שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  19:31, 20 ביולי 2019
מ
החלפת טקסט – " ב 2" ב־" ב-2"
שורה 100: שורה 100:  
דוגמה מפורסמת המראה את ההבדלים בין חקלאות בת קיימא לחקלאות שאינה כזאת היא רומא העתיקה. ב-400 השנים הראשונות של קיומה רומא לא כבשה אזורים נרחבים ולרוב ניהלה להפך מלחמות מגן. החקלאות בתוכה בתקופה הזאת התבססה בעיקר על עבודת איכרים שעבדו בחלקות קטנות וייצרו מזון בעיקר לצריכה עצמית. רוב האוכלוסייה של רומא בתקופה הזאת היו איכרים כאלה כולל אפילו סנטורים(אצולה). המסחר אז לא היה מפותח ברומא. מספר העבדים היה קטן וכן גם מספר הרעבים. האווירה החברתית היתה ברוח השאיפה ליותר שוויון: הפלבס הצליח להשיג יותר ויותר זכויות עד שהשתווה לפחות בזכויות הפוליטיות לאצולה(בסוף תקופה זו אחד מ-2 הקונסולים נבחר מהפלבס. גודל החלקות הוגבל ל-500 יוגר. בתקופה מאוחרת יותר בערך מ-340 לפני הספירה והלאה רומא החלה לכבוש שטחים נרחבים ולהיהפך לאימפריה. האיכרים החלו לפשוט רגל בגלל המלחמות שהרחיקו אותם מהחלקות ומנעו לעסוק בחקלאות, בגלל שמחיר הלחם שיוצר על ידי עבדים בחלקות של בעלי החוות הגדולות יותר היה זול יותר. בגלל זה ובגלל הנטייה לצבור כמה שיותר רכוש בעלי החוות הגדולות גרשו את האיכרים מאדמתם וסיפחו אותה לחוות שלהם כך שהם נהפכו לחוות ענקיות (לטיפונדיות). מכיוון שהיה רווחי יותר לגדל ענבים או בקר מאשר לחם שטחים גדולים בלטיפונדיות הוסבו למרעה או יקבים ואפילו פארקים. כתוצאה מכך את מזון הבסיס רומא החלה לקבל קודם מצפון איטליה ואחר כך מסיציליה, צפון אפריקה. כך זה גרם להתקוממות של האיכרים מה שהביא לביטול זכות ההצבעה שלהם ולביטול הרפובליקה ברומא. לאיכרים שהתרוששו וברחו לערים לא היה כסף לקנות אוכל כך שבמאה הראשונה לפני הספירה 433 אלף מתוך 463 אלף תושבי רומא חיו בתנאי חצי רעב. הם התקיימו לרוב מקצבאות, כך היה גם מאוחר יותר. בסך הכל הלטיפונדיות הביאו לשפל גדול בחקלאות ברומא לפי דעת חוקרים שונים ברומא העתיקה כמו פליניוס, קולומלה. לטענתם חוות גדולות המבוססות על עבודת עבדים הביאה לתופעה זו בדרכים שונות כולל [[אובדן קרקע]].
 
דוגמה מפורסמת המראה את ההבדלים בין חקלאות בת קיימא לחקלאות שאינה כזאת היא רומא העתיקה. ב-400 השנים הראשונות של קיומה רומא לא כבשה אזורים נרחבים ולרוב ניהלה להפך מלחמות מגן. החקלאות בתוכה בתקופה הזאת התבססה בעיקר על עבודת איכרים שעבדו בחלקות קטנות וייצרו מזון בעיקר לצריכה עצמית. רוב האוכלוסייה של רומא בתקופה הזאת היו איכרים כאלה כולל אפילו סנטורים(אצולה). המסחר אז לא היה מפותח ברומא. מספר העבדים היה קטן וכן גם מספר הרעבים. האווירה החברתית היתה ברוח השאיפה ליותר שוויון: הפלבס הצליח להשיג יותר ויותר זכויות עד שהשתווה לפחות בזכויות הפוליטיות לאצולה(בסוף תקופה זו אחד מ-2 הקונסולים נבחר מהפלבס. גודל החלקות הוגבל ל-500 יוגר. בתקופה מאוחרת יותר בערך מ-340 לפני הספירה והלאה רומא החלה לכבוש שטחים נרחבים ולהיהפך לאימפריה. האיכרים החלו לפשוט רגל בגלל המלחמות שהרחיקו אותם מהחלקות ומנעו לעסוק בחקלאות, בגלל שמחיר הלחם שיוצר על ידי עבדים בחלקות של בעלי החוות הגדולות יותר היה זול יותר. בגלל זה ובגלל הנטייה לצבור כמה שיותר רכוש בעלי החוות הגדולות גרשו את האיכרים מאדמתם וסיפחו אותה לחוות שלהם כך שהם נהפכו לחוות ענקיות (לטיפונדיות). מכיוון שהיה רווחי יותר לגדל ענבים או בקר מאשר לחם שטחים גדולים בלטיפונדיות הוסבו למרעה או יקבים ואפילו פארקים. כתוצאה מכך את מזון הבסיס רומא החלה לקבל קודם מצפון איטליה ואחר כך מסיציליה, צפון אפריקה. כך זה גרם להתקוממות של האיכרים מה שהביא לביטול זכות ההצבעה שלהם ולביטול הרפובליקה ברומא. לאיכרים שהתרוששו וברחו לערים לא היה כסף לקנות אוכל כך שבמאה הראשונה לפני הספירה 433 אלף מתוך 463 אלף תושבי רומא חיו בתנאי חצי רעב. הם התקיימו לרוב מקצבאות, כך היה גם מאוחר יותר. בסך הכל הלטיפונדיות הביאו לשפל גדול בחקלאות ברומא לפי דעת חוקרים שונים ברומא העתיקה כמו פליניוס, קולומלה. לטענתם חוות גדולות המבוססות על עבודת עבדים הביאה לתופעה זו בדרכים שונות כולל [[אובדן קרקע]].
   −
בתחילת המאה ה-21 החלו המדענים להעלות השערות שאנשים גרמו ליצירת מדבר סהרה באמצעות רעיית יתר של צאן ובקר. ובאמת עד שנת 6,000 לפני הספירה בערך לא היה שם מדבר: היתה שם הרבה צמחייה, אגמים, נחלים. ב 2017 פרסם דוקטור דייויד רייט, מאוניברסיטת סאול, מחקר בו הוא תומך בטענה זו ומסבר איך זה קרה. לדעתו אחרי שהצאן והבקר אכל חלק גדול מהצמחים, זה הגדיל את האלבדו של השטח(כלומר יותר אור שמש השתקף חזרה לאטמוספירה) והגביר את כמות האבק באוויר, וזה גרם לכך שפחות גשמים החלו להגיע. לאחר שפחות גשמים החלו להגיע לאזור היתה שם פחות צמחייה ואז הנוודים המשיכו לאזורים הסמוכים, בהם קרה אותו התהליך וכך זה נמשך עד שנוצר מדבר סהרה{{הערה|Melissa Cochrane [https://phys.org/news/2017-03-humans-sahara.html Did humans create the Sahara Desert?] 14.03.2017, Phys.org}}{{הערה|David K. Wright [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/feart.2017.00004/full Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period] 26 לינואר 2017}}.
+
בתחילת המאה ה-21 החלו המדענים להעלות השערות שאנשים גרמו ליצירת מדבר סהרה באמצעות רעיית יתר של צאן ובקר. ובאמת עד שנת 6,000 לפני הספירה בערך לא היה שם מדבר: היתה שם הרבה צמחייה, אגמים, נחלים. ב-2017 פרסם דוקטור דייויד רייט, מאוניברסיטת סאול, מחקר בו הוא תומך בטענה זו ומסבר איך זה קרה. לדעתו אחרי שהצאן והבקר אכל חלק גדול מהצמחים, זה הגדיל את האלבדו של השטח(כלומר יותר אור שמש השתקף חזרה לאטמוספירה) והגביר את כמות האבק באוויר, וזה גרם לכך שפחות גשמים החלו להגיע. לאחר שפחות גשמים החלו להגיע לאזור היתה שם פחות צמחייה ואז הנוודים המשיכו לאזורים הסמוכים, בהם קרה אותו התהליך וכך זה נמשך עד שנוצר מדבר סהרה{{הערה|Melissa Cochrane [https://phys.org/news/2017-03-humans-sahara.html Did humans create the Sahara Desert?] 14.03.2017, Phys.org}}{{הערה|David K. Wright [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/feart.2017.00004/full Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period] 26 לינואר 2017}}.
    
אחת ההגדרות של קיימות היא שיטת חיים המאפשרת את המשכם באופן בו הם מתקיימים. לא כל [[המהפכה החקלאית|החברות הפרה-תעשייתית]] החקלאיות היו חברות [[קיימות|בנות קיימא]]. חברות חקלאיות רבות התמוטטו כעבור מאות שנים, עקב ניהול לקוי של משאבי החקלאות שלהן. המשבר החקלאי לווה תמיד במשבר במזון שעודד משברים חברתיים. כך לדוגמה [[אימפריית שומר]] התמוטטה עקב [[המלחת קרקע]], וב[[אי הפסחא]] התושבים סבלו מרעב וממלחמות עקב [[בירוא יערות]] וציד שהובילו להכחדת מיני בעלי חיים שיספקו בשר ציד, אובדן היכולת לדוג בגלל אובדן עצים וכן [[דלדול קרקעות]]. [[בני המאיה]] וה[[אנסאזי]] התמוטטו עקב משברים הקשורים למחסור במים ולאקלים. [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] מספקת דוגמה לשילוב של מספר גורמים - חברתיים וסביבתיים.  
 
אחת ההגדרות של קיימות היא שיטת חיים המאפשרת את המשכם באופן בו הם מתקיימים. לא כל [[המהפכה החקלאית|החברות הפרה-תעשייתית]] החקלאיות היו חברות [[קיימות|בנות קיימא]]. חברות חקלאיות רבות התמוטטו כעבור מאות שנים, עקב ניהול לקוי של משאבי החקלאות שלהן. המשבר החקלאי לווה תמיד במשבר במזון שעודד משברים חברתיים. כך לדוגמה [[אימפריית שומר]] התמוטטה עקב [[המלחת קרקע]], וב[[אי הפסחא]] התושבים סבלו מרעב וממלחמות עקב [[בירוא יערות]] וציד שהובילו להכחדת מיני בעלי חיים שיספקו בשר ציד, אובדן היכולת לדוג בגלל אובדן עצים וכן [[דלדול קרקעות]]. [[בני המאיה]] וה[[אנסאזי]] התמוטטו עקב משברים הקשורים למחסור במים ולאקלים. [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] מספקת דוגמה לשילוב של מספר גורמים - חברתיים וסביבתיים.  

תפריט ניווט