שינויים

בפרק הרביעי של הספר דוקינס מתאר את התפתחות העין כתהליך אבולוציוני עד שהיא הופכת לאיבר מורכב, דבר שנועד ביו היצר להזים את הרעיון לפיו מורכבות לא יכולה להתקיים ללא התערבות של "בורא",  הבחירה בהתפתחות העין היא כמענה לפיילי ולבריאתנים רבים אחריו שמציינים את העין כדבר שלא יכול להתפתח על ידי סדרה של אבולוציה של שינויים קטנים בגלל שהוא דבר מורכב ומסובך מידי.  

בפרק הרביעי של הספר דוקינס מתאר את התפתחות העין כתהליך אבולוציוני עד שהיא הופכת לאיבר מורכב, דבר שנועד ביו היצר להזים את הרעיון לפיו מורכבות לא יכולה להתקיים ללא התערבות של "בורא",  הבחירה בהתפתחות העין היא כמענה לפיילי ולבריאתנים רבים אחריו שמציינים את העין כדבר שלא יכול להתפתח על ידי סדרה של אבולוציה של שינויים קטנים בגלל שהוא דבר מורכב ומסובך מידי.  

בתחילת הפרק מזים דוקינס טענות נפוצות (של בריאתנים) לפיהן רק ראייה "מושלמת" מועילה ליצורים חיים. לדוגמה טענה כי רשתית ללא עדשה היא חסרת תועלת. דוקינס מראה דרך דוגמאות מעולם החי והן מעדויות של אנשים עם ראיה לקויה, כי דבר זה אינו נכון. לדוגמה מין של חשופית שחיה בים שאין לה עדשה, או אשה שעברה ניתוח קטקרט ואיבדה את עדשות העיניים שלה. אשה כזו היא בעלת ראיה נמוכה מאד ביחס לרוב האנשים אבל זה עדיין יכול למנוע ממנה ליפול מצוק או להתנגש בעץ. דוקינס טוען גם, שבעולם שמלא ביצורים חיים עיוורים, יצור עם 5% ראייה יהיה בעל יתרון אבולוציוני עצום.   

בתחילת הפרק מזים דוקינס טענות נפוצות (של בריאתנים) לפיהן רק ראייה "מושלמת" מועילה ליצורים חיים. לדוגמה טענה כי רשתית ללא עדשה היא חסרת תועלת. דוקינס מראה דרך דוגמאות מעולם החי והן מעדויות של אנשים עם ראיה לקויה, כי דבר זה אינו נכון. לדוגמה מין של חשופית שחיה בים שאין לה עדשה, או אשה שעברה ניתוח קטקרקט ואיבדה את עדשות העיניים שלה. אשה כזו היא בעלת ראיה נמוכה מאד ביחס לרוב האנשים אבל זה עדיין יכול למנוע ממנה ליפול מצוק או להתנגש בעץ. דוקינס טוען גם, שבעולם שמלא ביצורים חיים עיוורים, יצור עם 5% ראייה יהיה בעל יתרון אבולוציוני עצום.   

דוקינס שואל ועונה בפרק על חמש שאלות. שאלה הראשונה היא האם העין האנושית היתה יכולה להתפתח מסדרה של שינויים אבולוציונים קטנים, שראשיתם בעין פשוטה מאוד שמורכבת רק מתאים רגישים לעור. דוקינס טוען כי העין החלה את דרכה כאיבר פשוט מאוד שמסוגל רק להבחין בין אור לחושך באופן הגס ביותר, בהמשך דוקינס מתאר סדרה של שלבים בהתפתחות העין, שכל אחד מהם הוא שיפור קטן בתחכום של העין עד להגעה לאיבר המורכב והאלגנטי של עין כפי שאנו מכירים אותה בקרב יונקים, לדוגמה אם התאים הרגישים לאור הם בתוך גומה קטנה של תאים אחרים האורגניזם יכול להבין את מקור האור, תאים נוספים יכולים לשפר את המיקוד וכו'. בתיאור התפתחות העין הוא מציין מספר יצורים חיים שהעיניים שלהם, הם אמנם דבר שימושי מאוד, אבל גם מהווים דוגמה חיה ליתרונות האפשריים של שלבי-ביניים של הסיבוכיות - אם כי הם אינם מהווים שלבי ביניים אמתיים. דוגמה לכך הם תאים של יצורים חד-תאיים שיש להם רק תא רגיש לאור ומעין מסך מאחורה- כך שהם יכולים לקבוע את כיוון האור. דוגמה אחרת הן תולעות שונות שהעיניים שלהם נמצאים בתוך "מצלמה עם חריר" או גומה כך שהדיוק של מקור האור יכול להיות גבוה יותר. קיום של עדשה בתוך הגומה יכול להיות שכלול נוסף וכו'.  

דוקינס שואל ועונה בפרק על חמש שאלות. שאלה הראשונה היא האם העין האנושית היתה יכולה להתפתח מסדרה של שינויים אבולוציוניים קטנים, שראשיתם בעין פשוטה מאוד שמורכבת רק מתאים רגישים לעור. דוקינס טוען כי העין החלה את דרכה כאיבר פשוט מאוד שמסוגל רק להבחין בין אור לחושך באופן הגס ביותר, בהמשך דוקינס מתאר סדרה של שלבים בהתפתחות העין, שכל אחד מהם הוא שיפור קטן בתחכום של העין עד להגעה לאיבר המורכב והאלגנטי של עין כפי שאנו מכירים אותה בקרב יונקים, לדוגמה אם התאים הרגישים לאור הם בתוך גומה קטנה של תאים אחרים האורגניזם יכול להבין את מקור האור, תאים נוספים יכולים לשפר את המיקוד וכו'. בתיאור התפתחות העין הוא מציין מספר יצורים חיים שהעיניים שלהם, הם אמנם דבר שימושי מאוד, אבל גם מהווים דוגמה חיה ליתרונות האפשריים של שלבי-ביניים של הסיבוכיות - אם כי הם אינם מהווים שלבי ביניים אמתיים. דוגמה לכך הם תאים של יצורים חד-תאיים שיש להם רק תא רגיש לאור ומעין מסך מאחורה- כך שהם יכולים לקבוע את כיוון האור. דוגמה אחרת הן תולעים שונות שהעיניים שלהם נמצאים בתוך "מצלמה עם חריר" או גומה כך שהדיוק של מקור האור יכול להיות גבוה יותר. קיום של עדשה בתוך הגומה יכול להיות שכלול נוסף וכו'.  

דוקינס מתאר כי התפתחות איברי ראייה היא תהליך שהתפתח בצורה של [[אבולוציה מתכנסת]]  - יצורים רבים שהחלו מנקודת מוצא אבולוציונית שונה, החלו תהליך של פיתוח העין. במבט ראשון נראה כי לכולם יש עיניים דומות. אולם הדוגמה של הביומורפים מראה כי מאד בלתי סביר להגיע ממקומות גנטיים שונים לצירופים גנטיים זהים, וכי דבר זה נכון גם לגבי עיניים. קיימים לפחות 9 מנגנונים שונים של עזרי ראייה, ובעלי חיים שונים שהעיניים שלהם התפתחו לאורך עצים אבולוציוניים שונים, הגיעו לפתרונות שנראים דומים אבל הם בעצם שונים. לדוגמה יש יצורים שבהם משתמשים בעקרון של החזרת אור בדרך דומה לדבר שמבוצע בטלסקופ מראה או באנטנה של רדיו.  

דוקינס מתאר כי התפתחות איברי ראייה היא תהליך שהתפתח בצורה של [[אבולוציה מתכנסת]]  - יצורים רבים שהחלו מנקודת מוצא אבולוציונית שונה, החלו תהליך של פיתוח העין. במבט ראשון נראה כי לכולם יש עיניים דומות. אולם הדוגמה של הביומורפים מראה כי מאד בלתי סביר להגיע ממקומות גנטיים שונים לצירופים גנטיים זהים, וכי דבר זה נכון גם לגבי עיניים. קיימים לפחות 9 מנגנונים שונים של עזרי ראייה, ובעלי חיים שונים שהעיניים שלהם התפתחו לאורך עצים אבולוציוניים שונים, הגיעו לפתרונות שנראים דומים אבל הם בעצם שונים. לדוגמה יש יצורים שבהם משתמשים בעקרון של החזרת אור בדרך דומה לדבר שמבוצע בטלסקופ מראה או באנטנה של רדיו.  

===תכנון אבולוציוני לא אופיטמלי===

===תכנון אבולוציוני לא אופיטמלי===

[[קובץ:Evolution eye.svg|ממוזער|הבדלים בכיוון תאי הראייה בעין של בעלי חוליות (משמאל) לעומת עין של תמנון. בקרב בעלי חוליות החלק שמעביר אות חשמל פונה  לכיוון האור ויוצר נקודה עיוורת (מסומנת ב-4). זה דוגמה לעיצוב לא-אופטימלי עקב הווצרות העין בשלבים שכל אחד מהם נסמך על השלבים הקודמים, בלי יכולת לשחזר את הדברים לאחור.]]

[[קובץ:Evolution eye.svg|ממוזער|הבדלים בכיוון תאי הראייה בעין של בעלי חוליות (משמאל) לעומת עין של תמנון. בקרב בעלי חוליות החלק שמעביר אות חשמל פונה  לכיוון האור ויוצר נקודה עיוורת (מסומנת ב-4). זה דוגמה לעיצוב לא-אופטימלי עקב היווצרות העין בשלבים שכל אחד מהם נסמך על השלבים הקודמים, בלי יכולת לשחזר את הדברים לאחור.]]

דוקינס מזכיר את הטיעון של הביולוג סטיבן ג'יי גולד על המודל התבוני במאמר על "בוהן הפנדה". לפי גולד יש מקרים בהם תכנון תבוני היה נמנע מ"טעויות" בעיצוב שקיימות בעיצובים שהם תוצר של תהליך אבולוציוני.  

דוקינס מזכיר את הטיעון של הביולוג סטיבן ג'יי גולד על המודל התבוני במאמר על "בוהן הפנדה". לפי גולד יש מקרים בהם תכנון תבוני היה נמנע מ"טעויות" בעיצוב שקיימות בעיצובים שהם תוצר של תהליך אבולוציוני.  

דוגמה אחרת ל"טעות תכונית" היא מבנה העין בקרב יונקים ויצורים רבים אחרים (בעלי חוליות -כולל קבוצות דגים רבות, עופות, זוחלים ועוד). תאי העין שהם הרגישים לאור פונים "לכיוון הלא נכון", כך שהחלק שרגיש לאור פונה אל תוך הגולגולת והחלק שמעביר את האות החשמלי אל המוח פונה קדימה. דבר זה הוא פגם בולט בעיצוב שכן ה"כבלים" שמעבירים את האות נמצאים על רצפת העין, והם עוברים אל תוך המוח דרך נקודה אחת בעין שאוספת את כל הכבלים, ומהווה "נקודה עיוורת". מתכנן תבוני שהיה מעצב את העין, היה בונה את התאים בצורה הגיונית יותר, כך שהחלק שמעביר את האות למוח נמצא בחלק האחורי של העין והחלק שרגיש לאור פונה קדימה.  

דוגמה אחרת ל"טעות תכונית" היא מבנה העין בקרב יונקים ויצורים רבים אחרים (בעלי חוליות -כולל קבוצות דגים רבות, עופות, זוחלים ועוד). תאי העין שהם הרגישים לאור פונים "לכיוון הלא נכון", כך שהחלק שרגיש לאור פונה אל תוך הגולגולת והחלק שמעביר את האות החשמלי אל המוח פונה קדימה. דבר זה הוא פגם בולט בעיצוב שכן ה"כבלים" שמעבירים את האות נמצאים על רצפת העין, והם עוברים אל תוך המוח דרך נקודה אחת בעין שאוספת את כל הכבלים, ומהווה "נקודה עיוורת". מתכנן תבוני שהיה מעצב את העין, היה בונה את התאים בצורה הגיונית יותר, כך שהחלק שמעביר את האות למוח נמצא בחלק האחורי של העין והחלק שרגיש לאור פונה קדימה.  

פגמים כאלה בעיצוב לא ניתן לתיקון קל ביצורים ביולוגים, שכן כל שלב באבולוציה מקבל כנתון את השלבים שיש לפניו - ולא ניתן לשנות את הרצף הגנטי במאות מקומות בו-זמנית כדי לתקן פגמים מעין אלה. לעומת זאת בקרב דיונונים תמנונים ויצורים קרובי משפחה (סילונית), העין בנויה בצורה הגיונית יותר, שכן האבולוציה של העין שלהם עברה מסלול שונה לעומת שאר היצורים עוד בשלב מוקדם של התפתחות העין. סוגי העיניים השונות התפתחו בצורה של קו-אבולוציה.  הן נראות דומות אבל הן שונות, והההתפתחות של תת-מערכות התפתח כדי לתת תפקודים דומים. {{הערה|הרחבה על [https://en.wikipedia.org/wiki/Cephalopod_eye עיני תמנונים] והשוואה שלהם לעיני בעלי-חוליות - בויקיפידה באנגלית}}

פגמים כאלה בעיצוב לא ניתן לתיקון קל ביצורים ביולוגים, שכן כל שלב באבולוציה מקבל כנתון את השלבים שיש לפניו - ולא ניתן לשנות את הרצף הגנטי במאות מקומות בו-זמנית כדי לתקן פגמים מעין אלה. לעומת זאת בקרב דיונונים תמנונים ויצורים קרובי משפחה (סילונית), העין בנויה בצורה הגיונית יותר, שכן האבולוציה של העין שלהם עברה מסלול שונה לעומת שאר היצורים עוד בשלב מוקדם של התפתחות העין. סוגי העיניים השונות התפתחו בצורה של קו-אבולוציה.  הן נראות דומות אבל הן שונות, וההתפתחות של תת-מערכות התפתח כדי לתת תפקודים דומים. {{הערה|הרחבה על [https://en.wikipedia.org/wiki/Cephalopod_eye עיני תמנונים] והשוואה שלהם לעיני בעלי-חוליות - בויקיפדיה באנגלית}}

===לא חייבים איבר מושלם כדי להנות מיתרון===

===לא חייבים איבר מושלם כדי להנות מיתרון===

דוקינס חוזר על הרעיון לפיו קצת ראייה טובה בהרבה מאשר עיוורון מוחלט ומדגים את הרעיון של שיפור מתמיד בתכונות אחרות כולל פיתוח איברי שמיעה, פיתוח ניווט לפי קול, הסוואה בקרב חרקים, תעופה ועוד. לדוגמה הוא מציין כי בניגוד לטענות מתנגדי אבולוציונים יש "חצאי כנפיים" - יש יתרון ליכולת דאייה קצרה וליכולות תעופה מופחתות כמו סנאים דואים, נחשים דואים וכו'. הדבר יכול לסייע ליצורים בסביבת עצים - להמלט מטורף או לזנק עליו. גם כנף "קטנה" כמו עור מתוח יכולה לסייע למנוע התרסקות על ענף או הקרקע בעקבות נפילה או זינוק.  

דוקינס חוזר על הרעיון לפיו קצת ראייה טובה בהרבה מאשר עיוורון מוחלט ומדגים את הרעיון של שיפור מתמיד בתכונות אחרות כולל פיתוח איברי שמיעה, פיתוח ניווט לפי קול, הסוואה בקרב חרקים, תעופה ועוד. לדוגמה הוא מציין כי בניגוד לטענות מתנגדי אבולוציונים יש "חצאי כנפיים" - יש יתרון ליכולת דאייה קצרה וליכולות תעופה מופחתות כמו סנאים דואים, נחשים דואים וכו'. הדבר יכול לסייע ליצורים בסביבת עצים - להימלט מטורף או לזנק עליו. גם כנף "קטנה" כמו עור מתוח יכולה לסייע למנוע התרסקות על ענף או הקרקע בעקבות נפילה או זינוק.  

דוקינס מציין כי תעופה התפתחה בקו-אבולוציה דרך מספר אפיקים -אחד בעטלפים ואחד בציפורים לדוגמה. דוגמה נוספת לקו-אבולוציה קיימת בתחום של נווט לפי קול - דבר זה התפתח במקביל בקרב שתי קבוצות נפרדות של עטלפים, שתי קבוצות של ציפורים, דולפינים ולוויתנים, וכן במידה פחותה יותר בקרב יונקים כמו חדפים ועוד. יש דגים שפיתחו יכולת דומה על ידי שימוש ב"ראייה" של שדות חשמליים שהם פולטים מצידי גופם. בספר מוסברת ההתפתחות במקביל של מנגונים אלה, וכן ההבדלים בין מערכות ניווט שונות, לדוגמה שימוש בגלים על קוליים בקרב חלק מהעטלפים וגלים נמוכים יותר (ובעלי פחות יכולת אבחנה) בקרב קבוצת עטלפי פירות באפריקה.

דוקינס מציין כי תעופה התפתחה בקו-אבולוציה דרך מספר אפיקים -אחד בעטלפים ואחד בציפורים לדוגמה. דוגמה נוספת לקו-אבולוציה קיימת בתחום של נווט לפי קול - דבר זה התפתח במקביל בקרב שתי קבוצות נפרדות של עטלפים, שתי קבוצות של ציפורים, דולפינים ולוויתנים, וכן במידה פחותה יותר בקרב יונקים כמו חדפים ועוד. יש דגים שפיתחו יכולת דומה על ידי שימוש ב"ראייה" של שדות חשמליים שהם פולטים מצידי גופם. בספר מוסברת ההתפתחות במקביל של מנגנונים אלה, וכן ההבדלים בין מערכות ניווט שונות, לדוגמה שימוש בגלים על קוליים בקרב חלק מהעטלפים וגלים נמוכים יותר (ובעלי פחות יכולת אבחנה) בקרב קבוצת עטלפי פירות באפריקה.

==ראו גם==

==ראו גם==