שינויים

לדוגמה ניסיון לכבוש תגובה נוכח סרטון טעון מבחינה רגשית, ישפיע על היכולת לבצע מטלה הכרוכה באי נוחות גופנית. עמידה בפיתוי בפני מזון מתוק מפחיתה את היכולת להתמודד עם מטלה קוגניטיבית קשה. מצבים מדללי אגו כרוכים תמיד במאמץ לדכא נטיה טבעית. הדבר כולל: לא לחשוב על משהו (לדוגמה פילים ירוקים), דיכוי תגובה רגשית לסרט מרגש, ביצוע בחירות הכרוכות בקונפליקט, ניסיון להרשים אנשים אחרים, תגובה אדיבה להתנהגות שלילית של בן זוג, תקשורת עם אדם מגזע אחר (לאדם עם דעות קדומות).  

לדוגמה ניסיון לכבוש תגובה נוכח סרטון טעון מבחינה רגשית, ישפיע על היכולת לבצע מטלה הכרוכה באי נוחות גופנית. עמידה בפיתוי בפני מזון מתוק מפחיתה את היכולת להתמודד עם מטלה קוגניטיבית קשה. מצבים מדללי אגו כרוכים תמיד במאמץ לדכא נטיה טבעית. הדבר כולל: לא לחשוב על משהו (לדוגמה פילים ירוקים), דיכוי תגובה רגשית לסרט מרגש, ביצוע בחירות הכרוכות בקונפליקט, ניסיון להרשים אנשים אחרים, תגובה אדיבה להתנהגות שלילית של בן זוג, תקשורת עם אדם מגזע אחר (לאדם עם דעות קדומות).  

- רשימת סימנים לדלדול אגו כוללת מגוון סוגים כולל – הפרת דיאטה, קניות אימפולסיביות, תגובה תוקפנית להתגרות קלה, חוסר התמדה במשימה גופנית, הצלחה מועטה במטלות קוגינטיביות או בקבלת החלטות.  

- רשימת סימנים לדלדול אגו כוללת מגוון סוגים כולל – הפרת דיאטה, קניות אימפולסיביות, תגובה תוקפנית להתגרות קלה, חוסר התמדה במשימה גופנית, הצלחה מועטה במטלות קוגניטיביות או בקבלת החלטות.  

מערכת העצבים צורכת הרבה גלוקוז, ביצוע פעולה מנטלית כרוכה לכן באובדן אנרגיה - "אנרגיה מנטלית" אינה סתם מטפורה. מחשבה מאומצת מדללת את מלאי הגלוקוז בדם באופן דומה לריצה מהירה. לכן באומיינסטר הראה שניתן להפחית דלדול אגו על ידי נטילת גלוקוז. מתן לימונדה עם גלוקוז מנע דלדול אגו, ואילו אלו שקיבלו לימונדה עם ממתיק מלאכותי כן עברו דילדול אגו במאמץ בין שתי מטלות. דוגמה מטרידה לדלדול אגו היתה בבדיקת שופטים בוועדת שחרורים בבתי כלא – השיעור הממוצע של חנינה הוא 35%, לאחר ארוחה שיעור אישורי בקשות החנינה הוא 65% לאחר מכן שיעור הבקשות יורד במשך שעתיים, ולפני הארוחה הסיכוי יורד לכמעט אפס. עייפות ורעב מורידים את התפקוד ומובילים להחלטות ברירת מחדל של אי שחרור.

מערכת העצבים צורכת הרבה גלוקוז, ביצוע פעולה מנטלית כרוכה לכן באובדן אנרגיה - "אנרגיה מנטלית" אינה סתם מטפורה. מחשבה מאומצת מדללת את מלאי הגלוקוז בדם באופן דומה לריצה מהירה. לכן באומיינסטר הראה שניתן להפחית דלדול אגו על ידי נטילת גלוקוז. מתן לימונדה עם גלוקוז מנע דלדול אגו, ואילו אלו שקיבלו לימונדה עם ממתיק מלאכותי כן עברו דילדול אגו במאמץ בין שתי מטלות. דוגמה מטרידה לדלדול אגו היתה בבדיקת שופטים בוועדת שחרורים בבתי כלא – השיעור הממוצע של חנינה הוא 35%, לאחר ארוחה שיעור אישורי בקשות החנינה הוא 65% לאחר מכן שיעור הבקשות יורד במשך שעתיים, ולפני הארוחה הסיכוי יורד לכמעט אפס. עייפות ורעב מורידים את התפקוד ומובילים להחלטות ברירת מחדל של אי שחרור.

;פרק 4 המערכת האסוציאטיבית:

;פרק 4 המערכת האסוציאטיבית:

הפרק עוסק בתיאור "מערכת 1" - ובמנגנון חשוב שלה של ביצוע [[הטרמה]] - כל גירוי או מילה מפעיל שורה שלמה של אסוציאיות, לרוב בלי שאנחנו מודעים בכלל לנושא. לדוגמה אם נראה את המילה "אוכל" יתקשרו לכך מונחים אחרים כמו מזלג, צלחת, אורז, שולחן, מפית, מים ושליפה של מונחים אלה מהזיכרון (או זיהוי שלהם בגירויים אחרים) תהיה מהירה יותר. כהנמן מדגים כי אם נראה את המילה "אוכל" ואז "מ_ק", הנטיה של רוב האנשים תהיה להשלים את המילה למילה "מרק", ולעומת זאת אם נראה את המילה "עיפרון" אזי השלמה של "מ_ק" תהיה בסבירות גבוהה יותר למילה "מחק". מנגנו ההטרמה מסייע לנו לזכור ולתפקד מהר יותר בהתאם לסיטואציה הנתונה - אם אנחנו צריכים לנהוג כרגע עדיף שלא יקח לנו זמן רב להיזכר מה אומר השלט "תן זכות קדימה" אלה נדע לעבד זאת כמה שיותר מהר.  

הפרק עוסק בתיאור "מערכת 1" - ובמנגנון חשוב שלה של ביצוע [[הטרמה]] - כל גירוי או מילה מפעיל שורה שלמה של אסוציאציות, לרוב בלי שאנחנו מודעים בכלל לנושא. לדוגמה אם נראה את המילה "אוכל" יתקשרו לכך מונחים אחרים כמו מזלג, צלחת, אורז, שולחן, מפית, מים ושליפה של מונחים אלה מהזיכרון (או זיהוי שלהם בגירויים אחרים) תהיה מהירה יותר. כהנמן מדגים כי אם נראה את המילה "אוכל" ואז "מ_ק", הנטיה של רוב האנשים תהיה להשלים את המילה למילה "מרק", ולעומת זאת אם נראה את המילה "עיפרון" אזי השלמה של "מ_ק" תהיה בסבירות גבוהה יותר למילה "מחק". מנגנו ההטרמה מסייע לנו לזכור ולתפקד מהר יותר בהתאם לסיטואציה הנתונה - אם אנחנו צריכים לנהוג כרגע עדיף שלא יקח לנו זמן רב להיזכר מה אומר השלט "תן זכות קדימה" אלה נדע לעבד זאת כמה שיותר מהר.  

כהנמן מציין עד כמה הטרמה יכולה להיות תהליך בלתי מודע. שורה של נבחנים התבקשו לזהות מילים. בקרב קבוצה אחת חלק מהמילים היו מטרימות לזיקנה כמו "מקומט" "אפור" וכו', אך המילה המפורשת זינקה לא הופיע בהן. בהמשך ביקשו מהם ללכת לבצע מבחן שני בחדר אחר. החוקרים מדדו את קצב ההליכה של הנבחנים, אלו עם עם מילים מטרימות לזיקנה הלכו לאט יותר. מחקר אחר בדק את הקשר ההפוך - חלק מהנבחנים התבקשו ללכת לאט יותר במשך זמן מה, לאחר מכן התבקשו לזהות מילים. הם זיהו בקלות רבה יותר מילים מטרימות לזקנה.

כהנמן מציין עד כמה הטרמה יכולה להיות תהליך בלתי מודע. שורה של נבחנים התבקשו לזהות מילים. בקרב קבוצה אחת חלק מהמילים היו מטרימות לזיקנה כמו "מקומט" "אפור" וכו', אך המילה המפורשת זינקה לא הופיע בהן. בהמשך ביקשו מהם ללכת לבצע מבחן שני בחדר אחר. החוקרים מדדו את קצב ההליכה של הנבחנים, אלו עם עם מילים מטרימות לזיקנה הלכו לאט יותר. מחקר אחר בדק את הקשר ההפוך - חלק מהנבחנים התבקשו ללכת לאט יותר במשך זמן מה, לאחר מכן התבקשו לזהות מילים. הם זיהו בקלות רבה יותר מילים מטרימות לזקנה.

הפרק עוסק בשאלה מתי אנחנו מתאמצים כדי להפעיל את מערכת 2 ומתי לא. המערכת דומה קצת לטייס אוטומטי - כאשר המכוונים ירוקים כולם , אין טעם להתאמץ ולהפעיל יותר מידי חשיבה.  

הפרק עוסק בשאלה מתי אנחנו מתאמצים כדי להפעיל את מערכת 2 ומתי לא. המערכת דומה קצת לטייס אוטומטי - כאשר המכוונים ירוקים כולם , אין טעם להתאמץ ולהפעיל יותר מידי חשיבה.  

כהנמן מתאר כיצר גירוי חוזר גורם לדבר כלשהו להיות מוכר, ובגלל שאנחנו מתוכנתים לסמוך על כך שדבר מוכר הוא לא מזיק, אנחנו נוטים להתייחס אליו כאל בטוח ואמין יותר. הוא מתאר ניסוי שעשו עם שמות לא ידועים בטורקית שפוסרמו כמודעה מוזרה בעיתון סטודנטים. לאחר זמן מה הסטודנטים התבקשו להתייחס לחברות עם שם דומה, שמות שהיו דומים לשם שהופיע במודעה זכו לציון גבוה יותר. דבר זה חזר על עצמו גם עם צורות גאומטריות ומגוון דברים דומים. כנהמן מציין שמחקרים הראו דבר דומה גם על ביצים של עופות שנחשפו למוזיקה - הרעיון הוא שהעולם הוא מסוכן ולכן גירוי חדש יכול להיות מסוכן. אם נתקלנו בדבר שוב ושוב ולא נשקף ממנו סיכון אנחנו מתרגלים אליו ואף בוטחים בו. לכן גם אם נחשף שוב ושוב למילים "חום של תרנגולת" , גם בצורה לא מודעת, אנחנו ניטה יותר להאמין למסר כמו "חום של תרנגולת הוא 63 מעלות".  

כהנמן מתאר כיצר גירוי חוזר גורם לדבר כלשהו להיות מוכר, ובגלל שאנחנו מתוכנתים לסמוך על כך שדבר מוכר הוא לא מזיק, אנחנו נוטים להתייחס אליו כאל בטוח ואמין יותר. הוא מתאר ניסוי שעשו עם שמות לא ידועים בטורקית שפורסמו כמודעה מוזרה בעיתון סטודנטים. לאחר זמן מה הסטודנטים התבקשו להתייחס לחברות עם שם דומה, שמות שהיו דומים לשם שהופיע במודעה זכו לציון גבוה יותר. דבר זה חזר על עצמו גם עם צורות גאומטריות ומגוון דברים דומים. כנהמן מציין שמחקרים הראו דבר דומה גם על ביצים של עופות שנחשפו למוזיקה - הרעיון הוא שהעולם הוא מסוכן ולכן גירוי חדש יכול להיות מסוכן. אם נתקלנו בדבר שוב ושוב ולא נשקף ממנו סיכון אנחנו מתרגלים אליו ואף בוטחים בו. לכן גם אם נחשף שוב ושוב למילים "חום של תרנגולת" , גם בצורה לא מודעת, אנחנו ניטה יותר להאמין למסר כמו "חום של תרנגולת הוא 63 מעלות".  

;פרק 9 -  עונים על שאלה קלה יותר:

;פרק 9 -  עונים על שאלה קלה יותר: