47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − + − תוצאה מעניינת של הניסוי הייתה הדגמה של הקושי לחקות את התפקוד של [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] או "[[הון טבעי|ההון הטבעי]]" של [[הביוספרה|הביוספרה של כדור הארץ]], עם [[הון מלאכותי]] שנוצר על ידי [[בני אדם]] ב[[טכנולוגיה]] העכשווית של 1991. עם הוצאות כספיות של מעל 150 מיליון דולר, הצליחו שמונה אנשים להחזיק מעמד במשך שנתיים ו-20 דקות בביוספרה 2, אך נאלצו להכניס חמצן חיצוני למערכת בחצי השנה האחרונה בגלל ירידה לא צפויה ברמות החמצן באוויר. התברר כי בעקבות דישון יתר של האדמה, חמצן הגיב עם הבטון עליו נבנתה המערכת. כשמונה טונות של חמצן אבדו בצורה זו, מה שהוריד את רמות החמצן באוויר לרמה מסכנת-חיים. למרות שלא מדובר בבעיה מסובכת במיוחד (עם בידוד אחר של הקרקע ניתן היה להימנע ממנה - לא הייתה פה בעיה ביולוגית של התפשטות בלתי נשלטת של אצות באוקיינוס למשל) הדבר הוביל לפגיעה במטרות הניסוי. מובן שמושבת חלל אמיתית הייתה בבעיה אמיתית אילו הייתה יוצאת המערכת האקולוגית שלה מאיזון.+ − סיבוכים אחרים היו פציעה של אחד מחברי הצוות - שבמהלך הניסוי יצא לטיפול וחזר, וכן שימוש במאגר מזון חירום שתוכנן שלא ייעשה בו שימוש. − − למרות מצב זה אין מדובר בהכרח בכישלון של המערכת והניסוי. הנסיינים הצליחו להחזיק מעמד במשך שנתיים מלאות, מה שאינו מובן מאליו. ושנית, מדובר במחקר שסייע רבות להבנת התנאים הדרושים לקיום מערכת ביוספרית סגורה, ואשר שלל חששות מפני בעיות רבות אחרות כגון התפשטות מוגזמת של פטריות או הדבקות במחלות מסכנות חיים. עם זאת, המחקר גם מדגים את ה[[מערכות מורכבות|מורכבות]] של המערכת ואת הקושי לקיים מערכת יציבה כאשר כמות המלאים נמוכה ביחס לכמות הזרם - כמות קטנה יחסית של חמצן - 8 טונות בסך הכל - הספיקה כדי ליצור משבר קיומי של המערכת. ראו נקודה 11 במאמר [[תריסר נקודות מינוף להתערבות במערכת]]. − − לניסוי היו תוצאות המשך רבות ומגוונות כולל ניסיונות לגדל מערכות ביוספריות זעירות במעברות החלל, או לגדל צמחים על הירח. − − נכון ליוני 2006, המבנה לא נשמר בסגירות הרמטית בה היה. הנכס שנמצא ליד פרברי טוסון, מיועד לפיתוח מחדש למגורי קהילה. − + − − − מתקן הזכוכית נמצא ב-Oracle אריזונה בארצות הברית, למרגלות הרי Santa Catalina, במרחק שעה וחצי נסיעה מכונית מטוסון, בגובה 1,200 מטרים מעל פני הים. + שורה 24:
שורה 15: + + שורה 33:
שורה 26: + + + + + + +
אין תקציר עריכה
[[Image:biosphere2_1.jpg|thumb|left|300px|Biosphere 2]]
[[Image:biosphere2_1.jpg|thumb|left|300px|Biosphere 2]]
'''ביוספרה 2''' (באנגלית: '''Biosphere 2'''), הוא מבנה שנבנה במטרה להיות [[מערכת אקולוגית]] סגורה ומלאכותית באורקל, אריזונה, ארצות הברית, על ידי ג'ון פולק אלן (John Polk Allen), יזם של ביוספרה חללית ושל תחומים אחרים. המבנה נבנה בין השנים 1987 ל-1989, והשתמשו בו כדי לבדוק האם וכיצד יכולים בני אדם לחיות ולעבוד ב[[ביוספרה]] סגורה, בעודם מקיימים ניסויים מדעיים. הניסוי בדק את השימוש האפשרי בביוספרות סגורות ב[[מושבות חלל]], וכן איפשר את המחקר והמניפולציה בביוספרה מנותקת [[הביוספרה|מהביוספרה כדור הארץ]]. ביוספרה-2 הוא חלק ממאמץ מתמשך להבנת הביוספרה של כדור הארץ וכן ניסיונות לקדם [[הפלגה בחלל|מסע לחלל]] של המין האנושי.
'''ביוספרה 2''' (באנגלית: '''Biosphere 2'''), הוא מבנה שנבנה במטרה להיות [[מערכת אקולוגית]] סגורה ומלאכותית באורקל, אריזונה, ארצות הברית, על ידי ג'ון פולק אלן (John Polk Allen), יזם של ביוספרה חללית ושל תחומים אחרים. המבנה נבנה בין השנים 1987 ל-1989, והשתמשו בו כדי לבדוק האם וכיצד יכולים בני אדם לחיות ולעבוד ב[[ביוספרה]] סגורה, בעודם מקיימים ניסויים מדעיים. הניסוי בדק את השימוש האפשרי בביוספרות סגורות ב[[התיישבות בחלל|מושבות חלל]], וכן איפשר את המחקר והמניפולציה בביוספרה מנותקת [[הביוספרה|מהביוספרה של כדור הארץ]]. ביוספרה-2 הוא חלק ממאמץ מתמשך להבנת הביוספרה של כדור הארץ וכן ניסיונות לקדם [[הפלגה בחלל|מסע לחלל]] של ה[[מין האנושי]].
המערכת הכילה "גן עדן למעלה על גבי נושאת מטוסים למטה" - מעל היו [[ביומים]] שונים כגון מדבר, שונית ימית, יער גשם, יער ממוזג וכמובן שדות חקלאות, ומלמטה היה סבך עצום של צינורות ומערכות נוספות שנועדו לסייע בבקרה ובתפעול של מחזור חומרים שונים - ולחקות בכך את [[מחזור ביוגאוכימי|המחזורים הביו-גאו-כימיים]] ב[[הסביבה הטבעית|טבע]]. משתתפי הניסוי, 4 גברים ו-4 נשים, נאלצו לעמול קשה כדי לספק צרכים בסיסיים: כדי לאכול פיצה נדרשו פעולות הכנה של כמה חודשים של גידול [[חיטה]] וקציר שלה, גידול עגבניות, גידול וחליבה של עיזים, והכנת הגבינה עצמה. משתתפי הניסוי היו מדענים שבדקו את מצב הביוספרה המלאכותית ותפעלו אותה. הצוות כלל גם רופא שבדק את בריאות הנוכחים. אחד הקשיים היה חברתי שכן משתתפי הניסוי לא יכלו למשל לגעת באנשים אחרים וראו את קרובי המשפחה והחברים מבעד לזכוכית בלבד.
המערכת הכילה "גן עדן למעלה על גבי נושאת מטוסים למטה" - מעל היו [[ביומים]] שונים כגון מדבר, שונית ימית, יער גשם, יער ממוזג וכמובן שדות חקלאות, ומלמטה היה סבך עצום של צינורות ומערכות נוספות שנועדו לסייע בבקרה ובתפעול של מחזור חומרים שונים - ולחקות בכך את [[מחזור ביוגאוכימי|המחזורים הביו-גאו-כימיים]] ב[[הסביבה הטבעית|טבע]]. שמונה אנשי צוות היו אמורים להסתגר במבנה ולבדוק כיצד ניתן לקיים מערכת סגורה שמדמה את התנאים בהתיישבות אנושית מרוחקת מכדור הארץ. לשם כך היה צורך לאזן את המערכות האקולוגיות ואת הזרמים השונים של חמצן, פחמן דו חמצני וכו', לדאוג שיארו בטווח ערכים מתאים. קשיים אחרים היו קשיים חברתיים שחוו חברי המשלחת. עם הזמן התברר כי המשימה קשה ממה שהעריכו בתחילה. נדרשו עוד ועוד התערבויות מבחוץ כמו הספקת חמצן, הוצאה של אחת מחברות המשלחת לאשפוז מחוץ לו, משלוחים של וטימנים זרעים ועוד. בסופו של דבר המערכת האקולוגית יצאה מכלל שליטה - חלק מהמינים במתחם "[[הכחדה|נכדחו]]" ומינים אחרים יצאו מכלל שליטה. חלק גדול מהתערבויות אלה הוסתר מהציבור, ונמתחה ביקורת מדעית קשה על איכות הניסוי. לבסוף לאחר כשנתיים נפסק הניסוי בעקבות חבלה במתקן שנבע מחשש לחיי הצוות.
במשך מספר שנים, סביב 2006, המבנה לא נשמר בסגירות הרמטית בה היה. הנכס שנמצא ליד פרברי טוסון, היה מיועד לפיתוח מחדש למגורי קהילה. החל משנת 2011 המבנה משמש לשם מחקר מדעי ונמצא בבעלות אוניברסיטת אריזונה. נערכים בו מחקרים ללמד וללמוד על כדור הארץ, והמערכות שעל פניו.
==תכנון ובנייה==
==תכנון ובנייה==
ביוספרה 2 תוכננה ונבנתה בין השנים 1987 ל-1991 על ידי "מיזמי ביוספרת חלל", Space Biosphere Ventures, מיזם משותף שמנהליו הראשיים היו הממציא John P. Allen בתפקיד Executive Director, ו-Margret Augustine המנכ"לית. עיקר המימון הגיע מהשותף הפיננסי של היוזמה, Decisions Investment של אדוארד באס (Edward Bass). הפרוייקט עלה כ-200 מיליון דולר בין השנים 1985 ועד 2007.
ביוספרה 2 תוכננה ונבנתה בין השנים 1987 ל-1991. המתקן נקרא "ביוספרה 2" מתוך הרעיון לפיו זו תהיה [[מערכת ביוספרית]] עצמאית לחלוטין, בדומה ל[[הביוספרה|ביוספרה]] של כדור הארץ. זהו מבנה בעל שטח של 12,700 מטרים רבועים שנבנה במקור כמערכת אקולוגית מלאכותית סגורה בעיר אורקל (Oracle) במדינת אריזונה בארצות הברית. מתקן הזכוכית הענק נמצא למרגלות הרי סנטה קטלינה, במרחק שעה וחצי נסיעה מכונית מטוסון, בגובה 1,200 מטרים מעל פני הים.
המתקן נקרא "ביוספרה 2" מתוך הרעיון לפיו זו תהיה [[מערכת ביוספרית]] עצמאית לחלוטין, בדומה ל[[הביוספרה|ביוספרה]] של כדור הארץ.
המבנה והמיזם כולו הוקמו על ידי "מיזמי ביוספרת חלל" (Space Biosphere Ventures), מיזם משותף שמנהליו הראשיים היו הממציא John P. Allen בתפקיד Executive Director, ו-Margret Augustine המנכ"לית. עיקר המימון הגיע מהשותף הפיננסי של היוזמה, Decisions Investment של אדוארד באס (Edward Bass). הפרוייקט עלה כ-200 מיליון דולר בין השנים 1985 ועד 2007.
==המשלחת הראשונה==
==המשלחת הראשונה==
המערכת החקלאית סיפקה 83% מהדיאטה הכוללת של המתיישבים, שכללה יבולים של בננות, פפאיות, בטטות, סלק, בוטנים, שעועית מסוג lablab ו-Cowpea, אורז, וחיטה. לא ניתן היה להשתמש ב[[חומרי הדברה]] רעילים משום שאלה ישפיעו על בריאות המשלחת. במהלך השנה הראשונה שמונת אנשי הצוות דיווחו על רעב מתמשך. במהלך השנה השנייה, הצוות ייצר טונה עודפת של מזון, הצריכה הקלורית עלתה, והם העלו חלק מהמשקל שאיבדו בשנה הראשונה.
המערכת החקלאית סיפקה 83% מהדיאטה הכוללת של המתיישבים, שכללה יבולים של בננות, פפאיות, בטטות, סלק, בוטנים, שעועית מסוג lablab ו-Cowpea, אורז, וחיטה. לא ניתן היה להשתמש ב[[חומרי הדברה]] רעילים משום שאלה ישפיעו על בריאות המשלחת. במהלך השנה הראשונה שמונת אנשי הצוות דיווחו על רעב מתמשך. במהלך השנה השנייה, הצוות ייצר טונה עודפת של מזון, הצריכה הקלורית עלתה, והם העלו חלק מהמשקל שאיבדו בשנה הראשונה.
משתתפי הניסוי, נאלצו לעמול קשה כדי לספק צרכים בסיסיים: כדי לאכול פיצה נדרשו פעולות הכנה של כמה חודשים של גידול [[חיטה]] וקציר שלה, גידול עגבניות, גידול וחליבה של עיזים, והכנת הגבינה עצמה. משתתפי הניסוי היו מדענים שבדקו את מצב הביוספרה המלאכותית ותפעלו אותה. הצוות כלל גם רופא שבדק את בריאות הנוכחים. אחד הקשיים היה חברתי שכן משתתפי הניסוי לא יכלו למשל לגעת באנשים אחרים וראו את קרובי המשפחה והחברים מבעד לזכוכית בלבד.
חברי המשלחת צרכו דיאטה דלת-קלוריות ועשירה בחומרי תזונה, שאותה חקר Roy Walford במחקרים על הארכת תוחלת החיים באמצעות דיאטה. במהלך השנתיים הצביעו סממנים רפואיים על כך שבריאות הצוות מצויינת. הם הראו אותו שיפור בריאות בנושאים כמו הורדת אחוז הכולסטרול בדם, הורדת לחץ הדם, וחיזוק המערכת החיסונית. הם איבדו בממוצע כ-16% ממשקל גופם, לפני שהגיעו להתייצבות ולעלייה במשקל בשנתם השנייה. מחקרים מאוחרים יותר הצביעו כי המטבוליזם של חברי הצוות הפך להיות יעיל יותר בהוצאת חומרי תשונה מהמזון שלהם, כאדפטציה לדיאטה שלהם.
חברי המשלחת צרכו דיאטה דלת-קלוריות ועשירה בחומרי תזונה, שאותה חקר Roy Walford במחקרים על הארכת תוחלת החיים באמצעות דיאטה. במהלך השנתיים הצביעו סממנים רפואיים על כך שבריאות הצוות מצויינת. הם הראו אותו שיפור בריאות בנושאים כמו הורדת אחוז הכולסטרול בדם, הורדת לחץ הדם, וחיזוק המערכת החיסונית. הם איבדו בממוצע כ-16% ממשקל גופם, לפני שהגיעו להתייצבות ולעלייה במשקל בשנתם השנייה. מחקרים מאוחרים יותר הצביעו כי המטבוליזם של חברי הצוות הפך להיות יעיל יותר בהוצאת חומרי תשונה מהמזון שלהם, כאדפטציה לדיאטה שלהם.
ביוספרה 2 סבלה מרמות פחמן דו חמצני אטמוספרי שעלו וירדו באופן ניכר, ורוב מיני החולייתנים וכל החרקים המאביקים מתו. האוכלוסייה של חרקים מזיקים כמו מקקים, צמחה במהירות. בניסיון להתגבר על כך הוכנסו למערכת נמלים, בנוסף לשני מיני נמלי העצים שחיו בה קודם. בשנת 1993, הוכנסה למערכת בטעות מין של נמלה מקומית, Paratrechina longicornis והפכה למין השליט.
ביוספרה 2 סבלה מרמות פחמן דו חמצני אטמוספרי שעלו וירדו באופן ניכר, ורוב מיני החולייתנים וכל החרקים המאביקים מתו. האוכלוסייה של חרקים מזיקים כמו מקקים, צמחה במהירות. בניסיון להתגבר על כך הוכנסו למערכת נמלים, בנוסף לשני מיני נמלי העצים שחיו בה קודם. בשנת 1993, הוכנסה למערכת בטעות מין של נמלה מקומית, Paratrechina longicornis והפכה למין השליט.
תוצאה מעניינת של הניסוי הייתה הדגמה של הקושי לחקות את התפקוד של [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] או "[[הון טבעי|ההון הטבעי]]" של [[הביוספרה|הביוספרה של כדור הארץ]], עם [[הון מלאכותי]] שנוצר על ידי [[בני אדם]] ב[[טכנולוגיה]] מודרניות, של 1991. עם הוצאות כספיות של מעל 150 מיליון דולר, הצליחו שמונה אנשים להחזיק מעמד במשך שנתיים ו-20 דקות בביוספרה 2, אך נאלצו להכניס חמצן חיצוני למערכת בחצי השנה האחרונה בגלל ירידה לא צפויה ברמות החמצן באוויר. התברר כי בעקבות דישון יתר של האדמה, חמצן הגיב עם הבטון עליו נבנתה המערכת. כשמונה טונות של חמצן אבדו בצורה זו, מה שהוריד את רמות החמצן באוויר לרמה מסכנת-חיים. למרות שלא מדובר בבעיה מסובכת במיוחד (עם בידוד אחר של הקרקע ניתן היה להימנע ממנה - לא הייתה פה בעיה ביולוגית של התפשטות בלתי נשלטת של אצות באוקיינוס למשל) הדבר הוביל לפגיעה במטרות הניסוי. מובן שמושבת חלל אמיתית הייתה בבעיה אמיתית אילו הייתה יוצאת המערכת האקולוגית שלה מאיזון.
סיבוכים אחרים היו פציעה של אחד מחברי הצוות - שבמהלך הניסוי יצא לטיפול וחזר, וכן שימוש במאגר מזון חירום שתוכנן שלא ייעשה בו שימוש.
למרות מצב זה אין מדובר בהכרח בכישלון של המערכת והניסוי. הנסיינים הצליחו להחזיק מעמד במשך שנתיים מלאות, מה שאינו מובן מאליו. ושנית, מדובר במחקר שסייע רבות להבנת התנאים הדרושים לקיום מערכת ביוספרית סגורה, ואשר שלל חששות מפני בעיות רבות אחרות כגון התפשטות מוגזמת של פטריות או הדבקות במחלות מסכנות חיים. עם זאת, המחקר גם מדגים את ה[[מערכות מורכבות|מורכבות]] של המערכת ואת הקושי לקיים מערכת יציבה כאשר כמות המלאים נמוכה ביחס לכמות הזרם - כמות קטנה יחסית של חמצן - 8 טונות בסך הכל - הספיקה כדי ליצור משבר קיומי של המערכת. ראו נקודה 11 במאמר [[תריסר נקודות מינוף להתערבות במערכת]].
לניסוי היו תוצאות המשך רבות ומגוונות כולל ניסיונות לגדל מערכות ביוספריות זעירות במעברות החלל, או לגדל צמחים על הירח.
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[ספינת החלל כדור הארץ]]
* [[ספינת החלל כדור הארץ]]