שינויים

הממצאים העיקריים של הדוח הם:

הממצאים העיקריים של הדוח הם:

'''הבנת ההתחממות ב 1.5 מעלה: סיבות והשלכות:'''  

'''הבנת ההתחממות ב-1.5 מעלה: סיבות והשלכות:'''  

* עקב פעילות אנושית הטמפרטורה עלתה במעלה 1, בערך, ועולה נכון ליום פרסום הדוח ב-0.2 מעלה בעשור. אם ההתחממות תמשך באותו הקצב, הטמפרטורה תעבור את רף ה-1.5 מעלות בין השנים 2030 - 2052.

* עקב פעילות אנושית הטמפרטורה עלתה במעלה 1, בערך, ועולה נכון ליום פרסום הדוח ב-0.2 מעלה בעשור. אם ההתחממות תמשך באותו הקצב, הטמפרטורה תעבור את רף ה-1.5 מעלות בין השנים 2030 - 2052.

* הדוח מתייחס ספציפית ל 3 אזורים, אשר, לדעתו, בעלי רגישות גבוהה לשינויי אקלים: [http://%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%A1_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%9D#.D7.A2.D7.9C.D7.99.D7.99.D7.AA_.D7.9E.D7.A4.D7.9C.D7.A1_.D7.94.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.90.D7.99.D7.99.D7.9D_.D7.A7.D7.98.D7.A0.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.90.D7.95.D7.A7.D7.99.D7.99.D7.A0.D7.95.D7.A1.D7.99.D7.9D איים קטנים באוקיינוסים], [https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA_%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8#.D7.91.D7.A6.D7.95.D7.A8.D7.AA_.D7.95.D7.9E.D7.93.D7.91.D7.95.D7.A8_.D7.91.D7.90.D7.A4.D7.A8.D7.99.D7.A7.D7.94 אפריקה מדרום למדבר סהרה] ו[[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון|אזור הים התיכון]]. יש התייחסות ספציפית לאזור הים התיכון  בעמודים 41-42 בפרק 3.  

* הדוח מתייחס ספציפית ל 3 אזורים, אשר, לדעתו, בעלי רגישות גבוהה לשינויי אקלים: [http://%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%A1_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%9D#.D7.A2.D7.9C.D7.99.D7.99.D7.AA_.D7.9E.D7.A4.D7.9C.D7.A1_.D7.94.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.90.D7.99.D7.99.D7.9D_.D7.A7.D7.98.D7.A0.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.90.D7.95.D7.A7.D7.99.D7.99.D7.A0.D7.95.D7.A1.D7.99.D7.9D איים קטנים באוקיינוסים], [https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA_%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8#.D7.91.D7.A6.D7.95.D7.A8.D7.AA_.D7.95.D7.9E.D7.93.D7.91.D7.95.D7.A8_.D7.91.D7.90.D7.A4.D7.A8.D7.99.D7.A7.D7.94 אפריקה מדרום למדבר סהרה] ו[[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון|אזור הים התיכון]]. יש התייחסות ספציפית לאזור הים התיכון  בעמודים 41-42 בפרק 3.  

בעמודים האלה נאמר ש: החברה האנושית באזור תלויה במספר גורמים חברתיים וסביבתיים. האזור מהווה אזור רגיש כי שינויי האקלים גורמים בו להפחתה בכמות המשקעים ועלייה חזקה בטמפרטורת. יש ירידה בכמות המשקעים באזור המזרחי של אגן הים התיכון (כלומר במזרח התיכון) מאז שנות ה-60 של המאה ה-20. בין השנים 2007 ו 2010 האזור חווה את הבצורת הקשה ביותר ב 900 השנים האחרונות מה שגרם להגירה של מאות אלפי אנשים במיוחד בסוריה. יש השפעות גם על מצב המים באיראן. בעבר הרבה תהפוכות באזור היוקשורות לבצורת לדוגמה התמוטטות של כמה אימפריות לפני 3,200 שנה. העלייה בטמפרטורות תורמת הרבה מאוד לבצורת בגלל אידוי מוגבר והעלייה בכמות האוכלוסייה תורמת גם. כך לדוגמה, הבצורת של שנת 1960 היתה דומה לבצורת של 2008 מבחינת משקעים. אבל ב 2008 הטמפרטורה הממוצעת היתה גבוהה ב 1 מעלה וכמות האוכלוסייה בסוריה עלתה מ-8  מיליון ל 22 מיליון. עלייה של 1.5 תגביר את הבצורת ועלייה של 2 עוד יותר. ההשפעות יהיו חזקות יותר ביבשת מאשר באיים. ייתכן והשפעת העלייה בטמפרטורה תהיה חזקה יותר מהשפעת הפחתת המשקעים: לדוגמה בכרתים עלייה של 2 מעלות תפחית את כמות המים הזמינים ב 18% מהם רק 6% בגלל הפחתה בכמות המשקעים והיתר בגלל עלייה בטמפרטורה. גם העלייה בכמות האוכלוסייה צפויה להגביר את המחסור במים.  

בעמודים האלה נאמר ש: החברה האנושית באזור תלויה במספר גורמים חברתיים וסביבתיים. האזור מהווה אזור רגיש כי שינויי האקלים גורמים בו להפחתה בכמות המשקעים ועלייה חזקה בטמפרטורת. יש ירידה בכמות המשקעים באזור המזרחי של אגן הים התיכון (כלומר במזרח התיכון) מאז שנות ה-60 של המאה ה-20. בין השנים 2007 ו 2010 האזור חווה את הבצורת הקשה ביותר ב 900 השנים האחרונות מה שגרם להגירה של מאות אלפי אנשים במיוחד בסוריה. יש השפעות גם על מצב המים באיראן. בעבר הרבה תהפוכות באזור היוקשורות לבצורת לדוגמה התמוטטות של כמה אימפריות לפני 3,200 שנה. העלייה בטמפרטורות תורמת הרבה מאוד לבצורת בגלל אידוי מוגבר והעלייה בכמות האוכלוסייה תורמת גם. כך לדוגמה, הבצורת של שנת 1960 היתה דומה לבצורת של 2008 מבחינת משקעים. אבל ב 2008 הטמפרטורה הממוצעת היתה גבוהה ב-1 מעלה וכמות האוכלוסייה בסוריה עלתה מ-8  מיליון ל 22 מיליון. עלייה של 1.5 תגביר את הבצורת ועלייה של 2 עוד יותר. ההשפעות יהיו חזקות יותר ביבשת מאשר באיים. ייתכן והשפעת העלייה בטמפרטורה תהיה חזקה יותר מהשפעת הפחתת המשקעים: לדוגמה בכרתים עלייה של 2 מעלות תפחית את כמות המים הזמינים ב-18% מהם רק 6% בגלל הפחתה בכמות המשקעים והיתר בגלל עלייה בטמפרטורה. גם העלייה בכמות האוכלוסייה צפויה להגביר את המחסור במים.  

בעמודים 43 - 44 באותו הפרק נאמר שההבדלים בכמות המים הזורמים בין העלייה ב 1.5 לעלייה ב 2 מעלות יהיו הכי גדולים באזור הים התיכון: 9% ו-1 7%.

בעמודים 43 - 44 באותו הפרק נאמר שההבדלים בכמות המים הזורמים בין העלייה ב-1.5 לעלייה ב 2 מעלות יהיו הכי גדולים באזור הים התיכון: 9% ו-1 7%.

בעמוד 36 באותו הפרק נאמר, שבין הדוח שיצא ב 2014 לדוח הנוכחי ב 2018, מדעני האקלים שינו את דעתם לגבי בצורות הנגרמות משינויי אקלים רק לגבי נקודה אחת: אזור הים התיכון. ב 2014 הם אמרו שנצפתה בכמה אזורים הפחתה במשקעים, אבל בסך הכל, יש רמת ביטחון נמוכה בכך ששינויי האקלים גורמים לבצורות, ואילו כעת ב 2018, לדעת מדעני האקלים יש רמת בטחון בינונית לכך ששינויי האקלים הגבירו את הבצורת באזור הים התיכון ויגבירו אותה עוד עם ימשכו.

בעמוד 36 באותו הפרק נאמר, שבין הדוח שיצא ב 2014 לדוח הנוכחי ב 2018, מדעני האקלים שינו את דעתם לגבי בצורות הנגרמות משינויי אקלים רק לגבי נקודה אחת: אזור הים התיכון. ב 2014 הם אמרו שנצפתה בכמה אזורים הפחתה במשקעים, אבל בסך הכל, יש רמת ביטחון נמוכה בכך ששינויי האקלים גורמים לבצורות, ואילו כעת ב 2018, לדעת מדעני האקלים יש רמת בטחון בינונית לכך ששינויי האקלים הגבירו את הבצורת באזור הים התיכון ויגבירו אותה עוד עם ימשכו.

* מהתחלת התקופה התעשייתית אנושות פלטה כ-2 ,200 מיליארד טון גזי חממה באקוויולנט של פחמן דו חמצני וממשיכה לפלוט כ-4 2 מיליארד בשנה, נכון לזמן פרסום הדוח. כדי שהטמפרטורה לא תעלה מעל 1.5 מעלות בסבירות של 66%, צריך לא להוסיף לאטמוספרה יותר מ 420 - 570 מיליארד טון. עמוד 16 בסיכום למקבלי החלטות.

* מהתחלת התקופה התעשייתית אנושות פלטה כ-2 ,200 מיליארד טון גזי חממה באקוויולנט של פחמן דו חמצני וממשיכה לפלוט כ-4 2 מיליארד בשנה, נכון לזמן פרסום הדוח. כדי שהטמפרטורה לא תעלה מעל 1.5 מעלות בסבירות של 66%, צריך לא להוסיף לאטמוספרה יותר מ 420 - 570 מיליארד טון. עמוד 16 בסיכום למקבלי החלטות.

* כדי שהטמפרטורה לא תעלה ביותר מ-1.5 מעלה תידרש קליטת פחמן מהאטמוספרה ברמה של 100 - 1,000 מיליארד טון. אם זאת יש אפשרות לעשות את זה ללא [[הנדסת אקלים]], באמצעות שיקום יערות (תסריט P1). זה ידרוש הגדלת שטח [[יער|היערות]] ב 11 מיליון קילומטר רבוע, ביחס לשנת 2018. עמודים 19, 22, בסיכום למקבלי ההחלטות, עמודים 76 - 73 בפרק 2.

* כדי שהטמפרטורה לא תעלה ביותר מ-1.5 מעלה תידרש קליטת פחמן מהאטמוספרה ברמה של 100 - 1,000 מיליארד טון. אם זאת יש אפשרות לעשות את זה ללא [[הנדסת אקלים]], באמצעות שיקום יערות (תסריט P1). זה ידרוש הגדלת שטח [[יער|היערות]] ב-11 מיליון קילומטר רבוע, ביחס לשנת 2018. עמודים 19, 22, בסיכום למקבלי ההחלטות, עמודים 76 - 73 בפרק 2.

* ההתחייבויות של המדינות נכון לזמן פרסום הדוח אינן מספיקות כדי להגיע ליעד של 1.5 מעלה. כדי שהיעד יושג ההפחתה בפליטות צריכה להתחיל הרבה לפני 2030. אם לא אפילו הפחתה אגרסיבית מאוד אחרי 2030 לא תעזור. כמו כן הפחתה בפליטות לפני 2030 תעזור למנוע תלות כבדה בסילוק מלאכותי של פחמן דו חמצני מהאטמוספירה ותלות כבדה בביואנרגיה (גידול צמחים רק כדי להרוג אותם בשרפה כדי להפיק אנרגיה).

* ההתחייבויות של המדינות נכון לזמן פרסום הדוח אינן מספיקות כדי להגיע ליעד של 1.5 מעלה. כדי שהיעד יושג ההפחתה בפליטות צריכה להתחיל הרבה לפני 2030. אם לא אפילו הפחתה אגרסיבית מאוד אחרי 2030 לא תעזור. כמו כן הפחתה בפליטות לפני 2030 תעזור למנוע תלות כבדה בסילוק מלאכותי של פחמן דו חמצני מהאטמוספירה ותלות כבדה בביואנרגיה (גידול צמחים רק כדי להרוג אותם בשרפה כדי להפיק אנרגיה).

[http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_chapter2.pdf פרק 2: דרכים למיטיגציה העולים בקנה אחד עם הגבלה של 1.5 מעלות בקונטקסט של פיתוח בר קיימא]

[http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_chapter2.pdf פרק 2: דרכים למיטיגציה העולים בקנה אחד עם הגבלה של 1.5 מעלות בקונטקסט של פיתוח בר קיימא]

[http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_chapter3.pdf פרק 3: השפעות של התחממות ב 1.5 מעלת צלזיוס על מערכות אנושיות וטבעיות]

[http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_chapter3.pdf פרק 3: השפעות של התחממות ב-1.5 מעלת צלזיוס על מערכות אנושיות וטבעיות]

[http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_chapter4.pdf פרק 4: חיזוק ויישום התשובה הגלובלית]

[http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_chapter4.pdf פרק 4: חיזוק ויישום התשובה הגלובלית]