שורה 1: |
שורה 1: |
− | [[קובץ:Bufo periglenes2.jpg|ממוזער|350px|הקרפדה הזהובה מקוסטה ריקה, Golden Toad of Costa Rica, שנכחדה בסביבות 1989. העלמותה מיוחסת למספר גורמים כמו [[התחממות עולמית|התחממות מזג האוויר]], וחדירת [[מינים פולשים]] של בעלי חיים וחיידקים]] | + | [[קובץ:Bufo periglenes2.jpg|ממוזער|350px|הקרפדה הזהובה מקוסטה ריקה, Golden Toad of Costa Rica, שנכחדה בסביבות 1989. היעלמותה מיוחסת למספר גורמים כמו [[התחממות עולמית|התחממות מזג האוויר]], וחדירת [[מינים פולשים]] של בעלי חיים וחיידקים.]] |
− | '''אירוע ההכחדה בהולוקן''' (באנגלית: '''Holocene extinction event''') [[תהליך]] של '''[[הכחדה המונית]]''' כתוצאה מ[[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] של הפעילות אנושית. חושבים כי זוהי ההכחדה ההמונית השישית או השביעית במספר בהיסטוריה האבולוציונית של [[כדור הארץ]]. האירוע מתרחש בתקופה הנוכחית (מבחינה גאולוגית) של ההולוקן (שהחלה בערך מלפני 12,000 שנים מהיום), עקב [[השפעות סביבתיות]] של [[בני אדם]]. הנושא נקרא גם '''הכחדה אנתרופוגנית''' - הכחדה שנובעת מפעילות בני האדם. | + | '''אירוע ההכחדה בהולוקן''' (באנגלית: '''Holocene extinction event''') הוא [[תהליך]] של '''[[הכחדה המונית]]''' המתרחש בימינו (תקופת ההולוקן) כתוצאה מ[[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] של הפעילות אנושית. חושבים כי זוהי ההכחדה ההמונית השישית או השביעית במספר בהיסטוריה האבולוציונית של [[כדור הארץ]]. האירוע מתרחש בתקופה הנוכחית (מבחינה גאולוגית) של ההולוקן (שהחלה בערך מלפני 12,000 שנים מהיום), עקב [[השפעות סביבתיות]] של [[בני אדם]]. הנושא נקרא גם '''הכחדה אנתרופוגנית''' - הכחדה שנובעת מפעילות בני האדם. |
| | | |
− | המספר הגדול של הכחדות מינים מקיף משפחות רבות של צמחים ובעלי חיים כולל: יונקים, ציפורים, דו-חיים, זוחלים ופרוקי רגליים. אחוז גבוה מההכחדה מתרחשת ביערות הגשם הטרופי. האיגוד הבינלאומי לשימור טבע (International Union for Conservation of Nature and Natural Resources) תעד את הכחדתם של 784 מינים מאז שנת 1500 לספירה, ועד היום (2012). ו-65 מינים נוספים נמצאים כיום רק בגני חיות או חוות, אך לא בטבע. עם זאת, היות שרוב המינים הקיימים אינם מוכרים לבני האדם, רוב ההכחדות הן בלתי מתועדות. לפי תאוריית המינים-בשטח ולפי הערכות שונות, קצב ההכחדה הנוכחי עלול להגיע עד לכ-140,000 מינים בשנה. | + | המספר הגדול של הכחדות מינים מקיף משפחות רבות של צמחים ובעלי חיים כולל: יונקים, ציפורים, דו-חיים, זוחלים ופרוקי רגליים. אחוז גבוה מההכחדה מתרחשת ביערות הגשם הטרופי. האיגוד הבינלאומי לשימור טבע (International Union for Conservation of Nature and Natural Resources) תעד את הכחדתם של 784 מינים מאז שנת 1500 לספירה, ועד היום (2012). ו-65 מינים נוספים נמצאים כיום רק בגני חיות או חוות, אך לא בטבע. עם זאת, היות שרוב המינים הקיימים אינם מוכרים לבני האדם, רוב ההכחדות הן בלתי מתועדות. לפי תאוריית המינים-בשטח ולפי הערכות שונות, קצב ההכחדה הנוכחי עלול להגיע עד לכ-140,000 מינים בשנה. |
| | | |
− | חלקה של הכחדה זו התרחש במקומות שונים בעולם עם התפשטות [[האדם הנבון]], שיצא מאפריקה ליבשות אחרות לפני עשרות אלפי שנים וגרם להכחדה של מינים גדולים שונים של בעלי חיים ולשינוי של [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] יבשתיות. חלקה העיקרי של ההכחדה מתקיים במאות השנים האחרונות, וביתר שאת בעשורים האחרונים, בשל שילוב של [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] שמתדלקים גורמים ישירים כמו [[הרס בתי גידול]], הכנסת [[מינים פולשים]], [[זיהום]] ו[[הרג יתר]] ([[צייד יתר]] ו[[דייג יתר]]). דוח של מומחים מטעם ארגון הבריאות העולמי מזהיר מפני [[קריסה אקולוגית]] וסיכון האנושות בשל הכחדה זו. | + | חלקה של הכחדה זו התרחש במקומות שונים בעולם עם התפשטות [[האדם הנבון]], שיצא מאפריקה ליבשות אחרות לפני עשרות אלפי שנים וגרם להכחדה של מינים גדולים שונים של בעלי חיים ולשינוי של [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] יבשתיות. חלקה העיקרי של ההכחדה מתקיים במאות השנים האחרונות, וביתר שאת בעשורים האחרונים, בשל שילוב של [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] שמתדלקים גורמים ישירים כמו [[הרס בתי גידול]], הכנסת [[מינים פולשים]], [[זיהום]] ו[[הרג יתר]] ([[צייד יתר]] ו[[דייג יתר]]). דוח של מומחים מטעם ארגון הבריאות העולמי מזהיר מפני [[קריסה אקולוגית]] וסיכון האנושות בשל הכחדה זו. |
| | | |
| ==הכחדה בפרה-היסטוריה== | | ==הכחדה בפרה-היסטוריה== |
| [[קובץ:Extinctions Africa Austrailia NAmerica Madagascar.gif|ממוזער|הכחדות של מיני יונקים גדולים והגעת האדם. הציר האופקי הוא ציר לוגריתמי של השנים מהיום. החץ השחור מסמן את הגעת האדם ליבשות שונות. הציר האנכי מסמן את אחוז מיני היונקים שהיה במקום]] | | [[קובץ:Extinctions Africa Austrailia NAmerica Madagascar.gif|ממוזער|הכחדות של מיני יונקים גדולים והגעת האדם. הציר האופקי הוא ציר לוגריתמי של השנים מהיום. החץ השחור מסמן את הגעת האדם ליבשות שונות. הציר האנכי מסמן את אחוז מיני היונקים שהיה במקום]] |
− | בהגדרה רחבה אירוע ההכחדה בהולוקן כולל את היעלמותם של מיני בעלי חיים גדולים , בעיקר יונקים ועופות גדולים, בתקופה של עשרות אלפי השנים האחרונות. הכחדה זו יוחסה בעבר ל[[שינוי האקלים]] עקב סוף עידן הקרח ,אבל בשנים האחרונות התברר כי הכחדות התרחשו בסמוך להגעת [[בני אדם]] מסוג "האדם הנבון" למקומות חדשים שונים - לפני ואחרי עידן הקרח. | + | בהגדרה רחבה אירוע ההכחדה בהולוקן כולל את היעלמותם של מיני בעלי חיים גדולים, בעיקר יונקים ועופות גדולים, בתקופה של עשרות אלפי השנים האחרונות. הכחדה זו יוחסה בעבר ל[[שינוי האקלים]] עקב סוף עידן הקרח,אבל בשנים האחרונות התברר כי הכחדות התרחשו בסמוך להגעת [[בני אדם]] מסוג "האדם הנבון" למקומות חדשים שונים - לפני ואחרי עידן הקרח. |
| | | |
− | התפשטות "האדם הנבון", נמצאה בתאום עם העלמות מיני יונקים גדולים באוסטרליה (לפני 30 אלף שנה) ביבשות אמריקה, הצפונית והדרומית (לפני כ-10,000 שנה דרך איזור סיביר) והאי מדגסקר (לפני כ-2000 שנה). אירוע זה נקראים לפעמים '''הכחדת עידן הקרח'''. עם זאת, אירוע ההכחדה בהולוקן נוגע בעיקר להכחדה שהתרחשה ב-200 השנים האחרונות ובמיוחד להכחדה שמתרחשת כיום. | + | התפשטות "האדם הנבון", נמצאה בתאום עם העלמות מיני יונקים גדולים באוסטרליה (לפני 30 אלף שנה) ביבשות אמריקה, הצפונית והדרומית (לפני כ-10,000 שנה דרך איזור סיביר) והאי מדגסקר (לפני כ-2,000 שנה). אירוע זה נקראים לפעמים '''הכחדת עידן הקרח'''. עם זאת, אירוע ההכחדה בהולוקן נוגע בעיקר להכחדה שהתרחשה ב-200 השנים האחרונות ובמיוחד להכחדה שמתרחשת כיום. |
| | | |
| ==הכחדה בתקופה המודרנית== | | ==הכחדה בתקופה המודרנית== |
שורה 17: |
שורה 17: |
| מידי שנה מפרסם ארגון IUCN, האיגוד הבינלאומי לשימור טבע, את הדו"ח השנתי שלו - "הספר האדום" או "הרשימה האדומה של מינים". (מיני הצומח והחי הנמצאים בדרגות שונות של סכנת הכחדה). כל מין רביעי של יונק, כל מין שמיני של ציפור ושליש ממיני הדו-חיים נמצאים כיום בסכנת הכחדה. מתוך 12 אלף מיני הצומח הנכללים בספר האדום, נתונים יותר משני שלישים תחת איום ממשי. הדו"ח האיגוד משנת 2007 קבע שבמהלך שנה זו נוספו עוד 200 מינים לרשימה. שנת 2007 היא השנה הראשונה הופיעו בספר האדום גם אלמוגים. עשרה מיני אלמוגים מאיי גלפגוס נכללים ברשימה, ושניים מהם נמצאים בסכנת הכחדה המוגדרת כחמורה. | | מידי שנה מפרסם ארגון IUCN, האיגוד הבינלאומי לשימור טבע, את הדו"ח השנתי שלו - "הספר האדום" או "הרשימה האדומה של מינים". (מיני הצומח והחי הנמצאים בדרגות שונות של סכנת הכחדה). כל מין רביעי של יונק, כל מין שמיני של ציפור ושליש ממיני הדו-חיים נמצאים כיום בסכנת הכחדה. מתוך 12 אלף מיני הצומח הנכללים בספר האדום, נתונים יותר משני שלישים תחת איום ממשי. הדו"ח האיגוד משנת 2007 קבע שבמהלך שנה זו נוספו עוד 200 מינים לרשימה. שנת 2007 היא השנה הראשונה הופיעו בספר האדום גם אלמוגים. עשרה מיני אלמוגים מאיי גלפגוס נכללים ברשימה, ושניים מהם נמצאים בסכנת הכחדה המוגדרת כחמורה. |
| | | |
− | סכנת ההכחדה מרחפת בעיקר על יונקים ובעלי חיים גדולים, הזקוקים ל[[שטחי מחיה]] רחבים ההולכים ונעלמים בעקבות פיתוח למטרות אנושיות הכולל בינוי, [[כריתת עצים]] וכן עקב ציד למטרות מאכל וסחר. המדינות שבהן המספר הגדול ביותר של מינים בסכנת הכחדה הן [[אוסטרליה]], [[ברזיל]], [[סין]] ו[[מקסיקו]]. | + | סכנת ההכחדה מרחפת בעיקר על יונקים ובעלי חיים גדולים, הזקוקים ל[[שטחי מחיה]] רחבים ההולכים ונעלמים בעקבות פיתוח למטרות אנושיות הכולל בינוי, [[כריתת עצים]] וכן עקב ציד למטרות מאכל וסחר. המדינות שבהן המספר הגדול ביותר של מינים בסכנת הכחדה הן [[אוסטרליה]], [[ברזיל]], [[סין]] ו[[מקסיקו]]. |
| | | |
| ===דו"ח האו"ם על הכחדה בימנו=== | | ===דו"ח האו"ם על הכחדה בימנו=== |
− | במאי 2019 פרסם האו"ם, בפריז, את תמצית הדו"ח המקיף ביותר שבחן את הכחדת המינים, הירידה בגיוון ביולוגי והסכנות שהדבר מציב בפני הציוויליזציה האנושית. הדו"ח עצמו בן 1,500 עמודים, הוכן על ידי צוות של 145 מומחים, שסקרו 15 אלף פרסומים מדעיים וממשלתיים בנושא מצב הטבע בעולם.[https://www.haaretz.co.il/news/world/.premium-MAGAZINE-1.7209222][https://www.ipbes.net/] | + | במאי 2019 פרסם האו"ם, בפריז, את תמצית הדו"ח המקיף ביותר שבחן את הכחדת המינים, הירידה בגיוון ביולוגי והסכנות שהדבר מציב בפני הציביליזציה האנושית. הדו"ח עצמו בן 1,500 עמודים, הוכן על ידי צוות של 145 מומחים, שסקרו 15 אלף פרסומים מדעיים וממשלתיים בנושא מצב הטבע בעולם.[https://www.haaretz.co.il/news/world/.premium-MAGAZINE-1.7209222][https://www.ipbes.net/] |
| | | |
| מסקנות הדו"ח עגומות: מאז המאה ה-16 כבר נכחדו 680 מינים של בעלי חוליות. ברוב סביבות המחיה היבשתיות, מגוון הצמחים ובעלי החיים הצטמצם ב-20% או יותר, בעיקר במהלך המאה ה-20. שיעור ההכחדה כיום גדול פי עשרה עד מאה מכפי שהיה בעשרה מיליון שנים האחרונות. | | מסקנות הדו"ח עגומות: מאז המאה ה-16 כבר נכחדו 680 מינים של בעלי חוליות. ברוב סביבות המחיה היבשתיות, מגוון הצמחים ובעלי החיים הצטמצם ב-20% או יותר, בעיקר במהלך המאה ה-20. שיעור ההכחדה כיום גדול פי עשרה עד מאה מכפי שהיה בעשרה מיליון שנים האחרונות. |
שורה 36: |
שורה 36: |
| * מצבם של העופות הדורסים ממשפחת הנשרים באפריקה ואסיה הורע מאד. ההגדרה של שמונה מינים ממשפחה זאת שונתה בספר האדום והם נכללים כעת במעמד חמור יותר של סכנת הכחדה. הסיבות להיעלמות המינים הן היעלמות מזון טבעי עקב ירידה במספרי היונקים אוכלי העשב ששימשו מזון, הרעלות והתחשמלות עקב פגיעה בקווי מתח גבוה. סיבות דומות הקטינו את אוכלוסיית הנשרים בישראל. | | * מצבם של העופות הדורסים ממשפחת הנשרים באפריקה ואסיה הורע מאד. ההגדרה של שמונה מינים ממשפחה זאת שונתה בספר האדום והם נכללים כעת במעמד חמור יותר של סכנת הכחדה. הסיבות להיעלמות המינים הן היעלמות מזון טבעי עקב ירידה במספרי היונקים אוכלי העשב ששימשו מזון, הרעלות והתחשמלות עקב פגיעה בקווי מתח גבוה. סיבות דומות הקטינו את אוכלוסיית הנשרים בישראל. |
| ברשימה האדומה יש נוכחות בולטת למינים מאזור הים התיכון, כולל מישראל. בין אלה נמצא דג לבנון הירקון, מין שקיים רק בישראל ועלול להיכחד בגלל זיהום והתייבשות נחלים. | | ברשימה האדומה יש נוכחות בולטת למינים מאזור הים התיכון, כולל מישראל. בין אלה נמצא דג לבנון הירקון, מין שקיים רק בישראל ועלול להיכחד בגלל זיהום והתייבשות נחלים. |
− | מלבדם יש אלפי מינים אחרים בסכנת הכחדה. למרות כ-250 שנה של מיון טקסנומי, כ-85% אחוז מהמינים ביבשה וכ-90% מהמינים במים טרם סווגו על ידי מדענים. המינים המוכרים ביותר הם מיני היונקים והציפורים, מינים רבים של דגים ופרוקי רגליים טרם סווגו, ואיתם מינים רבים של יצורים-חיים ממלכות כמו צמחים, פטריות ועוד. סה"כ יש מעל 8 מיליון מינים אקריוטים ביבשה ומעל 2 מיליון מינים בים, שחלקם הגדול לא מוכר לאנושות, חלק ניכר מהם עלול להיכחד לפני שיסווגו על ידי מדענים. | + | מלבדם יש אלפי מינים אחרים בסכנת הכחדה. למרות כ-250 שנה של מיון טקסנומי, כ-85% אחוז מהמינים ביבשה וכ-90% מהמינים במים טרם סווגו על ידי מדענים. המינים המוכרים ביותר הם מיני היונקים והציפורים, מינים רבים של דגים ופרוקי רגליים טרם סווגו, ואיתם מינים רבים של יצורים-חיים ממלכות כמו צמחים, פטריות ועוד. סך הכל יש מעל 8 מיליון מינים אקריוטים ביבשה ומעל 2 מיליון מינים בים, שחלקם הגדול לא מוכר לאנושות, חלק ניכר מהם עלול להיכחד עוד לפני שיסווגו על ידי מדענים. |
− | | |
| | | |
| ==סיבות מעשה ידי אדם להכחדה== | | ==סיבות מעשה ידי אדם להכחדה== |
שורה 44: |
שורה 43: |
| כמעט כל היצורים ברשימה נמצאים בסכנה בגלל תוצאות לוואי עקיפות או ישירות של פעילות [[בני אדם|האדם]] הגורמים היסודיים המניעים את ההכחדה הם [[גידול אוכלוסין]] וגידול ה[[צריכה לנפש]] עקב ([[צמיחה כלכלית]]) שני גורמים אלה מתדלקים גורמים ישירים יותר להכחדה: | | כמעט כל היצורים ברשימה נמצאים בסכנה בגלל תוצאות לוואי עקיפות או ישירות של פעילות [[בני אדם|האדם]] הגורמים היסודיים המניעים את ההכחדה הם [[גידול אוכלוסין]] וגידול ה[[צריכה לנפש]] עקב ([[צמיחה כלכלית]]) שני גורמים אלה מתדלקים גורמים ישירים יותר להכחדה: |
| * [[הרס בתי גידול]] ו[[כריתת יערות]] בין היתר בגלל שינוי [[שימושי קרקע]] עבור [[חקלאות]] ומראה, בניית כבישים, [[פרבור]], [[כרייה]], [[עיור]]. הרס בתי גידול נגרם גם בגלל [[קיטוע שטחי מחייה]] על ידי כבישים, גדרות ומסילות ברזל. | | * [[הרס בתי גידול]] ו[[כריתת יערות]] בין היתר בגלל שינוי [[שימושי קרקע]] עבור [[חקלאות]] ומראה, בניית כבישים, [[פרבור]], [[כרייה]], [[עיור]]. הרס בתי גידול נגרם גם בגלל [[קיטוע שטחי מחייה]] על ידי כבישים, גדרות ומסילות ברזל. |
− | *ניצול יתר של בעלי חיים לצורכי האדם, וכן [[ציד וסחר בבעלי חיים]] [[דייג יתר]] | + | * ניצול יתר של בעלי חיים לצורכי האדם, וכן [[ציד וסחר בבעלי חיים]] [[דייג יתר]] |
| * חדירת [[מינים פולשים]] הדוחקים מינים מקומיים. | | * חדירת [[מינים פולשים]] הדוחקים מינים מקומיים. |
− | *[[זיהום]] | + | * [[זיהום]] |
− | *[[התחממות עולמית|שינויי אקלים בכדור הארץ]]. קיימות ראיות רבות לההתחממות העולמית – הן במדינות של הטמפטרורה הממוצעת של האוויר ושל האוקיינוסים והן בגלל ראיות נוספות כמו ירידה בגודלן של פסגות מושלגות, [[עליה במפלס מי הים]], שינויים רוחות הסילון ובמזג האוויר. אלו מספקות דוגמאות להשלכות של התחממות עולמית שעלולות להשפיע לא רק על הפעילות האנושית אלא גם על [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]]. עליה עולמית ממוצעת בטמפרטורות פרושה שמערכות אקולוגיות עלולות להשתנות- בגלל [[השפעות של שינויי האקלים|השפעות רבות של שינויי האקלים]] על מגוון גדול של משתנים; [[מין (טקסונומיה)|מינים]] אחדים עשויים להידחק החוצה ממרחב המחייה שלהם (אולי אף עד [[הכחדה]]), עקב שינויים בתנאים, בעוד מינים אחרים עשויים לשגשג. רוב המערכות האקולוגיות באזורים היבשתיים על כדור הארץ עלולות להשתנות. נכון לשנת 2016 כ-82% מהתהליכים החיוניים ביותר במערכות האקולוגיות כבר הושפעו משינויי אקלים{{הערה|Brett R. Scheffers1,*, Luc De Meester2, Tom C. L. Bridge3,4, Ary A. Hoffmann5, John M. Pandolfi6, Richard T. Corlett7, Stuart H. M. Butchart8,9, Paul Pearce-Kelly10, Kit M. Kovacs11, David Dudgeon12, Michela Pacifici13, Carlo Rondinini13, Wendy B. Foden14, Tara G. Martin15, Camilo Mora16, David Bickford17,†, James E. M. Watson18,19 [http://science.sciencemag.org/content/354/6313/aaf7671 The broad footprint of climate change from genes to biomes to people] Science ,11.11.2016}}. | + | * [[התחממות עולמית|שינויי אקלים בכדור הארץ]]. קיימות ראיות רבות להתחממות העולמית – הן במדינות של הטמפרטורה הממוצעת של האוויר ושל האוקיינוסים והן בגלל ראיות נוספות כמו ירידה בגודלן של פסגות מושלגות, [[עליה במפלס מי הים]], שינויים רוחות הסילון ובמזג האוויר. אלו מספקות דוגמאות להשלכות של התחממות עולמית שעלולות להשפיע לא רק על הפעילות האנושית אלא גם על [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]]. עליה עולמית ממוצעת בטמפרטורות פרושה שמערכות אקולוגיות עלולות להשתנות- בגלל [[השפעות של שינויי האקלים|השפעות רבות של שינויי האקלים]] על מגוון גדול של משתנים; [[מין (טקסונומיה)|מינים]] אחדים עשויים להידחק החוצה ממרחב המחייה שלהם (אולי אף עד [[הכחדה]]), עקב שינויים בתנאים, בעוד מינים אחרים עשויים לשגשג. רוב המערכות האקולוגיות באזורים היבשתיים על כדור הארץ עלולות להשתנות. נכון לשנת 2016 כ-82% מהתהליכים החיוניים ביותר במערכות האקולוגיות כבר הושפעו משינויי אקלים{{הערה|Brett R. Scheffers1,*, Luc De Meester2, Tom C. L. Bridge3,4, Ary A. Hoffmann5, John M. Pandolfi6, Richard T. Corlett7, Stuart H. M. Butchart8,9, Paul Pearce-Kelly10, Kit M. Kovacs11, David Dudgeon12, Michela Pacifici13, Carlo Rondinini13, Wendy B. Foden14, Tara G. Martin15, Camilo Mora16, David Bickford17,†, James E. M. Watson18,19 [http://science.sciencemag.org/content/354/6313/aaf7671 The broad footprint of climate change from genes to biomes to people] Science ,11.11.2016}}. |
− | | |
− | כך לדוגמה התחממות של אוקיינוסיים ו[[החמצת אוקיינוסים|הפיכתם לחומציים יותר]] גוררת [[הלבנת אלמוגים]] ומסכנת מינים רבים של אלמוגים בהכחדה ואיתה מינים רבים התלויים בהם כמו דגי שונית. [http://edition.cnn.com/interactive/2016/12/specials/vanishing/] דוגמה אחרת להשפעת שינויי אקלים כיום היא [[הרס יערות]] באיזורים שונים בכדור הארץ. אם בגלל [[מין פולש|פלישת מינים]] שחזרו בשל שינויי אקלים ואם בגלל בצורות או [[שריפות יער והתחממות עולמית|שרפות יער]] [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1560807]
| |
| | | |
− | דוגמה להשפעה נוספת של שינויי אקלים היא השפעה על התזמון של בעלי חיים וצמחים. בעלי חיים נודדים רבים תלויים בתזמון עם מינים אחרים - לדוגמה נדידת ציפורים שמגיעות לאזור מסוים שבו יש מספיק זחלים המשמשים להן כמזון. הזחלים מתזמנים את הבקיעה לפי טמפרטורת הסביבה, אבל בגלל ההתחממות עולמית הם בוקעים לפני שהציפורים מגיעות – וכך הציפורים גוועות ברעב. [http://www.nrg.co.il/online/13/ART2/732/252.html]<ref>T. J. Stevenson et al, [http://rspb.royalsocietypublishing.org/content/282/1817/20151453 Disrupted seasonal biology impacts health, food security and ecosystems], Proceedings of the Royal Society B, 14 October 2015. DOI: 10.1098/rspb.2015.1453 </ref>
| + | כך לדוגמה התחממות של אוקיינוסים ו[[החמצת אוקיינוסים|הפיכתם לחומציים יותר]] גוררת [[הלבנת אלמוגים]] ומסכנת מינים רבים של אלמוגים בהכחדה ואיתה מינים רבים התלויים בהם כמו דגי שונית. [http://edition.cnn.com/interactive/2016/12/specials/vanishing/] דוגמה אחרת להשפעת שינויי אקלים כיום היא [[הרס יערות]] באיזורים שונים בכדור הארץ. אם בגלל [[מין פולש|פלישת מינים]] שחזרו בשל שינויי אקלים ואם בגלל בצורות או [[שריפות יער והתחממות עולמית|שרפות יער]] [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1560807] |
| | | |
| + | דוגמה להשפעה נוספת של שינויי אקלים היא השפעה על התזמון של בעלי חיים וצמחים. בעלי חיים נודדים רבים תלויים בתזמון עם מינים אחרים - לדוגמה נדידת ציפורים שמגיעות לאזור מסוים שבו יש מספיק זחלים המשמשים להן כמזון. הזחלים מתזמנים את הבקיעה לפי טמפרטורת הסביבה, אבל בגלל ההתחממות עולמית הם בוקעים לפני שהציפורים מגיעות – וכך הציפורים גוועות ברעב. [http://www.nrg.co.il/online/13/ART2/732/252.html]<ref>T. J. Stevenson et al, [http://rspb.royalsocietypublishing.org/content/282/1817/20151453 Disrupted seasonal biology impacts health, food security and ecosystems], Proceedings of the Royal Society B, 14 October 2015. DOI: 10.1098/rspb.2015.1453 </ref> |
| | | |
| גורמים שגורמים להכחדה של מין אחד יכולים לגרום להכחדה של מינים אחרים התלויים בו או הנמצאים איתו בקשרי גומלין אחרים במסגרת [[מערכת אקולוגית]]. דבר זה מכונה "הכחדה מיד שנייה". | | גורמים שגורמים להכחדה של מין אחד יכולים לגרום להכחדה של מינים אחרים התלויים בו או הנמצאים איתו בקשרי גומלין אחרים במסגרת [[מערכת אקולוגית]]. דבר זה מכונה "הכחדה מיד שנייה". |
| | | |
− | כתבה של CNN משנת 2016 מונה את הסיבות הבאות להכחדה :[http://edition.cnn.com/interactive/2016/12/specials/vanishing/?sr=sharebar_facebook] | + | כתבה של CNN משנת 2016 מונה את הסיבות הבאות להכחדה :[http://edition.cnn.com/interactive/2016/12/specials/vanishing/?sr=sharebar_facebook] |
| * [[התחממות עולמית]] - בין היתר גורמת ל[[הלבנת אלמוגים]]. | | * [[התחממות עולמית]] - בין היתר גורמת ל[[הלבנת אלמוגים]]. |
| * [[חקלאות|חקלאות עולמית]] - 37% [[שימושי קרקע|מהשטח היבשתי]] הוא חוות ושטחי מראה. (הבנק העולמי 2000) | | * [[חקלאות|חקלאות עולמית]] - 37% [[שימושי קרקע|מהשטח היבשתי]] הוא חוות ושטחי מראה. (הבנק העולמי 2000) |
שורה 63: |
שורה 61: |
| * מחלות - כ-40% מהדו-חיים נמצאים בסכנת הכחדה. פטריות רעילות שגורמות למחלות שונות. בני אדם תורמים להעברת הפטריות על ידי מסחר בצפרדעים על פני יבשות שונות. | | * מחלות - כ-40% מהדו-חיים נמצאים בסכנת הכחדה. פטריות רעילות שגורמות למחלות שונות. בני אדם תורמים להעברת הפטריות על ידי מסחר בצפרדעים על פני יבשות שונות. |
| | | |
− | מחקר משנת 2019 טוען ש 40% [[הכחדת חרקים|ממיני החרקים נמצאים בסכנת הכחדה]], שסך הביומסה של החרקים קטנה ב 2.5% כל שנה ושהדבר עלול להביא ל[[קריסה אקולוגית|קריסת הביוספירה]] כי החרקים חיוניים לקיום צמחים ובעלי החיים גדולים. 4 הסיבות המרכזיות החל מהחשוב ביותר ועד לפחות חשוב: [[אובדן בתי גידול]] עקב [[חקלאות תעשייתית]] ו[[עיור]], זיהום מ[[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]], החדרת [[מין פולש|מינים פולשים]] ו[[התחממות עולמית|שינויי אקלים]] {{הערה| Robert Walker [https://www.ecowatch.com/insect-apocalypse-2634239696.html The Insect Apocalypse Is Coming: Here Are 5 Lessons We Must Learn] 10 לאפריל 2019, Ecowatch}}. | + | מחקר משנת 2019 טוען ש-40% [[הכחדת חרקים|ממיני החרקים נמצאים בסכנת הכחדה]], שסך הביומסה של החרקים קטנה ב-2.5% כל שנה ושהדבר עלול להביא ל[[קריסה אקולוגית|קריסת הביוספירה]] כי החרקים חיוניים לקיום צמחים ובעלי החיים גדולים. 4 הסיבות המרכזיות החל מהחשוב ביותר ועד לפחות חשוב: [[אובדן בתי גידול]] עקב [[חקלאות תעשייתית]] ו[[עיור]], זיהום מ[[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]], החדרת [[מין פולש|מינים פולשים]] ו[[התחממות עולמית|שינויי אקלים]] {{הערה| Robert Walker [https://www.ecowatch.com/insect-apocalypse-2634239696.html The Insect Apocalypse Is Coming: Here Are 5 Lessons We Must Learn] 10 לאפריל 2019, Ecowatch}}. |
| | | |
| ==השלכות של הכחדת מינים== | | ==השלכות של הכחדת מינים== |
שורה 100: |
שורה 98: |
| * Millennium Ecosystem Assessment (MA). 2005. [http://www.millenniumassessment.org/documents/document.356.aspx.pdf Ecosystems and Human Well-Being: Synthesis] . Island Press, Washington. 155pp. | | * Millennium Ecosystem Assessment (MA). 2005. [http://www.millenniumassessment.org/documents/document.356.aspx.pdf Ecosystems and Human Well-Being: Synthesis] . Island Press, Washington. 155pp. |
| *[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/903928.html הדולפינים בסכנה, עתיד הגורילות בערפל] צפריר רינת, הארץ, 16.9.2007 | | *[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/903928.html הדולפינים בסכנה, עתיד הגורילות בערפל] צפריר רינת, הארץ, 16.9.2007 |
− | * [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=712793 דוב קוטב - בין המצטרפים לרשימת המינים הנכחדים] צפריר רינת, הארץ, 5.5.2006 | + | * [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=712793 דוב קוטב - בין המצטרפים לרשימת המינים הנכחדים] צפריר רינת, הארץ, 5.5.2006 |
| *[http://www.teva.org.il/?CategoryID=806&ArticleID=2721 ממצאי דו"ח ציפורים בסכנת הכחדה 2008] באתר [[החברה להגנת הטבע]] | | *[http://www.teva.org.il/?CategoryID=806&ArticleID=2721 ממצאי דו"ח ציפורים בסכנת הכחדה 2008] באתר [[החברה להגנת הטבע]] |
− | * [http://www.youtube.com/watch?v=wXuCMmHhx7Y שעור 5, נדידת האדם ליבשות אוסטרליה ואמריקה והכחדת בעלי חיים], הרצאת וידאו, [[יובל נח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות|הקורס 'היסטוריה עולמית']], האוניברסיטה העברית, 28/02/2011 | + | * [http://www.youtube.com/watch?v=wXuCMmHhx7Y שעור 5, נדידת האדם ליבשות אוסטרליה ואמריקה והכחדת בעלי חיים], הרצאת וידאו, [[יובל נח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות|הקורס 'היסטוריה עולמית']], האוניברסיטה העברית, 28/02/2011 |
− | * [http://www.independent.co.uk/environment/nature/lossofbiodiversitythreatenslivelihoodsofworldspoorest836754.html הערכה כלכלית של הנזק הנגרם מאובדן מינים] The independent, 30 May 2008 | + | * [http://www.independent.co.uk/environment/nature/lossofbiodiversitythreatenslivelihoodsofworldspoorest836754.html הערכה כלכלית של הנזק הנגרם מאובדן מינים] The independent, 30 May 2008 |
| * [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3596568,00.html הגיע הזמן שנתחיל לדבר על הכחדת האנושות] אופיר דור, כלכליסט, 28.02.2013 | | * [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3596568,00.html הגיע הזמן שנתחיל לדבר על הכחדת האנושות] אופיר דור, כלכליסט, 28.02.2013 |
| * [http://blogs.haaretz.co.il/zafrirrinat/629/ ימיהם האחרונים] על הכחדת הטורפים הגדולים והשפעתה על המערכות האקולוגיות, [[צפריר רינת]], הארץ, 26.01.2014 | | * [http://blogs.haaretz.co.il/zafrirrinat/629/ ימיהם האחרונים] על הכחדת הטורפים הגדולים והשפעתה על המערכות האקולוגיות, [[צפריר רינת]], הארץ, 26.01.2014 |