שינויים

'''מטרת פיתוח בר קיימא מספר 2 של האו"ם: סיום הרעב, הגעה לביטחון תזונתי, שיפור איכות התזונה וקידום חקלאות ברת קיימא''' (באנגלית: '''Goal 2: End hunger, achieve food security and improved nutrition and promote sustainable agriculture''') נבחרה להיות חלק מ[[יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם]] בשנת [[2015]] (Sustainable Development Goals - SDG's). תוכנית זו ידועה בשם '''אתגר אפס הרעב''' (Zero Hunger Challenge), והוכרזה לראשונה בוועידת ה[[או"ם]] לפיתוח בר־קיימא "ריו+20" בשנת [[2012]]. מטרתו של יעד זה היא לסיים הן את תופעת ה[[רעב]] והן את [[תת תזונה|תת-התזונה]] בתפוצה הבינלאומית, וזאת תוך מתן דגש על אוכלוסיות מחולשות ו[[עוני|עניות]]. מטרה זו מצריכה יישום טכנולוגיות [[חקלאות בת קיימא|חקלאיות ברות-קיימא]] תוך שיתוף פעולה והשקעה בינלאומית על מנת להגדיל את התפוקה החקלאית.

'''מטרת פיתוח בר קיימא מספר 2 של האו"ם: סיום הרעב, הגעה לביטחון תזונתי, שיפור איכות התזונה וקידום חקלאות ברת קיימא''' (באנגלית: '''Goal 2: End hunger, achieve food security and improved nutrition and promote sustainable agriculture''') נבחרה להיות חלק מ[[יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם]] בשנת [[2015]] (Sustainable Development Goals - SDG's). תוכנית זו ידועה בשם '''אתגר אפס הרעב''' (Zero Hunger Challenge), והוכרזה לראשונה בוועידת ה[[או"ם]] לפיתוח בר־קיימא "ריו+20" בשנת [[2012]]. מטרתו של יעד זה היא לסיים הן את תופעת ה[[רעב]] והן את [[תת תזונה|תת-התזונה]] בתפוצה הבינלאומית, וזאת תוך מתן דגש על אוכלוסיות מחולשות ו[[עוני|עניות]]. מטרה זו מצריכה יישום טכנולוגיות [[חקלאות בת קיימא|חקלאיות ברות-קיימא]] תוך שיתוף פעולה והשקעה בינלאומית על מנת להגדיל את התפוקה החקלאית.

==רקע==

==רקע==

{{תבנית:SDG}}

{{SDG}}

'''מיגור הרעב, השגת ביטחון תזונתי ותזונה משופרת, קידום חקלאות בת קיימא'''{{הערה|[http://www.undp.org/content/undp/en/home/sustainable-development-goals/goal-2-zero-hunger.html Goal 2: Zero hunger], UNDP}}

'''מיגור הרעב, השגת ביטחון תזונתי ותזונה משופרת, קידום חקלאות בת קיימא'''{{הערה|[http://www.undp.org/content/undp/en/home/sustainable-development-goals/goal-2-zero-hunger.html Goal 2: Zero hunger], UNDP}}

יעד 2 מצהיר כי עד שנת 2030 אנחנו צריכים לסיים את ה[[רעב]] ואת כל הצורות של [[תת תזונה]]. דבר זה יושג באמצעות הכפלה של [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] והכפלה של ההכנסות של חקלאים ויצרני מזון קטנים (במיוחד נשים ועמים ילידים), על ידי הבטחה של מערכות בנות-קיימא להפקת מזון ועל-ידי תהליך שיפור הדרגתי של ה[[קרקע]]. לפי המסמך [[חקלאות]] היא תחום העיסוק הגדול בעולם ומספקת פנרסה ל-40% מ[[אוכלוסיית העולם]]. היא מקור ההכנסה הגדול ביותר למשקי בית עניים במרחב הכפרי. נשים מהוות 43% מכוח העבודה החקלאי במדינות מתפתחות ומעל 50% בחלקים שונים של אסיה ואפריקה. עם זאת נשים מחזיקות בעלות רק על 20% מהקרקע החקלאית.  

יעד 2 מצהיר כי עד שנת 2030 אנחנו צריכים לסיים את ה[[רעב]] ואת כל הצורות של [[תת תזונה]]. דבר זה יושג באמצעות הכפלה של [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] והכפלה של ההכנסות של חקלאים ויצרני מזון קטנים (במיוחד נשים ועמים ילידים), על ידי הבטחה של מערכות בנות-קיימא להפקת מזון ועל-ידי תהליך שיפור הדרגתי של ה[[קרקע]]. לפי המסמך [[חקלאות]] היא תחום העיסוק הגדול בעולם ומספקת פרנסה ל-40% מ[[אוכלוסיית העולם]]. היא מקור ההכנסה הגדול ביותר למשקי בית עניים במרחב הכפרי. נשים מהוות 43% מכוח העבודה החקלאי במדינות מתפתחות ומעל 50% בחלקים שונים של אסיה ואפריקה. עם זאת נשים מחזיקות בעלות רק על 20% מהקרקע החקלאית.

יעדים אחרים עוסקים בשימור של [[מגוון גנטי]] של זרעים, שיפור הגישה לקרקע, מניעת מגבלות ועיוותים במסחר ב[[שוק החקלאות העולמי]] כדי למנוע תנודות חדות במחירי המזון, מניעת [[זריקת מזון]] בסיוע הקוליציה הבינלאומית בנושא אובדן מזון וסיום של [[תת תזונה]] ותזונה חסרה בקרב ילדים.  

יעדים אחרים עוסקים בשימור של [[מגוון גנטי]] של זרעים, שיפור הגישה לקרקע, מניעת מגבלות ועיוותים במסחר ב[[שוק החקלאות העולמי]] כדי למנוע תנודות חדות במחירי המזון, מניעת [[זריקת מזון]] בסיוע הקואליציה הבינלאומית בנושא אובדן מזון וסיום של [[תת תזונה]] ותזונה חסרה בקרב ילדים.

ברחבי העולם, אחד מתוך 9 אנשים סובל מ[[תת תזונה]], רובם הגדול גרים במדינות מתפתחות.{{הערה|שם="SDGChildren2018"|[https://data.unicef.org/wp-content/uploads/2018/03/Progress_for_Every_Child_V4.pdf Progress for Every Child in the SDG Era], UNICEF}} תת תזונה גוררת [[תת-התפתחות]] או תת-התפתחות חמורה של 52 מיליון ילדים ברחבי העולם, וגורמת כמעט מחצית (45%) ממקרי המוות שנגרמים לילדים מתחת לגיל 5 - 3.1 מיליון ילדים בשנה. {{הערה|[https://data.unicef.org/wp-content/uploads/2016/06/130565-1.pdf From Promise to Impact: Ending malnutrition by 2030], UNICEF }} תת-תזונה כרונית, שמשפיעה על פי הערכות על 155 מיליון ילדים ברחבי העולם, גורמת גם לתת-התפתחות של המוח ושל הגוף וגורמת לסיגון מוגבר למוות, מחלות וחוסר הצלחה כמבוגרים.{{הערה|שם="SDGChildren2018"}} נכון לשנת 2017, רק 26 מתוך 202 המדינות החברות באו"ם, נמצאות בתוואי להשגת היעד לחיסול תת התזונה והתזונה הלקויה, בעוד 20% מהמדינות לא התקדמו כלל, וכמעט 70% הן ללא נתונים בכלל או עם נתונים חסרים כדי לקבוע את מידת ההתקדמות שלהן. {{הערה|שם="SDGChildren2018"}}  

ברחבי העולם, אחד מתוך 9 אנשים סובל מ[[תת תזונה]], רובם הגדול גרים במדינות מתפתחות.{{הערה|שם="SDGChildren2018"|[https://data.unicef.org/wp-content/uploads/2018/03/Progress_for_Every_Child_V4.pdf Progress for Every Child in the SDG Era], UNICEF}} תת תזונה גוררת [[תת-התפתחות]] או תת-התפתחות חמורה של 52 מיליון ילדים ברחבי העולם, וגורמת כמעט מחצית (45%) ממקרי המוות שנגרמים לילדים מתחת לגיל 5 - 3.1 מיליון ילדים בשנה. {{הערה|[https://data.unicef.org/wp-content/uploads/2016/06/130565-1.pdf From Promise to Impact: Ending malnutrition by 2030], UNICEF }} תת-תזונה כרונית, שמשפיעה על פי הערכות על 155 מיליון ילדים ברחבי העולם, גורמת גם לתת-התפתחות של המוח ושל הגוף וגורמת לסיכון מוגבר למוות, מחלות וחוסר הצלחה כמבוגרים.{{הערה|שם="SDGChildren2018"}} נכון לשנת 2017, רק 26 מתוך 202 המדינות החברות באו"ם, נמצאות בתוואי להשגת היעד לחיסול תת התזונה והתזונה הלקויה, בעוד 20% מהמדינות לא התקדמו כלל, וכמעט 70% הן ללא נתונים בכלל או עם נתונים חסרים כדי לקבוע את מידת ההתקדמות שלהן. {{הערה|שם="SDGChildren2018"}}

דו"ח מטעם International Food Policy Research Institute משנת 2013 מצהיר כי המאמצים של SDGs לא צריכים להיות לסיים את העוני עד שנת 2030, אלא על חיסול הרעב ותת התזונה עד שנת 2025. <ref name="IFPRI2013">Fan, Shenggen and Polman, Paul. 2014. [http://ebrary.ifpri.org/cdm/ref/collection/p15738coll2/id/128045 An ambitious development goal: Ending hunger and undernutrition by 2025]. In 2013 Global food policy report. Eds. Marble, Andrew and Fritschel, Heidi. Chapter 2. Pp 15-28. Washington, D.C.: International Food Policy Research Institute (IFPRI).</ref>הצהרה זו מבוססת על ניתוח של מחקרים שבוצעו בסין, ויאטנם, ברזיל ותאילנד. זוהו שלושה אפיקים להשגת מטרה זו: 1) בכיוון חקלאי; 2) בכיוון של הגנה חברתית והתערבות תזונתית ; 3 ) שילוב של שתי הגישות הללו. <ref name="IFPRI2013" />

דו"ח מטעם International Food Policy Research Institute משנת 2013 מצהיר כי המאמצים של SDGs לא צריכים להיות לסיים את העוני עד שנת 2030, אלא על חיסול הרעב ותת התזונה עד שנת 2025. <ref name="IFPRI2013">Fan, Shenggen and Polman, Paul. 2014. [http://ebrary.ifpri.org/cdm/ref/collection/p15738coll2/id/128045 An ambitious development goal: Ending hunger and undernutrition by 2025]. In 2013 Global food policy report. Eds. Marble, Andrew and Fritschel, Heidi. Chapter 2. Pp 15-28. Washington, D.C.: International Food Policy Research Institute (IFPRI).</ref>הצהרה זו מבוססת על ניתוח של מחקרים שבוצעו בסין, ויאטנם, ברזיל ותאילנד. זוהו שלושה אפיקים להשגת מטרה זו: 1) בכיוון חקלאי; 2) בכיוון של הגנה חברתית והתערבות תזונתית ; 3 ) שילוב של שתי הגישות הללו. <ref name="IFPRI2013" />

== חשיבות היעד ==

== חשיבות היעד ==

יעד זה הכרחי ליישום כדי להשיג מטרות של [[פיתוח בר קיימא]] - זאת לאור הטענה כי [[בטחון תזונתי|חוסר ביטחון תזונתי]] הנו חסם ל[[פיתוח בר קיימא]] ויוצר [[מלכודת עוני]] ממנה אנשים מתקשים להיחלץ. מלכודת זו מובילה לכך שאזרחים שאינם תורמים לחברה, בעלי נטייה למחלות, שלא יוכלו לשפר את איכות ורווחת חייהם. ישנם קרוב ל-[[רעב עולמי|800 מיליון אנשים הסובלים מרעב וחוסר ביטחון תזונתי]], רובם במדינות מתפתחות. מעבר להבנה כי לכל בן אדם מגיעים תנאים בסיסיים לחיים נורמליים שכוללים מזון בעל ערך תזונתי, לעולם ללא רעב ישנה השפעה בינלאומית בתחומים נוספים כגון כלכלה והתפתחות חברתית. ללא השגת יעד זה, איi דרך להשיג את שאר היעדים שהציב האו"ם - חינוך, בריאות, שוויון מגדרי ועוד. זאת לא רק משום שיעדי האו"ם בתוכנית שזורים זה בזה, אלא מיגור הרעב הנו הבסיס עליו נבנים יעדים נוספים.

יעד זה הכרחי ליישום כדי להשיג מטרות של [[פיתוח בר קיימא]] - זאת לאור הטענה כי [[בטחון תזונתי|חוסר ביטחון תזונתי]] הנו חסם ל[[פיתוח בר קיימא]] ויוצר [[מלכודת עוני]] ממנה אנשים מתקשים להיחלץ. מלכודת זו מובילה לכך שאזרחים שאינם תורמים לחברה, בעלי נטייה למחלות, שלא יוכלו לשפר את איכות ורווחת חייהם. ישנם קרוב ל-[[רעב עולמי|800 מיליון אנשים הסובלים מרעב וחוסר ביטחון תזונתי]], רובם במדינות מתפתחות. מעבר להבנה כי לכל בן אדם מגיעים תנאים בסיסיים לחיים נורמליים שכוללים מזון בעל ערך תזונתי, לעולם ללא רעב ישנה השפעה בינלאומית בתחומים נוספים כגון כלכלה והתפתחות חברתית. ללא השגת יעד זה, אין דרך להשיג את שאר היעדים שהציב האו"ם - חינוך, בריאות, שוויון מגדרי ועוד. זאת לא רק משום שיעדי האו"ם בתוכנית שזורים זה בזה, אלא מיגור הרעב הנו הבסיס עליו נבנים יעדים נוספים.

== דרך היישום ==

== דרך היישום ==

דרך יישום הפתרון כוללת הגדלת התפוקה וההכנסה של יצרנים מקומיים תוך מתן גישה שווה למשאבים כמו קרקע פורייה, השכלה, שירותים פיננסיים ושוויון הזדמנויות, במקביל לדיכוי של ייצוא חקלאי והטלת הגבלות על הסחר הבינלאומי. כמו כן, ייצור מזון ויישום שיטות חקלאיות תוך שימוש בטכנולוגיות ברות קיימא על מנת שיהיו עמידות לשינויי אקלים, מזג אוויר קיצוני, בצורות ואסונות נוספים. עבודה בשיטה זו אמורה להביא לשימור של מערכות אקולוגיות ושיפור איכות הקרקע. היעד של "אפס רעב" עד שנת 2030 נחשב יעד בר השגה אך מורכב מאוד, ולכן דורש שיתוף פעולה רחב הכולל ממשלות, אזרחים, ארגוני זכויות אדם ואת המגזר הפרטי/עסקי.  

דרך יישום הפתרון כוללת הגדלת התפוקה וההכנסה של יצרנים מקומיים תוך מתן גישה שווה למשאבים כמו קרקע פורייה, השכלה, שירותים פיננסיים ושוויון הזדמנויות, במקביל לדיכוי של ייצוא חקלאי והטלת הגבלות על הסחר הבינלאומי. כמו כן, ייצור מזון ויישום שיטות חקלאיות תוך שימוש בטכנולוגיות ברות קיימא על מנת שיהיו עמידות לשינויי אקלים, מזג אוויר קיצוני, בצורות ואסונות נוספים. עבודה בשיטה זו אמורה להביא לשימור של מערכות אקולוגיות ושיפור איכות הקרקע. היעד של "אפס רעב" עד שנת 2030 נחשב יעד בר השגה אך מורכב מאוד, ולכן דורש שיתוף פעולה רחב הכולל ממשלות, אזרחים, ארגוני זכויות אדם ואת המגזר הפרטי/עסקי.  

== שיתוף הפעולה ==

== שיתוף הפעולה ==

ישנו שוני בין מדינות מבחינת מצבם הכלכלי, החברתי והפוליטי, ולכן הפתרון שונה בין מדינה למדינה. ישנם מספר ארגונים בינלאומיים שמשתפים פעולה ביניהם כמו WFP, FAO, IFAD ,UNICEF. לדוגמה ארגון WFP מגבש תוכנית אסטרטגית עבור כל מדינה(CPS’s – Country Strategic Plans) שמעוצבת באופן ייחודי להשגת היעד. בנוסף לכך, ישנם ארגונים התנדבותיים נוספים שתורמים למהלך הפעולה להשגת היעד שהציב האו"ם.

ישנו שוני בין מדינות מבחינת מצבם הכלכלי, החברתי והפוליטי, ולכן הפתרון שונה בין מדינה למדינה. ישנם מספר ארגונים בינלאומיים שמשתפים פעולה ביניהם כמו WFP ,FAO ,IFAD ,UNICEF. לדוגמה ארגון WFP מגבש תוכנית אסטרטגית עבור כל מדינה (CPS’s – Country Strategic Plans) שמעוצבת באופן ייחודי להשגת היעד. בנוסף לכך, ישנם ארגונים התנדבותיים נוספים שתורמים למהלך הפעולה להשגת היעד שהציב האו"ם.

== תקציבים ==

== תקציבים ==

ע"פ דו"ח שהוגש על ידי ה-FAO, IFAD, WFP יש לתת תוספת של 267 ביליון דולר בשנה (סכום ששווה ל-30% מהתמ"ג העולמי), כלומר תוספת של 160 דולר בשנה לכל בן אדם שחי בעוני קיצוני, עד שנת 2030. אם לא נפעל לפי תקציב זה, ונמשיך ע"פ נוהל "עסקים כרגיל" עדיין יהיו יותר מ-650 מיליון אנשים אשר סובלים מרעב. ההשקעות של הכסף והמשאבים צריך להיות ממוקד בפיתוח כפרי וחקלאות באזורים עירוניים – דבר שיוביל לטובת העניים. החלוקה של התקציב צריכה להתחלק כאשר 116 מיליארד דולר מיועד לאמצעי הגנה חברתיים עבור אנשים המצויים בעוני קיצוני (מתחת ל-1.25$ ליום), בעוד 151 מיליארד דולר צריך להיות מושקע בפיתוח אוכלוסין ופיתוח כפרי. הדגש החשוב הוא HEALTHY NOT WEALTHY – איכות מזון.

ע"פ דו"ח שהוגש על ידי ה-FAO ,IFAD ,WFP יש לתת תוספת של 267 ביליון דולר בשנה (סכום ששווה ל-30% מהתמ"ג העולמי), כלומר תוספת של 160 דולר בשנה לכל בן אדם שחי בעוני קיצוני, עד שנת 2030. אם לא נפעל לפי תקציב זה, ונמשיך על פי נוהל "עסקים כרגיל" עדיין יהיו יותר מ-650 מיליון אנשים אשר סובלים מרעב. ההשקעות של הכסף והמשאבים צריך להיות ממוקד בפיתוח כפרי וחקלאות באזורים עירוניים – דבר שיוביל לטובת העניים. החלוקה של התקציב צריכה להתחלק כאשר 116 מיליארד דולר מיועד לאמצעי הגנה חברתיים עבור אנשים המצויים בעוני קיצוני (מתחת ל-1.25 דולר ליום), בעוד 151 מיליארד דולר צריך להיות מושקע בפיתוח אוכלוסין ופיתוח כפרי. הדגש החשוב הוא HEALTHY NOT WEALTHY – איכות מזון.

== ארגונים הפועלים למען השגת המטרה ==

== ארגונים הפועלים למען השגת המטרה ==

ארגון גלובלי ללא מטרות רווח בשם "[[The Hunger Project]]" פועל למען השגת יעד סיום הרעב. ארגון זה, הוקם בשנת 1977, כאשר מטרתו היא סיום בר קיימא לרעב העולמי. הפרויקט פועל כשילוב בין 22 מדינות ברחבי העולם. המדינות חברות הארגון, לא רק תומכות בעצמן אלא בעזרת הארגון פועלות למיגור הרעב ולתמיכה בקהילות מאפריקה, דרום אסיה ודרום אמריקה.  

ארגון גלובלי ללא מטרות רווח בשם "[[The Hunger Project]]" פועל למען השגת יעד סיום הרעב. ארגון זה, הוקם בשנת 1977, כאשר מטרתו היא סיום בר קיימא לרעב העולמי. הפרויקט פועל כשילוב בין 22 מדינות ברחבי העולם. המדינות חברות הארגון, לא רק תומכות בעצמן אלא בעזרת הארגון פועלות למיגור הרעב ולתמיכה בקהילות מאפריקה, דרום אסיה ודרום אמריקה.

נכון לתחילת 2016, הארגון זכה בציון 92 מתוך 100 על ידי "Charity Navigator", אתר המציג דירוג ארגוני צדקה לפי השירות שהם נותנים. בתחום שקיפות ופעילות זכה הארגון בציון 100 ובתחום הנגישות לכספים בציון 88.65. ציון זה נקבע כ-4/4 כוכבים כאשר לאורך השנים נדיר לראות ציונים נמוכים יותר שקיבל הארגון.

נכון לתחילת 2016, הארגון זכה בציון 92 מתוך 100 על ידי "Charity Navigator", אתר המציג דירוג ארגוני צדקה לפי השירות שהם נותנים. בתחום שקיפות ופעילות זכה הארגון בציון 100 ובתחום הנגישות לכספים בציון 88.65. ציון זה נקבע כ-4/4 כוכבים כאשר לאורך השנים נדיר לראות ציונים נמוכים יותר שקיבל הארגון.

פעילות הארגון אינה מתמקדת רק בתמיכה באזורים לא מפותחים אלא בלימוד ידע חשוב עבור עתיד המקומיים, כך שיוכלו להמשיך ולקיים את חייהם בצורה ברת-קיימא ללא עזרה חיצונית או עם עזרה חיצונית מועטה גם בעתיד, ויוכלו לצאת ממעגלי הרעב והעוני.  

פעילות הארגון אינה מתמקדת רק בתמיכה באזורים לא מפותחים אלא בלימוד ידע חשוב עבור עתיד המקומיים, כך שיוכלו להמשיך ולקיים את חייהם בצורה ברת-קיימא ללא עזרה חיצונית או עם עזרה חיצונית מועטה גם בעתיד, ויוכלו לצאת ממעגלי הרעב והעוני.

כדי להתגבר על הקשיים השונים במקומות השונים בהם פועל הארגון, כלל התוכניות פועלות על בסיס של שלושה קווים מנחים:

כדי להתגבר על הקשיים השונים במקומות השונים בהם פועל הארגון, כלל התוכניות פועלות על בסיס של שלושה קווים מנחים:

התמקדות בפרויקטים של העצמת נשים מקומיות, אשר בחברות המתפתחות נושאות במרבית האחריות כלפי כלכול ודאגה למשפחה. בין השאר מאפשרים לנשים אלו גישה לבדיקות של מחלות כמו איידס, גישה למיקרו מימון של עסקים קטנים, גישה לאוכל מזין ועוד.  

התמקדות בפרויקטים של העצמת נשים מקומיות, אשר בחברות המתפתחות נושאות במרבית האחריות כלפי כלכול ודאגה למשפחה. בין השאר מאפשרים לנשים אלו גישה לבדיקות של מחלות כמו איידס, גישה למיקרו מימון של עסקים קטנים, גישה לאוכל מזין ועוד.

התמקדות בחיזוק כלל הקהילה על ידי לימוד שיטות ופעולות שיאפשרו התנהלות עצמאית וחשיבה לעתיד של הקהילה.

התמקדות בחיזוק כלל הקהילה על ידי לימוד שיטות ופעולות שיאפשרו התנהלות עצמאית וחשיבה לעתיד של הקהילה.

הנעת ניסיון לשיתוף פעולה עם ממשלות מקומיות למען אפקטיביות מרבית של השינוי שניסו לגרום לו בקהילה.

הנעת ניסיון לשיתוף פעולה עם ממשלות מקומיות למען אפקטיביות מרבית של השינוי שניסו לגרום לו בקהילה.