שינויים

[[תמונה:Boort Plastic Bag Free Town.JPG|left|thumb|300px|שלט בכניסה לעיירה בורט במדינת ויקטוריה באוסטרליה, האומר שאתם נכנסים לעיר שאסרה על השימוש בשקיות פלסטיק חד פעמיות.]]

[[תמונה:Boort Plastic Bag Free Town.JPG|left|thumb|300px|שלט בכניסה לעיירה בורט במדינת ויקטוריה באוסטרליה, האומר שאתם נכנסים לעיר שאסרה על השימוש בשקיות פלסטיק חד פעמיות.]]

[[קובץ:קלקר בניקוז רידינג, שפך הירקון.jpeg|קלקר בניקוז רידינג, שפך הירקון.|ממוזער]]

[[קובץ:קלקר בניקוז רידינג, שפך הירקון.jpeg|קלקר בניקוז רידינג, שפך הירקון.|ממוזער]]

'''פלסטיק''' הוא חומר שמיוצר ממגוון רחב של תרכובות אורגניות סינתטיות שמיוצרות לרוב מ[[נפט]] ו[[גז טבעי]].  

'''פלסטיק''' הוא חומר שמיוצר ממגוון רחב של תרכובות אורגניות סינתטיות שמיוצרות לרוב מ[[נפט]] ו[[גז טבעי]].

כמויות אדירות של פלסטיק חד פעמי מיוצרות מידי יום מה שגורם לנזקים בריאותיים וסביבתיים רבים. בשנים האחרונות קיים מאבק בזיהום הפלסטי, בו משתתף ארגון האומות המאוחדות, מדינות וארגוני סביבה רבים.

כמויות אדירות של פלסטיק חד פעמי מיוצרות מידי יום מה שגורם לנזקים בריאותיים וסביבתיים רבים. בשנים האחרונות קיים מאבק בזיהום הפלסטי, בו משתתף ארגון האומות המאוחדות, מדינות וארגוני סביבה רבים.

הפלסטיק מתחלק לכמה סוגים עיקריים:

הפלסטיק מתחלק לכמה סוגים עיקריים:

* פוליאתילן (PE): מהווה 32% מסך הפלסטיק, משמש בעיקר לבקבוקים, שקיות, אביזרי פלסטיק.

* פוליאתילן (PE): מהווה 32% מסך הפלסטיק, משמש בעיקר לבקבוקים, שקיות, אביזרי פלסטיק.

* פוליפרופילן (PP): מהווה 23% מסך הפלסטיק, משמש לייצור קשיות לשתייה, פקקים לבקבוקים, מיכלי פלסטיק למעדנים, פסי האטה, חבלים, אביזרי פלסטיק.

* פוליפרופילן (PP): מהווה 23% מסך הפלסטיק, משמש לייצור קשיות לשתייה, פקקים לבקבוקים, מיכלי פלסטיק למעדנים, פסי האטה, חבלים, אביזרי פלסטיק.

* פוליוויניל כלוריד (PVC):מהווה 16% מסך הפלסטיק, משמש לייצור צנרת ביוב, וילונות אמבטיה, מסגרות לחלונות, ריצוף, יריעות לביגוד אטום למים ולביגוד מגן תעשייתי, סרטים נעים בפסי ייצור, ציפויי לכבלי חשמל.

* פוליוויניל כלוריד (PVC):מהווה 16% מסך הפלסטיק, משמש לייצור צנרת ביוב, וילונות אמבטיה, מסגרות לחלונות, ריצוף, יריעות לביגוד אטום למים ולביגוד מגן תעשייתי, סרטים נעים בפסי ייצור, ציפויי לכבלי חשמל.

* פוליסטירן (PS): מהווה 7% מסך הפלסטיק, משמש לייצור חומרי בידוד ואריזה מוקצפים.

* פוליסטירן (PS): מהווה 7% מסך הפלסטיק, משמש לייצור חומרי בידוד ואריזה מוקצפים.

* פוליאוריתן (PU): מהווה 6% מסך הפלסטיק משמש לייצור חומרי ריפוד מוקצפים לרהיטים, למושבי מכוניות ולמיטות.

* פוליאוריתן (PU): מהווה 6% מסך הפלסטיק משמש לייצור חומרי ריפוד מוקצפים לרהיטים, למושבי מכוניות ולמיטות.

* אקרילוניטריל בוטאדיאן סטירן (ABS): מהווה 3% מסך הפלסטיק, משמש לייצור חלקי פלסטיק נוקשים עם מראה נוצץ (חלקי לגו, תושבות טלפון, חזיתות של מכוניות).

* אקרילוניטריל בוטאדיאן סטירן (ABS): מהווה 3% מסך הפלסטיק, משמש לייצור חלקי פלסטיק נוקשים עם מראה נוצץ (חלקי לגו, תושבות טלפון, חזיתות של מכוניות).

* פוליקרבונט (PC): מהווה 1% מסך הפלסטיק, משמש לייצור כלים חזקים ושקופים העמידים בחום (בקבוקים לתינוקות, חלונות לחממות, שמשות ועדשות משקפיים).

* פוליקרבונט (PC): מהווה 1% מסך הפלסטיק, משמש לייצור כלים חזקים ושקופים העמידים בחום (בקבוקים לתינוקות, חלונות לחממות, שמשות ועדשות משקפיים).

* פוליאמיד (PA): מהווה 1% מסך הפלסטיק, משמש לייצור סיבי טקסטיל (כגון ניילון), סיבים למברשות שיניים, חוטי דייג, מסבים כדוריים, ייצור חלקי מכונות עדינים ומדויקיים.

* פוליאמיד (PA): מהווה 1% מסך הפלסטיק, משמש לייצור סיבי טקסטיל (כגון ניילון), סיבים למברשות שיניים, חוטי דייג, מסבים כדוריים, ייצור חלקי מכונות עדינים ומדוייקים.

* סוגי פלסטיק אחרים מהווים יחד כ 4% מסך הפלסטיק.{{הערה|מקור [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7#%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7 הדף "פלסטיק", סעיף "מרכיבי הפלסטיק" בויקיפדיה העברית]}}

* סוגי פלסטיק אחרים מהווים יחד כ-4% מסך הפלסטיק.{{הערה|מקור [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7#%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7 הדף "פלסטיק", סעיף "מרכיבי הפלסטיק" בוויקיפדיה העברית]}}

== הסיבות להווצרות בעיית הפלסטיק החד פעמי בעולם ==

== הסיבות להיווצרות בעיית הפלסטיק החד פעמי בעולם ==

כאשר החלו להשתמש בעולם בכמויות גדולות של [[נפט]] ו[[גז-טבעי]] להפקת חשמל ודלק, [[חברות הנפט]] והגז רצו להשתמש בחומרים האלה בצורה יעילה יותר ולכן ניסו לייצר מהם לא רק חומרי דלק אלה גם חפצים, כמו שקיות, צלחות ועוד. הם רצו למכור כמה שיותר מהם, ותהליך הייצור היה זול יחסית ולכן הציפו את השוק בכמות אדירה של מוצרים. לכן החלו להשתמש בהם רק פעם אחת ואחר כך לזרוק. פלסטיק כזה נקרא '''פלסטיק חד פעמי''' והרוב המכריע של נזקי הפלסטיק באים ממנו.  

כאשר החלו להשתמש בעולם בכמויות גדולות של [[נפט]] ו[[גז-טבעי]] להפקת חשמל ודלק, [[חברות הנפט]] והגז רצו להשתמש בחומרים האלה בצורה יעילה יותר ולכן ניסו לייצר מהם לא רק חומרי דלק אלה גם חפצים, כמו שקיות, צלחות ועוד. הם רצו למכור כמה שיותר מהם, ותהליך הייצור היה זול יחסית ולכן הציפו את השוק בכמות אדירה של מוצרים. לכן החלו להשתמש בהם רק פעם אחת ואחר כך לזרוק. פלסטיק כזה נקרא '''פלסטיק חד פעמי''' והרוב המכריע של נזקי הפלסטיק באים ממנו.

מנגד '''פלסטיק רב פעמי''' לפעמים יכול להיות יותר מועיל מאשר מזיק: לדוגמה היריעות מפוליאתילן אשר משתמשים בו לכסות יבולים כאשר בחוץ קר מידי. הפופולריות שלו נובעת בעיקר מקלות ייצור, זמינות של [[חומרי גלם]], עמידות במים, הקלות שבה ניתן לעצב פלסטיק, והיכולת להרכיב אותו עם חומרים אחרים כך שישמש במגוון רחב של צורות למגוון רחב מאד של מוצרים - החל באטבי נייר משרדיים ועד חלקים לרכבי חלל. הפלסטיק כבר החליף בשימושים רבים [[חומרי גלם]] מסורתיים יותר כמו [[עץ]], אבן, שנהב, עור, נייר, מתכת, זכוכית וחמר.

מנגד '''פלסטיק רב פעמי''' לפעמים יכול להיות יותר מועיל מאשר מזיק: לדוגמה היריעות מפוליאתילן אשר משתמשים בו לכסות יבולים כאשר בחוץ קר מידי. הפופולריות שלו נובעת בעיקר מקלות ייצור, זמינות של [[חומרי גלם]], עמידות במים, הקלות שבה ניתן לעצב פלסטיק, והיכולת להרכיב אותו עם חומרים אחרים כך שישמש במגוון רחב של צורות למגוון רחב מאד של מוצרים - החל באטבי נייר משרדיים ועד חלקים לרכבי חלל. הפלסטיק כבר החליף בשימושים רבים [[חומרי גלם]] מסורתיים יותר כמו [[עץ]], אבן, שנהב, עור, נייר, מתכת, זכוכית וחמר.

במקום השני אחרי השקיות, בפיגור קל, הולכים [[בקבוקי הפלסטיק]]. נכון ל- 2006 יוצרו בשנה אחת כ-300 מיליארד בקבוקים. ב-2016 יוצרו 480 מיליארד בקבוקים. לפי ההערכות עד 2021 זה צפוי להגיע ל-500 מיליארד - חצי טריליון בשנה. מייצרים מיליון בקבוקים בדקה כאשר בקבוק אחד בדרך כלל לא משמש יותר מיום - יומיים{{הערה|Sandra Laville and Matthew Taylor [https://www.theguardian.com/environment/2017/jun/28/a-million-a-minute-worlds-plastic-bottle-binge-as-dangerous-as-climate-change A million bottles a minute: world's plastic binge 'as dangerous as climate change'] 28.06.2017, The Guardian}}. יש לציין שלפני [[המהפכה התעשייתית]] הבקבוקים היו רכוש יקר למשפחה ושרתו דורות שלמים. היו עמים שעשו את הכלים האלה מחומרים מתכלים - לדוגמה האינדיאנים עשו בקבוקים מדלעות.

במקום השני אחרי השקיות, בפיגור קל, הולכים [[בקבוקי הפלסטיק]]. נכון ל- 2006 יוצרו בשנה אחת כ-300 מיליארד בקבוקים. ב-2016 יוצרו 480 מיליארד בקבוקים. לפי ההערכות עד 2021 זה צפוי להגיע ל-500 מיליארד - חצי טריליון בשנה. מייצרים מיליון בקבוקים בדקה כאשר בקבוק אחד בדרך כלל לא משמש יותר מיום - יומיים{{הערה|Sandra Laville and Matthew Taylor [https://www.theguardian.com/environment/2017/jun/28/a-million-a-minute-worlds-plastic-bottle-binge-as-dangerous-as-climate-change A million bottles a minute: world's plastic binge 'as dangerous as climate change'] 28.06.2017, The Guardian}}. יש לציין שלפני [[המהפכה התעשייתית]] הבקבוקים היו רכוש יקר למשפחה ושרתו דורות שלמים. היו עמים שעשו את הכלים האלה מחומרים מתכלים - לדוגמה האינדיאנים עשו בקבוקים מדלעות.

הפלסטיק וכן פסולת חד פעמית אחרת - לדוגמה פחיות - יוצר בעיות נראות של [[אשפה]] במרחב הציבורי - במקומות כמו רחובות הערים, אתרי טבע ונחלים. דבר זה יצר זעקה ציבורית. כדי להתמודד עם דבר זה ארגונים במימון התעשייה יצרו את קמפיין "Keep America Beautiful", שנועדה לעודד אנשים לזרוק את הפסולת הרבה לפחים ובכך "לפתור את הבעיה". דוגמה לדבר זה הוא פרסומת "האינדאני הבוכה" משנת 1971. דבר זה נחשב כיום דוגמה מרכזית ל[[גרינווש]] [https://en.wikipedia.org/wiki/Keep_America_Beautiful] וחלק מאסרטגיה של [[הכחשת זיהום]] - כביכול אם הפלסטיק נעלם מהעין הוא כבר לא באמת בעיה.  

הפלסטיק וכן פסולת חד פעמית אחרת - לדוגמה פחיות - יוצר בעיות נראות של [[אשפה]] במרחב הציבורי - במקומות כמו רחובות הערים, אתרי טבע ונחלים. דבר זה יצר זעקה ציבורית. כדי להתמודד עם דבר זה ארגונים במימון התעשייה יצרו את קמפיין "Keep America Beautiful", שנועדה לעודד אנשים לזרוק את הפסולת הרבה לפחים ובכך "לפתור את הבעיה". דוגמה לדבר זה הוא פרסומת "האינדאני הבוכה" משנת 1971. דבר זה נחשב כיום דוגמה מרכזית ל[[גרינווש]] [https://en.wikipedia.org/wiki/Keep_America_Beautiful] וחלק מאסטרטגיה של [[הכחשת זיהום]] - כביכול אם הפלסטיק נעלם מהעין הוא כבר לא באמת בעיה.  

יש נזקים בריאותיים - לאדם ויש[[השפעות סביבתיות]] על שאר תושבי כדור הארץ מה שבסופו של דבר גם פוגע באדם. כדי לתאר אותם בצורה הכי פשוטה ונגישה עדיף לתאר אותם לפי מחזור החיים של הפלסטיק.  

יש נזקים בריאותיים - לאדם ויש[[השפעות סביבתיות]] על שאר תושבי כדור הארץ מה שבסופו של דבר גם פוגע באדם. כדי לתאר אותם בצורה הכי פשוטה ונגישה עדיף לתאר אותם לפי מחזור החיים של הפלסטיק.  

מפעל כרמל אולפינים גם מייצר חומר ביניים, אשר זוהה בצו מנהלי שיצא בסוף השנה שעברה על ידי המשרד להגנת הסביבה, כגורם לפליטות עודפות של בנזן, הידוע כמסרטן ודאי לאדם.

מפעל כרמל אולפינים גם מייצר חומר ביניים, אשר זוהה בצו מנהלי שיצא בסוף השנה שעברה על ידי המשרד להגנת הסביבה, כגורם לפליטות עודפות של בנזן, הידוע כמסרטן ודאי לאדם.

אם נסתכל מעט על מספרים, נגלה שבשנת 2016 המפעל פלט כ-260 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן (מתוכם כ3.5 טונות בשעת תקלה) וכ-360 טונות של תחמוצות חנקן, אשר תורמים ביחד ליצירת ערפיח ומותמרים ל"אוזון הרע" - אוזון קרקע{{הערה|מרכז מחקר סביבתי חיפה [https://www.facebook.com/haifa.erc/posts/2052319481699465 ** מכורים לפלסטיק  

אם נסתכל מעט על מספרים, נגלה שבשנת 2016 המפעל פלט כ-260 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן (מתוכם כ-3.5 טונות בשעת תקלה) וכ-360 טונות של תחמוצות חנקן, אשר תורמים ביחד ליצירת ערפיח ומותמרים ל"אוזון הרע" - אוזון קרקע{{הערה|מרכז מחקר סביבתי חיפה [https://www.facebook.com/haifa.erc/posts/2052319481699465 ** מכורים לפלסטיק  

או: אימפריות נופלות לאט ***]}}.

או: אימפריות נופלות לאט ***]}}.

==== צריכת אנרגיה בייצור הפלסטיק ====

==== צריכת אנרגיה בייצור הפלסטיק ====

בכל שנה נזרקים לים כ-9 מיליון טונות של פלסטיק, בנפח של כ-1.3 פירמידות של גיזה, זה קצב דומה לזריקת משאית שלמה של פלסטיק בכל דקה. עד שנת 2050 חוקרים חושבים שהאוקיינוסים יכילו יותר פלסטיק מדגים. כיום בניתוחי קיבה של ציפורי הים כמעט תמיד מוצאי פלסטיק בקיבה שלהם. מחקר אחד מצא כי אוכלוסיית ציפורי הים ירדה ב-70% בין 1950 ל-2010. פסולת ו[[זיהום]] נחשבים לאחת מ-6 הסיבות המרכזיות ל[[משבר ההכחדה ההמונית]] שמתרחש כיום.  [http://edition.cnn.com/interactive/2016/12/specials/vanishing/]

בכל שנה נזרקים לים כ-9 מיליון טונות של פלסטיק, בנפח של כ-1.3 פירמידות של גיזה, זה קצב דומה לזריקת משאית שלמה של פלסטיק בכל דקה. עד שנת 2050 חוקרים חושבים שהאוקיינוסים יכילו יותר פלסטיק מדגים. כיום בניתוחי קיבה של ציפורי הים כמעט תמיד מוצאי פלסטיק בקיבה שלהם. מחקר אחד מצא כי אוכלוסיית ציפורי הים ירדה ב-70% בין 1950 ל-2010. פסולת ו[[זיהום]] נחשבים לאחת מ-6 הסיבות המרכזיות ל[[משבר ההכחדה ההמונית]] שמתרחש כיום.  [http://edition.cnn.com/interactive/2016/12/specials/vanishing/]

הפלסטיק באוקיינוסים משפיע על בעלי חיים רבים, בין היתר, הוא פוגע בפיטופנקטון בכך שהוא מפחית את עוצמת תהליך הפוטוסינטזה בהם. מכיוון שהפלנקטון בתהליך זה שואב לתוכו חלק ניכר מהפחמן הדו חמצני באטמוספרה פגיעה בתהליך יכולה להגביר את [[התחממות גלובאלית|שינויי האקלים]]{{הערה|Priyanka Bhattacharya, Sijie Lin, James P. Turner, and Pu Chun Ke [https://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/jp1054759 Physical Adsorption of Charged Plastic Nanoparticles Affects Algal Photosynthesis] 2010, The Journal of Physical Chemistry}}{{הערה|Mao Y1, Ai H1, Chen Y1, Zhang Z2, Zeng P1, Kang L1, Li W1, Gu W1, He Q3, Li H4 [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29860145 Phytoplankton response to polystyrene microplastics: Perspective from an entire growth period.] אוקטובר 2018, PubMed.Gov}}.

הפלסטיק באוקיינוסים משפיע על בעלי חיים רבים, בין היתר, הוא פוגע בפיטופנקטון בכך שהוא מפחית את עוצמת תהליך הפוטוסינתזה בהם. מכיוון שהפלנקטון בתהליך זה שואב לתוכו חלק ניכר מהפחמן הדו חמצני באטמוספרה פגיעה בתהליך יכולה להגביר את [[התחממות גלובאלית|שינויי האקלים]]{{הערה|Priyanka Bhattacharya, Sijie Lin, James P. Turner, and Pu Chun Ke [https://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/jp1054759 Physical Adsorption of Charged Plastic Nanoparticles Affects Algal Photosynthesis] 2010, The Journal of Physical Chemistry}}{{הערה|Mao Y1, Ai H1, Chen Y1, Zhang Z2, Zeng P1, Kang L1, Li W1, Gu W1, He Q3, Li H4 [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29860145 Phytoplankton response to polystyrene microplastics: Perspective from an entire growth period.] אוקטובר 2018, PubMed.Gov}}.

על פי נתוני [[המשרד להגנת הסביבה]] בישראל משתמשים בכל שנה בכ-5 מיליארד שקיות פלסטיק, כאשר מדובר במספר גבוה מאוד ביחס למדינות אירופה. מתוכם כ-2.7 מיליארד שקיות גופיה, כלומר שקיות עם ידיות המחולקות בקופות. שקיות הגופייה '''בלבד''' מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה, מה שמאלץ לעשות יותר נסיעות של משאיות זבל למזבלה או לאתר המיחזור תוך פליטת גזי חממה{{הערה|המשרד להגנת הסביבה[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx שקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה] המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017}}.

על פי נתוני [[המשרד להגנת הסביבה]] בישראל משתמשים בכל שנה בכ-5 מיליארד שקיות פלסטיק, כאשר מדובר במספר גבוה מאוד ביחס למדינות אירופה. מתוכם כ-2.7 מיליארד שקיות גופיה, כלומר שקיות עם ידיות המחולקות בקופות. שקיות הגופייה '''בלבד''' מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה, מה שמאלץ לעשות יותר נסיעות של משאיות זבל למזבלה או לאתר המיחזור תוך פליטת גזי חממה{{הערה|המשרד להגנת הסביבה[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx שקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה] המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017}}.

* ב-2018 החליטה צ'ילה לאסור על שקיות פלסטיק חד פעמיות בחנויות החל מ-2019{{הערה|גרינפיס [https://www.facebook.com/greenpeace.international/videos/10155407005686479/ Chile is tne first country in te Americas to ban plastic bags] 16.06.2018}}.

* ב-2018 החליטה צ'ילה לאסור על שקיות פלסטיק חד פעמיות בחנויות החל מ-2019{{הערה|גרינפיס [https://www.facebook.com/greenpeace.international/videos/10155407005686479/ Chile is tne first country in te Americas to ban plastic bags] 16.06.2018}}.

=== אוסטרליה ===

=== אוסטרליה ===

3 חודשים אחרי ש 2 הרשתות השיווק הגדולות באוסטרליה אסרו על שקיות פלסטיק חד פעמיות, השימוש בהן באוסטרליה ירד ב 80% בממוצע. יש רשתות שדווחו אפילו על ירידה ב 90%{{הערה|Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/australia-plastic-bag-ban-2622280343.html Australia Cuts 80% of Plastic Bag Use in 3 Short Months] 3 בדצמבר 2018 Ecowatch}}.  

3 חודשים אחרי ש-2 הרשתות השיווק הגדולות באוסטרליה אסרו על שקיות פלסטיק חד פעמיות, השימוש בהן באוסטרליה ירד ב-80% בממוצע. יש רשתות שדווחו אפילו על ירידה ב-90%{{הערה|Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/australia-plastic-bag-ban-2622280343.html Australia Cuts 80% of Plastic Bag Use in 3 Short Months] 3 בדצמבר 2018 Ecowatch}}.  

=== אירופה ===

=== אירופה ===

לפי מחקר שיצא ב-2017, לאחר שמדינות אירופה החלו לקחת היטל כספי עבור שקיות פלסטיק, כמות שקיות הפלסטיק בקרקעית האוקיינוס מסביב החלה לרדת. בים מסביב לנורווגיה, בריטניה, אירלנד, הירידה היא ב-30%{{הערה|1=Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/plastic-bag-bans-uk-2556456601.html?utm_source=EcoWatch+List&utm_campaign=1f900bdfd2-EMAIL_CAMPAIGN&utm_medium=email&utm_term=0_49c7d43dc9-1f900bdfd2-86080785 Plastic Bag Bans Actually Work, Study of European Waters Shows] 05.04.2018, Ecowatch}}.

לפי מחקר שיצא ב-2017, לאחר שמדינות אירופה החלו לקחת היטל כספי עבור שקיות פלסטיק, כמות שקיות הפלסטיק בקרקעית האוקיינוס מסביב החלה לרדת. בים מסביב לנורווגיה, בריטניה, אירלנד, הירידה היא ב-30%{{הערה|1=Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/plastic-bag-bans-uk-2556456601.html?utm_source=EcoWatch+List&utm_campaign=1f900bdfd2-EMAIL_CAMPAIGN&utm_medium=email&utm_term=0_49c7d43dc9-1f900bdfd2-86080785 Plastic Bag Bans Actually Work, Study of European Waters Shows] 05.04.2018, Ecowatch}}.

Burundi plans plastic bag ban] 14 לאוגוסט 2018}}.

Burundi plans plastic bag ban] 14 לאוגוסט 2018}}.

=== תאילנד ===

=== תאילנד ===

ב 2019 החלו רשתות הסופרמרקטים בתאילנד, לעטוף את המוצרים בעטיפות העשויות מקליפות בננה וקבלו הרבה תגובות חיוביות{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/plastic-waste-banana-leaf-2634135600.html Supermarkets in Thailand and Vietnam Swap Plastic Packaging for Banana Leaves] 9 לאפריל 2019, Ecowatch}}.

ב-2019 החלו רשתות הסופרמרקטים בתאילנד, לעטוף את המוצרים בעטיפות העשויות מקליפות בננה וקבלו הרבה תגובות חיוביות{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/plastic-waste-banana-leaf-2634135600.html Supermarkets in Thailand and Vietnam Swap Plastic Packaging for Banana Leaves] 9 לאפריל 2019, Ecowatch}}.

=== וייטנאם ===

=== וייטנאם ===

ב 2019 החלו רשתות הסופרמרקטים בוייטנאם, לעטוף את המוצרים בעטיפות העשויות מקליפות בננה וקבלו הרבה תגובות חיוביות{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/plastic-waste-banana-leaf-2634135600.html Supermarkets in Thailand and Vietnam Swap Plastic Packaging for Banana Leaves] 9 לאפריל 2019, Ecowatch}}.

ב-2019 החלו רשתות הסופרמרקטים בוייטנאם, לעטוף את המוצרים בעטיפות העשויות מקליפות בננה וקבלו הרבה תגובות חיוביות{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/plastic-waste-banana-leaf-2634135600.html Supermarkets in Thailand and Vietnam Swap Plastic Packaging for Banana Leaves] 9 לאפריל 2019, Ecowatch}}.

==ראו גם==

==ראו גם==