שינויים

===שינוי משטר המשקעים עקב שינויי האקלים===

===שינוי משטר המשקעים עקב שינויי האקלים===

שינויי האקלים משנים את הזרמים באטמוספרה מה שגורם לשינוי במשטר המשקעים. ישנם כמה דרכים בהן שינויי האקלים עושים את זה. לגבי חלק מהדרכים המדענים בטוחים יותר, לגבי חלק פחות. הסיבות לגביהן יש נתונים נכון ל 2018 הן אלה:

שינויי האקלים משנים את הזרמים באטמוספרה מה שגורם לשינוי במשטר המשקעים. ישנם כמה דרכים בהן שינויי האקלים עושים את זה. לגבי חלק מהדרכים המדענים בטוחים יותר, לגבי חלק פחות. הסיבות לגביהן יש נתונים נכון ל-2018 הן אלה:

* הרחבת תא הֶדְלִי – הוא אחד מתאי זרימת אוויר באטמוספירה. בתא זה האוויר באזור קו המשווה עולה מעלה, מוסע צפונה עד לקו רוחב º30. בקו רוחב זה האוויר התקרר מספיק ושם הוא נופל מטה לפני הקרקע. האוויר נשאב חזרה לקו המשווה ומשם עולה שוב מעלה במחזור תנועה חדש.{{הערה|[http://www.damada.co.il/topics/geography/db/climate/climate_types.shtml גאוגרפיה:אקלים], דע-מדע}} בגלל [[שינויי האקלים באוקיינוסים]], האזורים הטרופיים מתחממים יותר מהר מהאזורים הממוזגים, מה שגורם ל"תא הֶדְלִי" להתתרחב ולזרם הסילון הסובטרופי לזוז צפונה. כל זה גורם לפחות גשם במזרח התיכון.{{הערה|דוקטור אסף רוזנטל [https://www.hayadan.org.il/expanding-of-climate-strips-0812072 התרחבות האיזור המשווני כתוצאה מהתחממות כדור הארץ תגרום לאסונות] 8.12.2007, הידען}}{{הערה|1=אייל מורג [http://the-black-butterfly-effect.blogspot.co.il/2006/06/blog-post_114945575595540726.html?m=1  

* הרחבת תא הֶדְלִי – הוא אחד מתאי זרימת אוויר באטמוספירה. בתא זה האוויר באזור קו המשווה עולה מעלה, מוסע צפונה עד לקו רוחב º30. בקו רוחב זה האוויר התקרר מספיק ושם הוא נופל מטה לפני הקרקע. האוויר נשאב חזרה לקו המשווה ומשם עולה שוב מעלה במחזור תנועה חדש.{{הערה|[http://www.damada.co.il/topics/geography/db/climate/climate_types.shtml גאוגרפיה:אקלים], דע-מדע}} בגלל [[שינויי האקלים באוקיינוסים]], האזורים הטרופיים מתחממים יותר מהר מהאזורים הממוזגים, מה שגורם ל"תא הֶדְלִי" להתתרחב ולזרם הסילון הסובטרופי לזוז צפונה. כל זה גורם לפחות גשם במזרח התיכון.{{הערה|דוקטור אסף רוזנטל [https://www.hayadan.org.il/expanding-of-climate-strips-0812072 התרחבות האיזור המשווני כתוצאה מהתחממות כדור הארץ תגרום לאסונות] 8.12.2007, הידען}}{{הערה|1=אייל מורג [http://the-black-butterfly-effect.blogspot.co.il/2006/06/blog-post_114945575595540726.html?m=1  

בסך הכל העלייה בטמפרטורה השנתית הממוצעת גורמת לעלייה בכמות גלי החום בעונה החמה ויכולה לגרום ליותר בצורות וגם ליותר שיטפונות (כי יש יותר אידוי מהאוקיינוסים, האטמוספרה החמה יותר יכולה להכיל יותר לחות, והקרקע אחרי בצורת פחות קולטת מים). היא יכולה להשפיע על אורח החיים.{{הערה|שם=globs0817|1=שחר סמוחה, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}.

בסך הכל העלייה בטמפרטורה השנתית הממוצעת גורמת לעלייה בכמות גלי החום בעונה החמה ויכולה לגרום ליותר בצורות וגם ליותר שיטפונות (כי יש יותר אידוי מהאוקיינוסים, האטמוספרה החמה יותר יכולה להכיל יותר לחות, והקרקע אחרי בצורת פחות קולטת מים). היא יכולה להשפיע על אורח החיים.{{הערה|שם=globs0817|1=שחר סמוחה, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}.

בקיץ 2018, רשות המים אמרה שהמים בכינרת מתאדים בקצב מדאיג של 0.5-1.0 סנטימטר ביום מה שיחד עם כמות משקעים קטנה גורם להמלחת האגם ופוגע בדגי האמנון{{הערה|מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=7183&mytemplate=tp2 מי הכנרת מתאדים בקצב מדאיג; המפלס צפוי להגיע קרוב לקו השחור] 08 ליולי 2018, הפורטל הישראלי לטבע, חקלאות וסביבה}}. הקצב הנורמלי נכון ל 2013 היה: ליולי-אוגוסט 0.6 סנטימטר ליום ולינואר-מרץ 0.2 סנטימטר ביום{{הערה|אלעד שילה, מארק פרל, ואלון רימר [http://kinneret.ocean.org.il/text/rimmer_evap_extr.pdf מדוע פחתה ההתאדות מאגם הכנרת דווקא בתנאי חום קיצוני? אוגוסט 2010 כדוגמה] יולי 2013, השירות המטאורולוגי הישראלי, האגף לשימור קרקע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, חקר ימים ואגמים לישראל, המעבדה לחקר הכנרת, אקולוגיה וסביבה}}. זה לא שונה הרבה אבל בכל זאת כנראה משנה את המצב באיזו שהיא מידה.

בקיץ 2018, רשות המים אמרה שהמים בכינרת מתאדים בקצב מדאיג של 0.5-1.0 סנטימטר ביום מה שיחד עם כמות משקעים קטנה גורם להמלחת האגם ופוגע בדגי האמנון{{הערה|מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=7183&mytemplate=tp2 מי הכנרת מתאדים בקצב מדאיג; המפלס צפוי להגיע קרוב לקו השחור] 08 ליולי 2018, הפורטל הישראלי לטבע, חקלאות וסביבה}}. הקצב הנורמלי נכון ל-2013 היה: ליולי-אוגוסט 0.6 סנטימטר ליום ולינואר-מרץ 0.2 סנטימטר ביום{{הערה|אלעד שילה, מארק פרל, ואלון רימר [http://kinneret.ocean.org.il/text/rimmer_evap_extr.pdf מדוע פחתה ההתאדות מאגם הכנרת דווקא בתנאי חום קיצוני? אוגוסט 2010 כדוגמה] יולי 2013, השירות המטאורולוגי הישראלי, האגף לשימור קרקע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, חקר ימים ואגמים לישראל, המעבדה לחקר הכנרת, אקולוגיה וסביבה}}. זה לא שונה הרבה אבל בכל זאת כנראה משנה את המצב באיזו שהיא מידה.

===ספיגת פחות מים בקרקע עקב פגיעה בצמחייה===

===ספיגת פחות מים בקרקע עקב פגיעה בצמחייה===

2016/2017 ומאפייניה ההידרולוגיים העיקריים}}. הבצורת בצפון משפיעה יותר כי שם יש את מאגרי המים העיקריים.

2016/2017 ומאפייניה ההידרולוגיים העיקריים}}. הבצורת בצפון משפיעה יותר כי שם יש את מאגרי המים העיקריים.

בסך הכל המדבר בחצי הכדור הצפוני זז צפונה במהירות של כ-1 .5 קילומטר בשנה נכון ל 2011. התזוזה שלו צפונה החלה בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20.

בסך הכל המדבר בחצי הכדור הצפוני זז צפונה במהירות של כ-1 .5 קילומטר בשנה נכון ל-2011. התזוזה שלו צפונה החלה בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20.

{{הערה|1=ערוץ מזג האוויר בישראל [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=7920 קו המדבר נע צפונה במהירות של כ-1 .5 קילומטר בשנה] 14.12.2011, Israel Weather.co.il}}

{{הערה|1=ערוץ מזג האוויר בישראל [https://www.israelweather.co.il/news-weatherview.asp?id=7920 קו המדבר נע צפונה במהירות של כ-1 .5 קילומטר בשנה] 14.12.2011, Israel Weather.co.il}}

באוקטובר 2017, ועדת הכלכלה התכנסה לישיבה דחופה ביוזמת היו"ר איתן כבל, שעסקה במצב משק המים בישראל ובבחינת השפעת הבצורת בארבעה השנים האחרונות על ענף החקלאות ומשקי הבית הפרטיים. צוין כי המצב שנוצר נדיר מאוד רק פעמיים במהלך המאה ה-20 היה מצב כזה ההסתברות היא רק 2%. חברת הכנסת יעל כהן פארן ציינה כי לדעתה מדובר בהשפעה של שינויי אקלים. ההמלצות הועדה: להשתמש ביותר מים מותפלים ולחסוך מים{{הערה|1=מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6854&mytemplate=tp2 מחדל המים: הגענו למשבר עמוק - ישראל צועדת לקראת אסון] 31.10.2017 הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}

באוקטובר 2017, ועדת הכלכלה התכנסה לישיבה דחופה ביוזמת היו"ר איתן כבל, שעסקה במצב משק המים בישראל ובבחינת השפעת הבצורת בארבעה השנים האחרונות על ענף החקלאות ומשקי הבית הפרטיים. צוין כי המצב שנוצר נדיר מאוד רק פעמיים במהלך המאה ה-20 היה מצב כזה ההסתברות היא רק 2%. חברת הכנסת יעל כהן פארן ציינה כי לדעתה מדובר בהשפעה של שינויי אקלים. ההמלצות הועדה: להשתמש ביותר מים מותפלים ולחסוך מים{{הערה|1=מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6854&mytemplate=tp2 מחדל המים: הגענו למשבר עמוק - ישראל צועדת לקראת אסון] 31.10.2017 הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}

בסוף ינואר 2018 ירדו גשמים חזקים במשך מספר ימים. הדבר שיפר את מצב מאגרי המים בישראל. למרות זאת נכון ל 28.01.2018 חסרים עוד 30 ימי גשם משמעותיים רק כדי להגיע לכמות הגשמים שירדה בשנה שעברה שגם היא הייתה צחיחה. למאגרי המים בישראל חסרים מעל למיליארד מטר קוב של מים, והמחסור צפוי לגדול ב-20% במהלך 2018. לטענת חברת מקורות הדבר בין היתר נובע מעלייה בצריכת המים לנפש. היא עלתה ב-16% בהשוואה לשנה שעברה והאוכלוסייה כמובן לא גדלה ב-16% בשנה אחת. יש לציין שהקמפיין לחסכון במים הצליח להוריד את צריכת המים משמעותית בישראל בעבר. {{הערה|1=סוניה גורודיסקי [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001221290 "חסרים מעל 30 ימי גשם כדי להבין את עומק המחסור במים"] 28.01.2018, גלובס}}.

בסוף ינואר 2018 ירדו גשמים חזקים במשך מספר ימים. הדבר שיפר את מצב מאגרי המים בישראל. למרות זאת נכון ל-28.01.2018 חסרים עוד 30 ימי גשם משמעותיים רק כדי להגיע לכמות הגשמים שירדה בשנה שעברה שגם היא הייתה צחיחה. למאגרי המים בישראל חסרים מעל למיליארד מטר קוב של מים, והמחסור צפוי לגדול ב-20% במהלך 2018. לטענת חברת מקורות הדבר בין היתר נובע מעלייה בצריכת המים לנפש. היא עלתה ב-16% בהשוואה לשנה שעברה והאוכלוסייה כמובן לא גדלה ב-16% בשנה אחת. יש לציין שהקמפיין לחסכון במים הצליח להוריד את צריכת המים משמעותית בישראל בעבר. {{הערה|1=סוניה גורודיסקי [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001221290 "חסרים מעל 30 ימי גשם כדי להבין את עומק המחסור במים"] 28.01.2018, גלובס}}.

[[תמונה:מפת המשקעים 2013-2018.jpg|left|thumb|350px|מפת הבצורת בישראל ב-2013 - 2018. התמונה מראה את יחס המשקעים בשנים האלה לממוצע באזורים השונים: האם הם היו מעל לממוצע(ירוק), מתחת לממוצע(אדום) או ממוצעים(לבן). לחצו על התמונה כדי לראות אותה בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]

[[תמונה:מפת המשקעים 2013-2018.jpg|left|thumb|350px|מפת הבצורת בישראל ב-2013 - 2018. התמונה מראה את יחס המשקעים בשנים האלה לממוצע באזורים השונים: האם הם היו מעל לממוצע(ירוק), מתחת לממוצע(אדום) או ממוצעים(לבן). לחצו על התמונה כדי לראות אותה בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]

בפברואר 2018 התברר שהמים בכינרת החלו להפוך למלוחים יותר בגלל הירידה במפלס הכינרת{{הערה|עמיר בן-דוד ופייגי שטרן [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5089085,00.html בדקנו: האם מי הכינרת בברז הפכו למלוחים?] 05.02.2018, ויינט}}

בפברואר 2018 התברר שהמים בכינרת החלו להפוך למלוחים יותר בגלל הירידה במפלס הכינרת{{הערה|עמיר בן-דוד ופייגי שטרן [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5089085,00.html בדקנו: האם מי הכינרת בברז הפכו למלוחים?] 05.02.2018, ויינט}}

[[תמונה:PikiWiki Israel 1367 Lake Kinneret Sea of Galilee Israel כנרת.jpg|left|thumb|300px|חוף טבריה. בצורת. מפלס הכנרת נמוך. צולם ביולי 2008]]

[[תמונה:PikiWiki Israel 1367 Lake Kinneret Sea of Galilee Israel כנרת.jpg|left|thumb|300px|חוף טבריה. בצורת. מפלס הכנרת נמוך. צולם ביולי 2008]]

נכון ל 2018 נפגע ענף גידול המשמש בישראל ויש סיכוי שיפסיקו לגדל אותו כלל. יש לכך הרבה סיבות: העדפת הייבוא על פני המקומי, המחירים הנמוכים שמשלמים רשתות השיווק, אבל גם שינויי האקלים: מחסור במים, עודף חום, עודף ברד{{הערה|דרור פויר [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001241454 לאן נעלמו המשמשים ולמה הם כנראה לא יחזרו] 15.06.2018, גלובס}}.

נכון ל-2018 נפגע ענף גידול המשמש בישראל ויש סיכוי שיפסיקו לגדל אותו כלל. יש לכך הרבה סיבות: העדפת הייבוא על פני המקומי, המחירים הנמוכים שמשלמים רשתות השיווק, אבל גם שינויי האקלים: מחסור במים, עודף חום, עודף ברד{{הערה|דרור פויר [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001241454 לאן נעלמו המשמשים ולמה הם כנראה לא יחזרו] 15.06.2018, גלובס}}.

לפי המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון יחידת קמ"ט חקלאות, יבול הזיתים בישראל בשנת 2018 אמור לרדת בחצי לעומת השנה שעברה. מדובר בתופעה המשותפת לכל אזור המזרח התיכון למעט ספרד. הסיבות הן אלה:

לפי המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון יחידת קמ"ט חקלאות, יבול הזיתים בישראל בשנת 2018 אמור לרדת בחצי לעומת השנה שעברה. מדובר בתופעה המשותפת לכל אזור המזרח התיכון למעט ספרד. הסיבות הן אלה:

=== מחזור מים ===

=== מחזור מים ===

מתוך 2,345 מיליוני קוב מים שנצרכו בישראל בשנת 2016 מאות מיליוני מטר קוב הם מים ממוחזרים, כלומר מים שהשתמשו בהם במקלחת, בכיור, בשרותים ואחר כך ניקו אותם.

מתוך 2,345 מיליוני קוב מים שנצרכו בישראל בשנת 2016 מאות מיליוני מטר קוב הם מים ממוחזרים, כלומר מים שהשתמשו בהם במקלחת, בכיור, בשרותים ואחר כך ניקו אותם.

במים הממוחזרים לא משתמשים לשתייה אלה לצרכים אחרים: חקלאות ועוד.{{הערה|רשות המים, מדינת ישראל [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Allocation-Consumption-and-production/20164/tericha%20lfie%20matrot%202016.pdf צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק)] 30.11.2017.}}. יש לציין שנכון ל 2018 המים המגיעים לשימוש ביתי הם לרוב נטולי מגנזיום ולכן גם המים הממוחזרים בחקלאות הם כאלה. כמו כן בגלל שבמים הממוחזרים יש יותר נתרן השילוב של יותר נתרן ופחות מגנזיעום וסידם עלול ליצור עודף נתרן בקרקע. זה עלול להביא לפגיעה בתכונות הולכת המים בקרקע, כולל חידור לקוי של מי גשמים או מי השקיה, ירידה בקצב החלחול לקרקע, שבעקבותיה יבולים אינם מקבלים כמות מספיקה של מים, ניקוז לא הולם ובעיות אוורור בקרקע. תופעות אלו אף גורמות ליצירת נגר(מים הזורמים על פני הקרקע ולא מחלחלים אליה), ולבלייה של הקרקע בחודשי החורף{{הערה| שירי ספקטור [http://main.knesset.gov.il/About/Building/GKDocuments/sustain150212.pdf הוספת מגנזיום למים מותפלים] 15 בפברואר 2015, מרכז המחקר והמידע, כנסת ישראל}}.

במים הממוחזרים לא משתמשים לשתייה אלה לצרכים אחרים: חקלאות ועוד.{{הערה|רשות המים, מדינת ישראל [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Allocation-Consumption-and-production/20164/tericha%20lfie%20matrot%202016.pdf צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק)] 30.11.2017.}}. יש לציין שנכון ל-2018 המים המגיעים לשימוש ביתי הם לרוב נטולי מגנזיום ולכן גם המים הממוחזרים בחקלאות הם כאלה. כמו כן בגלל שבמים הממוחזרים יש יותר נתרן השילוב של יותר נתרן ופחות מגנזיעום וסידם עלול ליצור עודף נתרן בקרקע. זה עלול להביא לפגיעה בתכונות הולכת המים בקרקע, כולל חידור לקוי של מי גשמים או מי השקיה, ירידה בקצב החלחול לקרקע, שבעקבותיה יבולים אינם מקבלים כמות מספיקה של מים, ניקוז לא הולם ובעיות אוורור בקרקע. תופעות אלו אף גורמות ליצירת נגר(מים הזורמים על פני הקרקע ולא מחלחלים אליה), ולבלייה של הקרקע בחודשי החורף{{הערה| שירי ספקטור [http://main.knesset.gov.il/About/Building/GKDocuments/sustain150212.pdf הוספת מגנזיום למים מותפלים] 15 בפברואר 2015, מרכז המחקר והמידע, כנסת ישראל}}.

=== התפלת מים וההשלכות שלה ===

=== התפלת מים וההשלכות שלה ===

ב 2018 נעשה בישראל מחקר גדול שהובל על ידי פרופסור יונה עמיתי ודוקטור מיטל שלזינגר וסקר את מצבם של כ-1 78,000 אזרחי ישראל. בגלל שהמים לא מגיעים לכל האזורים השוו את מצב האזרחים באזור בו יש מים מותפלים כבר 6 שנים ובאזור בו לא מקבלים מים מותפלים. המחקר קבע כי מחסור במגנזיום עקב מעבר למים מותפלים גרם לעלייה בתחלואה במחלות לב ב-6%. החוקרים בדקו שמדובר אכן בהשפעת המים המותפלים ולא בגורמים כמו השמנה או עישון. יש מדענים הטוענים שזה 10%{{הערה|1=חיים רבלין, החדשות [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=7169&mytemplate=tp2 מחיר השימוש במים מותפלים: עליה ניכרת במחלות לב] 05.07.2018, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}{{הערה|Meital Shlezinger  Yona Amitai  Amichay Akriv Hagit Gabay Michael Shechter MayaLeventer-Robertsbd [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S001393511830358X?via%3Dihub Association between exposure to desalinated sea water and ischemic heart disease, diabetes mellitus and colorectal cancer; A population-based study in Israel] 3 ליולי 2018, Science Direct}}.

ב 2018 נעשה בישראל מחקר גדול שהובל על ידי פרופסור יונה עמיתי ודוקטור מיטל שלזינגר וסקר את מצבם של כ-1 78,000 אזרחי ישראל. בגלל שהמים לא מגיעים לכל האזורים השוו את מצב האזרחים באזור בו יש מים מותפלים כבר 6 שנים ובאזור בו לא מקבלים מים מותפלים. המחקר קבע כי מחסור במגנזיום עקב מעבר למים מותפלים גרם לעלייה בתחלואה במחלות לב ב-6%. החוקרים בדקו שמדובר אכן בהשפעת המים המותפלים ולא בגורמים כמו השמנה או עישון. יש מדענים הטוענים שזה 10%{{הערה|1=חיים רבלין, החדשות [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=7169&mytemplate=tp2 מחיר השימוש במים מותפלים: עליה ניכרת במחלות לב] 05.07.2018, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}{{הערה|Meital Shlezinger  Yona Amitai  Amichay Akriv Hagit Gabay Michael Shechter MayaLeventer-Robertsbd [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S001393511830358X?via%3Dihub Association between exposure to desalinated sea water and ischemic heart disease, diabetes mellitus and colorectal cancer; A population-based study in Israel] 3 ליולי 2018, Science Direct}}.

עוד ב-2012 משרד הבריאות התריע שאם יתפילו 250 מיליון מטר קוב מים לשתייה בשנה, הדבר יגרום לתמותה של 250 איש בשנה ובשנת 2016 התפילו 542 מיליון מטר קוב. לפי המחקר של יונה אמיתי ומיטל שלזינגר מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז הרפואי שיבא, העדר המגנזיום במים האלה נכון ל 2016 גורם לעודף תחלואה ותמותה ממחלות לב ויש השפעות גם על הגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. בנוסף העדר המגנזיום גורם לעלייה בתחלואה ב[[סוכרת]] ו[[סרטן]]. בעקבות הפרסום קרא ראש הממשלה לקדם החדרת מגנזיום למים המותפלים{{הערה|Gideon Koren, Meital Shlezinger, Rachel Katz, Varda Shalev, Yona Amitai [http://jwh.iwaponline.com/content/early/2016/12/08/wh.2016.164 Seawater desalination and serum magnesium concentrations in Israel] 08.12.2016, Journal of Water and Health}}{{הערה|אסף בן נריה [http://www.zavit.org.il/%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%95/ שתיית מים מותפלים מגבירה את הסיכון למוות ממחלות לב] 05.04.2016, זווית, סוכנות הידיעות למדע וסביבה.}}{{הערה|חיים רבלין [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q2_2016/Article-e1e7cba2e17e351004.htm מחקר חדש חושף: שתיית מים מותפלים מגבירה סיכוי למוות ממחלות לב] 05.04.2016, מאקו}}.   

עוד ב-2012 משרד הבריאות התריע שאם יתפילו 250 מיליון מטר קוב מים לשתייה בשנה, הדבר יגרום לתמותה של 250 איש בשנה ובשנת 2016 התפילו 542 מיליון מטר קוב. לפי המחקר של יונה אמיתי ומיטל שלזינגר מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז הרפואי שיבא, העדר המגנזיום במים האלה נכון ל-2016 גורם לעודף תחלואה ותמותה ממחלות לב ויש השפעות גם על הגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. בנוסף העדר המגנזיום גורם לעלייה בתחלואה ב[[סוכרת]] ו[[סרטן]]. בעקבות הפרסום קרא ראש הממשלה לקדם החדרת מגנזיום למים המותפלים{{הערה|Gideon Koren, Meital Shlezinger, Rachel Katz, Varda Shalev, Yona Amitai [http://jwh.iwaponline.com/content/early/2016/12/08/wh.2016.164 Seawater desalination and serum magnesium concentrations in Israel] 08.12.2016, Journal of Water and Health}}{{הערה|אסף בן נריה [http://www.zavit.org.il/%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%95/ שתיית מים מותפלים מגבירה את הסיכון למוות ממחלות לב] 05.04.2016, זווית, סוכנות הידיעות למדע וסביבה.}}{{הערה|חיים רבלין [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q2_2016/Article-e1e7cba2e17e351004.htm מחקר חדש חושף: שתיית מים מותפלים מגבירה סיכוי למוות ממחלות לב] 05.04.2016, מאקו}}.   

יש לציין שהוספת המגנזיום למים יכולה לגרום בעצמה להשלכות בריאותיטות, סביבתיות וכלכליות מסוימות. לפי דר' דיקלה דהן שריקי, רופאה מתמחה בבריאות הציבור במשרד הבריאות, רבקה גולדשמיט, מחלקת התזונה במשרד הבריאות, עירית הן, מהנדסת ארצית למי שתייה במשרד הבריאות הוספת מגנזיום למים יכולה לגרום ל:

יש לציין שהוספת המגנזיום למים יכולה לגרום בעצמה להשלכות בריאותיטות, סביבתיות וכלכליות מסוימות. לפי דר' דיקלה דהן שריקי, רופאה מתמחה בבריאות הציבור במשרד הבריאות, רבקה גולדשמיט, מחלקת התזונה במשרד הבריאות, עירית הן, מהנדסת ארצית למי שתייה במשרד הבריאות הוספת מגנזיום למים יכולה לגרום ל: