אף שרוב הציבור מכיר בעיקר את שבילי האופניים ורואה בהפרדה של אופניים מהתנועה את הפתרון היחיד, פתרון זה למעשה משמש בעיקר ברחובות ראשיים - אלו הרחובות שבהן מבוצעת רוב התנועה של מכוניות ושל אוטובוסים אבל אלו הם רק חלק קטן מרחובות העיר. רוב השטח של רוב הערים בעולם מורכב מרחובות שקטים יותר עם פחות תנועה ועבור הנהג - זהו קטע הנהיגה שבו הוא נוהג בדקות הראשונות של הנהיגה שלו. ברחובות כאלה מתאימים פתרונות של [[עירוב תנועה]] - הפתרון הבסיסי הוא [[איזור מיתון תנועה]] ופתרונות דומים אבל מתקדמים מעט יותר הם [[רחובות אופניים]] ו[[וונארף]] רחובות אלה יכולים לשמש לשם חיבור בתים אל שבילי האופניים, או להיות נתיב אופניים חשוב בפני עצמם. רחובות אופניים מבוססים על עקרון לפיו בטיחות בדרכים מבוססת על הומוגניות של כיוון המהירות ועוצמת המהירות. רחובות אלה מיועדים לשלב את הרוכב בצורה בטוחה בתנועה ממונעת ברחובות עם מעט מכוניות, שמהירות המכוניות מוגבלת בהם ל-30 קמ"ש ואף פחות. יתרון חשוב של [[רחובות אופניים]] הוא במניעת קונפליקט בשאלה מי יזכה בחלקים מתוך חתך הרחוב - האופניים והמכוניות חולקים את אותו מרחב אבל בצורה בטוחה לרוכבים. באופן זה ניתן למנוע גם מאבקים ארוכים על [[חניה]] של מכוניות ברחובות. הדבר בא על חשבון מגבלת מהירות למכוניות, אבל דבר זה הגיוני משלוש סיבות חשובות - ראשית מיתון תנועה נדרש ברחובות אלה כדי להגן על הולכי רגל, שנית ההפרעה למכוניות היא מינימלית בגלל שמדובר בקטע קצר מאוד מסך הנסיעה של הנהג. שלישית, רחובות כאלה מאפשרים להגדיל את כמות ההליכה והרכיבה בעיר ולכן לייעל את התחבורה הציבורית ולהפחית את השפעות [[פקק תנועה|פקקי התנועה]]. דווקא [[תכנון מוטה מכוניות]] גורם לעליה בכמות המכוניות והנסועה ולכן להגברת תופעה של [[ביקוש מושרה]] ופקקי תנועה. מסיבות אלה איזורי מיתון תנועה ורחובות אופניים מאומצים ביותר ויותר מדינות, במיוחד במדינות שבהן יש כבר שימוש רב במכוניות. | אף שרוב הציבור מכיר בעיקר את שבילי האופניים ורואה בהפרדה של אופניים מהתנועה את הפתרון היחיד, פתרון זה למעשה משמש בעיקר ברחובות ראשיים - אלו הרחובות שבהן מבוצעת רוב התנועה של מכוניות ושל אוטובוסים אבל אלו הם רק חלק קטן מרחובות העיר. רוב השטח של רוב הערים בעולם מורכב מרחובות שקטים יותר עם פחות תנועה ועבור הנהג - זהו קטע הנהיגה שבו הוא נוהג בדקות הראשונות של הנהיגה שלו. ברחובות כאלה מתאימים פתרונות של [[עירוב תנועה]] - הפתרון הבסיסי הוא [[איזור מיתון תנועה]] ופתרונות דומים אבל מתקדמים מעט יותר הם [[רחובות אופניים]] ו[[וונארף]] רחובות אלה יכולים לשמש לשם חיבור בתים אל שבילי האופניים, או להיות נתיב אופניים חשוב בפני עצמם. רחובות אופניים מבוססים על עקרון לפיו בטיחות בדרכים מבוססת על הומוגניות של כיוון המהירות ועוצמת המהירות. רחובות אלה מיועדים לשלב את הרוכב בצורה בטוחה בתנועה ממונעת ברחובות עם מעט מכוניות, שמהירות המכוניות מוגבלת בהם ל-30 קמ"ש ואף פחות. יתרון חשוב של [[רחובות אופניים]] הוא במניעת קונפליקט בשאלה מי יזכה בחלקים מתוך חתך הרחוב - האופניים והמכוניות חולקים את אותו מרחב אבל בצורה בטוחה לרוכבים. באופן זה ניתן למנוע גם מאבקים ארוכים על [[חניה]] של מכוניות ברחובות. הדבר בא על חשבון מגבלת מהירות למכוניות, אבל דבר זה הגיוני משלוש סיבות חשובות - ראשית מיתון תנועה נדרש ברחובות אלה כדי להגן על הולכי רגל, שנית ההפרעה למכוניות היא מינימלית בגלל שמדובר בקטע קצר מאוד מסך הנסיעה של הנהג. שלישית, רחובות כאלה מאפשרים להגדיל את כמות ההליכה והרכיבה בעיר ולכן לייעל את התחבורה הציבורית ולהפחית את השפעות [[פקק תנועה|פקקי התנועה]]. דווקא [[תכנון מוטה מכוניות]] גורם לעליה בכמות המכוניות והנסועה ולכן להגברת תופעה של [[ביקוש מושרה]] ופקקי תנועה. מסיבות אלה איזורי מיתון תנועה ורחובות אופניים מאומצים ביותר ויותר מדינות, במיוחד במדינות שבהן יש כבר שימוש רב במכוניות. |