שינויים

המדינות המובילות בעולם ביצירת פסולת פלסטיק הם סין, אינדונזיה, הפליפינים, וינאטם ו סרי-לנקה. סין לבדה ייצרה 8.8 מילוני טונות של פסולת פלסטיק שהיו 27% מסך הפסולת העולמית. לעומת זאת הודו, שהיא גם מדינה עם אוכלוסיה גדולה יצרה רק  0.6 מיליון טונות פסולת  וארצות הברית ייצאה 0.28 מיליון טונות פסולת. {{הערה|שם=סיינס}}

המדינות המובילות בעולם ביצירת פסולת פלסטיק הם סין, אינדונזיה, הפליפינים, וינאטם ו סרי-לנקה. סין לבדה ייצרה 8.8 מילוני טונות של פסולת פלסטיק שהיו 27% מסך הפסולת העולמית. לעומת זאת הודו, שהיא גם מדינה עם אוכלוסיה גדולה יצרה רק  0.6 מיליון טונות פסולת  וארצות הברית ייצאה 0.28 מיליון טונות פסולת. {{הערה|שם=סיינס}}

נכון לשנת 2018, כ-380 טונות של פלסטיק מיוצרת מדי שנה. משנות -1950 עד 2018 הערכה היא שיוצרו מוצרי פלסטיק במשקל של 6.3 מיליארד טונות ברחבי העולם, מתוך כמות זו כ 9% עברה [[מחזור]] ועוד 12% נשרפה. בבריטניה עצמה, נצרכים מידי שנה מעל 5 מיליון טונות של פלסטיק, מתוכם רבע בערך הולך למחזור והיתר הולך למטמנות. חלק מהפלסטיק שמיועד למטמנות לא מגיעה אליהן או נסחף עם הרוח ועם זרמים לסביבה הימית או למערכות אקולוגיות יבשתיות. מחקרים מעריכים כי 90% מהציפורים הימיות מכילות חלקי פלסטיק. בחלק מהאיזורים בעולם נעשו נסיונות משמעותיים כדי להפחית את זיהום הפלסטיק, על ידי הפחתת צריכת הפלסטיק ועידוד של מחזור פלסטיק. יש חוקרים שטוענים כי עד שנת 2050 משקל הפלסטיק בים יהיה גבוה ממשקל הדגים בו.  

נכון לשנת 2018, כ-380 טונות של פלסטיק מיוצרת מדי שנה. משנות -1950 עד 2018 הערכה היא שיוצרו מוצרי פלסטיק במשקל של 6.3 מיליארד טונות ברחבי העולם, מתוך כמות זו כ 9% עברה [[מחזור]] ועוד 12% נשרפה. {{הערה| "[https://www.economist.com/news/international/21737498-so-far-it-seems-less-bad-other-kinds-pollution-about-which-less-fuss-made The known unknowns of plastic pollution]". The Economist. 3 March 2018. }}בבריטניה עצמה, נצרכים מידי שנה מעל 5 מיליון טונות של פלסטיק, מתוכם רבע בערך הולך למחזור והיתר הולך למטמנות. חלק מהפלסטיק שמיועד למטמנות לא מגיעה אליהן או נסחף עם הרוח ועם זרמים לסביבה הימית או למערכות אקולוגיות יבשתיות. מחקרים מעריכים כי 90% מהציפורים הימיות מכילות חלקי פלסטיק. {{הערה|שם=אנדוקריני2014|Mathieu-Denoncourt, Justine; Wallace, Sarah J.; de Solla, Shane R.; Langlois, Valerie S. (November 2014). "[https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0016648014004225?via%3Dihub Plasticizer endocrine disruption: Highlighting developmental and reproductive effects in mammals and non-mammalian aquatic species]". General and Comparative Endocrinology. 219: 74–88. doi:10.1016/j.ygcen.2014.11.003. PMID 25448254}}

מחקר משנת 2015 גילה כי 92% מ[[המאבק על החופים בישראל|הפסולת בחופים בישראל]] מורכבת מ[[פלסטיק]], אחוז גבוה יותר ביחס לממוצע העולמי שעומד על 75% מהפסולת. מתוך הפסולת הימית שנספרה בחופי ישראל, 32% הם אריזות מזון וכלים חד-פעמיים, ו-23% הן [[שקיות אשפה]]. {{הערה| גליה פסטרנק, [http://www.zavit.org.il/%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7/ קיץ מפלסטיק], זווית, 7 ביוני 2015, פסטרנק היא דוקטורנטית בביה"ס למדעי הים באוניברסיטת חיפה}}  

 

 

מחקר משנת 2015 גילה כי 92% מ[[המאבק על החופים בישראל|הפסולת בחופים בישראל]] מורכבת מ[[פלסטיק]], אחוז גבוה יותר ביחס לממוצע העולמי שעומד על 75% מהפסולת. מתוך הפסולת הימית שנספרה בחופי ישראל, 32% הם אריזות מזון וכלים חד-פעמיים, ו-23% הן [[שקיות ניילון]]. {{הערה| גליה פסטרנק, [http://www.zavit.org.il/%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7/ קיץ מפלסטיק], זווית, 7 ביוני 2015, פסטרנק היא דוקטורנטית בביה"ס למדעי הים באוניברסיטת חיפה}}  

==ראו גם==

==ראו גם==