| מצד שני אנו רואים בחברה המודרנית מקרים הפוכים - שבהם אנשים רבים מגלים בורות ביחס להיבטים שעשויים להיות קריטיים עבור הבריאות, הבטיחות או המעמד החברתי או הפיננסי שלהם. זו בורות שאינה רציונלית במיוחד משום שהזנק הנגרם יכול להיות גדול מאד. | | מצד שני אנו רואים בחברה המודרנית מקרים הפוכים - שבהם אנשים רבים מגלים בורות ביחס להיבטים שעשויים להיות קריטיים עבור הבריאות, הבטיחות או המעמד החברתי או הפיננסי שלהם. זו בורות שאינה רציונלית במיוחד משום שהזנק הנגרם יכול להיות גדול מאד. |
− | דוגמה בולטת ל"בורות מרצון" היא בתחום הבריאות - דוגמה לכך היא [[התנגדות לחיסונים]] שעלולה לגרום לאנשים לסכן את בריאותם של ילדיהם או של עצמם עקב [[דיסאינפורמציה]]. הספר [[להיות רופא בעידן הבערות מרצון]] של ד"ר בנימין מוזס, נותן דוגמאות נוספות של "בערות מרצון" שעלולה לפגוע בבריאות של מי שאינם רוצים לדעת - לדוגמה סרוב להתחסן נגד נגיף הפוליו במרכז אפריקה, שהוביל להתפרצות המחלה שם. דוגמה אחרת היא חולים באפריקה שמסרבים לקבל טיפול ואף תוקפים רופאים מתוך אמונה שאבולה אינה מחלה אמתית. {{הערה|[https://www.thelancet.com/journals/laninf/article/PIIS1473-3099(19)30063-5/fulltext Institutional trust and misinformation in the response to the 2018–19 Ebola outbreak in North Kivu, DR Congo: a population-based survey], the lancet, VOLUME 19, ISSUE 5, P529-536, MAY 01, 2019}}דוגמאות אחרות הן סיכון עצמי עקב אמונת לא נכונות ביחס ל[[תאונות דרכים]] וגם בורות ביחס לדרכים בהן רשויות יכולות להשפיע על הבטיחות ברחובות ובערים ([[חזון אפס]]). דוגמאות נוספות כוללות אנשים שאינם מודעים ל[[עישון ובריאות|נזקי העישון]] ([[הכחשת נזקי העישון|הדחקת נזקי העישון]]) או ל[[השפעות בריאותיות של סוכר]] על בריאותם - ועלולים לחלות, להפוך ל[[נכות|נכים]] או ולמות כתוצאה מכך. אנשים רבים נופלים קורבן להונאות - כפי שמפורט לדוגמה בספר [[תורת ההונאה]] וב[[לחשוב מהר לחשוב לאט]] - אלה הן דוגמאות לכך שקשה להעריך את החשיבות של מידע אלא לאחר שיש לנו אותו, וכן שהמידע עצמו עשוי לשנות את העדפות שלנו, או שניתן לנצל פרצות בתפיסה שלנו כדי לעבוד עלינו ולתת לנו רושם לא נכון. | + | דוגמה בולטת ל"בורות מרצון" היא בתחום הבריאות - דוגמה לכך היא [[התנגדות לחיסונים]] שעלולה לגרום לאנשים לסכן את בריאותם של ילדיהם או של עצמם עקב [[דיסאינפורמציה]]. הספר [[להיות רופא בעידן הבערות מרצון]] של ד"ר בנימין מוזס, נותן דוגמאות נוספות של "בערות מרצון" שעלולה לפגוע בבריאות של מי שאינם רוצים לדעת - לדוגמה סרוב להתחסן נגד נגיף הפוליו במרכז אפריקה, שהוביל להתפרצות המחלה שם. דוגמה אחרת היא חולים באפריקה שמסרבים לקבל טיפול ואף תוקפים רופאים מתוך אמונה שאבולה אינה מחלה אמתית. {{הערה|[https://www.thelancet.com/journals/laninf/article/PIIS1473-3099(19)30063-5/fulltext Institutional trust and misinformation in the response to the 2018–19 Ebola outbreak in North Kivu, DR Congo: a population-based survey], the lancet, VOLUME 19, ISSUE 5, P529-536, MAY 01, 2019}}דוגמאות אחרות הן סיכון עצמי עקב אמונת לא נכונות ביחס ל[[תאונות דרכים]] וגם בורות ביחס לדרכים בהן רשויות יכולות להשפיע על הבטיחות ברחובות ובערים ([[חזון אפס]]). דוגמאות נוספות כוללות אנשים שאינם מודעים ל[[עישון ובריאות|נזקי העישון]] ([[הכחשת נזקי העישון|הדחקת נזקי העישון]]) או ל[[השפעות בריאותיות של סוכר]] על בריאותם - ועלולים לחלות, להפוך ל[[נכות|נכים]] או ולמות כתוצאה מכך. |
− | היבטים אלה מצביעים מדגישים כיוון שלא כל הבערות היא "רציונלית" וכי חלקה נובע מבעיות בעיצוב של [[מוסדות מידע]] בתרבות המודרנית (כולל [[הצפת מידע]], [[דיסאינפורמציה]], [[תעמולה]] ועוד). | + | אנשים רבים נופלים קורבן להונאות - כפי שמפורט לדוגמה בספר [[תורת ההונאה]] וב[[לחשוב מהר לחשוב לאט]] - אלה הן דוגמאות לכך שקשה להעריך את החשיבות של מידע אלא לאחר שיש לנו אותו, וכן שהמידע עצמו עשוי לשנות את העדפות שלנו, או שניתן לנצל פרצות בתפיסה שלנו כדי לעבוד עלינו ולתת לנו רושם לא נכון. |
| + | היבטים אלה מצביעים על כך שלא כל הבערות היא "רציונלית" וכי חלקה נובע מבעיות בעיצוב של [[מוסדות מידע]] בתרבות המודרנית - כולל [[הצפת מידע]], [[דיסאינפורמציה]], [[תעמולה]] ועוד - יש מוסדות פוליטיים, כלכליים ותרבותיים שנוח להם שהציבור הוא בור או שהוא מאמין לסיפורים מסויימים שמאפשרים להם לפעול בצורה נוחה יותר. לפי הסברים אלה אנשים אינם בוחרים בבורות מול השכלה אלה מתחברים לסיפורים מסויימים - [[מיתוס|מיתוסים]], שנוח יותר להתחבר אליהם (במיוחד על רקע תרבותי מסויים), ואשר הפצתם היא קלה יותר - [[ממים]] הוא שהיא נוחה יותר לקבוצות חזקות בחברה. |