שינויים

מבחינה כלכלית של [[סיווג ענפי תעשייה]] תעשיית הבשר מורכבת משילוב בין פעילות ראשונית (חקלאות) לבין תעשיות שניונית (תעשייה) וקשה להבחין ביניהן בצורה חדה ביניהן. החלק הגדול מבחינה כלכלית - היכן שרוב ההכנסות והרווחים הולכים הוא החלק שקרוב יותר לצרכן - סגמנט התעשייה שעוסק בשחיטה, עיבוד, אריזה, שיווק והפצה של בעלי חיים. בתעשיית הבשר קיימת מידה רבה של [[אינטגרציה אנכית]] כלומר רוב השלבים בשרשרת ההספקה מנוהלים על ידי חברה גדולה אחת.

מבחינה כלכלית של [[סיווג ענפי תעשייה]] תעשיית הבשר מורכבת משילוב בין פעילות ראשונית (חקלאות) לבין תעשיות שניונית (תעשייה) וקשה להבחין ביניהן בצורה חדה ביניהן. החלק הגדול מבחינה כלכלית - היכן שרוב ההכנסות והרווחים הולכים הוא החלק שקרוב יותר לצרכן - סגמנט התעשייה שעוסק בשחיטה, עיבוד, אריזה, שיווק והפצה של בעלי חיים. בתעשיית הבשר קיימת מידה רבה של [[אינטגרציה אנכית]] כלומר רוב השלבים בשרשרת ההספקה מנוהלים על ידי חברה גדולה אחת.

חלק גדל והולך מתוך תעשיית הבשר קשור ב[[חקלאות תעשייתית]] של בעלי חיים - מתקנים גדולים שמכילים אלפי בעלי חיים שמגודלים בתנאים מבוקרים וללא שיש להם יכולת לצאת מאותם מבנים, ללא יכולת תנועה משמעותית לבעלי החיים. דבר זה מעורר ביקורת רבה על תעשיית הבשר בגלל התנאים הקשים שבהם בעלי החיים מוחזקים ובגלל המרחק בין התדמית שתעשיית הבשר מנסה לטפח לבין המציאות בשטח.  

חלק גדל והולך מתוך תעשיית הבשר קשור ב[[חקלאות תעשייתית]] של בעלי חיים - מתקנים גדולים שמכילים אלפי בעלי חיים שמגודלים בתנאים מבוקרים וללא שיש להם יכולת לצאת מאותם מבנים, ללא יכולת תנועה משמעותית לבעלי החיים. דבר זה מעורר ביקורת רבה על תעשיית הבשר בגלל התנאים הקשים שבהם בעלי החיים מוחזקים ובגלל המרחק בין התדמית שתעשיית הבשר מנסה לטפח לבין המציאות בשטח.

לתעשיית הבשר יש השפעות לוואי בתחומים שונים - השפעה של צריכת בשר על בריאות בני האדם דרך צריכת בשר, השפעה על רווחת בעלי החיים שמגודלים בתעשייה זו, השלכות סביבתיות של בשר (כחלק מ[[השלכות סביבתיות של מזון מהחי]]), השפעות על העובדים בתעשיית הבשר, והשפעה על כלל האנושות דרך השפעת הבשר על היבטי [[קיימות]] כמו [[התחממות עולמית]] או [[חקלאות בת קיימא|יציבות המערכת החקלאית]] בעולם.

לתעשיית הבשר יש השפעות לוואי בתחומים שונים - השפעה של צריכת בשר על בריאות בני האדם דרך צריכת בשר, השפעה על רווחת בעלי החיים שמגודלים בתעשייה זו, השלכות סביבתיות של בשר (כחלק מ[[השלכות סביבתיות של מזון מהחי]]), השפעות על העובדים בתעשיית הבשר, והשפעה על כלל האנושות דרך השפעת הבשר על היבטי [[קיימות]] כמו [[התחממות עולמית]] או [[חקלאות בת קיימא|יציבות המערכת החקלאית]] בעולם.

===השפעות בריאותיות של תעשיית הבשר===

===השפעות בריאותיות של תעשיית הבשר===

בתחילת המאה ה-20 לא היתה כל [[רגולציה]] או פיקוח על תעשיית הבשר. כדי להוזיל את העלויות בתנאים של תחרות ותעוש, התעשיינים לא הקפידו במיוחד על היגיינה. בנוסף חברות הבשר טחנו ושיווקו כ"בשר מובחר" כל דבר שנמצא במשחטה: חולדות מורעלות, חזירים שמתו מכולרה, בקר חולה שחפת, בשר רקוב – וכן אברי אדם שנקצצו בתאונות ואולי אף אנשים שנפלו לסירי הבישול האדירים. {{הערה|אריאל צבל, [https://anonymous.org.il/art75.html "כיוונתי ללב הציבור אך בטעות פגעתי בבטנו"], אנימלס (לשעבר אנונימוס)}} דברים אלה תוארו בספרו של [[אפטון סינקלר]] [[הג'ונגל (ספר)|הג'ונגל]]. אף כי סינקלר כיוון את ספרו לשינוי חברתי וכלכלי במצבם של הפועלים העניים, הדבר שמשך את לב הקוראים היו כמה פסקאות שדנו באיכות הבשר האמיתית שהם קיבלו. התוצאה היתה זעם ציבורי עצום. הנשיא הרפובליקני דאז, [[טדי רוזוולד]] לא בטח בסינקלר הסוציאליסטי, עם זאת בדיקה שביצעו אנשי הנשיא מצאו שהתנאים ששרו במפעלים היו דומים למה שתואר בספר והדברים פורטו בדו"ח שהוגש לקונגרס. בעקבות דבר זה נחקקו בשנת 1906 "[[חוק הפיקוח על הבשר]]" ו"חוק המזונות והתרופות הטהורים" ולאחר מכן נחקקו חוקי רגלוציה נוספים במטרה לשפר את איכות המזון והבשר.  

בתחילת המאה ה-20 לא הייתה כל [[רגולציה]] או פיקוח על תעשיית הבשר. כדי להוזיל את העלויות בתנאים של תחרות ותיעוש, התעשיינים לא הקפידו במיוחד על היגיינה. בנוסף חברות הבשר טחנו ושיווקו כ"בשר מובחר" כל דבר שנמצא במשחטה: חולדות מורעלות, חזירים שמתו מכולרה, בקר חולה שחפת, בשר רקוב – וכן אברי אדם שנקצצו בתאונות ואולי אף אנשים שנפלו לסירי הבישול האדירים. {{הערה|אריאל צבל, [https://anonymous.org.il/art75.html "כיוונתי ללב הציבור אך בטעות פגעתי בבטנו"], [[אנימלס]] (לשעבר אנונימוס)}} דברים אלה תוארו בספרו של [[אפטון סינקלר]] [[הג'ונגל (ספר)|הג'ונגל]]. אף כי סינקלר כיוון את ספרו לשינוי חברתי וכלכלי במצבם של הפועלים העניים, הדבר שמשך את לב הקוראים היו כמה פסקאות שדנו באיכות הבשר האמיתית שהם קיבלו. התוצאה הייתה זעם ציבורי עצום. הנשיא הרפובליקני דאז, [[טדי רוזוולט]] לא בטח בסינקלר הסוציאליסטי, עם זאת בדיקה שביצעו אנשי הנשיא מצאו שהתנאים ששרו במפעלים היו דומים למה שתואר בספר והדברים פורטו בדו"ח שהוגש לקונגרס. בעקבות דבר זה נחקקו בשנת 1906 "[[חוק הפיקוח על הבשר]]" ו"חוק המזונות והתרופות הטהורים" ולאחר מכן נחקקו חוקי רגולציה נוספים במטרה לשפר את איכות המזון והבשר.  

קיים ויכוח מתמשך בשאלה מהי הכמות הבשר המומלצת מבחינה בריאותית. ככל הנראה יש הבדלים בין אנשים שונים על פי מגדר, גיל, מצב בריאותי ורקע גנטי. אינואטים ותושבים של מקומות צחיחים אוכלים הרבה מזון מהחי ובשר כחלק יומיומי מחיים. לעומת זאת קיימים טבעונים וצמחונים רבים שאינם אוכלים בשר כלל. כמו כן ייתכנו הבדלים בין סוגי בשר שונים - הבדלים לדוגמה בין בשר דגים, בשר עוף ובשר שמן יותר כמו בשר חזיר או בשר בקר בהשפעות שלהם על מחלות לב. כמו כן ייתכנו הבדלים משמעותיים בין בשר טרי לבין [[בשר מעובד]] שכיום נחשב כבר ל[[גורם מסרטן]].  

קיים ויכוח מתמשך בשאלה מהי הכמות הבשר המומלצת מבחינה בריאותית. ככל הנראה יש הבדלים בין אנשים שונים על פי מגדר, גיל, מצב בריאותי ורקע גנטי. אינואטים ותושבים של מקומות צחיחים אוכלים הרבה מזון מהחי ובשר כחלק יומיומי מחיים. לעומת זאת קיימים טבעונים וצמחונים רבים שאינם אוכלים בשר כלל. כמו כן ייתכנו הבדלים בין סוגי בשר שונים - הבדלים לדוגמה בין בשר דגים, בשר עוף ובשר שמן יותר כמו בשר חזיר או בשר בקר בהשפעות שלהם על מחלות לב. כמו כן ייתכנו הבדלים משמעותיים בין בשר טרי לבין [[בשר מעובד]] שכיום נחשב כבר ל[[גורם מסרטן]].  

* '''מעדני יחיעם'''

* '''מעדני יחיעם'''

* '''ריכרד לוי'''

* '''ריכרד לוי'''

* '''מפעל "מעדני מזרע"''' לעיבוד בשרים שונים ובכללם גם בשר חזיר. במשך שנים רבות היה מפעל זה בין הספקים הבודדים של בשר לא כשר בישראל. בעקבות העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים קמו לו מתחרים, והקיבוץ מכר את המותג ומערך היצור לחברת "טיב טעם" - רשת סופרמרקטים ישראלית בלתי-כשרה.

* '''מפעל "מעדני מזרע"''' לעיבוד בשרים שונים ובכללם גם בשר חזיר. במשך שנים רבות היה מפעל זה בין הספקים הבודדים של בשר לא כשר בישראל. בעקבות העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 קמו לו מתחרים, והקיבוץ מכר את המותג ומערך היצור לחברת "טיב טעם" - רשת סופרמרקטים ישראלית בלתי-כשרה.

השירות הווטרינרי מפרסם רשימת מפעלים הקשורים לגידול, שחיטה הובלה ואכסון של מזון מהחי.{{הערה|[https://foodinspection.org/establishmentTypereport.aspx דו"ח רשימת מתקנים מאושרים ע"י השירותים הווטרינריים], המחלקה לפיקוח על מוצרים מהחי, משרד החקלאות}}. ברשימה זו ניתן למצוא 20 משחטות תעשייתיות, 8 משחטות רשותיות, 6 משחתות לייצוא, ו-10 בתי מטבחיים. בנוסף קיימים 8 מפעלי פסדים ו-8 מפעלי בשר לייצוא. לדוגמה 6 משחתות בישראל שמיועדות לשחוט תרנגולות ותרנגולי הודו לצורכי ייצוא לארצות הברית, לאיחוד האירופי ולקנדה. סה"כ מדובר בשחיטה של מעל 530 אלף תרנגולות ביום לצורכי ייצוא. {{הערה|[ הפיקוח על מוצרים מהחי https://foodinspection.org/establishments/exportEstablishmentsListReport.aspx ], המחלקה לפיקוח על מוצרים מהחי, משרד החקלאות}}מתוכן ניתן למצוא  

השירות הווטרינרי מפרסם רשימת מפעלים הקשורים לגידול, שחיטה הובלה ואכסון של מזון מהחי.{{הערה|[https://foodinspection.org/establishmentTypereport.aspx דו"ח רשימת מתקנים מאושרים ע"י השירותים הווטרינריים], המחלקה לפיקוח על מוצרים מהחי, משרד החקלאות}}. ברשימה זו ניתן למצוא 20 משחטות תעשייתיות, 8 משחטות רשותיות, 6 משחתות לייצוא, ו-10 בתי מטבחיים. בנוסף קיימים 8 מפעלי פסדים ו-8 מפעלי בשר לייצוא. לדוגמה 6 משחתות בישראל שמיועדות לשחוט תרנגולות ותרנגולי הודו לצורכי ייצוא לארצות הברית, לאיחוד האירופי ולקנדה. סה"כ מדובר בשחיטה של מעל 530 אלף תרנגולות ביום לצורכי ייצוא. {{הערה|[ הפיקוח על מוצרים מהחי https://foodinspection.org/establishments/exportEstablishmentsListReport.aspx ], המחלקה לפיקוח על מוצרים מהחי, משרד החקלאות}}מתוכן ניתן למצוא