שינויים

===בגדים ושטיחים כמוצרי יוקרה===

===בגדים ושטיחים כמוצרי יוקרה===

דוגמה נוספת לשינוי ביכולת של מוצרים לסמן עצמם כמוצרי יוקרה הם בגדים ושטיחים. בעבר בדים, בגדים ושטיחים היו תוצאה של מלאכת יד, שדרשה שעות עבודה רבות של הכנת החוטים, צביעתם, אריגה, תפירה טוויה וכו', ולכן מחירם היה גבוה מאד. משום כך רק העשירים יכלו להרשות לעצמם שטיח ארוג או כמות גדולה של בגדים.  

דוגמה נוספת לשינוי ביכולת של מוצרים לסמן עצמם כמוצרי יוקרה הם בגדים ושטיחים. בעבר בדים, בגדים ושטיחים היו תוצאה של מלאכת יד, שדרשה שעות עבודה רבות של הכנת החוטים, צביעתם, אריגה, תפירה טוויה וכו', ולכן מחירם היה גבוה מאוד. משום כך רק העשירים יכלו להרשות לעצמם שטיח ארוג או כמות גדולה של בגדים.  

במסגרת [[המהפכה התעשייתית]] חל מיכון של תהליכי הייצור של מוצרים אלה ומחירם ירד בצורה דרסטית. כך איבדו רוב הבגדים והשטיחים את היכולת שלהם להיות אמצעי אמין שישדר יוקרה בפני עצמו. השימוש בהם כבאותות לשידור יוקרה תלוי בבחירת חומרי גלם יקרים כמו משי, דוגמאות מסובכות ועוד יותר מכך בזיהוי שלהם כ[[מותגים]] ו/או עיצובים יחודיים, שאמורים לספק סיגנל חברתי הידוע למבינים בדבר, שאכן מדובר בבגד יוקרתי ולא בבגד פשוט.

במסגרת [[המהפכה התעשייתית]] חל מיכון של תהליכי הייצור של מוצרים אלה ומחירם ירד בצורה דרסטית. כך איבדו רוב הבגדים והשטיחים את היכולת שלהם להיות אמצעי אמין שישדר יוקרה בפני עצמו. השימוש בהם כבאותות לשידור יוקרה תלוי בבחירת חומרי גלם יקרים כמו משי, דוגמאות מסובכות ועוד יותר מכך בזיהוי שלהם כ[[מותגים]] ו/או עיצובים יחודיים, שאמורים לספק סיגנל חברתי הידוע למבינים בדבר, שאכן מדובר בבגד יוקרתי ולא בבגד פשוט.

אחד המושגים הראשונים שבהם השתמש ובלן לתיאור צריכת ראווה הוא [[אופנה]]. לפי ובלן מעמד הפנאי מייצר אופנה מסויימת כדי להתבלט מעל מעמדות אחרים, המעמדות האחרים מנסים לחקות את המעמד השליט וכאשר הם עושים זאת בהצלחה, המעמד השליט מייצר אופנה חדשה. דוגמה מוחשית של תהליך כזה הייתה באירופה מאז ימי הביניים, בה היו תקופות שבהן נאסר על אנשים ממעמדות נמוכים ללבוש בגדים של מעמדות עליונים. <ref name="shechter0614">[http://www.themarker.com/magazine/1.2337113# איזהו עשיר? שנולד כזה] אשר שכטר, דה מרקר, 12.06.2014 </ref>

אחד המושגים הראשונים שבהם השתמש ובלן לתיאור צריכת ראווה הוא [[אופנה]]. לפי ובלן מעמד הפנאי מייצר אופנה מסויימת כדי להתבלט מעל מעמדות אחרים, המעמדות האחרים מנסים לחקות את המעמד השליט וכאשר הם עושים זאת בהצלחה, המעמד השליט מייצר אופנה חדשה. דוגמה מוחשית של תהליך כזה הייתה באירופה מאז ימי הביניים, בה היו תקופות שבהן נאסר על אנשים ממעמדות נמוכים ללבוש בגדים של מעמדות עליונים. <ref name="shechter0614">[http://www.themarker.com/magazine/1.2337113# איזהו עשיר? שנולד כזה] אשר שכטר, דה מרקר, 12.06.2014 </ref>

בתקופות לפני [[המהפכה התעשייתית]] ובחלקה של התקופה גם לאחריה, מחירם של בדים היה יקר מאד. כך שלרוב האנשים היו בגד אחד או שניים (במקרה הטוב - בגד אחד ליום-יום, והשני לשבת ולימי-חג), כך שגם ללא איום חוקי או ב[[טאבו]] חברתי, לבוש היה כלי אפקטיבי לאיתות על עושרו של אדם. אדם ממעמד נמוך לא היה יכול להרשות לעצמו לרכוש בגדים מורכבים ויקרים שהיו בידי האצולה. בהמשך, כדי לשמור על הבדלים בין מעמדות היה ניתן להשתמש בבדים יקרים יותר (לדוגמה קטיפה, משי) או בדוגמאות מורכבות. היבט זה של הבגדים כאות אמין למעמד חברתי הלך והתרופף במהלך המאה ה-20, בגלל שיחסית להכנסה הממוצעת, מחירם של הבדים והבגדים בכלל הלך וירד.  

בתקופות לפני [[המהפכה התעשייתית]] ובחלקה של התקופה גם לאחריה, מחירם של בדים היה יקר מאוד. כך שלרוב האנשים היו בגד אחד או שניים (במקרה הטוב - בגד אחד ליום-יום, והשני לשבת ולימי-חג), כך שגם ללא איום חוקי או ב[[טאבו]] חברתי, לבוש היה כלי אפקטיבי לאיתות על עושרו של אדם. אדם ממעמד נמוך לא היה יכול להרשות לעצמו לרכוש בגדים מורכבים ויקרים שהיו בידי האצולה. בהמשך, כדי לשמור על הבדלים בין מעמדות היה ניתן להשתמש בבדים יקרים יותר (לדוגמה קטיפה, משי) או בדוגמאות מורכבות. היבט זה של הבגדים כאות אמין למעמד חברתי הלך והתרופף במהלך המאה ה-20, בגלל שיחסית להכנסה הממוצעת, מחירם של הבדים והבגדים בכלל הלך וירד.  

===הבדלי ביגוד בעבודה===

===הבדלי ביגוד בעבודה===