שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קובץ:Reclaim the streets.jpg|שמאל|ממוזער|400px|שלט של "Reclaim the Streets" בהפגנה.]] | | [[קובץ:Reclaim the streets.jpg|שמאל|ממוזער|400px|שלט של "Reclaim the Streets" בהפגנה.]] |
− | '''Reclaim the Streets''' (בעברית: '''תביעה בחזרה של הרחובות''' ובקיצור: '''RTS''') היא [[תנועה חברתית]] הטוענת שגורמים שונים - ובעיקר כלי רכב פרטיים ותאגידים מסחריים - השתלטו על המרחב הציבורי העירוני ומונעים את השימוש החופשי בו מהציבור. לכן הם קוראים להשבת הבעלות ציבורית על המרחב הקהילתי. | + | '''Reclaim the Streets''' (בעברית: '''דורשים את הרחובות בחזרה''' ובקיצור: '''RTS''') היא [[תנועה חברתית]] הטוענת שגורמים שונים - ובעיקר [[מכוניות]] ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים מסחריים גדולים]] - השתלטו על [[המרחב הציבורי]] העירוני ומונעים את השימוש החופשי בו מהציבור. לכן הם קוראים להשבת הבעלות ציבורית על המרחב הקהילתי. |
| | | |
− | הארגון הוקם ב[[לונדון]], אנגליה בשנת [[1991]], כשצמח מתוך מאהלי מחאה נגד [[ביטול כבישים מהירים|תוכניות בניה להרחבת כבישים מהירים בעיר]]. בראשיתו התמקד הארגון במחאה נגד תנועת מכוניות בערים ונערכו מסיבות רבות לשינוי המרחב הציבורי לכיוון של [[תחבורה בת קיימא]] ו[[עירוניות מתחדשת]] חלק מהפעילות נותרה בכיוון זה. אצל פעילים רבים השתנה מוקד הפעילות, מתוך תפיסה שיש לטפל בשורש הבעיה ולא בתסמינים שלה. הארגון הרחיב את מחאתו והפנה אותה כלפי השיטה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] באופן כללי. הארגון הקפיד על שימוש ב[[מחאה לא אלימה]]. | + | הארגון הוקם ב[[1991]] ב[[לונדון]], אנגליה, כשצמח מתוך מאהלי מחאה נגד [[ביטול כבישים מהירים|תוכניות בניה להרחבת כבישים מהירים בעיר]]. בראשיתו התמקד הארגון במחאה נגד [[תכנון מוטה מכוניות|תנועת מכוניות בערים]] ונערכו מסיבות רבות לשינוי המרחב הציבורי לכיוון של [[תחבורה בת קיימא]] ו[[עירוניות מתחדשת]], חלק מהפעילות נותרה בכיוון זה. אצל פעילים רבים השתנה מוקד הפעילות, מתוך תפיסה שיש לטפל בשורש הבעיה ולא בתסמינים שלה. הארגון הרחיב את מחאתו והפנה אותה כלפי השיטה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] באופן כללי. הארגון הקפיד על שימוש ב[[מחאה לא אלימה]] כמו ארגון מסיבות רחוב. |
| | | |
| == אידאולוגיה == | | == אידאולוגיה == |
− | בבסיס הפעולה של התנועה עומדת ההנחה שמרחבים ציבוריים עירוניים - רחובות, צמתים וכיכרות הם - נועדו להכיל בתוכם מגוון רב של פעולות אנושיות ושל אינטראקציות בין-אישיות, באמצעותן נוצרת [[קהילה]] עירונית. השימוש ב[[מכונית|מכוניות]] והתכנון עבור מכוניות - [[תכנון מוטה רכב פרטי]] הופך את הרחובות מאתר מחיה ופעילות עבור בני אדם לאתר מעבר - אופיה הסגור והמבודד של המכונית מונע אינטראקציה בין אישית, ובכך מרוקן את הרחובות מתוכנם. נקודת מבט זו מודגשת על ידי חוקרים עירוניים רבים כולל לדוגמה התנועה ל[[עירוניות מתחדשת]] ותנועות למען [[תחבורה בת קיימא]] ו[[תחבורה פעילה]]. לדוגמה הספר [[Fighting Traffic]] מדגים כיצד תחבורת המכוניות בארצות הברית גרמה להדרה של הולכי רגל וילדים מהרחובות, וכיצד בהמשך שונו הרחובות והערים לטובת [[תכנון מוטה רכב פרטי]] בתוך הערים הקיימות [[פרבור|פרבור משתרע]] בערים חדשות יותר. | + | בבסיס הפעולה של התנועה עומדת ההנחה שמרחבים ציבוריים עירוניים - רחובות, צמתים וכיכרות הם - נועדו להכיל בתוכם מגוון רב של פעולות אנושיות ושל אינטראקציות בין-אישיות, באמצעותן נוצרת [[קהילה]] עירונית. השימוש ב[[מכונית|מכוניות]] והתכנון עבור מכוניות - '''[[תכנון מוטה רכב פרטי]]''' הופך את הרחובות מאתר מחיה ופעילות עבור בני אדם מקום-מעבר - שכן אופיה הסגור והמבודד של המכונית מונע אינטראקציה בין אישית, ובכך מרוקן את הרחובות מתוכנם. נקודת מבט זו מודגשת על ידי חוקרים עירוניים רבים, כולל לדוגמה התנועה ל[[עירוניות מתחדשת]] ותנועות למען [[תחבורה בת קיימא]] ו[[תחבורה פעילה]]. לדוגמה הספר [[Fighting Traffic]] מדגים כיצד תחבורת המכוניות בארצות הברית גרמה להדרה של [[הולכי רגל]] ו[[עיר ידידותית לילדים|ילדים]] מהרחובות, וכיצד בהמשך שונו הרחובות והערים לטובת כבישים מהירים בתוך הערים הקיימות ו[[פרבור|פרבור משתרע]] בערים חדשות יותר. |
| | | |
− | לטענת התנועה, השימוש במכונית הוא נדבך אחד במכלול של הקפיטליזם הגלובלי, שמטרתו - הפיכת בני האדם ל'מכונות צרכניות'. הרחוב הוא מושג מפתח עבור התנועה, משום שלטענתם כאשר הרחוב מתקיים באופן שבו התקיים בעבר, הוא הופך למרחב לא-ממושטר, שאינו מיועד לצרכנות גרידא. בחשיבה הקפיטליסטית רחובות אינם אלא דרכי מעבר מאתר אחד לאתר אחר - מאתר המגורים לאתר העבודה, ממנו לאתר הצרכנות ולאתר הבידור. התנועה שואפת לשבור דפוס זה, ולהפוך את הרחובות לאתרים שמתקיימת בהם פעילות חברתית בפני עצמה. | + | לטענת התנועה, השימוש במכונית הוא נדבך אחד במכלול של [[קפיטליזם עולמי|הקפיטליזם הגלובלי]], שמטרתו - הפיכת בני האדם ל'מכונות צרכניות' כחלק מ[[תרבות הצריכה]]. הרחוב הוא מושג-מפתח עבור התנועה, משום שלטענתם כאשר הרחוב מתקיים באופן שבו התקיים בעבר, הוא הופך למרחב לא-ממושטר, שאינו מיועד לצרכנות גרידא. בחשיבה הקפיטליסטית רחובות אינם אלא דרכי מעבר מאתר אחד לאתר אחר - מאתר המגורים לאתר העבודה, ממנו לאתר הצרכנות ולאתר הבידור. התנועה שואפת לשבור דפוס זה, ולהפוך את הרחובות לאתרים שמתקיימת בהם פעילות חברתית בפני עצמה. |
| | | |
| == צורת פעולה == | | == צורת פעולה == |
שורה 35: |
שורה 35: |
| | | |
| נקודת השקפה Reclaim the Streets לגבי מכוניות והשפעתן על המרחב הציבורי, או מה הכיוון שאליו צריכות לנוע ערים, אינה ייחודית רק לתנועה זו והיא מבטאת נקודת מבט רחבה בהרבה שבאה לידי ביטוי על ידי ראשי ערים, תנועות ופעילים הפועלים למען [[עירוניות מתחדשת]], [[תחבורה בת קיימא]] [[תחבורה פעילה]] ועוד. מתכננים עירוניים מתארים את השפעת המכוניות והתכנון למכוניות בתחומים שונים כמו הגדלת ה[[רעש]], חסימה של הולכי רגל על ידי כבישים מהירים והפחתה של [[הון חברתי]] בעיר או בשכונה עקב הפחתת [[הולכי רגל]]. | | נקודת השקפה Reclaim the Streets לגבי מכוניות והשפעתן על המרחב הציבורי, או מה הכיוון שאליו צריכות לנוע ערים, אינה ייחודית רק לתנועה זו והיא מבטאת נקודת מבט רחבה בהרבה שבאה לידי ביטוי על ידי ראשי ערים, תנועות ופעילים הפועלים למען [[עירוניות מתחדשת]], [[תחבורה בת קיימא]] [[תחבורה פעילה]] ועוד. מתכננים עירוניים מתארים את השפעת המכוניות והתכנון למכוניות בתחומים שונים כמו הגדלת ה[[רעש]], חסימה של הולכי רגל על ידי כבישים מהירים והפחתה של [[הון חברתי]] בעיר או בשכונה עקב הפחתת [[הולכי רגל]]. |
| + | הרעיון לקדם את הרחובות כמקום התרחשות חי ולא רק כמקום מעבר למכוניות, קיים גם בקרב תנועות אחרות כמו [[פרוייקט המקומות הציבוריים]], . |
| | | |
− | בתחילת המאה ה-21 יותר ויותר ערים ברחבי העולם נוקטות בגישה של [[תחבורה בת קיימא]], [[הליכתיות]] ועוד, ויש גם מקרים של [[ביטול כבישים מהירים]]. | + | בתחילת המאה ה-21 יותר ויותר ערים ברחבי העולם נוקטות בגישה של [[תחבורה בת קיימא]], [[הליכתיות]] וצעדים דומים או משלימים - [[עיר ידידותית לילדים]]] או [[עיר ידידותית גיל]], [[חזון אפס תאונות דרכים]] ועוד , וכחלק מזה, יש גם מקרים של [[ביטול כבישים מהירים]]. |
| | | |
− | תנועות אלה אינן בהכרח מאמצים גישה אנטי צרכנית. למעשה למעשה עקרונות דומים של [[הליכתיות]] - שיפור הרחובות עבור הולכי הרגל משמשים כיום דווקא עיריות כמו עיריית ניו יורק או פריס כדי לעודד מסחר עירוני. דוגמה מפורסמת לדבר זה הם צעדים של מנהל התחבורה בניו יורק סיטי, תחת הנהגתה של Janette Sadik-Khan, שפעל לסגירת הטיימס סקוור למכוניות והקמת שבילי אופניים מוגנים בניו יורק סיטי בצורה מהירה וטזמנית על ידי שימוש ב[[עירוניות טקטית]]. [https://www.ted.com/talks/janette_sadik_khan_new_york_s_streets_not_so_mean_any_more] בהמשך העיריה גם מדדה רחובות שבהם בוצעו שבילי אופניים מוגנים. לפי מחקרי העיירה השינויים הובילו ליותר הולכי רגל ורוכבים ודבר זה גרם לשיפור המכירות של החנויות שהיו ברחובות. [https://youtu.be/E85HMNJix_o?t=207] | + | תנועות אלה אינן בהכרח מאמצוצ גישה [[תרבות הצריכה|נגד תרבות הצריכה]]. למעשה למעשה עקרונות דומים של [[הליכתיות]] - שיפור הרחובות עבור הולכי הרגל משמשים כיום דווקא עיריות כמו עיריית ניו יורק או פריס כדי לעודד מסחר עירוני. דוגמה מפורסמת לדבר זה הם צעדים של מנהל התחבורה בניו יורק סיטי, תחת הנהגתה של Janette Sadik-Khan, שפעל לסגירת הטיימס סקוור למכוניות והקמת שבילי אופניים מוגנים בניו יורק סיטי בצורה מהירה וזמנית על ידי שימוש ב[[עירוניות טקטית]]. [https://www.ted.com/talks/janette_sadik_khan_new_york_s_streets_not_so_mean_any_more] בהמשך העיריה גם מדדה רחובות שבהם בוצעו שבילי אופניים מוגנים. לפי מחקרי העיירה השינויים הובילו ליותר הולכי רגל ורוכבים ודבר זה גרם לשיפור המכירות של החנויות שהיו ברחובות. [https://youtu.be/E85HMNJix_o?t=207] |
| | | |
| אנשים שהיו ב-Reclaim the Streets השתתפו לאורך השנים במחאות שונות שהיו בלונדון ובערים אירופאית שונות בנשאים נוספים של [[צדק חברתי]] עולמי והשקפת עולם של [[קיימות]] כמו [[הסכם MAI]], [[יובל 2000]] לשמיטת חובות למדינות העולם השלישי, הפלישה של ארצות הברית לעיראק, ועוד. פעילים רבים עבורו לתנועות כמו [[הפורום לצדק עולמי]], תנועת [[Transition Town]] ועוד. | | אנשים שהיו ב-Reclaim the Streets השתתפו לאורך השנים במחאות שונות שהיו בלונדון ובערים אירופאית שונות בנשאים נוספים של [[צדק חברתי]] עולמי והשקפת עולם של [[קיימות]] כמו [[הסכם MAI]], [[יובל 2000]] לשמיטת חובות למדינות העולם השלישי, הפלישה של ארצות הברית לעיראק, ועוד. פעילים רבים עבורו לתנועות כמו [[הפורום לצדק עולמי]], תנועת [[Transition Town]] ועוד. |
שורה 44: |
שורה 45: |
| == ראו גם == | | == ראו גם == |
| * [[תכנון מוטה רכב פרטי]] | | * [[תכנון מוטה רכב פרטי]] |
| + | * [[ביטול כבישים מהירים]] |
| * [[Fighting Traffic]] | | * [[Fighting Traffic]] |
| + | * [[פרובו (תנועה)]] |
| * [[מסה קריטית]] | | * [[מסה קריטית]] |
− | * [[המאבק למען רחובות משחק באמסטרדם]] | + | * [[המאבק למען שכונה בטוחה לילדים באמסטרדם]] |
− | * [[ביטול כבישים מהירים]]
| |
| * [[Ciclovía]] | | * [[Ciclovía]] |
| * [[עירוניות טקטית]] | | * [[עירוניות טקטית]] |
שורה 54: |
שורה 56: |
| * [[יום חופשי ממכוניות]] | | * [[יום חופשי ממכוניות]] |
| * [[אי שוויון מרחבי]] | | * [[אי שוויון מרחבי]] |
| + | * [[צדק סביבתי]] |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |