שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 67: שורה 67:  
לפי מחקר שנעשה בפינלנד ב 1990, באחת המדינות העניות בעולם בנגלדש, אם לא מתו ילדים במשפחה ממוצע הילדים שהולידה אישה אחת היה 2.6. אם מת ילד אחד הממוצע היה 4.7. אם מתו 2 הוא היה 6.2. אם מתו 3 זה היה 8.3{{הערה|Raivio K [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1670537 How does infant mortality affect birth rates?] 1990  
 
לפי מחקר שנעשה בפינלנד ב 1990, באחת המדינות העניות בעולם בנגלדש, אם לא מתו ילדים במשפחה ממוצע הילדים שהולידה אישה אחת היה 2.6. אם מת ילד אחד הממוצע היה 4.7. אם מתו 2 הוא היה 6.2. אם מתו 3 זה היה 8.3{{הערה|Raivio K [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1670537 How does infant mortality affect birth rates?] 1990  
 
US National Library of Medicine National Institutes of Health
 
US National Library of Medicine National Institutes of Health
Search database}}.
+
Search database}}. חשוב לציין שהגדילה בילודה לא פרופורציונלית לעלייה בתמותה. אם העלייה בתמותה היתה גורמת לעלייה פרופורציונלית בילודה אז מכיוון שהעלייה בתוחלת החיים הממוצעת במאות ה 18 וה 19 קרתה בו זמנית עם העלייה בכמות האוכלוסייה, זה היה טיעון לטובת הטענה שהסיבה לעלייה בכמות האוכלוסייה היא העלייה בתוחלת החיים. מכיוון שהיא לא פרופורציונלית ייתכן שלמרות שבממוצע תוחלת החיים עלתה הירידה בתוחלת החיים אצל קבוצות מסוימות גרמה לעלייה משמעותית מאוד בילדים ועקב כך לעלייה בכמות האוכלוסייה.
    
לפי הנתונים משנת 2014 תמותת ילדים גבוהה נשארת הסיבה העיקרית לילודה גבוהה ומכאן לפיצוץ אוכלוסין{{הערה| NANA NANITASHVILI
 
לפי הנתונים משנת 2014 תמותת ילדים גבוהה נשארת הסיבה העיקרית לילודה גבוהה ומכאן לפיצוץ אוכלוסין{{הערה| NANA NANITASHVILI
שורה 81: שורה 81:     
[[איי הפחסא|באיי הפחסא]] (ראה דף), האכלוסייה גדלה כאשר מצבה הורע בעקבות כריתת היערות, ביותר מפי 3. מה ששוב מצביע על קשר בין עלייה בתמותה לעלייה בילודה.
 
[[איי הפחסא|באיי הפחסא]] (ראה דף), האכלוסייה גדלה כאשר מצבה הורע בעקבות כריתת היערות, ביותר מפי 3. מה ששוב מצביע על קשר בין עלייה בתמותה לעלייה בילודה.
 +
 +
לפי מספר מחקרים שנערכו לאחרונה, כמות המזון שיוצרה בימי הביניים הספיקה לאוכלוסייה בסך הכל, ומקרי רעב היו בעיקר בתקופות של מפגעים אקלימיים{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture - Europe]}}. מצד אחד זה אומר שאם היו מקרי רעב זה בעיקר בגלל שבעלי החוות לקחו מהאיכרים חלק גדול מהלחם שהם ייצרו (מה שלא נתן להם אפשרות לעשות מאגרי מזון למקרים של בצורת או הצפה). מצד שני זה אומר שאם האוכלוסייה לא גדלה בימי הבינייים זה אולי לא בגלל שהמחסור במזון הגביל אותה אלה בגלל משהו אחר. אולי מצבם של האיכרים היה טוב יותר יחסית למצבם של קבוצות רבות באוכלוסייה מאעוחר יותר ולכן היתה פחות ילודה.
 +
 +
יש עוד מחקרים המעידים על התופעה. לדוגמה לפי המחקרים האחרונים אורח החיים של האיכר בימי הביניים היה טוב יותר מאשר בתקופה הרומית ובתקופת הרנסאנס. הם היו גבוהים יותר מה שמעיד על גישה טובה יותר למזון ועוד. הם גם היו גבוהים יותר מתושבי הערים וכך נמשך הדבר עד המאה ה 19{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Agriculture_in_the_Middle_Ages#Tall_men_of_the_Middle_Ages Tall men of the Middle Ages]}}. יש לכך מסקנות בנושא [[מחסור ועודף]]: בימי הביניים יצרו פחות אבל המזון הספיק ליותר. ייתכן והערך הנמוך יחסית שנתנו אז לצבירת כמות מוצרים מקסימלית גרמה לאנשים לנצל אחרים פחות אינטנסיבית ועודה קהילות כפריות חזקות. אבל זה אומר גם שהאוכלוסייה בימי הביניים היתה קטנה יותר מהאוכלוסייה בתקופות המאוחרות יותר לא בגלל אורח חיים נמוך יותר אלה בגלל משהו אחר - ייתכן וילודה נמוכה יותר.
    
'''כל זה אומר, שאם היו מפנים את שליש המזון בעולם שנזרק לרעבים ומפסיקים את המלחמות ניתן היה לפתור את בעיית פיצוץ האוכלוסין כי במדינות עם שיעור תמותה נמוך כמות האוכלוסייה לרוב לא עולה ואפילו יורדת. באירופה כמות הילדים הממוצעת במשפחה היא 1.58. באפריקה מדרום לסהרה היא הגבוהה בעולם'''{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Total_fertility_rate Total fertility rate] ויקיפדיה}}.
 
'''כל זה אומר, שאם היו מפנים את שליש המזון בעולם שנזרק לרעבים ומפסיקים את המלחמות ניתן היה לפתור את בעיית פיצוץ האוכלוסין כי במדינות עם שיעור תמותה נמוך כמות האוכלוסייה לרוב לא עולה ואפילו יורדת. באירופה כמות הילדים הממוצעת במשפחה היא 1.58. באפריקה מדרום לסהרה היא הגבוהה בעולם'''{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Total_fertility_rate Total fertility rate] ויקיפדיה}}.
4,291

עריכות

תפריט ניווט