− | בספר [[כך נקצור (ספר)|כך נקצור]], טוען קולין טאג' שחלק מהזיהום במזון מקורו לרמאויות, זיופים וזיהומים הנפוצים בגלל שרשרת הספקה ארוכה ומסועפת ורגולציה שמתקשה להתמודד עם רמאויות אלה. גם לאחר שיודעים שיש זיהום במזון, קשה להתחקות אחר מקורותיו. | + | בספר [[כך נקצור (ספר)|כך נקצור]], טוען קולין טאג' שחלק מהזיהום במזון מקורו ברמאויות, זיופים וזיהומים הנפוצים בגלל שרשרת הספקה ארוכה ומסועפת ,ו[[רגולציה]] שמתקשה להתמודד עם רמאויות אלה. גם לאחר שיודעים שיש זיהום במזון, קשה להתחקות אחר מקורותיו. |
| טאג' טוען שעם התקדמות [[המהפכה התעשייתית]] באנגליה, החלו גם מזימות שונות להוזלת המזון, תוך כדי הכנסת חומרים שונים לתוך מזונות שונים. נהגים אלה הפכו לנפוצים למדי במהלך המאה ה-19, בעיקר בתעשיות כמו תה, קפה, בירה, לחם, וריבות.<ref> John Burnett, Plenty and Want: A Social History of Food in England from 1815 to the Present Day , 1989 טאג' נעזר בין היתר בספר </ref> אחד הראשונים שהתריעו על מצב זה היה fredric Accum שבשנת 1820 פרסם את a treatise on adulterations of food and culinary poisons. "מסה על דילול מזונות והרעלות קולינריות"<ref>Fredrick Accum, [http://www.gutenberg.org/files/19031/19031-h/19031-h.htm A Treatise on Adulterations of Food, and Culinary Poisons], 1820</ref> | | טאג' טוען שעם התקדמות [[המהפכה התעשייתית]] באנגליה, החלו גם מזימות שונות להוזלת המזון, תוך כדי הכנסת חומרים שונים לתוך מזונות שונים. נהגים אלה הפכו לנפוצים למדי במהלך המאה ה-19, בעיקר בתעשיות כמו תה, קפה, בירה, לחם, וריבות.<ref> John Burnett, Plenty and Want: A Social History of Food in England from 1815 to the Present Day , 1989 טאג' נעזר בין היתר בספר </ref> אחד הראשונים שהתריעו על מצב זה היה fredric Accum שבשנת 1820 פרסם את a treatise on adulterations of food and culinary poisons. "מסה על דילול מזונות והרעלות קולינריות"<ref>Fredrick Accum, [http://www.gutenberg.org/files/19031/19031-h/19031-h.htm A Treatise on Adulterations of Food, and Culinary Poisons], 1820</ref> |
− | לפחות שמונה מפעלים בלונדון יוחדו ל"מחזור תה" -עובדים עניים אספו עלים משומשים של תה ממטבחים והחזירו אותם לשוק. עלים של עצי מילה וסמבוק שחור סולסלו ונצבעו בצלחות נחושת כדי להראות כמו תה. דו"ח רשמי מתחילת המאה ה-19, מצא כי ל-300 טונות של תה שיובאו בכל שנה על ידי חברת הודו המזרחית לאנגליה, נוספו כ-200 טונות של צמחים וחומרים שונים כדי לזייף את התה. זייפן מזון אחד נתפס כאשר הוא צובע תה ירוק על ידי Verdigris, סוג של חומצת נחושת. הצבע של תה שחור מזוייף הוכהה על ידי תוספת של [[עופרת]]. תקנות אפקטיביות נגד סוגי זיופים כאלה של מזון הוכנסו רק בשנות ה-70 של המאה ה-19. | + | לפחות שמונה מפעלים בלונדון יוחדו בתקופה זו ל"מחזור תה" - [[עוני|עובדים עניים]] אספו עלים משומשים של תה ממטבחים והחזירו אותם לשוק. בהמשך החלו רמאויות שונות - עלים של עצי מילה וסמבוק שחור סולסלו ונצבעו בצלחות נחושת כדי להראות כמו תה. דו"ח רשמי מתחילת המאה ה-19, מצא כי ל-300 טונות של תה שיובאו בכל שנה על ידי [[חברת הודו המזרחית]] לאנגליה, נוספו כ-200 טונות של צמחים וחומרים שונים כדי לזייף את התה. זייפן מזון אחד נתפס כאשר הוא צובע תה ירוק על ידי Verdigris, סוג של חומצת נחושת. הצבע של תה שחור מזוייף הוכהה על ידי תוספת של [[עופרת]]. תקנות אפקטיביות נגד סוגי זיופים כאלה של מזון הוכנסו רק בשנות ה-70 של המאה ה-19. {{הערה|[[כך נקצור (ספר)|כך נקצור]]}} |
| בשנת 1981 מתו בספרד 600 אנשים לאחר שצרכו שמן זית מזויף. מדובר היה ב-Colza oil - המופק מצמח הלפתית - אבל יועד לשימוש תעשייתי ולא למאכל. [https://en.wikipedia.org/wiki/Toxic_oil_syndrome] | | בשנת 1981 מתו בספרד 600 אנשים לאחר שצרכו שמן זית מזויף. מדובר היה ב-Colza oil - המופק מצמח הלפתית - אבל יועד לשימוש תעשייתי ולא למאכל. [https://en.wikipedia.org/wiki/Toxic_oil_syndrome] |