שינויים

הניראות הבולטת ביותר של קונפליקט זה התרחשה כאשר USDA נסה להכריז על "המלצות פירמידת המזון" בשנת 1991. הפירמידה הציגה את ההמלצות להעדפות של אכילת מזון מתבואה, פירות וירקות להפחית בצריכת בשר וחלב. ועוד פחות לאכול מזון עתיר שומן ועתיר סוכר (אשר עשיר באנרגיה אך לא ברכיבים תזונתיים). מומחי USDA פיתחו את פירמידת המזון במשך כעשר שנים תוך ביצוע מחקרים לגבי שיעורי האכילה לפי סוגי המזון וכן העברת המסר לגבי המרכיבים החשובים ביותר לבריאות: מגוון  (קבוצות מזון רבות), פרופורציונליות (מידות יחסיות מתאימות) ומתינות (מגבלות על כמויות שומן וסוכר).

הניראות הבולטת ביותר של קונפליקט זה התרחשה כאשר USDA נסה להכריז על "המלצות פירמידת המזון" בשנת 1991. הפירמידה הציגה את ההמלצות להעדפות של אכילת מזון מתבואה, פירות וירקות להפחית בצריכת בשר וחלב. ועוד פחות לאכול מזון עתיר שומן ועתיר סוכר (אשר עשיר באנרגיה אך לא ברכיבים תזונתיים). מומחי USDA פיתחו את פירמידת המזון במשך כעשר שנים תוך ביצוע מחקרים לגבי שיעורי האכילה לפי סוגי המזון וכן העברת המסר לגבי המרכיבים החשובים ביותר לבריאות: מגוון  (קבוצות מזון רבות), פרופורציונליות (מידות יחסיות מתאימות) ומתינות (מגבלות על כמויות שומן וסוכר).

הפרופורציונליות היתה הקריטית ביותר. הפירמידה הציגה באופן ברור את הרעיון שאנשים צריכים להרבות בסוגים מסויימים לעומת אחרים. אלא שדבר זה סותר את האינטרסים של חברות המזון. לתעשיית המזון עדיף הרעיון הבא: מזון אינו יכול להיחשב טוב או רע, והמפתח לדיאטה בריאה הוא איזון, מגוון, ומתינות. המלצות ברוח זו מאפשרות לצרוך כל מוצר מזון שהוא, ללא קשר למיקומו בפירמידה. העדפה זו מסבירה מדוע מועצת הבקר הלאומית ויצרנים אחרים של בשר וחלב התנגדו להפצה של הפירמידה ואילצו את USDA  למשוך את פרסומה בציבור. נציגי USDA  הסבירו תפנית מפתיעה זו בכך שהפירמידה מעולם לא נבחנה בקרב אוכלוסיית הנשים מעוטות ההכנסה ומחקר נוסף נדרש בנושא. למספר משקיפים נראה היה שהסבר זה מראה שעל הסוכנות הופעלו לחצים מתעשיית המזון. כאשר המחקר החדש תיקף את הקודם לו נוצרה בפני USDA דילמה. הם יכלו לפרסם בניגוד לדרישת התעשיה, או לבצע שינויים שיגרמו לכך שיואשמו בכניעה ללחצי תעשיית המזון. בפשרה שהושגה ב 1992 הושארה פירמידת המזון עם שינויים מסויימים התואמים את חלק מהתנגדויות התעשייה. במקרה זה, המחלוקת יושבה בצורה משביעת רצון ל-USDA ולציבור. הפירמידה שרדה, והעיכוב בפרסום יצר מצד התקשורת הד גדול ופרסום מועדף. פירמידת 1992 הופצה באופן נרחב, הוכרה בקרב כלל הציבור והפכה לציון דרך. היא לא רק הופיעה בחינוך לתזונה, אלא גם בפרסומי מזון, ספרי בישול, פוסטרים, ספרות, משחקים וקישוטי עץ חג המולד. היא השפיעה על פירמידות אשר תיארו את ההמלצות של תרבויות שונות, דתות וקבוצות אתניות. ים תיכוני, אסיאתי, צמחוני, כשר, למשל.

הפרופורציונליות היתה הקריטית ביותר. הפירמידה הציגה באופן ברור את הרעיון שאנשים צריכים להרבות בסוגים מסויימים לעומת אחרים. אלא שדבר זה סותר את האינטרסים של חברות המזון. לתעשיית המזון עדיף הרעיון הבא: מזון אינו יכול להיחשב טוב או רע, והמפתח לדיאטה בריאה הוא איזון, מגוון, ומתינות. המלצות ברוח זו מאפשרות לצרוך כל מוצר מזון שהוא, ללא קשר למיקומו בפירמידה. העדפה זו מסבירה מדוע מועצת הבקר הלאומית ויצרנים אחרים של בשר וחלב התנגדו להפצה של הפירמידה ואילצו את USDA  למשוך את פרסומה בציבור. נציגי USDA  הסבירו תפנית מפתיעה זו בכך שהפירמידה מעולם לא נבחנה בקרב אוכלוסיית הנשים מעוטות ההכנסה ומחקר נוסף נדרש בנושא. למספר משקיפים נראה היה שהסבר זה מראה שעל הסוכנות הופעלו לחצים מתעשיית המזון. כאשר המחקר החדש תיקף את הקודם לו נוצרה בפני USDA דילמה. הם יכלו לפרסם בניגוד לדרישת התעשיה, או לבצע שינויים שיגרמו לכך שיואשמו בכניעה ללחצי תעשיית המזון. בפשרה שהושגה ב-1992 הושארה פירמידת המזון עם שינויים מסויימים התואמים את חלק מהתנגדויות התעשייה. במקרה זה, המחלוקת יושבה בצורה משביעת רצון ל-USDA ולציבור. הפירמידה שרדה, והעיכוב בפרסום יצר מצד התקשורת הד גדול ופרסום מועדף. פירמידת 1992 הופצה באופן נרחב, הוכרה בקרב כלל הציבור והפכה לציון דרך. היא לא רק הופיעה בחינוך לתזונה, אלא גם בפרסומי מזון, ספרי בישול, פוסטרים, ספרות, משחקים וקישוטי עץ חג המולד. היא השפיעה על פירמידות אשר תיארו את ההמלצות של תרבויות שונות, דתות וקבוצות אתניות. ים תיכוני, אסיאתי, צמחוני, כשר, למשל.

אלא שב 2005 USDA החליפה את הפירמידה בגירסה חדשה המעודד פעילות פיזית אך לא מתייחסת למזון. המסר החדש היה דגש על פעילות פיזית, מגוון, פרופורציונליות (הפעם ככמויות, לא כהיררכיה, בבחירת המזון), מתינות, שיפור הדרגתי והתאמה אישית, על פי השימוש במידע באתר http://www.choosemyplate.gov ) .USDA ) העלימה כל סימן להיררכיה בגירסה הסופית ( שהיה בקישור http://www.mypiramid.gov ועדיין ניתן למצוא תמונות של הפירמידה אך הדף נעלם ), ככל הנראה כיון שלא רצו להמליץ במפורש על אכילה מופחתת של שום מוצר, ככל שעצה כזו יכולה להועיל לציבור עם עודף משקל. עם כל הבעייתיות של פירמידת 1992, היא היתה פשוטה יותר להבנה ושימוש.

אלא שב 2005 USDA החליפה את הפירמידה בגירסה חדשה המעודד פעילות פיזית אך לא מתייחסת למזון. המסר החדש היה דגש על פעילות פיזית, מגוון, פרופורציונליות (הפעם ככמויות, לא כהיררכיה, בבחירת המזון), מתינות, שיפור הדרגתי והתאמה אישית, על פי השימוש במידע באתר http://www.choosemyplate.gov ) .USDA ) העלימה כל סימן להיררכיה בגירסה הסופית ( שהיה בקישור http://www.mypiramid.gov ועדיין ניתן למצוא תמונות של הפירמידה אך הדף נעלם ), ככל הנראה כיון שלא רצו להמליץ במפורש על אכילה מופחתת של שום מוצר, ככל שעצה כזו יכולה להועיל לציבור עם עודף משקל. עם כל הבעייתיות של פירמידת 1992, היא היתה פשוטה יותר להבנה ושימוש.

דוגמה שניה היא ההנחיות לאכילת סוכר. הנחיות תזונה הנן מושגים המציבים את הבסיס למסקנות דמויות הפירמידה. מאז 1980, USDA  וסוכנות הבריאות והשירותים הסוציאליים הוציאו הנחיות תזונה לאמריקאים כל 5 שנים. סוכרים (סוכרוז וממתיקי תירס) מכילים קלוריות אך לא רכיבים תזונתיים. באוכלוסיות אשר בדרך כלל צורכות עודף קלוריות, העצה הייתה לאכול פחות סוכר הנה הגיונית. הנחיות 1980 ו-1 985 ציינו זאת במפורש: "הימנעו מאכילת יותר מדי סוכר". מאז, בחלקו עקב לחץ איגוד יצרני הסוכר, ההנחיות הפכו ליותר ויותר עמומות. ב 1990 במאמץ להציג את הנושא באופן חיובי יותר, הסוכנויות שינוי את ההנחיות שכעת נכתבו: "השתמש בסוכר רק בצורה מתונה". הנחיות 1995 הביעו אפילו יותר ידידותיות: "בחר דיאטה המתונה בסוכר". ב 2000 היתה החלשות נוספת: "בחר משקאות ואוכל למתן את צריכת הסוכרים". השימוש המוזר הזה בניסוחים מוסבר כתוצרה מהפוליטיקה.

דוגמה שניה היא ההנחיות לאכילת סוכר. הנחיות תזונה הנן מושגים המציבים את הבסיס למסקנות דמויות הפירמידה. מאז 1980, USDA  וסוכנות הבריאות והשירותים הסוציאליים הוציאו הנחיות תזונה לאמריקאים כל 5 שנים. סוכרים (סוכרוז וממתיקי תירס) מכילים קלוריות אך לא רכיבים תזונתיים. באוכלוסיות אשר בדרך כלל צורכות עודף קלוריות, העצה הייתה לאכול פחות סוכר הנה הגיונית. הנחיות 1980 ו-1 985 ציינו זאת במפורש: "הימנעו מאכילת יותר מדי סוכר". מאז, בחלקו עקב לחץ איגוד יצרני הסוכר, ההנחיות הפכו ליותר ויותר עמומות. ב-1990 במאמץ להציג את הנושא באופן חיובי יותר, הסוכנויות שינוי את ההנחיות שכעת נכתבו: "השתמש בסוכר רק בצורה מתונה". הנחיות 1995 הביעו אפילו יותר ידידותיות: "בחר דיאטה המתונה בסוכר". ב 2000 היתה החלשות נוספת: "בחר משקאות ואוכל למתן את צריכת הסוכרים". השימוש המוזר הזה בניסוחים מוסבר כתוצרה מהפוליטיקה.

ההמלצה על סוכר הייתה אחת היותר שנויות במחלוקת  בשנת 2000. איגוד יצרני הסוכר טען שהמחקר על סוכר ומחלות לא תמך בהמלצות לאכול פחות סוכר, בעיקר כיון שהמחקרים אינם יכולים בקלות להפריד בין גורמי הבריאות מסוכר לעומת רכיבים עתירי קלוריות אחרים. לאחר בחינה מחדש, הועדה ניסחה: "המנע  ממשקאות ואוכל שנוסף להם הרבה סוכר". משמעות הניסוח היא שיש יתרון בהפחתת צריכה הסוכרים, בפרט אלו המתווספים בתהליך התעשייתי (בניגוד לאלו הקיימים באופן טבעי בפירות וירקות). לאחר דיונים נוספים, הועדה שינתה את ההמלצות כדלקמן: "בחר משקאות ומזון אשר מגבילים את כמות תצרוכת הסוכר". המלה "מגבילים" הטרידה את הלוביסטים אשר הפעילו 30 סנטורים, מחציתם ממדינות המייצרות סוכר, לשאול את מזכיר ה-USDA האם יש לסוכנות סמכות להמליץ בדרך זו. הם גם התנגדו שמוצרים יצוינו במפורש (כגון סוכריות, מנות אחרונות ומשקאות קלים) כמקורות בולטים של סוכרים. במקום, הם העדיפו לייעץ צריכת מוצרים מכילי סוכר כחלק מהנטייה הכללית בדיאטה. USDA הסכימו ושינו את המילה "מגבילים" לממתנים" בהנחיות הסופיות. השוני הוא אולי סמנטי (מעט אמריקאים מודעים להנחיות הדיאטה בכלל), אך תקרית זו מתארת את היכולת הרחבה של מאמצי התעשייה למנוע את הממשל מלהמליץ על אכילה מופחתת.

ההמלצה על סוכר הייתה אחת היותר שנויות במחלוקת  בשנת 2000. איגוד יצרני הסוכר טען שהמחקר על סוכר ומחלות לא תמך בהמלצות לאכול פחות סוכר, בעיקר כיון שהמחקרים אינם יכולים בקלות להפריד בין גורמי הבריאות מסוכר לעומת רכיבים עתירי קלוריות אחרים. לאחר בחינה מחדש, הועדה ניסחה: "המנע  ממשקאות ואוכל שנוסף להם הרבה סוכר". משמעות הניסוח היא שיש יתרון בהפחתת צריכה הסוכרים, בפרט אלו המתווספים בתהליך התעשייתי (בניגוד לאלו הקיימים באופן טבעי בפירות וירקות). לאחר דיונים נוספים, הועדה שינתה את ההמלצות כדלקמן: "בחר משקאות ומזון אשר מגבילים את כמות תצרוכת הסוכר". המלה "מגבילים" הטרידה את הלוביסטים אשר הפעילו 30 סנטורים, מחציתם ממדינות המייצרות סוכר, לשאול את מזכיר ה-USDA האם יש לסוכנות סמכות להמליץ בדרך זו. הם גם התנגדו שמוצרים יצוינו במפורש (כגון סוכריות, מנות אחרונות ומשקאות קלים) כמקורות בולטים של סוכרים. במקום, הם העדיפו לייעץ צריכת מוצרים מכילי סוכר כחלק מהנטייה הכללית בדיאטה. USDA הסכימו ושינו את המילה "מגבילים" לממתנים" בהנחיות הסופיות. השוני הוא אולי סמנטי (מעט אמריקאים מודעים להנחיות הדיאטה בכלל), אך תקרית זו מתארת את היכולת הרחבה של מאמצי התעשייה למנוע את הממשל מלהמליץ על אכילה מופחתת.