שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4 בתים ,  10:29, 24 ביוני 2019
מ
החלפת טקסט – " מאד " ב־" מאוד "
שורה 113: שורה 113:  
בצד הסביבתי המשמעות היא שחיתות שמופנית נגד האוכלוסייה והעדפת אינטרסים קצרי טווח של שחקנים שקרובים לצלחת על פני אינטרסים ארוכי טווח של הבוחרים. שחיתות יכולה גם להגדיל פערים - דבר שמהווה לולאת משוב שמחזקת את כל שאר המנגנונים האחרים.
 
בצד הסביבתי המשמעות היא שחיתות שמופנית נגד האוכלוסייה והעדפת אינטרסים קצרי טווח של שחקנים שקרובים לצלחת על פני אינטרסים ארוכי טווח של הבוחרים. שחיתות יכולה גם להגדיל פערים - דבר שמהווה לולאת משוב שמחזקת את כל שאר המנגנונים האחרים.
   −
לשחיתות עלולות להיות השפעות מסוכנות מאד בהקשר של [[קיימות]]. השחיתות גורמת ליצירת בעיות סביבה ולאי התמודדות איתן.  
+
לשחיתות עלולות להיות השפעות מסוכנות מאוד בהקשר של [[קיימות]]. השחיתות גורמת ליצירת בעיות סביבה ולאי התמודדות איתן.  
    
בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מנסה הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] להבין את הסיבות לקריסה של חברות שונות לאורך ההיסטוריה בגלל תהליכים הרסניים שעוברים על החברה והסביבה שלהם. אחת הסיבות שהוא מציין היא אי יכולת של החברה לגלות את המשבר בו היא מצויה, ואי יכולת להתמודד עם משבר זה. לפי דיימונד סיבה אחת לאי יכולת התמודדות היא התנגשות בין האינטרסים קצרי הטווח של האליטה שמקבלת את ההחלטות, לבין האינטרסים ארוכי הטווח של האוכלוסייה כולה. דבר זה בעייתי במיוחד אם האליטה מצליחה לבודד את עצמה מההשלכות של מעשיה.  
 
בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מנסה הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] להבין את הסיבות לקריסה של חברות שונות לאורך ההיסטוריה בגלל תהליכים הרסניים שעוברים על החברה והסביבה שלהם. אחת הסיבות שהוא מציין היא אי יכולת של החברה לגלות את המשבר בו היא מצויה, ואי יכולת להתמודד עם משבר זה. לפי דיימונד סיבה אחת לאי יכולת התמודדות היא התנגשות בין האינטרסים קצרי הטווח של האליטה שמקבלת את ההחלטות, לבין האינטרסים ארוכי הטווח של האוכלוסייה כולה. דבר זה בעייתי במיוחד אם האליטה מצליחה לבודד את עצמה מההשלכות של מעשיה.  
שורה 128: שורה 128:  
במדינות רבות ובכללן [[ישראל]] מנסה שלטון החוק להתמודד עם בעייתיות זו באמצעות חקיקה מסוג [[חוק מימון מפלגות]], שתפקידו להסדיר ולהגביל את גובה ואופן התמיכה הכספית של גורמי הון במתמודדים. זאת במטרה למנוע "קניית" מועמדים בידי גורמים בעלי עניין, או אף מראית עין של השפעה כזו. הצלחת חקיקה מסוג זה בהשגת היעד היא חלקית ומוגבלת. בארצות הברית ביטל בית המשפט העליון מגבלות של תרומות שהיו קיימות בעבר, ומשנת 2010 חברות ותאגידים יכולים לתרום למועמדים על ידי מנגנון של Super PACs [https://en.wikipedia.org/wiki/Political_action_committee#Super_PACs]
 
במדינות רבות ובכללן [[ישראל]] מנסה שלטון החוק להתמודד עם בעייתיות זו באמצעות חקיקה מסוג [[חוק מימון מפלגות]], שתפקידו להסדיר ולהגביל את גובה ואופן התמיכה הכספית של גורמי הון במתמודדים. זאת במטרה למנוע "קניית" מועמדים בידי גורמים בעלי עניין, או אף מראית עין של השפעה כזו. הצלחת חקיקה מסוג זה בהשגת היעד היא חלקית ומוגבלת. בארצות הברית ביטל בית המשפט העליון מגבלות של תרומות שהיו קיימות בעבר, ומשנת 2010 חברות ותאגידים יכולים לתרום למועמדים על ידי מנגנון של Super PACs [https://en.wikipedia.org/wiki/Political_action_committee#Super_PACs]
   −
[[קפיטליזם למקורבים]] ו[[שחיתות חוקית]] משפיעים על הפוליטיקה בכך שהם מעקר את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] ואנשים עשירים מאד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה.  הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות הייתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>
+
[[קפיטליזם למקורבים]] ו[[שחיתות חוקית]] משפיעים על הפוליטיקה בכך שהם מעקר את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאוד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] ואנשים עשירים מאד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה.  הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות הייתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>
    
==מאבק בשחיתות==
 
==מאבק בשחיתות==

תפריט ניווט