שורה 1: |
שורה 1: |
| '''היפרנורמליזציה''' היא הדחקה והכחשה של המצאות בתוך מערכת חברתית בקריסה או באיום חמור , מתוך רצון לשמור על הסדר החברתי-כלכלי-פוליטי הנוכחי עקב [[דיסוננס קוגניטיבי]]. היפרנורמליזציה היא מושג שמתאר הכחשה של עובדות לא נוחות והסכמה עם שקרים של מערכת חברתית בקריסה, בגלל קושי לדמיין מציאות אחרת ובגלל שנוח יותר להדחיק. | | '''היפרנורמליזציה''' היא הדחקה והכחשה של המצאות בתוך מערכת חברתית בקריסה או באיום חמור , מתוך רצון לשמור על הסדר החברתי-כלכלי-פוליטי הנוכחי עקב [[דיסוננס קוגניטיבי]]. היפרנורמליזציה היא מושג שמתאר הכחשה של עובדות לא נוחות והסכמה עם שקרים של מערכת חברתית בקריסה, בגלל קושי לדמיין מציאות אחרת ובגלל שנוח יותר להדחיק. |
| | | |
− | המושג "היפר-נורמליזציה" מגיע מספרו של Alexei Yurchak שיצא בשנת 2006 ומתאר את 20 השנים האחרונות בברית המועצות, Everything was Forever, Until it was No More. אלכסיי, שהוא כיום פרופסור לאנתרופולוגיה בברקלי קליפורניה טוען כי "כולם ידעו" שמהערכת נמצאת בקריסה אבל איש לא הצליח לדמיין מציאות אחרת. הרעיון גם התפרסם בזכות סרטו של הסרט אדם קרטיס, "[[היפרנורמליזציה (סרט)|היפרנורמליזציה]]" - לפיו נראה שאלו שנמצאים בשליטה אינם מסוגלים להתמודד עם העולם הזה. לאיש אין חזון לעתיד שונה או טוב יותר. במקום להתמודד עם המורכבות של העולם, אנשים, סופרים ומנהיגים נסוגים להסברים פשטניים. | + | המושג "היפר-נורמליזציה" מגיע מספרו של Alexei Yurchak שיצא בשנת 2006 ומתאר את 20 השנים האחרונות בברית המועצות, Everything was Forever, Until it was No More. אלכסיי, שהוא כיום פרופסור לאנתרופולוגיה בברקלי קליפורניה טוען כי "כולם ידעו" שמהערכת נמצאת בקריסה אבל איש לא הצליח לדמיין מציאות אחרת. הרעיון גם התפרסם בזכות סרטו של [[אדם קרטיס]], "[[היפרנורמליזציה (סרט)|היפרנורמליזציה]]" - לפיו נראה שאלו שנמצאים בשליטה אינם מסוגלים להתמודד עם העולם הזה. לאיש אין חזון לעתיד שונה או טוב יותר. במקום להתמודד עם המורכבות של העולם, אנשים, סופרים ומנהיגים נסוגים להסברים פשטניים. |
| | | |
| + | |
| + | ==היפרנומליזה בשואה== |
| + | דוגמאות להיפרנומליזציה או להכחשה חמורה של המציעות אפשר למצוא בתקופת השואה - כאשר יהודים הכחישו את הסיכון שהם משפחתם וחברתם נמצאו בו. |
| + | |
| + | דוגמה לכך מובאת בספר הראשון שהתפרסם בעברית על השואה- ספר עדות מאת יעקב קורץ, ובו עדות ישירה לשואה מפי עד ראייה. הספר פורסם בשנת 1944 בהוצאת עם עובד תחת הכותרת "ספר עדות, רשימותיו של יהודי מוצל מן הגיהנום הנאצי בפולין": |
| + | "בהיותנו בפולין, הגיעו אלינו שמועות על טבח המונים של יהודים בגליציה ובשאר מקומות; יהודים שנמלטו משם מסרו לנו פרטים, כיצד נרצחים באכזריות אוכלוסי יהודים בערים ובעירות. והנה גם אנו לא האמנו אז לשמועות הרעות; ולא עוד אלא שנתקבלו מכתבים כי יהודים מגרמניה, צ'כיה, צרפת, מועברים בהמונים לפולין. בעינינו ראינו בעבור רכבות מלאות יהודים, אבל רק מספר קטן מהם הושיבו בלובלין, לודז', ורשה. להיכן נעלמו רבבות היהודים - אי אפשר היה לשער, למרות כל המאמצים. עד אשר התחילו מעשי ההשמדה ב"גנרלגוברנמן" ואנו ראינו בעינינו את הפורענות הנוראה המתקרבת אלינו - רק אז נוכחנו לדעת, כי הדבר האיום, האכזרי, השטני, שלא חפצנו להאמין בו, הוא מעשה אמת מרה עד מאד." |
| + | |
| + | הכחשת המצב לא היתה הדרך היחידה שבגללה יהודים התקשו לברוח מהשואה - היו גורמים נוספים כמו הסתרה והונאה על ידי הגרמנים, סביבה עויינת שמקשה להסתתר, משפחות עם ילדים קטנים שהתקשו לברוח ועוד. יחד עם זאת יש כמה דוגמאות למצבים שבהם יהודים התקשו להאמין ברוע הגזרה . דוגמה אחת לכך היא חוסר האמונה של מפקד היודנרט בגטו וורשה לאחר שקיבל התראה על המצב מפי שני יהודים שברחו מעיירה אחרת, הוא התאבד בתחילת השילוחים הראשונים לאשוויץ. דוגמה אחרת היא חוסר האמון של יהודי אתונה בעדויות של יהודי סלוניקי שברחו לעירם, עם כי במקרה זה כאשר הגרמנים החלו לגרש את יהודי אתונה להשמדה חלקם הגדול הצליח להנצל תודות לסיוע מהשכנים היוונים והכנסייה האורתודקסית היוונית. |
| + | |
| + | ==היפרנומליזה סביבתית== |
| [[היפרנורמליזציה סביבתית]] נוגעת למספר מנגנונים פסיכולוגיים, תרבותיים וכלכליים שבאמצעותם אנשים מדחיקים נזקי סביבה שונים ואף איומים של [[הכחדת האנושות]]. יישום הרעיון לתחום הסביבתי נוגע למגוון בעיות כמו [[התחממות עולמית]], [[הכחדת מינים]] או [[משבר המים העולמי]] אשר נדחקות לקרן זווית כדי להגן על המשטר הקיים, על אמונה או מוסכמה דתית, על נורמה חברתית או על אידאולוגיה כמו [[קומוניזם]], [[קפיטליזם]], [[שמרנות]] או [[ליברליזם]]. שתי דוגמאות בולטות לכך הן [[הכחשת זיהום]] ו[[הכחשת אקלים]]. הכחשת זיהום נוגעת לכך שחברות מזהמות, וכן אנשים שמזהמים בעצמם נוטים להסתיר את הזיהום או להכחיש את הנזק שהוא גורר, ובמקביל אנשים שעלולים להיפגע מזיהום, לדוגמה עובדים במפעל מזהם או שכנים של מפעל מזהם, בוחרים להתעלם מהסיכון, שכן התמודדות עם הסיכון כרוכה במחיר של פחדים, או תחושת חוסר-אונים. הכחשת אקלים היא דבר דומה שבו חברות שפולטות גזי חממה וכן אנשים מהימין הכלכלי טוענים כי אין התחממות עולמית או שזו לא נגרמת כתוצאה ממעשי בני האדם. לדבר זה יש גם קשר לזהות פוליטית שבה הזדהות עם עמדות או אידאולוגיות מסויימות כמו תמיכה בקפיטליזם גוררת אימוץ של מיתוסים שמתאימים לדבר זה גם אם בכך מכפיפים את התשובות של מדעי הטבע (האם יש התחממות) לשאלות מתחום מדעי החברה (כיצד נכון לנהל את החברה האנושית). | | [[היפרנורמליזציה סביבתית]] נוגעת למספר מנגנונים פסיכולוגיים, תרבותיים וכלכליים שבאמצעותם אנשים מדחיקים נזקי סביבה שונים ואף איומים של [[הכחדת האנושות]]. יישום הרעיון לתחום הסביבתי נוגע למגוון בעיות כמו [[התחממות עולמית]], [[הכחדת מינים]] או [[משבר המים העולמי]] אשר נדחקות לקרן זווית כדי להגן על המשטר הקיים, על אמונה או מוסכמה דתית, על נורמה חברתית או על אידאולוגיה כמו [[קומוניזם]], [[קפיטליזם]], [[שמרנות]] או [[ליברליזם]]. שתי דוגמאות בולטות לכך הן [[הכחשת זיהום]] ו[[הכחשת אקלים]]. הכחשת זיהום נוגעת לכך שחברות מזהמות, וכן אנשים שמזהמים בעצמם נוטים להסתיר את הזיהום או להכחיש את הנזק שהוא גורר, ובמקביל אנשים שעלולים להיפגע מזיהום, לדוגמה עובדים במפעל מזהם או שכנים של מפעל מזהם, בוחרים להתעלם מהסיכון, שכן התמודדות עם הסיכון כרוכה במחיר של פחדים, או תחושת חוסר-אונים. הכחשת אקלים היא דבר דומה שבו חברות שפולטות גזי חממה וכן אנשים מהימין הכלכלי טוענים כי אין התחממות עולמית או שזו לא נגרמת כתוצאה ממעשי בני האדם. לדבר זה יש גם קשר לזהות פוליטית שבה הזדהות עם עמדות או אידאולוגיות מסויימות כמו תמיכה בקפיטליזם גוררת אימוץ של מיתוסים שמתאימים לדבר זה גם אם בכך מכפיפים את התשובות של מדעי הטבע (האם יש התחממות) לשאלות מתחום מדעי החברה (כיצד נכון לנהל את החברה האנושית). |
| + | |
| + | ==ראו גם== |
| + | * [[להאמין לקסנדרה]] |
| + | * [[קללת קסנדרה]] |
| + | * [[הצפת מידע]] |
| + | * [[הכחדת האנושות]] |
| + | * [[בעיה נבזית]] |
| + | * [[התמוטטות]] |
| + | * [[יתומי השמיים]] |
| + | |
| + | [[קטגוריה:פסיכולוגיה]] |
| + | [[קטגוריה:פסיכולוגיה חברתית]] |
| + | [[קטגוריה:קיימות]] |