שינויים

'''מילטון פרידמן''' (באנגלית: '''Milton Friedman''';‏ 31 ביולי 1912 - 16 בנובמבר 2006), היה כלכלן מארצות הברית ונחשב לאחד הכלכלנים המשפיעים ביותר במאה ה-20. הוא נחשב לאבי אסכולת המוניטריזם, הוגה מרכזי ב[[אסכולת שיקאגו]] של [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]] בשנות ה-40 של המאה ה-20, ואחד הדוברים הבולטים במאה ה-20 בזכות [[קפיטליזם]] ו[[שוק חופשי]]. פרידמן זכה ב[[פרס נובל לכלכלה]] בשנת 1976 בזכות מחקריו על צריכה כלכלית, היסטוריה ותאוריה מוניטרית והסיבוכים במדיניות ייצוב שווקים. מספר תלמידים ופרופסורים צעירים שטופחו על ידי פרידמן בשיקגו הפכו לכלכלנים בולטים כולל שלושה זוכי פרס נובל בכלכלה - [[גרי בקר]], [[רוברט פוגל]] (Robert Fogel) ו[[רוברט לוקאס]].  

'''מילטון פרידמן''' (באנגלית: '''Milton Friedman''';‏ 31 ביולי 1912 - 16 בנובמבר 2006), היה כלכלן מארצות הברית ונחשב לאחד הכלכלנים המשפיעים ביותר במאה ה-20. הוא נחשב לאבי אסכולת המוניטריזם, הוגה מרכזי ב[[אסכולת שיקאגו]] של [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]] בשנות ה-40 של המאה ה-20, ואחד הדוברים הבולטים במאה ה-20 בזכות [[קפיטליזם]] ו[[שוק חופשי]]. פרידמן זכה ב[[פרס נובל לכלכלה]] בשנת 1976 בזכות מחקריו על צריכה כלכלית, היסטוריה ותאוריה מוניטרית והסיבוכים במדיניות ייצוב שווקים. מספר תלמידים ופרופסורים צעירים שטופחו על ידי פרידמן בשיקגו הפכו לכלכלנים בולטים כולל שלושה זוכי פרס נובל בכלכלה - [[גרי בקר]], [[רוברט פוגל]] (Robert Fogel) ו[[רוברט לוקאס]].  

פרידמן תקף את [[התאוריה הקיינסיאנית]] שהייתה התאוריה [[מאקרו כלכלה|המאקרו כלכלית]] המקובלת בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. בשנות ה-50 הוא ביצע פרשנות מחודשת לפונקציית הצריכה. בשנות ה-60 הוא הפך למתנגד הבולט ביותר של מדיניות קיינסיאנית. פרידמן הניח כי קיים "[[אבטלה|שיעור אבטלה טבעי]]" וטען כי תעסוקה מעל שיעור זה תגרום להאצת ה[[אינפלציה]]. באותה תקופה הייתה מקובלת על כלכלנים [[עקומת פיליפס]] שהניחה כי אינפלציה גבוהה יותר מקטינה את כמות האבטלה. פרידמן טען כי בטווח הארוך העקומה היא שטוחה וחזה כי בעתיד תהיה [[דפלציה]] - שילוב של [[מיתון כלכלי]] (עם אבטלה) ו[[אינפלציה]] - דבר שהתרחש בשנות ה-80. פרידמן קידם תאוריה מאקרו כלכלית מתחרה המכונה [[מוניטריזם]], וטען כי המדיניות הרצויה היא הרחבה קטנה וקבועה של כמות ה[[כסף]] (דבר שיצור [[אינפלציה]] איטית וקבועה) היא המדיניות הרצויה. הרעיונות שלו על [[מדיניות מוניטרית]], [[מיסוי]], [[הפרטה]] ו[[דה-רגולציה]] השפיעו מאוד על ממשלות, במיוחד בשנות ה-80 של המאה ה-20. התאוריה המוניטרית שלו ממשיכה להשפיע לדוגמה על תגובת [[הפדרל ריזרב]] על [[המשבר הכלכלי של שנת 2008]].  

פרידמן תקף את [[התאוריה הקיינסיאנית]] שהייתה התאוריה [[מאקרו-כלכלה|המאקרו-כלכלית]] המקובלת בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. בשנות ה-50 הוא ביצע פרשנות מחודשת לפונקציית הצריכה. בשנות ה-60 הוא הפך למתנגד הבולט ביותר של מדיניות קיינסיאנית. פרידמן הניח כי קיים "[[אבטלה|שיעור אבטלה טבעי]]" וטען כי תעסוקה מעל שיעור זה תגרום להאצת ה[[אינפלציה]]. באותה תקופה הייתה מקובלת על כלכלנים [[עקומת פיליפס]] שהניחה כי אינפלציה גבוהה יותר מקטינה את כמות האבטלה. פרידמן טען כי בטווח הארוך העקומה היא שטוחה וחזה כי בעתיד תהיה [[דפלציה]] - שילוב של [[מיתון כלכלי]] (עם אבטלה) ו[[אינפלציה]] - דבר שהתרחש בשנות ה-80. פרידמן קידם תאוריה מאקרו-כלכלית מתחרה המכונה [[מוניטריזם]], וטען כי המדיניות הרצויה היא הרחבה קטנה וקבועה של כמות ה[[כסף]] (דבר שיצור [[אינפלציה]] איטית וקבועה) היא המדיניות הרצויה. הרעיונות שלו על [[מדיניות מוניטרית]], [[מיסוי]], [[הפרטה]] ו[[דה-רגולציה]] השפיעו מאוד על ממשלות, במיוחד בשנות ה-80 של המאה ה-20. התאוריה המוניטרית שלו ממשיכה להשפיע לדוגמה על תגובת [[הפדרל ריזרב]] על [[המשבר הכלכלי של שנת 2008]].  

ספרו המפורסם ביותר של פרידמן הוא [[קפיטליזם וחירות]] שיצא לאור בשנת 1962. בספר טוען פרידמן כי קפיטליזם מוביל לחירות כלכלית, וכי חירות זו חשובה לחופש בכלל. מבקרים של גישה זו כללו בין היתר את [[אמרטיה סן]] שטען שפרידמן מתעלם מבעיות כמו [[השפעות חיצוניות]] ו[[מוצרים ציבוריים]] שדרכם [[שוק חופשי]] עלול להוביל לכפייה, אלימות ושלילת חירויות שונות.  

ספרו המפורסם ביותר של פרידמן הוא [[קפיטליזם וחירות]] שיצא לאור בשנת 1962. בספר טוען פרידמן כי קפיטליזם מוביל לחירות כלכלית, וכי חירות זו חשובה לחופש בכלל. מבקרים של גישה זו כללו בין היתר את [[אמרטיה סן]] שטען שפרידמן מתעלם מבעיות כמו [[השפעות חיצוניות]] ו[[מוצרים ציבוריים]] שדרכם [[שוק חופשי]] עלול להוביל לכפייה, אלימות ושלילת חירויות שונות.  

[[קטגוריה:קפיטליזם]]

[[קטגוריה:קפיטליזם]]

[[קטגוריה:כלכלנים]]

[[קטגוריה:כלכלנים]]

[[קטגוריה:מאקרו כלכלה]]

[[קטגוריה:מאקרו-כלכלה]]

[[קטגוריה:כלכלה נאו קלאסית]]

[[קטגוריה:כלכלה נאו קלאסית]]

[[קטגוריה:חינוך]]

[[קטגוריה:חינוך]]