שורה 8: |
שורה 8: |
| התייבשות נהרות ואגמים היא [[השפעה סביבתית]] בולטת לעין והיא גם מצטלמת היטב - להבדיל מהשפעות סביבתיות אחרות כמו [[התחממות עולמית]] [[הכחדה המונית]] או [[זיהום אוויר]] שקשה יותר להבחין בקיומם וקל ל[[הכחשת זיהום|להתעלם מהם]]. | | התייבשות נהרות ואגמים היא [[השפעה סביבתית]] בולטת לעין והיא גם מצטלמת היטב - להבדיל מהשפעות סביבתיות אחרות כמו [[התחממות עולמית]] [[הכחדה המונית]] או [[זיהום אוויר]] שקשה יותר להבחין בקיומם וקל ל[[הכחשת זיהום|להתעלם מהם]]. |
| | | |
− | ==התייבשות אגמים== | + | ==התייבשות אגמים וימות== |
| * '''ימת אראל''' שליד קזחסטן, רוב המים של הימה נעלמו בין השנים 1989 ל-2008. הטיית נהרות לצורכי [[חקלאות]] ו[[זיהום מים]] גרמו להמלחה ואידוי של רוב המים בימה, ששטחה המקורי בשנות ה-60 של המאה ה-20 היה 68 אלף קמ"ר - פי 3 משטחה של מדינת ישראל. | | * '''ימת אראל''' שליד קזחסטן, רוב המים של הימה נעלמו בין השנים 1989 ל-2008. הטיית נהרות לצורכי [[חקלאות]] ו[[זיהום מים]] גרמו להמלחה ואידוי של רוב המים בימה, ששטחה המקורי בשנות ה-60 של המאה ה-20 היה 68 אלף קמ"ר - פי 3 משטחה של מדינת ישראל. |
| * '''אגם Poopó''' (ספרדית: Lago Poopó) הוא אגם מלוחים גדול הממוקם בהרי Altiplano ב-Oruro, בוליביה, בגובה של כ-3,700 מטר. האגם היה ארוך ורחב (90 על 32 ק"מ) אבל רדוד, החלק הקבוע של גוף האגם כיסה כ-1,000 קמ"ר והוא היה האגם השני בגודלו במדינה. האגם קיבל את רוב המים שלו מן נהר Desaguadero, אשר זורם מאגם Titicaca בקצה הצפוני של Altiplano. מאחר שלאגם לא היה כל מוצא גדול, ועומק ממוצע של פחות מ-3 מטר, פני השטח היו שונים מאוד על בסיס עונתי. ב-2002 הוכרז האגם כאתר לשימור לפי [[אמנת רמסאר]]. בדצמבר 2015, האגם התייבש לחלוטין, והשאיר רק כמה ביצות. למרות שהאגם התייבש לחלוטין כמה פעמים בעבר, לא נראה שהוא יתאושש הפעם. הגורמים המוצעים לירידה הם המסה של הקרחונים של האנדים ואובדן מימיהם, בגלל בצורת עקב שינויי אקלים, כמו גם המשך הסטת מים ל[[כרייה]] ולחקלאות. [https://en.wikipedia.org/wiki/Lake_Poop%C3%B3] | | * '''אגם Poopó''' (ספרדית: Lago Poopó) הוא אגם מלוחים גדול הממוקם בהרי Altiplano ב-Oruro, בוליביה, בגובה של כ-3,700 מטר. האגם היה ארוך ורחב (90 על 32 ק"מ) אבל רדוד, החלק הקבוע של גוף האגם כיסה כ-1,000 קמ"ר והוא היה האגם השני בגודלו במדינה. האגם קיבל את רוב המים שלו מן נהר Desaguadero, אשר זורם מאגם Titicaca בקצה הצפוני של Altiplano. מאחר שלאגם לא היה כל מוצא גדול, ועומק ממוצע של פחות מ-3 מטר, פני השטח היו שונים מאוד על בסיס עונתי. ב-2002 הוכרז האגם כאתר לשימור לפי [[אמנת רמסאר]]. בדצמבר 2015, האגם התייבש לחלוטין, והשאיר רק כמה ביצות. למרות שהאגם התייבש לחלוטין כמה פעמים בעבר, לא נראה שהוא יתאושש הפעם. הגורמים המוצעים לירידה הם המסה של הקרחונים של האנדים ואובדן מימיהם, בגלל בצורת עקב שינויי אקלים, כמו גם המשך הסטת מים ל[[כרייה]] ולחקלאות. [https://en.wikipedia.org/wiki/Lake_Poop%C3%B3] |
− | [[קובץ:Urmia lake drought.gif|ממוזער|100px|התייבשות ימת אורמיה באיראן בין השנים 1984 ל-2014. האגם ששטחו היה כ-5,000 קמ"ר, כמחצית מגודלה של לבנון, התכווץ ל-10% מגודלו המקורי. בעוד האגם עצמו הוא אגם מלוח, התייבשותו המהירה נובעת מסכירת נהרות שמובילים אליו.]] | + | [[קובץ:Urmia lake drought.gif|ממוזער|130px|התייבשות ימת אורמיה באיראן בין השנים 1984 ל-2014. האגם ששטחו היה כ-5,000 קמ"ר, כמחצית מגודלה של לבנון, התכווץ ל-10% מגודלו המקורי. בעוד האגם עצמו הוא אגם מלוח, התייבשותו המהירה נובעת מסכירת נהרות שמובילים אליו.]] |
− | * '''אגם אורימה''' או ימת אורמיה היא האגם הגדול ביותר בתחומי איראן. היא נמצאת בצפון מערב המדינה, כ-20 קילומטר ממזרח לעיר אורמיה. אורכה מצפון לדרום 140 ק"מ ורוחבה נע בין 20 ק"מ למעל 50 ק"מ. עומק המים נע בין 6 ל 16 מטר בלבד. ימת אורמיה מתכווצת בשיעור של 0.6 – 1 מטר בשנה והיא הוכרזה כשמורת טבע מוגנת בינלאומית הן כאתר ראמסאר והן כשמורה ביוספרית. מחקרים על התכווצותה נערכים בעזרת מעקב לווייני. האגם הצטמק ל-10% מגודלו הקודם בעיקר בשל סכר הנהרות הזורמים אליו, ושאיבת מי התהום מהאזור שמסביב על ידי אלפי בארות השקייה. [https://en.wikipedia.org/wiki/Lake_Urmia] סיבה נוספת להתכווצות האגם היא [[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון]] שגמרה לבצורת ולהגברת האידוי במקום.[https://www.nationalgeographic.com/magazine/2018/03/drying-lakes-climate-change-global-warming-drought/] בנוסף להתכווצות האגם יש בו בעיה של התפשטות אצות אדומות שצובעות את המים באדום. האגם היה מקום תיירות במשך דורות רבים, אבל מאז שנות ה-1980 אחוז התיירים במקום הצטמצם ב-80%. [https://www.nationalgeographic.com/magazine/2018/03/drying-lakes-climate-change-global-warming-drought/] | + | * '''אגם אורימה''' (Lake Urmia) או ימת אורמיה היא האגם הגדול ביותר בתחומי איראן ובעבר היא היתה גם האגם המלוח הגדול ביותר במזרח התיכון. היא נמצאת בצפון מערב המדינה, כ-20 קילומטר ממזרח לעיר אורמיה. אורכה מצפון לדרום 140 ק"מ ורוחבה נע בין 20 ק"מ למעל 50 ק"מ. עומק המים נע בין 6 ל 16 מטר בלבד. ימת אורמיה מתכווצת בשיעור של 0.6 – 1 מטר בשנה והיא הוכרזה כשמורת טבע מוגנת בינלאומית הן כאתר ראמסאר והן כשמורה ביוספרית. מחקרים על התכווצותה נערכים בעזרת מעקב לווייני. האגם הצטמק ל-10% מגודלו הקודם בעיקר בשל סכר הנהרות הזורמים אליו, ושאיבת מי התהום מהאזור שמסביב על ידי אלפי בארות השקייה. [https://en.wikipedia.org/wiki/Lake_Urmia] סיבה נוספת להתכווצות האגם היא [[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון]] שגמרה לבצורת ולהגברת האידוי במקום.[https://www.nationalgeographic.com/magazine/2018/03/drying-lakes-climate-change-global-warming-drought/] בנוסף להתכווצות האגם יש בו בעיה של התפשטות אצות אדומות שצובעות את המים באדום. האגם היה מקום תיירות במשך דורות רבים, אבל מאז שנות ה-1980 אחוז התיירים במקום הצטמצם ב-80%. [https://www.nationalgeographic.com/magazine/2018/03/drying-lakes-climate-change-global-warming-drought/] |
| + | * '''ימת המלח הגדולה''' (באנגלית: Great Salt Lake) היא ימה מלוחה חסרת מוצא, הנמצאת בחלקה הצפוני של מדינת יוטה בארצות הברית. האגם משתרע על שטח של כ-4,400 קמ"ר, והוא האגם הגדול ביותר בארצות הברית ממערבית למיסיסיפי. אורכה של ימת המלח הגדולה הוא 120 ק"מ, רוחבה 45 ק"מ, ועומקה המרבי בערך 10 מטר. אף שהיא מכונה "ים המוות של אמריקה" הימה היא מקום המחייה של מיליוני ציפורים מקומיות (כולל אוכלוסיה גדולה של המין "שחיינית וילסון"), וסרטנים זעירים (ארטמיה). [https://en.wikipedia.org/wiki/Great_Salt_Lake] רמת המלח באגם הולכת ועולה שכן האגם הולך ומתייבש. והוא איבד כ-50% מהנפח שלו מאז אמצע המאה ה-19. [https://www.nationalgeographic.com/magazine/2018/03/drying-lakes-climate-change-global-warming-drought/] |
| + | * '''[[התייבשות ים המלח]]''' ים המלח הולך ומאבד משטחו ומפלס המים שלו יורד. הדבר נובע ממספר תהליכים בהם הקטנת הזרימה של מים מתוקים מנהר הירדן עקב צריכת יותר מים ל[[משק המים בישראל]] ומשק המים של ירדן וסוריה, הגברת אידוי המים על ידי תעשיות המלח ואולי גם הגדלת החום עקב [[שינויי אקלים בישראל]]. התייבשות זו מאיימת על תעשיית התיירות והישובים במקום והיא גם מהווה סכנה בטיחותית עקב בולענים. |
| | | |
| ==השפעות== | | ==השפעות== |