47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 21:
שורה 21: + + + + + + +
אין תקציר עריכה
* '''אגם החולה''' - ייבוש מכוון של אגם-ביצתי בישראל בשנות ה-50, הרעיון היה קבלת שטחי חקלאות עשירים וגדולים. הדבר גרר מחאה שהובילה להקמת [[החברה להגנת הטבע]]. התברר שהקרקע בעייתית לגידולים חקלאיים וכי הדבר גורר גם זיהום של הכנרת. בשנים האחרונות מנסים להציף חלקים מהאגם.
* '''אגם החולה''' - ייבוש מכוון של אגם-ביצתי בישראל בשנות ה-50, הרעיון היה קבלת שטחי חקלאות עשירים וגדולים. הדבר גרר מחאה שהובילה להקמת [[החברה להגנת הטבע]]. התברר שהקרקע בעייתית לגידולים חקלאיים וכי הדבר גורר גם זיהום של הכנרת. בשנים האחרונות מנסים להציף חלקים מהאגם.
* '''[[התייבשות ים המלח]]''' ים המלח הולך ומאבד משטחו ומפלס המים שלו יורד. הדבר נובע ממספר תהליכים בהם הקטנת הזרימה של מים מתוקים מנהר הירדן עקב צריכת יותר מים ל[[משק המים בישראל]] ומשק המים של ירדן וסוריה, הגברת אידוי המים על ידי תעשיות המלח ואולי גם הגדלת החום עקב [[שינויי אקלים בישראל]]. התייבשות זו מאיימת על תעשיית התיירות והישובים במקום והיא גם מהווה סכנה בטיחותית עקב בולענים.
* '''[[התייבשות ים המלח]]''' ים המלח הולך ומאבד משטחו ומפלס המים שלו יורד. הדבר נובע ממספר תהליכים בהם הקטנת הזרימה של מים מתוקים מנהר הירדן עקב צריכת יותר מים ל[[משק המים בישראל]] ומשק המים של ירדן וסוריה, הגברת אידוי המים על ידי תעשיות המלח ואולי גם הגדלת החום עקב [[שינויי אקלים בישראל]]. התייבשות זו מאיימת על תעשיית התיירות והישובים במקום והיא גם מהווה סכנה בטיחותית עקב בולענים.
==התייבשות נהרות==
מספר נהרות באיזור המזרח התיכון סובלים מהתייבשות. במקום זה משבר האקלים מצטרף לבעיות אחרות מעשה ידי אדם – [[גידול דמוגרפי]] מהיר, היעדר תכנון לאומי של משק המים או תכנון לקוי של החקלאות, משטרים טוטליטריים והתדרדרות אקולוגית. משבר האקלים מעצים את הבעיות האחרות ומגביר חוסר יציבות של המצב (פגיעה ב[[חוסן]]) {{הערה|שם=isees| ארנון סופר ואנטון ברקובסקי, [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=703 שינוי האקלים ומשבר המים במזרח התיכון – מפסימיות לפרגמטיות], אקולוגיה וסביבה, דצמבר 2017, גליון 4, (עמ' 11-6)}}
* '''נהר הפרת''' - מימי הפרת מנוצלים על ידי טורקיה סוריה ועיראק. יש עדויות על הרעה בכמות המשקעים החל משנות ה90 של המאה ה-20 והפחתה נוספת בגלל הסכרים הטורקים בנהר הפרת. עד שנות ה-90 ספיקת הפרת בכניסה לסוריה הגיעה ל-32 מיליארד מ"ק בשנה. בשנת 1985 צרכה עיראק לפחות 17–20 מיליארד מ"ק, סוריה כ-4 מיליארד מ"ק, טורקיה כמיליארד מ"ק, והיתרה – 7–8 מיליארד מ"ק, התנקזה ברובה לים. מאז שנות ה-90 לקחה טורקיה (באופן חד צדדי) כ-15 מיליארד מ"ק, והותירה לסוריה ולעיראק רק כ-15 מיליארד מ"ק, דהיינו מחצית הכמות שנכנסה בעבר. מתוך כמות זו לקחה סוריה כ-8 מיליארד, והותירה לעיראק 7 מיליארד מ"ק. מפות הלוויין, מעידות על צמצום דרסטי של עיבוד שטחי חקלאות בעמק הפרת בעירק והחמרת סופות האבק באיזור. {{הערה|שם=isees}} הדבר מקטין את ההספקה המקומית של מזון לתושבי עיראק ומאיץ תהליכי [[עיור]] כמו גם בעיות חברתיות בסוריה ובעיראק. הפגיעה בחקלאים באיזורים חקלאות בסוריה עקב שילוב של הפחתת המים בנהרות וכן [[בצורת]] היו חלק מ[[רקע סביבתי וחברתי למלחמת האזרחים בסוריה]]{{הערה|שם=isees}} התחזיות של שינוי האקלים באזור צופות הפחתה בכמות המשקעים המזינים ישירות ובעקיפין את הפרת והחידקל משטחה של טורקיה. דבר שצפוי לגרום לירידה של כרבע מסך כל הספיקות בנהרות וביובליהם ב-25–30 השנים הקרובות.{{הערה|שם=isees}}
* '''נהר החידקל''' - קיימים סכרים רבים לצרכי השקיה בעיראק ובטורקיה. הסכרים נבנו גם כדי למנוע הצפות ידועות לשמצה בעיראק שהיו מתרחשות באפריל בעקבות הפשרת שלגים עונתית בטורקיה. הסכרים האחרונים בטורקיה מעוררים מחלוקת בגלל השפעות סביבתיות בטורקיה וכן ההשפעה של הפחתת זרימת המים בעיראק. בשנת 2014 הושגה התקדמות במגעים על שיתופי פעולה על מידע בין המדינות. כרגע אין בעיה גדולה בחידקל אבל יש חשש שייבוש הפרת יחייב את עירק בהעברת מים מהחידקל לעמק הפרת. טורקיה, שבעבר לא השתמשה במי החידקל, מתכוננת לקחת מהמים הללו לפחות 6 מיליארד מ"ק. {{הערה|שם=isees}}
* '''נהר הנילוס''' - מאז 1967 מתועדת ירידה חזקה בספיקת הנילוס. הממוצע הרב-שנתי של ספיקת הנילוס היה במשך שנים רבות כ-84 מיליארד מ"ק בשנה, בשנת 1984 הגיעה הספיקה ל-35 מיליארד מ"ק, מאז היו שנים ברוכות אבל המגמה היא של הפחתה בספיקה. נתוני הספיקה השנתית של הנילוס הכחול בכניסה לחרטום: בין השנים 1900–1965 נמדדו כ-56–58 מיליארד מ"ק, בין השנים 1966–1992 נמדדו 50 מיליארד מ"ק, ובשנת 2008 נמדדו 42 מיליארד מ"ק. התחזית היא להפחתה נוספת בעתיד. {{הערה|שם=isees}} הדבר עלול לגרור מתחיחות בין מצרים לבין שכנותיה מדרום וכן לפגוע ב[[כלכלת מצרים]] והוא מתנגש עם המגמות של גידול אוכלוסין במצרים.
==השפעות==
==השפעות==