שורה 7: |
שורה 7: |
| עתודות האשלג הגדולות נמצאות ב[[קנדה]] (4,400 מיליוני טונות), [[רוסיה]] (3300), בילרוסיה (750), ו[[ברזיל]] (300). סך עתודות האשלג העולמיות עומדות על 9,500 מיליוני טונות. ההפקה השנתית העולמית של אשלג עומדת, נכון ל-2010 על 33 מיליוני טונות.<ref name="Jasinski">Stephen M. Jasinski [http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/commodity/potash/mcs-2011-potas.pdf Potash], USGS Mineral Commodity Summary 2011</ref> | | עתודות האשלג הגדולות נמצאות ב[[קנדה]] (4,400 מיליוני טונות), [[רוסיה]] (3300), בילרוסיה (750), ו[[ברזיל]] (300). סך עתודות האשלג העולמיות עומדות על 9,500 מיליוני טונות. ההפקה השנתית העולמית של אשלג עומדת, נכון ל-2010 על 33 מיליוני טונות.<ref name="Jasinski">Stephen M. Jasinski [http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/commodity/potash/mcs-2011-potas.pdf Potash], USGS Mineral Commodity Summary 2011</ref> |
| | | |
− | יוצא מכך שאם הצריכה לא תגדל, ואם לא יתגלו מאגרי אשלג חדשים, יעברו 316 שנים עד שיכלו עתודות האשלג כליל. עם זאת לא ברור האם יש [[שיא תפוקה]] באשלג ומה איכות העתודות שנותרו. עתודות בעלות איכות נמוכה יותר, יצטרכו יותר אנרגיה כדי להפיק אותן ויגרמו ליותר זיהום בתהליך ההפקה. כך לדוגמה [[ברזיל]] היא בעלת עתודות אשלג עצומות לכאורה, אך מייבאת 90% מהאשלג אותו היא צורכת. אין הערכות באשר למועד [[שיא תפוקת האשלג]] העולמי. | + | יוצא מכך שאם הצריכה לא תגדל, ואם לא יתגלו מאגרי אשלג חדשים, יעברו 316 שנים עד שיכלו עתודות האשלג כליל. עם זאת לא ברור האם יש [[שיא תפוקה]] באשלג ומה איכות העתודות שנותרו. עתודות בעלות איכות נמוכה יותר, יצטרכו יותר אנרגיה כדי להפיק אותן ויגרמו ליותר זיהום בתהליך ההפקה. כך לדוגמה [[ברזיל]] היא בעלת עתודות אשלג עצומות לכאורה, אך מייבאת 90% מהאשלג אותו היא צורכת. אין הערכות באשר למועד [[שיא תפוקת האשלג]] העולמי, וכנראה שהוא נמצא בעתיד הרחוק, הרבה יותר מאשר שיאי תפוקה או אפילו כילוי של [[משאבים מתכלים]] אחרים. |
| | | |
− | היבואניות הגדולות של אשלג בעולם הן [[סין]], [[ארצות הברית]], [[ברזיל]], ו[[הודו]]. | + | היבואניות הגדולות של אשלג בעולם הן [[סין]], [[ארצות הברית]], [[ברזיל]], ו[[הודו]] - אלו הן מדינות שמייצרות חלק גדול מהמזון בעולם, באמצעות [[חקלאות תעשייתית]] - במיוחד גידול של [[דגנים]] שונים. |
| | | |
− | מחירי האשלג עלו בשנים האחרונות. סחורה בשווי של 200 דולר לטונה מטרית (יחידת נפח), צפויה להגיע ל-1,500 דולר לטונה עד 2020. מחירי השוק בוונקובר קנדה הגיעו ל-872 דולר לטונה ב-2009, שהיו שיא של כל הזמנים.[http://www.potashinvestingnews.com/354-potash-prices-at-record-high.html] נכון לשנת 2011 מחירי האשלג ירדו ל-470 דולר לטונה מטרית. [http://www.infomine.com/chartsanddata/chartbuilder.aspx?z=f&g=127651&dr=2y] | + | מחירי האשלג עברו עליות בעקבות עליית מחירי הנפט והסחורות האחרות שהיו בשנת 2007-2009. מחיר טונה מטרית של אשלג (יחידת נפח) עמד על 150 דולר עד שנת 2008. מחירי השוק בוונקובר קנדה הגיעו ל-872 דולר לטונה ב-2009, שהיו שיא של כל הזמנים.[http://www.potashinvestingnews.com/354-potash-prices-at-record-high.html] בשנת 2011 מחירי האשלג ירדו ל-470 דולר לטונה מטרית ובשנת 2019 מחיר האשלג עומד על כ-220 דולר .[http://www.infomine.com/investment/metal-prices/potash/all/] נראה כי גורמים קצרי-טווח כמו ספקולציות , משברי אשראי וכדומה הם עיקר ההשפעה על מחיר האשלג ולא תהליכים ארוכי טווח. |
| | | |
| בשנת 2011 כתב [[ג'רמי גרנתהם]], משקיע בריטי שעומד בראש פירמת השקעות ענק בשם GMO, דו"ח על סיכונים סביבתיים לאנושות. גרנתהם אופטימי לגבי [[שיא תפוקת הנפט]] והתייקרות של מתכות וטוען כי בשני התחומים תהיה התייקרות מחירים אבל לא אסון. לעומת זאת, הסכנה העיקרית אותה מזהה גרנתהם היא בעיה של [[בטחון תזונתי]] עקב שילוב של מחסור באשלג וב[[פוספט]] ועקב [[סחף קרקע]]. הוא חוזה שהתדלדלות משאבים אלה תרום לכך שיהיה "בלתי אפשרי" להאכיל את [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה עולמית]] בת כ-10 מיליארד בני אדם שצפויה להיות בתוך 50 שנה, וכי משבר כזה לא יהיה בעתיד הרחוק אלא בימי חיינו. [http://davidruyet.files.wordpress.com/2011/08/jgletter_resourcelimitations2_2q11.pdf] | | בשנת 2011 כתב [[ג'רמי גרנתהם]], משקיע בריטי שעומד בראש פירמת השקעות ענק בשם GMO, דו"ח על סיכונים סביבתיים לאנושות. גרנתהם אופטימי לגבי [[שיא תפוקת הנפט]] והתייקרות של מתכות וטוען כי בשני התחומים תהיה התייקרות מחירים אבל לא אסון. לעומת זאת, הסכנה העיקרית אותה מזהה גרנתהם היא בעיה של [[בטחון תזונתי]] עקב שילוב של מחסור באשלג וב[[פוספט]] ועקב [[סחף קרקע]]. הוא חוזה שהתדלדלות משאבים אלה תרום לכך שיהיה "בלתי אפשרי" להאכיל את [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה עולמית]] בת כ-10 מיליארד בני אדם שצפויה להיות בתוך 50 שנה, וכי משבר כזה לא יהיה בעתיד הרחוק אלא בימי חיינו. [http://davidruyet.files.wordpress.com/2011/08/jgletter_resourcelimitations2_2q11.pdf] |