שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2 בתים ,  22:05, 23 ביוני 2019
מ
החלפת טקסט – " מאד " ב־" מאוד "
שורה 23: שורה 23:  
יתרון של חלק משיטות הבנייה הטבעית הוא הקלות היחסית של תחזוקה ושינויים לאחר שהמבנה קיים. לדוגמה החלפת צנרת בבית הבנוי מחבילות קש. היבט דומה נוסף הוא הקלות היחסית שבה ניתן להרחיב מבנים אלה או שינוי שלהם - דיירי הבית יכולים לבצע דבר זה בלי שהם תלויים בדבר במומחים חיצוניים. בתים רבים בשיטת הבנייה הטבעית בנויים בשיטת [[עשה זאת בעצמך]].  
 
יתרון של חלק משיטות הבנייה הטבעית הוא הקלות היחסית של תחזוקה ושינויים לאחר שהמבנה קיים. לדוגמה החלפת צנרת בבית הבנוי מחבילות קש. היבט דומה נוסף הוא הקלות היחסית שבה ניתן להרחיב מבנים אלה או שינוי שלהם - דיירי הבית יכולים לבצע דבר זה בלי שהם תלויים בדבר במומחים חיצוניים. בתים רבים בשיטת הבנייה הטבעית בנויים בשיטת [[עשה זאת בעצמך]].  
   −
חסרונה של הבנייה הטבעית הוא הקושי שלה לאפשר בנייה תעשייתית וגבוהה המשתלבת בחברה התעשייתית. יש קושי לבנות מבנים טבעיים גבוהים. קיימים מבנים טבעיים גבוהים, דוגמה לכך הם בתי אדמה בגובה 8 קומות בתימן, ופגודות ביפן. עם זאת, לא ידוע מה העמידות והחוזק המבני של בתי תימן להיבטים כמו רעידות אדמה.  ובניית פגודה דורשת משאבים רבים. בחברה תעשייתית שבה רק חלק קטן מהאוכלוסייה גר בכפרים, ורובה עובד בתעשייה ובשירותים, וצורך שירותים עירוניים, בנייה נמוכה פרושה [[פרבור]], שיש לו השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות נרחבות כמו מניעת חלחול מים, ו[[נעילה טכנולוגית]] ושימוש מוגבר ב[[רכב פרטי]] שפירושו כילוי [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]], [[זיהום אוויר]], פליטת [[גזי חממה]] ועוד. בכך, בנייה טבעית יכולה להתנגש עם החזון של [[עירוניות מתחדשת]]. יש לציין כי בניית בתים גבוהים מאד, מעל 8-10 קומות, הם בעייתיים בכל מקרה, גם בשיטות בנייה מבטון ופלדה, שכן הן דורשות משאבי אנרגיה וחומרי גלם רבים בהקמה ובתחזוקה (לדוגמה מערכות מיזוג, כיבוי אש, הובלת מים, מעליות ועוד שהתחזוקה שלהן מתייקרת מאד במבנים גבוהים).  
+
חסרונה של הבנייה הטבעית הוא הקושי שלה לאפשר בנייה תעשייתית וגבוהה המשתלבת בחברה התעשייתית. יש קושי לבנות מבנים טבעיים גבוהים. קיימים מבנים טבעיים גבוהים, דוגמה לכך הם בתי אדמה בגובה 8 קומות בתימן, ופגודות ביפן. עם זאת, לא ידוע מה העמידות והחוזק המבני של בתי תימן להיבטים כמו רעידות אדמה.  ובניית פגודה דורשת משאבים רבים. בחברה תעשייתית שבה רק חלק קטן מהאוכלוסייה גר בכפרים, ורובה עובד בתעשייה ובשירותים, וצורך שירותים עירוניים, בנייה נמוכה פרושה [[פרבור]], שיש לו השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות נרחבות כמו מניעת חלחול מים, ו[[נעילה טכנולוגית]] ושימוש מוגבר ב[[רכב פרטי]] שפירושו כילוי [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]], [[זיהום אוויר]], פליטת [[גזי חממה]] ועוד. בכך, בנייה טבעית יכולה להתנגש עם החזון של [[עירוניות מתחדשת]]. יש לציין כי בניית בתים גבוהים מאד, מעל 8-10 קומות, הם בעייתיים בכל מקרה, גם בשיטות בנייה מבטון ופלדה, שכן הן דורשות משאבי אנרגיה וחומרי גלם רבים בהקמה ובתחזוקה (לדוגמה מערכות מיזוג, כיבוי אש, הובלת מים, מעליות ועוד שהתחזוקה שלהן מתייקרת מאוד במבנים גבוהים).  
    
חסרון נוסף ברוב השיטות של הבנייה הטבעית הוא הצורך לבצע תחזוקה שנתית מפני נזקים של רטיבות. לדוגמה יש לשמור על שכבות של טיח במבנים של לבני קש. חסרון זה יכול להיתפס גם כיתרון משום שהוא יכול, בנסיבות חברתיות מתאימות, לתחזק קשרי קהילה.
 
חסרון נוסף ברוב השיטות של הבנייה הטבעית הוא הצורך לבצע תחזוקה שנתית מפני נזקים של רטיבות. לדוגמה יש לשמור על שכבות של טיח במבנים של לבני קש. חסרון זה יכול להיתפס גם כיתרון משום שהוא יכול, בנסיבות חברתיות מתאימות, לתחזק קשרי קהילה.

תפריט ניווט