שינויים

יצירת יער המאכל ותחזוקתו מתרחשת על ידי תהליך של [[סוקצסיה]] מלאכותית ומהירה, שימוש אינטנסיבי ב[[דשנים טבעיים]] כמו [[קטניות קושרות חנקן]], [[פטריות מיקוריטיות]], [[קומפוסט]], [[הומוס]], ועוד.

יצירת יער המאכל ותחזוקתו מתרחשת על ידי תהליך של [[סוקצסיה]] מלאכותית ומהירה, שימוש אינטנסיבי ב[[דשנים טבעיים]] כמו [[קטניות קושרות חנקן]], [[פטריות מיקוריטיות]], [[קומפוסט]], [[הומוס]], ועוד.

ביער מאכל טיפוסי ישנם 8 [[קומות אקולוגיות]], [[גילדות מינים]], חברויות, ו[[נישה|נישות]] המסתעפות עד לצמרת היער. החלק המסובך ביותר בתכנון היער הינו מציאת השילוב האופטימלי בין מיני הצומח השונים, השתלבותם בנוף וזאת תוך כדי מיקסום הפרודוקטיביות. ניתן לחלק את היער לתשע שכבות או קומות אקולוגיות כדלקמן: עצים גדולים מאד שיהווה את צמרת היער, עצים גדולים, בינוניים, שיחים, צימחי כיסוי, פקעות ושורשים, מטפסים, מסתעפים,צמחי מים ועוד.

ביער מאכל טיפוסי ישנם 8 [[קומות אקולוגיות]], [[גילדות מינים]], חברויות, ו[[נישה|נישות]] המסתעפות עד לצמרת היער. החלק המסובך ביותר בתכנון היער הינו מציאת השילוב האופטימלי בין מיני הצומח השונים, השתלבותם בנוף וזאת תוך כדי מיקסום הפרודוקטיביות. ניתן לחלק את היער לתשע שכבות או קומות אקולוגיות כדלקמן: עצים גדולים מאוד שיהווה את צמרת היער, עצים גדולים, בינוניים, שיחים, צימחי כיסוי, פקעות ושורשים, מטפסים, מסתעפים,צמחי מים ועוד.

תכנון והקמת היער הינם נגזרת של המטרות שלשמו הוקם, בחלקות יער חקלאיות יושם דגש על [[פריון חקלאי|פרודוקטיביות]] מירבית ומיקסום רווחים ללא פגיעה באיזון האקולוגי, בשטחים פתוחים ינתן אולי יתרון לצמחים מקומיים.

תכנון והקמת היער הינם נגזרת של המטרות שלשמו הוקם, בחלקות יער חקלאיות יושם דגש על [[פריון חקלאי|פרודוקטיביות]] מירבית ומיקסום רווחים ללא פגיעה באיזון האקולוגי, בשטחים פתוחים ינתן אולי יתרון לצמחים מקומיים.