שינויים

==הקדמה==

==הקדמה==

מה שמתרחש בעולם יכול להיות מאד מבלבל כאשר מסתכלים על כל דבר בנפרד. אם מסתכלים על הדברים באופן [[הוליזם|הוליסטי]] הדברים נראים יותר הגיוניים. מה שיש היום הוא שהרבה אנשים בתחומים שונים מסתכלים על נושאים בצורה מבודדת. חלקם מסתכלים על [[שינויי אקלים]], אחרים מסתכלים על נושא [[משבר האנרגיה]], אחרים על [[שוק המזון העולמי]], עוד אחרים על [[הכלכלה העולמית]] ואחרים על טרור ועל יחסים בינלאומיים. מה שחשוב לבצע הוא להסתכל על הדברים כעל חלק ממערכת [[גלובליזציה|גלובלית]] אחת. הסתכלות כזו מביאה לשינוי בתפיסת הדברים.  

מה שמתרחש בעולם יכול להיות מאוד מבלבל כאשר מסתכלים על כל דבר בנפרד. אם מסתכלים על הדברים באופן [[הוליזם|הוליסטי]] הדברים נראים יותר הגיוניים. מה שיש היום הוא שהרבה אנשים בתחומים שונים מסתכלים על נושאים בצורה מבודדת. חלקם מסתכלים על [[שינויי אקלים]], אחרים מסתכלים על נושא [[משבר האנרגיה]], אחרים על [[שוק המזון העולמי]], עוד אחרים על [[הכלכלה העולמית]] ואחרים על טרור ועל יחסים בינלאומיים. מה שחשוב לבצע הוא להסתכל על הדברים כעל חלק ממערכת [[גלובליזציה|גלובלית]] אחת. הסתכלות כזו מביאה לשינוי בתפיסת הדברים.  

אחמד בדק הרבה מ[[תהליך|תהליכים]] אלה ולדעתו חלק גדול מהתחזיות השחורות ביותר עלולות להתרחש. הציוויליזציה המערבית אינה [[קיימות|בת קיימא]]. וכל המשברים האלה שאנו רואים הם בעצם תסמינים לכך שתרבות זו לא תוכל לשרוד את המאה ה-21.

אחמד בדק הרבה מ[[תהליך|תהליכים]] אלה ולדעתו חלק גדול מהתחזיות השחורות ביותר עלולות להתרחש. הציוויליזציה המערבית אינה [[קיימות|בת קיימא]]. וכל המשברים האלה שאנו רואים הם בעצם תסמינים לכך שתרבות זו לא תוכל לשרוד את המאה ה-21.

אחמד התמחה במחקר של אלימות המונית (מלחמות, מרידות וכו') והוא שאל את עצמו מה גורם לסכסוכים אלה, האם הסיפורים על התחממות עולמית לדוגמה הם אמת או בדיה, איך זה עובד? מה ההשלכות של זה. לדעתו אחת הבעיות המרכזיות היא שמדענים העובדים על תחומים אלה מסתכלים על השאלות האלה בצורה מבודדת, בלי להתייחס לשאר ההקשרים של המנגנונים הדוחפים תהליכים אלה. לדוגמה מדען אקלים החוקר היבטים של התחממות עולמית, אינו מודע לקשר שיש להתחממות זו עם הכלכלה העולמית, וכיצד מערכת כלכלית זו חייבת להיות ב[[צמיחה כלכלית]] מתמדת רק כדי שהעסקים לא יקרסו. צורה כלכלי זו אינה [[כלכלה בת קיימא]] לדעת אחמד, אבל המדענים אינם שמים לב לכך ואינם עוסקים בשאלות אלה. הם מסתכלים על הדברים בזווית ראיה מאד צרה שמניחה כל מיני הנחות עבודה שמרניות שהבסיס להן הולך ומתערער.  

אחמד התמחה במחקר של אלימות המונית (מלחמות, מרידות וכו') והוא שאל את עצמו מה גורם לסכסוכים אלה, האם הסיפורים על התחממות עולמית לדוגמה הם אמת או בדיה, איך זה עובד? מה ההשלכות של זה. לדעתו אחת הבעיות המרכזיות היא שמדענים העובדים על תחומים אלה מסתכלים על השאלות האלה בצורה מבודדת, בלי להתייחס לשאר ההקשרים של המנגנונים הדוחפים תהליכים אלה. לדוגמה מדען אקלים החוקר היבטים של התחממות עולמית, אינו מודע לקשר שיש להתחממות זו עם הכלכלה העולמית, וכיצד מערכת כלכלית זו חייבת להיות ב[[צמיחה כלכלית]] מתמדת רק כדי שהעסקים לא יקרסו. צורה כלכלי זו אינה [[כלכלה בת קיימא]] לדעת אחמד, אבל המדענים אינם שמים לב לכך ואינם עוסקים בשאלות אלה. הם מסתכלים על הדברים בזווית ראיה מאוד צרה שמניחה כל מיני הנחות עבודה שמרניות שהבסיס להן הולך ומתערער.  

כמה מההנחות האלה הונחו על ידי [[פרנסיס פוקיאמה]] ו[[סמואל הנטינגטון]]. הנטינטון היה פרופסור למדעי המדינה מהרווארד, ויועץ מזה שנים רבות לממשלת ארצות הברית, במיוחד לנשיא לינדון ג'ונסון בזמן מלחמת ויאטנם. הוא זכה לפרסום עולמי עם פרסום ספרו "[[התנגשות הציוויליזציות]]" בשנות 1990 שבו הוא חזה שהסכסוכים הצבאיים העתידיים יהיו בין גושים של ציוויליזציות בעלות גישות תרבותיות שונות. כך לדוגמה יש את התרבות הערבית, והתרבות הקונפוצינית ששונות מהתרבות המערבית, והוא אמר שזה יהיה מוקד הסכסוכים העתידיים שכן תרבויות אלה אינן מקבלות ערכים כמו [[דמוקרטיה]] ו[[זכויות אדם]]. עוד אדם מעניין הוא פרנסיס פוקיאמה שעבד במשרד החוץ של ארצות הברית וכתב את הספר [[קץ ההיסטוריה]]. הוא טען שעם התמוטטות [[ברית המועצות]] אין שום חלופה זמינה למדיניות הפוליטית או הכלכלית [[נאו-ליברליזם|הנאו-ליברלית]]. המערכת של [[דמוקרטיה ליבראלית]] ו[[שוק חופשי]] היא האופציה היחידה, אין שום חלופה אחרת.  

כמה מההנחות האלה הונחו על ידי [[פרנסיס פוקיאמה]] ו[[סמואל הנטינגטון]]. הנטינטון היה פרופסור למדעי המדינה מהרווארד, ויועץ מזה שנים רבות לממשלת ארצות הברית, במיוחד לנשיא לינדון ג'ונסון בזמן מלחמת ויאטנם. הוא זכה לפרסום עולמי עם פרסום ספרו "[[התנגשות הציוויליזציות]]" בשנות 1990 שבו הוא חזה שהסכסוכים הצבאיים העתידיים יהיו בין גושים של ציוויליזציות בעלות גישות תרבותיות שונות. כך לדוגמה יש את התרבות הערבית, והתרבות הקונפוצינית ששונות מהתרבות המערבית, והוא אמר שזה יהיה מוקד הסכסוכים העתידיים שכן תרבויות אלה אינן מקבלות ערכים כמו [[דמוקרטיה]] ו[[זכויות אדם]]. עוד אדם מעניין הוא פרנסיס פוקיאמה שעבד במשרד החוץ של ארצות הברית וכתב את הספר [[קץ ההיסטוריה]]. הוא טען שעם התמוטטות [[ברית המועצות]] אין שום חלופה זמינה למדיניות הפוליטית או הכלכלית [[נאו-ליברליזם|הנאו-ליברלית]]. המערכת של [[דמוקרטיה ליבראלית]] ו[[שוק חופשי]] היא האופציה היחידה, אין שום חלופה אחרת.