שורה 21: |
שורה 21: |
| תנאי שלישי לקיומו של המשפט הוא היכולת לקיום של מסחר בין הנפגע לבין הפוגע. יש מקרים רבים של השפעות סביבתיות בהן ההחלטה על קיום פעילות הגורמת השפעה חיצונית מתרחשת שנים רבות לפני הביטוי של ההשפעה הסביבתית עצמה, כך שלנפגע אין אפשרות לדרוש פיצוי מהנפגע. לדוגמה [[זיהום קרקע]] בחומרים רעילים באיזור התעשייה של חולון נגרם בשנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי מפעלים שהיו שם, הזיהום חלחל לאט למי התהום וכיום הוא מהווה [[זיהום מים]] שעלול לאיים על בריאותם של תושבי האיזור. יש מקרים רבים אחרים של [[השהיה]] ארוכת שנים ואף [[תהליך בלתי הפיך|נזק בלתי הפיך]] בין התחלת הפעילות שייצרה את הפגיעה לבין התרחשות הפגיעה וגילוי הפגיעה - מקרים כוללים [[התחממות עולמית]], [[דילדול שכבת האוזון]], זיהום ב[[PCB]], [[ניסויים בנשק גרעיני]], פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] ועוד. גם ההנחה של אכיפת [[זכויות קניין]] לא תמיד מתקיימת - הן בגלל קיומם של מוצרים שקשה להגדיר זכויות קניין עליהם (כמו דגים באוקיינוס) או בגלל [[נדידת זיהום]] בין מדינות שונות, בתנאים שמשתנים תדירות (מבחינת היקף הזיהום ומשטר הרוחות). לדוגמה כיום טוענים מומחים כי חלק מהחשיפה של [[זיהום אוויר בישראל|תושבי ישראל]] ל[[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים עדינים]], זיהום אוויר שעלול לגרום לתחלואה במחלות לב, סרטן ומחלות נוספות, נגרם עקב נדידת זיהום ממרכז ומזרח אירופה. הבעיה מסובכת יותר כאשר מדובר בנדידת זיהום בין מדינות עויינות, או כאשר זיהום נוצר עקב זיהום שניוני (כך שזיהום שנפלט במקום אחד, יכול להתרכב עם זיהום אחר במקום אחר וליצור זיהום מסוג חדש - כמו במצב של [[אוזון בגובה הקרקע]], היבט זה מסתבך עוד יותר במזהמים כמו [[מזהמים אורגניים עמידים]] שיכולים לנדוד ממדינה אחרת עם זרמי הים, להיכנס למארג המזון ולעבור [[הצטברות ביולוגית]] ולאחר מכן להצטבר בגופו של אדם ולגרום לבעיות רק שנים רבות לאחר החשיפה למזהם שהיא עצמה מתרחשת שנים לאחר ההחלטה על קיום הזיהום עצמו. | | תנאי שלישי לקיומו של המשפט הוא היכולת לקיום של מסחר בין הנפגע לבין הפוגע. יש מקרים רבים של השפעות סביבתיות בהן ההחלטה על קיום פעילות הגורמת השפעה חיצונית מתרחשת שנים רבות לפני הביטוי של ההשפעה הסביבתית עצמה, כך שלנפגע אין אפשרות לדרוש פיצוי מהנפגע. לדוגמה [[זיהום קרקע]] בחומרים רעילים באיזור התעשייה של חולון נגרם בשנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי מפעלים שהיו שם, הזיהום חלחל לאט למי התהום וכיום הוא מהווה [[זיהום מים]] שעלול לאיים על בריאותם של תושבי האיזור. יש מקרים רבים אחרים של [[השהיה]] ארוכת שנים ואף [[תהליך בלתי הפיך|נזק בלתי הפיך]] בין התחלת הפעילות שייצרה את הפגיעה לבין התרחשות הפגיעה וגילוי הפגיעה - מקרים כוללים [[התחממות עולמית]], [[דילדול שכבת האוזון]], זיהום ב[[PCB]], [[ניסויים בנשק גרעיני]], פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] ועוד. גם ההנחה של אכיפת [[זכויות קניין]] לא תמיד מתקיימת - הן בגלל קיומם של מוצרים שקשה להגדיר זכויות קניין עליהם (כמו דגים באוקיינוס) או בגלל [[נדידת זיהום]] בין מדינות שונות, בתנאים שמשתנים תדירות (מבחינת היקף הזיהום ומשטר הרוחות). לדוגמה כיום טוענים מומחים כי חלק מהחשיפה של [[זיהום אוויר בישראל|תושבי ישראל]] ל[[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים עדינים]], זיהום אוויר שעלול לגרום לתחלואה במחלות לב, סרטן ומחלות נוספות, נגרם עקב נדידת זיהום ממרכז ומזרח אירופה. הבעיה מסובכת יותר כאשר מדובר בנדידת זיהום בין מדינות עויינות, או כאשר זיהום נוצר עקב זיהום שניוני (כך שזיהום שנפלט במקום אחד, יכול להתרכב עם זיהום אחר במקום אחר וליצור זיהום מסוג חדש - כמו במצב של [[אוזון בגובה הקרקע]], היבט זה מסתבך עוד יותר במזהמים כמו [[מזהמים אורגניים עמידים]] שיכולים לנדוד ממדינה אחרת עם זרמי הים, להיכנס למארג המזון ולעבור [[הצטברות ביולוגית]] ולאחר מכן להצטבר בגופו של אדם ולגרום לבעיות רק שנים רבות לאחר החשיפה למזהם שהיא עצמה מתרחשת שנים לאחר ההחלטה על קיום הזיהום עצמו. |
| | | |
− | במקרים רבים של זיהום מעורבים בתהליך תהליכים מסובכים של גאו-פיזיקה, אקולוגיה, ביוכימיה ותהליכי מטבוליזם עדינים בגוף האדם כך שהקישור בין מקורות הפגיעה לבין תוצאות הפגיעה הופך להיות קשה מאוד. הוכחת הנזק של נזקי הזיהום קלה במקרים של הרעלה אקוטית, הרעלת קרינה או נזקים ברורים כמו [[ברונכיט]] או [[אסתמה]]. במקרים של מחלות אחרות הנגרמים עקב תהליכים סרטניים, מחלות אוטו-אימוניות כמו [[כרוהן]], [[זאבת]] או מחלות רבות ונדירות, ובמקרים של פגיעה בעוברים ([[טרטוגן|חומר טרטוגני]]) או פגיעה במערכת הרבייה, המוח או המערכת החיסונית (של ההורים או של הצאצאים) מסלולי השיבושים במערכת הם מסובכים מאד, תלויים ברקע גנטי של הציבור (ולכן קשה להוכיח אותם במבדקים רחבים), השיבושים הם נדירים יחסית או שהם מתרחשים דרך מספר אפיקים שמערבים חומרים שונים. היבטים אלה משקים מאוד על כל ההנחות של חוק קואס - ה[[ידע]] על השפעת הזיהום לא בהכרח קיים או מלא, השגת [[מידע]] על המקרה הספציפי של זיהום או פגיעה דורש השקעת כסף ניכר, השגת שני הדברים דורשת זמן רב שיכול למנוע אפשרויות של מיקוח ושל אכיפת זכויות קניין. | + | במקרים רבים של זיהום מעורבים בתהליך תהליכים מסובכים של גאו-פיזיקה, אקולוגיה, ביוכימיה ותהליכי מטבוליזם עדינים בגוף האדם כך שהקישור בין מקורות הפגיעה לבין תוצאות הפגיעה הופך להיות קשה מאוד. הוכחת הנזק של נזקי הזיהום קלה במקרים של הרעלה אקוטית, הרעלת קרינה או נזקים ברורים כמו [[ברונכיט]] או [[אסתמה]]. במקרים של מחלות אחרות הנגרמים עקב תהליכים סרטניים, מחלות אוטו-אימוניות כמו [[כרוהן]], [[זאבת]] או מחלות רבות ונדירות, ובמקרים של פגיעה בעוברים ([[טרטוגן|חומר טרטוגני]]) או פגיעה במערכת הרבייה, המוח או המערכת החיסונית (של ההורים או של הצאצאים) מסלולי השיבושים במערכת הם מסובכים מאוד, תלויים ברקע גנטי של הציבור (ולכן קשה להוכיח אותם במבדקים רחבים), השיבושים הם נדירים יחסית או שהם מתרחשים דרך מספר אפיקים שמערבים חומרים שונים. היבטים אלה משקים מאוד על כל ההנחות של חוק קואס - ה[[ידע]] על השפעת הזיהום לא בהכרח קיים או מלא, השגת [[מידע]] על המקרה הספציפי של זיהום או פגיעה דורש השקעת כסף ניכר, השגת שני הדברים דורשת זמן רב שיכול למנוע אפשרויות של מיקוח ושל אכיפת זכויות קניין. |
| | | |
| ==השלכות המשפט== | | ==השלכות המשפט== |
שורה 32: |
שורה 32: |
| | | |
| ;עלויות עסקה: | | ;עלויות עסקה: |
− | רונלד קואס עצמו הדגיש את הבעיות ביישום תאורמת קואס: עלויות עסקה הן "לרוב גבוהות מאד, מספיק גבוהות בכל מקרה כדי למנוע עסקאות שהיו יכולות להתרחש בעולם שבו מערכת המחירים עובדת ללא עלויות". (קואס, 1960, הפסקה הראשונה של פרק 4). זו אינה ביקורת על התיאורמה עצמה, היות והיא מתרחשת רק במצבם שבהם אין עלויות עסקה, תחת זו היא התנגדות ליישום מוגזם של המשפט, והזנחת התנאים לקיומו. | + | רונלד קואס עצמו הדגיש את הבעיות ביישום תאורמת קואס: עלויות עסקה הן "לרוב גבוהות מאוד, מספיק גבוהות בכל מקרה כדי למנוע עסקאות שהיו יכולות להתרחש בעולם שבו מערכת המחירים עובדת ללא עלויות". (קואס, 1960, הפסקה הראשונה של פרק 4). זו אינה ביקורת על התיאורמה עצמה, היות והיא מתרחשת רק במצבם שבהם אין עלויות עסקה, תחת זו היא התנגדות ליישום מוגזם של המשפט, והזנחת התנאים לקיומו. |
| | | |
| לכן ביקורת מרכזית על משפט קואס הוא שהוא כמעט לעולם לא ישים במציאות הכלכלית, היות ועלויות עסקה בעולם האמיתי הן לרוב לא נמוכות מספיק כדי לאפשר התמקחות יעילה. זו הייתה המסקנה של המאמר המקורי של קוז, ובכך הפכה את קוז להיות המבקר הראשון של התיאורמה כפתרון מעשי. הכלכלן James Meade טען כי אפילו במקרים קלים יחסית כמו במקרה של הסכם האבקה בין כוורן לבין חקלאי, התמקחות לפי קוז אינה יעילה. David Friedman תוקף דעה זו. | | לכן ביקורת מרכזית על משפט קואס הוא שהוא כמעט לעולם לא ישים במציאות הכלכלית, היות ועלויות עסקה בעולם האמיתי הן לרוב לא נמוכות מספיק כדי לאפשר התמקחות יעילה. זו הייתה המסקנה של המאמר המקורי של קוז, ובכך הפכה את קוז להיות המבקר הראשון של התיאורמה כפתרון מעשי. הכלכלן James Meade טען כי אפילו במקרים קלים יחסית כמו במקרה של הסכם האבקה בין כוורן לבין חקלאי, התמקחות לפי קוז אינה יעילה. David Friedman תוקף דעה זו. |