שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 7,933 בתים ,  17:26, 25 ביוני 2019
שורה 96: שורה 96:  
{{הפניה לערך מורחב|אנרגיית רוח בישראל}}
 
{{הפניה לערך מורחב|אנרגיית רוח בישראל}}
 
בסוף שנת 2015 ,לאחר הסכם האקלים שנחתם בוועידת פריז, התקבלה החלטת ממשלה כי עד שנת 2025 ייוצרו 13% מהחשמל במדינה מאנרגיות מתחדשות, ועד שנת 2030 יעמוד שיעור זה על 17% .המכסות שהגדירה המדינה נחלקו ל-29% מאנרגיית רוח, 63% מאנרגיה סולארית והיתר מאנרגית ביו-דלק. אך בפועל מימוש המכסות לאנרגיית הרוח היה קטן מ-2%.
 
בסוף שנת 2015 ,לאחר הסכם האקלים שנחתם בוועידת פריז, התקבלה החלטת ממשלה כי עד שנת 2025 ייוצרו 13% מהחשמל במדינה מאנרגיות מתחדשות, ועד שנת 2030 יעמוד שיעור זה על 17% .המכסות שהגדירה המדינה נחלקו ל-29% מאנרגיית רוח, 63% מאנרגיה סולארית והיתר מאנרגית ביו-דלק. אך בפועל מימוש המכסות לאנרגיית הרוח היה קטן מ-2%.
===חברות ופרויקטים עתידיים בתחום אנרגיית הרוח בישראל===
  −
*''' חברת אנלייט אנרגיה:'''
  −
חברה הפועלת בתחום האנרגיה הסולארית ואנרגיית הרוח בישראל ובאירופה. לחברה ארבעה פרויקטים של חוות רוח פועלות או בשלבי הקמה סופיים באירופה (פולין ורובלב- בהספק של 38 מגוואט, קרואטיה Blacksmith- בהספק של 105 מגוואט, סרביה Lukovac- בהספק של 49 מגוואט, אירלנד TWF- בהספק של 13.6 מגוואט). בישראל עתידה החברה לפתוח מספר פרוייקטים:
  −
  −
1. '''עמק הבכא- פרויקט של 30 טורבינות רוח, בהספק כולל של 96 מגוואט ברמת הגולן'''
  −
  −
החווה מתוכננת לקום בשטחים החקלאיים של 5 קיבוצים, באופן שיאפשר את המשך הפעילות החקלאית במקביל לפעולת הטורבינות. זהו מיזם משותף לחברת אנלייט, חברת אוירם (שתיהן מחזיקות ביחד בחברת אנרגיות קינטיות, המחזיקה 60% מהפרויקט) וד"ר אלי בן דב (מחזיק ב-40%). הפרויקט הוגש למוסדות התכנון בינואר 2013 (תחת חברת אנרגיות קינטיות) וסבל מעיכובים רבים מצד מערכת הביטחון שחששה מחתימת המכ"ם של מתקני הייצור, משורת ארגונים ירוקים שחששו מפגיעה נופית ופגיעה בציפורים וכן מחברת החשמל שנדרשה להקים קו מתח חדש כדי לחבר את המתקן למערכת החשמל הארצית. בספטמבר 2013 קיבל הפרויקט אישור מותנה מחברת החשמל, ובינואר 2015 קיבלה חברה אנלייט רישיון מותנה ממשרד התשתיות, יחד עם רישיונות לשני פרויקטי טורבינות רוח נוספים של החברה- פרויקט "עמק הרוחות" בצפון רמת הגולן ופרויקט "רוח בראשית" באזור תל פארס. משרד הביטחון הסיר את התנגדותו לפרויקט ביוני 2016, וכשנתיים לאחר מכן, ביוני 2018 קיבלה החברה אישור תעריפי מחברת החשמל לפיו תעריף המכירה לרשת החשמל יעמוד על 81.35 אגורות לקוט"ש (לתקופה של 20 שנה), מחיר הנמוך ביותר משליש מהתעריף הביתי המשולם ע"י הצרכנים הפרטיים לחברת החשמל במסגרת דו-חודשית. אישור תעריפי זה היה היחידי שהתקבל מחברת החשמל מאז חוות סירין בגלבוע בשנת 2014. ביולי 2018 נחתם הסכם מימון הפרויקט עם קונסרציום מלווים בראשות בנק הפועלים ובשיתוף עם קבוצות הראל והפיניקס. הקמת הפרויקט צפויה להימשך כשנתיים, בעלות כוללת המוערכת בכ-600 מיליון שקל. הכנסות הפרויקט צפויות לעמוד על 110-100 מיליון שקל לשנה (למשך תקופת הרישיון, כ-20 שנים).
  −
  −
2. '''יער יתיר- פרויקט של 10 טורבינות, בהספק כולל של 42 מגוואט ביער יתיר'''
  −
  −
החווה מתוכננת לקום בשטחים החקלאיים של הישובים כרמל ובית יתיר, באזור יער יתיר. אנלייט מחזיקה ב-70% מהזכויות באמצעות שותפות ייעודית, כשיתרת הזכויות מוחזקות ע"י קבוצת אוירם ולישובים החקלאיים אופציה להצטרף
  −
כשותפים באחזקות מיעוט. במאי 2016 נתנה חברת החשמל אישור מותנה לפרויקט, יחד עם פרויקט טורבינות הרוח "מעלה גלבוע". התוכנית הוגשה לוועדה המחוזית בשנת 2015 ובינואר 2018 החליטה הועדה המחוזית להפקיד את התוכנית להתנגדויות בתנאים. בשל ההשלכות הסביבתיות של התוכנית היא הובאה לאישור מיוחד של המעוצה הארצית ובפברואר 2018 התקיים דיון בוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (וולנת"ע), שהחליטה להעניק אישור לתוכנית. הועדה התייחסה בהחלטה לתמ"א 35 (התוכנית הארצית לשמירה על שטחים פתוחים) וציינה כי הטורבינות יפוזרו בשולי החלקות החקלאיות, ולתמ"א 22 (התוכנית הארצית לשימור יערות), וציינה כי על הטורבינות לכלול אמצעים טכנולוגיים להגנה על בעלי כנף וכי נציג של רשות הטבע והגנים יצטרף לדיונים. באפריל 2018 הגישו תושבי היישוב הר עמשא עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד הועדה הארצית לתכנון ולבנייה, הועדה המחוזית לתכנון ולבניה דרום, המושבים כרמל ובית יתיר, רשות מקרקעי ישראל וחברת כרמי הרוח. הפרויקט נמצא כרגע בהמשך תהליך התכנון וקבלת האישורים. עלות הקמתו מוערכת בכ-274 מיליון דולר והוא צפוי להניב הכנסות של 38 מיליון שקל לשנה לתקופה של 20 שנה.
  −
  −
3. '''מעלה גלבוע- הספק כולל של 33 מגוואט בגלבוע'''
  −
  −
פרויקט חוות רוח שקיבל אישור מותנה מחברת החשמל במאי 2016 ,יחד עם פרויקט "יער יתיר", וכרגע נמצא בהמשך תהליך קבלת האישורים הדרושים. חברת אנלייט מחזיקה ב-44% מהשותפות, ויתר האחזקות בידי קבוצת אוירם וקיבוץ מעלה גלבוע. עלות ההקמה צפויה להגיע ל-215 מיליון שקל וההכנסות שינבעו ממנו צפויות להיות כ-30 מיליון שקל לשנה לתקופה של 20 שנה.
  −
  −
4. '''רוח בראשית- פרויקט של 42 טורבינות רוח בהספק כולל של 130 מגוואט בדרום הרמת הגולן'''
  −
  −
פרויקט בשיתוף עם שמונה יישובים: יונתן, אלוני הבשן, רמת מגשימים, מבוא חמה, נטור, כנף, אבני איתן ומעלה גמלא. ביולי 2014 קיבל הפרויקט אישור מותנה מחברת החשמל, ובהמשך נקבע תעריף של 37 אגורות לקוט"ש. בינואר 2015 קיבל אישור מותנה מחברת התשתיות (יחד עם פרויקטי "עמק הבכא" ו"עמק הרוחות") וביוני 2017 הועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) אישרה להפקדה את התוכנית.
  −
  −
*'''אנרג'יקס אנרגיות מתחדשות:'''
  −
חברה הפועלת בתחום האנרגיה הסולארית ואנרגיית הרוח בישראל, פולין וארה"ב. לחברה שתי חוות טורבינות רוח בפולין (Banie -הספק של 106 מגוואט ו- Ilawa -הספק של 2.13 מגוואט).
  −
בישראל החברה מקדמת את פרויקט אר"ן (אנרגיית רוח נקייה) ברמת הגולן- חוות טורבינות רוח הכוללת 31 טורבינות וצפויה להספק כולל של  150-130 מגוואט. בפברואר 2019 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות את העברת תוכנית הפרויקט להערות והשגות לפני הפקדתה. עלות הקמת החווה מוערכת ב- 700-557 מיליון שקל וההכנסות הצפויות עומדות על 155-135 מיליון שקל לשנה.
  −
   
===חסמים בתחום אנרגיית הרוח בישראל===
 
===חסמים בתחום אנרגיית הרוח בישראל===
 
הסיבה העיקרית למספר הנמוך של טורבינות הרוח בישראל היא שהן מעוררות התנגדויות עזות ומייצרות קונפליקטים בין בעלי אינטרסים שונים. כך למשל תושבי ישובים שנכנסו כשותפים לפרויקטי טורבינות רוח מנסים לקדם את היוזמות בנושא, ומולם מתנגדים תושבים החוששים מפגיעה באיכות החיים בשל מטרדי רעש וריצוד. בצורה דומה, למרות יתרונות טורבינות הרוח מבחינת יעילות אנרגטית, ארגונים ירוקים רבים יוצאים כנגדן. ברבים מהאזורים המתאימים להקמת חוות טורבינות רוח ישנו חשש לפגיעה בבעלי כנף, הכוללים מינים מקומיים והן עופות נודדים.
 
הסיבה העיקרית למספר הנמוך של טורבינות הרוח בישראל היא שהן מעוררות התנגדויות עזות ומייצרות קונפליקטים בין בעלי אינטרסים שונים. כך למשל תושבי ישובים שנכנסו כשותפים לפרויקטי טורבינות רוח מנסים לקדם את היוזמות בנושא, ומולם מתנגדים תושבים החוששים מפגיעה באיכות החיים בשל מטרדי רעש וריצוד. בצורה דומה, למרות יתרונות טורבינות הרוח מבחינת יעילות אנרגטית, ארגונים ירוקים רבים יוצאים כנגדן. ברבים מהאזורים המתאימים להקמת חוות טורבינות רוח ישנו חשש לפגיעה בבעלי כנף, הכוללים מינים מקומיים והן עופות נודדים.
50

עריכות

תפריט ניווט