אותה כגידול השלישי בעולם מבחינת משקל סך התבואה, לאחר תירס (מעל 800 מיליוני טונות) ואורז (מעל 700 מיליון טונות).[2]. לפי ארגון המזון העולמי, המדינות העיקריות שמייצרות חיטה כיום הן סין, הודו, ארצות הברית, רוסיה, צרפת, קנדה, גרמניה, פקיסטן, אוסטרליה, וטורקיה. נכון לשנת 2013 מדינות אלה הפיקו 70% מהחיטה העולמית, ומחזיקות ב-65% מהשטח העולמי בו מגודלת חיטה. [3]
| מדינה | שטח 2013 (מיליוני הקטאר) | אחוז מהשטח העולמי | יבול 2013 (מיליוני טונות) | אחוז מהיבול העולמי | פריון 2013 (טון להקטר) | פריון ביחס לעולם |
| סין | 24.10 | 11.0% | 121.7 | 17.07% | 5.05 | 155% |
| הודו | 29.65 | 13.6% | 93.5 | 13.11% | 3.15 | 97% |
| ארצות הברית | 18.27 | 8.4% | 58.0 | 8.13% | 3.17 | 97% |
| רוסיה | 23.37 | 10.7% | 52.1 | 7.30% | 2.23 | 68% |
| צרפת | 5.32 | 2.4% | 38.6 | 5.41% | 7.25 | 222% |
| קנדה | 10.44 | 4.8% | 37.5 | 5.26% | 3.59 | 110% |
| גרמניה | 3.13 | 1.4% | 25.0 | 3.51% | 8.00 | 245% |
| פקיסטן | 8.69 | 4.0% | 24.2 | 3.40% | 2.79 | 85% |
| אוסטרליה | 12.50 | 5.7% | 22.9 | 3.20% | 1.83 | 56% |
| טורקיה | 7.77 | 3.6% | 22.1 | 3.09% | 2.84 | 87% |
| סה"כ מדינות ראשיות | 143.26 | 65.6% | 495.6 | 69.49% | 3.99 | 122% |
| כלל העולם | 218.46 | 100.0% | 713.2 | 100.00% | 3.26 | 100% |
סך כל השטח בו מוגדלת חיטה לא השתנה כמעט מאז 1962, בחלק מהמדינות השטח ירד - בארצות הברית ובקנדה, ובמעט מדינות השטח עלה - בעיקר בהודו ובפקיסטן ומעט בגרמניה ובצרפת. [4] דבר זה מרמז שרוב השטחים האיכותיים לגידול חיטה כבר תפוסים, לכן, ללא שינוי משמעותי (כמו שינוי אקלים, קשה להאמין שיהיה שינוי משמעותי על ידי הכשרת שטחים חדשים במדינות אחרות או במדינות אלה).
הפריון החקלאי של חיטה
ערך מורחב – פריון חקלאי
הפריון החקלאי של חיטה, במובן של כמות גרעינים לדונם, עלה מאוד במדינות מתפתחות ומפותחות כאחד, מאז שנות ה-60, בעקבות יישום המהפכה הירוקה. בממוצע, הפריון עלה פי 3. כאשר יש מקומות כמו סין, שבהם הפריון עלה פי 9 בתקופה זו.
עם זאת בשנים האחרונות יש האטה או עצירה במגמת בגידול במדינות המפתחות. [5] והמפותחות. בעוד בתקופה שבין 1961-1992 הפריון הממוצע בעולם עלה במעל 4% בשנה, מאז שנה זו הוא עלה רק בקצב של 1.4% בשנה. ניתן לזהות "שיא תפוקה בחיטה" או "תפוקה שולית פוחתת" במדינות המערביות - הפריון לא השתנה כמעט במדינות כמו צרפת, גרמניה, בריטניה וארצות הברית מאז שנת 1998. הפריון בהודו ובסין במגמת עליה, אבל נשאלת השאלה האם הוא יגיע למישור דומה לזה שהגיעו עליו כבר המדינות המערביות. [6]
האקלים משחק תפקיד חשוב יותר מאשר טכנולוגיה ביחס לגודל הפריון הממוצע. בעוד שפריון החיטה גבוה מאוד במדינות אירופה העשירות - צרפת, וגרמניה, ונתונים דומים יש לבריטניה ודנמרק, שבהן יש פריון של כ-7-8 טונות להקטאר, הפריון להקטאר נמוך למדי בקנדה, ארצות הברית (כ-3 טונות) - והפריון הממוצע בסין גבוה יותר והפריון הממוצע בהודו דומה לו. ובאוסטרליה הפריון גרוע עוד יותר. [7] ככל הנראה הן בארצות הברית והן באוסטרליה הסיבה היא מזג אוויר יבש שמקשה על גידול חיטה ולא מחסור בהון תעשייתי, בזרעים איכותיים, בחומרי הדברה, בדשן או בידע חקלאי.
מחצית מהחוות המגדלות חיטה במי גשם סובלות מגשמים בלתי סדירים, אדמות גרועות, מחלות חיטה, גרעיני חיטה בעלי תנובה חקלאית נמוכה ולפעמים הן סובלות גם מתנאי קור או חום קיצוניים. [8]
היות ושטח גידולי החיטה לא השתנה, הכמות הכוללת העולמית של ייבול החיטה היא בעלת מגמות דומות לאלו של הפריון. במבט חטוף נראה שיבול החיטה עולה בקצב אחיד. אבל בעוד שבשנים 1962-1972 עלה יבול החיטה בממוצע ב-3.7% בשנה, בין השנים 1972-1992 הוא עלה בקצב ממוצע של 3.2% בשנה, ובין 1992-2012 הוא עלה רק ב-0.9% בממוצע לשנה. בחלק מהמקומות כמו ארצות הברית וקנדה היתה ירידה בסך הכמות של יבול החיטה בגלל הקטנת שטחי גידול.[9], הסיבה הסבירה לדבר זה היא מעבר מגידולי חיטה לגידולי תירס, שכן התירס יכול לגדול בתנאים יבשים יותר. האטה בקצב הגידול בפריון ובקצב הגידול בכמות היבולים, התרחשה למרות עליית מחירי החיטה בשנים 2000-2014.