הפרדה במקור

הגדרה

אורח החיים המודרני ותרבות הצריכה המתחזקת בעשורים האחרונים מובילים ליצירת הררי פסולת. מוצרים שאין בהם צורך ושלל אריזות שנזרקות ללא טיפול תופסים מקום רב וגורמים לניצול משאבים, הן בתהליך הייצור שלהם שדורש אנרגיה רבה והן במאמצים להיפטר מהם. הפרדה במקור זהו תהליך לטיפול מתקדם בפסולת שאנו זורקים. בתהליך זה נעשית הפרדה של הפסולת הביתית לשני זרמים נפרדים, פסולת "רטובה" ופסולת "יבשה". למעשה, הפסולת מופרדת לשני פחים. פח חום המשמש לאיסוף הפסולת "הרטובה" ופח ירוק המשמש לאיסוף הפסולת "היבשה". תהליך זה מונע ערבוב של רכיבי הפסולת הרטובה ברכיבי פסולת יבשה. מביא גם להגברת המודעות של התושבים לכמות והרכב הפסולת שהם זורקים. זהו שלב ראשון בדרך להפחתת כמות הפסולת המיוצרת, צעד ראשון בדרך לקיימות.

פסולת "רטובה"

פסולת שמקור מרכיביה מצוי בחומרים אורגנים, אשר יכולים לעבור התפרקות ביולוגית כגון: ירקות ופירות, שאריות של אוכל מבושל, קפה ועוד. מרבית הפסולת הרטובה מורכבת משאריות מזון.

פסולת "יבשה"

פסולת שמקור מרכיביה אינו מצוי בחומרים אורגנים, כגון: נייר, פלסטיק, זכוכית, קופסאות שימורים, אריזות של מזון ועוד.

תיאור התהליך

הפרדה במקור זהו תהליך שיכול להתחיל עוד בבתיהם של התושבים. למעשה, את שאריות המזון במטבח משליכים לכלי המשמש "כפח אורגני" ונמצא בנפרד לפח האשפה הביתי. את הפסולת היבשה ,פסולת שאינה אורגנית, משליכים התושבים לפח האשפה הביתי. כאשר שני הפחים מתמלאים, את הפח הביתי מרוקנים לפח חיצוני שצבעו ירוק ומיועד לפסולת יבשה. את הפח האורגני מרוקנים לפח חיצוני שצבעו חום, אשר מיועד לפסולת אורגנית- פסולת רטובה. הפסולת האורגנית מועברת למתקני טיפול הנקראים אתרי קומפוסטציה. למעשה, האשפה הרטובה עוברת תהליכי עיבוד ופירוק ביולוגיים והופכת לקומפוסט ( דשן אורגני ), המעשיר את האדמות החקלאיות ומטיב עמן. הפסולת היבשה מועברת אל תחנת מעבר למיון נוסף על פי סוגי חומרים, זאת בכדי לקבוע איזה פסולת ניתן לשלוח למפעלי מחזור. פסולת שאינה ניתנת למחזור תועבר לאתרי הטמנה. ישנן רשויות בהן קיימת תשתית רחבה ויעילה המאפשרת פיזור של פחי מחזור שונים. למעשה, את הפסולת היבשה יכולים התושבים למיין ישירות לפחי המחזור לפי סוג הפסולת ומרכיביה. דרך זו מאפשרת השגת שיעורי מחזור מרביים על ידי הפניית הפסולת ישירות למפעלי המחזור, ללא מיון בתחנת מעבר.

היבטים סביבתיים

השפעה על שינויי אקלים

הפרדה במקור מביאה להפחתה בכמויות הנפסולת הנשלחת לאתרי הטמנה, דבר המועיל לסביבתנו. הפסולת האורגנית שמגיעה למטמנות מתפרקת בסביבה נטולת חמצן וגורמת לשחרור גזי חממה המגבירים התחממות גלובאלית וגורמים לזיהום אוויר. כמו כן, ככל שכמויות הפסולת המגיעות לאתרי הטמנה יופחתו , כך יופחת בהתאמה תהליך השריפה (המשמש כאחת הדרכים לטיפול בפסולת). בתהליך השריפה משתחררים לאוויר גזים רעילים וגזי חממה אשר גורמים להתחממות כדור הארץ ומביאים לשינויי אקלים. בשנים האחרונות, במיוחד בהקשר של מדיניות סביבתית , המונח "שינויי אקלים" מתייחס בדרך כלל לשינויים מודרניים באקלים כתוצאה מהתחממות עולמית.

חיסכון בשטחי הטמנה

הפרדה במקור גורמת לצמצום בכמות הפסולת המוטמנת, דבר אשר תורם לחסכון בשטחי הטמנה המשמשים את הציבור ונחשבים ליקרי ערך.

העשרת אדמות חקלאיות

בתהליך הפרדה במקור הפסולת האורגנית עוברת לאתרי טיפול לצורך פירוק בתהליכים ביולוגיים. תוצר של תהליך זה הוא דשן המשמש להעשרת אדמות חקלאיות ולהגדלת היבולים החקלאיים.

היבטים כלכליים

חיסכון בתשלום לאתרי הטמנה

שטחי הטמנה נחשבים לשטחים יקרי ערך. תהליך הפרדה במקור מסייע בהפחתת כמות הפסולת הנשלחת לאתרי הטמנה ובכך מאפשר חיסכון בתשלום המיועד לאתרים אלו.

הגדלת נפח המחזור ועלייה בערך החומרים הממוחזרים

תהליך הפרדת הפסולת הרטובה מהיבשה מאפשר מחזור של חלק גדול מהפסולת היבשה , לדוגמא: קרטון, נייר, בקבוקי פלסטיק, אריזות מזון ועוד . כמו כן , באמצעות תהליך זה הפסולת המופרדת נקייה יותר ובשל כך בעלת ערך גבוה יותר למחזור.

חיסכון ביצירת חומרי גלם

תהליך ההפרדה הופך את הפסולת האורגנית לחומר גלם שעשוי לשמש אותנו בהמשך. למעשה, שאריות מזון הופכות לדשן אורגני עשיר ומשובח.

היבטים תפעוליים

תהליך התכנון וההתארגנות להקמת מערך הפרדת פסולת במקור, הינו תהליך ממושך, הדורש מערך תפעול רחב שיש להתייחס אליו ביסודיות רבה. הדגש בחשיבות התהליך, תוך טיפול מקומי על ידי התושבים ועבודה קהילתית משותפת יצמיחו תועלת רבה לסביבת החיים שלנו. שימור התהליך והעלאת החשיבות שבו דורש בראש ובראשונה הרחבת תשתיות שכונתיות וקהילתיות לשם העמדת תהליך זה בסדר העדיפויות של התושבים ומתן תשומת ליבם לקיומו של התהליך. כמו כן, בכדי לקבל שיתוף פעולה מלא מצד התושבים ואף לאפשר טיפול ייחודי ומתאים לכל אחד מסוגי הפסולת יש לערוך סבבי איסוף נפרדים, כלומר התושבים משליכים את הפסולת לשני פחים נפרדים, כאשר כל פח יפונה ביום אחר. ניתן להשתמש באותם רכבי איסוף לשני הפחים, אולם חשוב לשמור על כך שהאיסוף יעשה בימים שונים. ישנן רשויות בהן קיימת תשתית רחבה ויעילה המאפשרת פיזור של מוקדי מחזור שונים, בנוסף לפחי הפרדה של הפסולת הרטובה והיבשה. מצב זה יוצר היערכות תפעולית נוספת, אך מאפשר השגת שיעורי מחזור מרביים על ידי הפניית הפסולת היבשה ישירות למפעלי המחזור.

הפעלת מערך ההפרדה במקור

יש להתאים את פחי הפסולת למערך האיסוף העירוני ולכמות הפסולת המיוצרת. טרם תפעול תהליך הפרדה במקור, הרשויות מתבקשות לערוך בדיקה במוקדי הפיזור השונים ולרכוש מספר סוגים של פחים, תוך התייחסות לנפח הפסולת המושלכת. כמו כן, בהתאם לסוג הפחים ונפח הפסולת יתכננו הרשויות את תדירות הפינוי. למשל, בחודשים הראשונים לתפעול המערך, יש לקחת מרווחי זמן גדולים יותר ואף לפנות את הפסולת בתדירות נמוכה יותר וזאת בכדי להשיג שיתוף פעולה מרבי יותר מצד התושבים ולאפשר פחות תקלות. רכבי הפינוי האחראיים על איסוף הפסולת מהמוקדים השונים צריכים לעבר התאמה לפינוי הפסולת היבשה ( פסולת אורגנית). הפסולת הרטובה בניגוד לפסולת היבשה מכילה אחוז גבוה של נוזלים, אשר עשויים ליצור תשטיפים ולדלוף מהרכב לכביש. בכדי למנוע מצב זה יש להתאים את רכבי הפינוי לתהליך הקיים טרם הפעלתו ברשויות השונות. ישנן מספר דרכים להימנע ממצב זה וביניהן ריפוד רצפת רכב האיסוף בחומר סופג או מיכל שיאגור את התשטיפים הנוצרים. כמו כן, יש להיערך לכך שהפחים המיועדים לפסולת הרטובה יהיו בעלי יכולת נשיאה גדולה מהפחים המיועדים לפסולת היבשה, זאת מכיוון שהמשקל הנפחי של פסולת רטובה גבוה ביחס לפסולת יבשה. יש להוסיף כי כחלק מתכנון התהליך ותפעולו ברשויות שונות קיים צורך לשיתוף פעולה רחב מצד התושבים. למעשה, ניתן לתכנן מערך הסברה מפורט בכדי לרתום את התושבים למהלך כגון: הליך פרסומי והפצת התכנית על כל יתרונותיה ומגבלותיה. הסברה והדרכה לתושבים אודות הפעולות הנדרשות מהם, על הדרך ליישום התהליך ואף שיתוף התושבים בהתקדמות התכנית. המטרה היא שהתושבים יבינו שהם שותפים פעילים למהלך משמעותי שתורם רבות לאיכות הסביבה שישפיע תחילה על איכות חייהם: איכות האוויר, הפחתת הנזק בהתחממות כדור הארץ ושינוי אקלים הנוצרים כתוצאה מכך.