שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "פרושה" ב־"פירושה"
שורה 18: שורה 18:  
בתאוריית הבחירה הרציונלית קיימות שתי הנחות נוספות על ההעדפות והפעולות של פרטים:
 
בתאוריית הבחירה הרציונלית קיימות שתי הנחות נוספות על ההעדפות והפעולות של פרטים:
 
# ההנחה הראשונה היא של '''שלמות''', או '''יחס העדפה מלא'''. שפירושו שניתן לדרג את כל הפעולות בסדר של העדפה (יש אפשרות לאדישות בין שתי אפשרויות או יותר).  
 
# ההנחה הראשונה היא של '''שלמות''', או '''יחס העדפה מלא'''. שפירושו שניתן לדרג את כל הפעולות בסדר של העדפה (יש אפשרות לאדישות בין שתי אפשרויות או יותר).  
# ההנחה השנייה היא של '''טרנזיטיביות''' או '''יחס העדפה טרנזיבי''' - שפרושה שאם מעדיפים את פעולה א' על פעולה ב' ומעדיפים את פעולה ב' על פעולה ג' אזי פעולה א' עדיפה על פעולה ג'.  
+
# ההנחה השנייה היא של '''טרנזיטיביות''' או '''יחס העדפה טרנזיבי''' - שפירושה שאם מעדיפים את פעולה א' על פעולה ב' ומעדיפים את פעולה ב' על פעולה ג' אזי פעולה א' עדיפה על פעולה ג'.  
    
ברוב המודלים של [[כלכלה נאו-קלאסית]] הבחירה היא חד פעמית וסטטית. כלומר יש בעיה, שבה הצרכן ([[האדם הכלכלי]]) או הסוכן צריך לקבל החלטה. הסוכנים האחרים (פירמות או מפלגות), יודעים, זאת ובהתאם לכך מקבלים החלטות משל עצמן. בתחום [[המשחקים החוזרים]] בתורת המשחקים, ותחום [[כלכלה אבולוציונית]] ההחלטות הן רב-פעמיות ומושפעות מהעבר ומהצפי להתנהגות בעתיד.
 
ברוב המודלים של [[כלכלה נאו-קלאסית]] הבחירה היא חד פעמית וסטטית. כלומר יש בעיה, שבה הצרכן ([[האדם הכלכלי]]) או הסוכן צריך לקבל החלטה. הסוכנים האחרים (פירמות או מפלגות), יודעים, זאת ובהתאם לכך מקבלים החלטות משל עצמן. בתחום [[המשחקים החוזרים]] בתורת המשחקים, ותחום [[כלכלה אבולוציונית]] ההחלטות הן רב-פעמיות ומושפעות מהעבר ומהצפי להתנהגות בעתיד.
שורה 44: שורה 44:  
* תכנית ב' - יש סיכוי של 1/3 להציל 600 אנשים וסיכוי של 2/3 שאף אחד לא ינצל.  
 
* תכנית ב' - יש סיכוי של 1/3 להציל 600 אנשים וסיכוי של 2/3 שאף אחד לא ינצל.  
   −
בחירת הנשאלים הייתה שונה כאשר אותם הנתונים הוצגו בדרכים שונות (בדגש על הצלה או מוות). בקבוצה הראשונה 78% מהרופאים בחרו להסתכן ולנסות להציל את כולם בסיכוי של שליש. בקבוצה השנייה 72% מהאנשים בחרו בתוכנית ה"בטוחה" של הצלת 200 אנשים (שפרושה מוות של 400 איש). נערכו ניסויים דומים עם תלמידי כלכלה, שבהם הוצגו שתי השאלות באותו שאלון (עם מרווח ביניהם) ושוב התוצאות היו "הפוכות".<ref name="rubinstein2009">[http://arielrubinstein.tau.ac.il/agadot_hakalkala_ariel_rubinstein.pdf אגדות הכלכלה] אריאל רובינשטיין, 2009, כנרת זמורה ביתן דביר,  עמ' 50-53</ref>  ניסויים אלה מהווים סתירה לעקרון הקביעות.  
+
בחירת הנשאלים הייתה שונה כאשר אותם הנתונים הוצגו בדרכים שונות (בדגש על הצלה או מוות). בקבוצה הראשונה 78% מהרופאים בחרו להסתכן ולנסות להציל את כולם בסיכוי של שליש. בקבוצה השנייה 72% מהאנשים בחרו בתוכנית ה"בטוחה" של הצלת 200 אנשים (שפירושה מוות של 400 איש). נערכו ניסויים דומים עם תלמידי כלכלה, שבהם הוצגו שתי השאלות באותו שאלון (עם מרווח ביניהם) ושוב התוצאות היו "הפוכות".<ref name="rubinstein2009">[http://arielrubinstein.tau.ac.il/agadot_hakalkala_ariel_rubinstein.pdf אגדות הכלכלה] אריאל רובינשטיין, 2009, כנרת זמורה ביתן דביר,  עמ' 50-53</ref>  ניסויים אלה מהווים סתירה לעקרון הקביעות.  
    
במונחים קוגניטיביים, אפקט המסגרת נובע מקידוד מידע דומה בדרכים שונות בזיכרון הסמנטי.
 
במונחים קוגניטיביים, אפקט המסגרת נובע מקידוד מידע דומה בדרכים שונות בזיכרון הסמנטי.

תפריט ניווט