שורה 42: |
שורה 42: |
| יש לציין שהאפיפיור פרנציסקוס ציין בנושא זה כי "הדרכים של הדת והמדע נעשות קרובות יותר ויותר היום" והיום יש במרכז הדת הקאתולית בואטיקאן אפילו אקדמיה מדעית שמפרסמת גם בנושא שינויי האקלים{{הערה|The Pontifical Academy of Sciences [http://www.pas.va/content/accademia/en.html The Home Page of The Pontifical Academy of Sciences ]}}. הוא לא הראשון שמציג רעיונות אלה. לדוגמה, פלוטרכוס שהיה היסטוריון וגם כוהן, כתב פעם (בביוגרפיה של פריקלס) שאלה שחושבים, שהם בגילוי קשר של סיבה ותוצאה באות כלשהוא הוכיחו שאין זה אות, אינם לוקחים בחשבון שבזאת הם שוללים גם אותות אחרים כמו סימנים באמצעות עשן ממדורות או צלצול שאומר מה השעה - בכל המקרים מדובר באות כלשהוא אבל הוא מבוסס על תהליך שיש בו קשר של סיבה ותוצאה. כלומר, לפי השקפה זו, אם מישהו אחד אומר: "אם תפרו את המצווה, לא להרוס את כדור הארץ - יקרה לכם אסון, והשני אומר: "אם תשחררו יותר גזי חממה - הטמפרטורה של כדור הארץ תעלה וזה יגרום להשלכות סביבתיות" וכדומה, השני מתאר את הקשר של סיבה ותוצאה בתוך האות. | | יש לציין שהאפיפיור פרנציסקוס ציין בנושא זה כי "הדרכים של הדת והמדע נעשות קרובות יותר ויותר היום" והיום יש במרכז הדת הקאתולית בואטיקאן אפילו אקדמיה מדעית שמפרסמת גם בנושא שינויי האקלים{{הערה|The Pontifical Academy of Sciences [http://www.pas.va/content/accademia/en.html The Home Page of The Pontifical Academy of Sciences ]}}. הוא לא הראשון שמציג רעיונות אלה. לדוגמה, פלוטרכוס שהיה היסטוריון וגם כוהן, כתב פעם (בביוגרפיה של פריקלס) שאלה שחושבים, שהם בגילוי קשר של סיבה ותוצאה באות כלשהוא הוכיחו שאין זה אות, אינם לוקחים בחשבון שבזאת הם שוללים גם אותות אחרים כמו סימנים באמצעות עשן ממדורות או צלצול שאומר מה השעה - בכל המקרים מדובר באות כלשהוא אבל הוא מבוסס על תהליך שיש בו קשר של סיבה ותוצאה. כלומר, לפי השקפה זו, אם מישהו אחד אומר: "אם תפרו את המצווה, לא להרוס את כדור הארץ - יקרה לכם אסון, והשני אומר: "אם תשחררו יותר גזי חממה - הטמפרטורה של כדור הארץ תעלה וזה יגרום להשלכות סביבתיות" וכדומה, השני מתאר את הקשר של סיבה ותוצאה בתוך האות. |
| | | |
− | === שינויי האקלים ונצרות === | + | === נצרות סביבה וקיימות=== |
| | | |
| נכון לספטמבר 2018 כנראה הכי הרבה מאמצים לעשות את שינויי האקלים נעשים בדת הקאתולית. יש לזה חשיבות גדולה כי הנצרות היא כרגע הדת הפופולרחת ביותר והזרם הקאטולי הוא הפופולרי ביותר בנצרות: כ 1.3 מיליארד בני אדם{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_Christian_denominations_by_number_of_members List of Christian denominations by number of members]}}. האפיפיור פרנציסקוס כבר כמה שנים מהווה את אחד המנהיגים שמתעסקים בנושא כאחד מהנושאים העיקריים של פעילותם הציבורית{{הערה|The Forum on Religion and Ecology at Yale [http://fore.yale.edu/news-related-to-pope-francis-climate-change-and-the-environment NEWS ARTICLES RELATED TO POPE FRANCIS, CLIMATE CHANGE, AND THE ENVIRONMENT]}}. הוא אפילו שלח אנציקליקה שנקראת "לאודטו סי", לכל המנהיגים בדת הקאתולית בו הוא קרא להם לפעול כדי לפתור את הבעיה. בין היתר הוא קרה בה לפעול נגד [[מחסור ועודף|ייצור יתר ותרבות הצריכה]]. בנוסף, לראשונה בהיסטוריה ציטט האפיפיור כסימוכין את החלטותיהם של אסיפות בישופים, רובם ככולם מחצי כדור הארץ הדרומי - כלומר מהמדינות עם מעט כסף{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%93%D7%90%D7%98%D7%95_%D7%A1%D7%99 לאודאטו סי]}}. | | נכון לספטמבר 2018 כנראה הכי הרבה מאמצים לעשות את שינויי האקלים נעשים בדת הקאתולית. יש לזה חשיבות גדולה כי הנצרות היא כרגע הדת הפופולרחת ביותר והזרם הקאטולי הוא הפופולרי ביותר בנצרות: כ 1.3 מיליארד בני אדם{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_Christian_denominations_by_number_of_members List of Christian denominations by number of members]}}. האפיפיור פרנציסקוס כבר כמה שנים מהווה את אחד המנהיגים שמתעסקים בנושא כאחד מהנושאים העיקריים של פעילותם הציבורית{{הערה|The Forum on Religion and Ecology at Yale [http://fore.yale.edu/news-related-to-pope-francis-climate-change-and-the-environment NEWS ARTICLES RELATED TO POPE FRANCIS, CLIMATE CHANGE, AND THE ENVIRONMENT]}}. הוא אפילו שלח אנציקליקה שנקראת "לאודטו סי", לכל המנהיגים בדת הקאתולית בו הוא קרא להם לפעול כדי לפתור את הבעיה. בין היתר הוא קרה בה לפעול נגד [[מחסור ועודף|ייצור יתר ותרבות הצריכה]]. בנוסף, לראשונה בהיסטוריה ציטט האפיפיור כסימוכין את החלטותיהם של אסיפות בישופים, רובם ככולם מחצי כדור הארץ הדרומי - כלומר מהמדינות עם מעט כסף{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%93%D7%90%D7%98%D7%95_%D7%A1%D7%99 לאודאטו סי]}}. |
| | | |
− | === שינויי אקלים ויהדות === | + | === יהדות סביבה וקימות=== |
| | | |
| פרופסור פינחס אלפרט, מדען מאמין, ראש החוג לגיאופיזיקה ולמדעים פלנטריים באוניברסיטת ת"א, עומד בראש צומת נאס"א לתצפיות על כדור הארץ בישראל והינו חבר כבוד של האקדמיה העולמית היהודית למדעים, כתב ספר "גשם ורוח : מטאורולוגיה בראי היהדות" המבוסס על מחקריו בהתפתחות מערכות מזג-אוויר, שינויי אקלים, השפעות שימושי קרקע על האקלים, ועוד. הספר מצביע על הדמיון הרב שבין המחשבה הדתית ומחשבת המדע, השותפות הן לפרדוקסים והן לאנלוגיות, ומאיר מזווית מדעית ותורנית סוגיות מסובכות במקורותינו. המאמרים המופיעים בספר זה פורסמו בספרות המדעית העולמית, והוצגו כדרשות בבתי כנסת ובמסגרות אחרות. הספר מיועד הן למומחים בתחום האטמוספירה ובתחום ההיסטוריה של המדע ולסטודניטם הלומדים תחומים אלה, והן למומחים בתחומים הנרחבים של התורה, התלמוד והמדרשים{{הערה|1=פינחס אלפרט [https://www.kotar.co.il/KotarApp/Index/Book.aspx?nBookID=93535674 גשם ורוח : מטאורולוגיה בראי היהדות] 2008, קותר}}. | | פרופסור פינחס אלפרט, מדען מאמין, ראש החוג לגיאופיזיקה ולמדעים פלנטריים באוניברסיטת ת"א, עומד בראש צומת נאס"א לתצפיות על כדור הארץ בישראל והינו חבר כבוד של האקדמיה העולמית היהודית למדעים, כתב ספר "גשם ורוח : מטאורולוגיה בראי היהדות" המבוסס על מחקריו בהתפתחות מערכות מזג-אוויר, שינויי אקלים, השפעות שימושי קרקע על האקלים, ועוד. הספר מצביע על הדמיון הרב שבין המחשבה הדתית ומחשבת המדע, השותפות הן לפרדוקסים והן לאנלוגיות, ומאיר מזווית מדעית ותורנית סוגיות מסובכות במקורותינו. המאמרים המופיעים בספר זה פורסמו בספרות המדעית העולמית, והוצגו כדרשות בבתי כנסת ובמסגרות אחרות. הספר מיועד הן למומחים בתחום האטמוספירה ובתחום ההיסטוריה של המדע ולסטודניטם הלומדים תחומים אלה, והן למומחים בתחומים הנרחבים של התורה, התלמוד והמדרשים{{הערה|1=פינחס אלפרט [https://www.kotar.co.il/KotarApp/Index/Book.aspx?nBookID=93535674 גשם ורוח : מטאורולוגיה בראי היהדות] 2008, קותר}}. |
שורה 113: |
שורה 113: |
| | | |
| עוד ארגון כזה הוא "חרדים לסביבה"{{הערה|מוני אנדר הוא סגן דובר חב"ד [http://charedim.webix.me/%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%90%D7%91%D7%99%D7%97%D7%99.asp מדוע החרדים לא מתעניינים בסביבה ?]חרדים לסביבה}}. | | עוד ארגון כזה הוא "חרדים לסביבה"{{הערה|מוני אנדר הוא סגן דובר חב"ד [http://charedim.webix.me/%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%90%D7%91%D7%99%D7%97%D7%99.asp מדוע החרדים לא מתעניינים בסביבה ?]חרדים לסביבה}}. |
− | === הגדת פסח אקולוגית === | + | ==== הגדת פסח אקולוגית ==== |
− | ישנם חוקרים החושבים ש 10 המכות יכלו להגרם כתוצאה מבצורת{{הערה| DosOso [https://imgur.com/gallery/x97eY 10 plagues explained scientifically] 25 לנובמבר 2014 Imgur}}{{הערה|Live Science Staff [https://www.livescience.com/58638-science-of-the-10-plagues.html The Science of the 10 Plagues] 11 לאפריל 2017, Live Science}}. ידוע שלדוגמה שיעבוד עמים שונים על ידי אשור גרם לבצורת קשה שמוטטה את האימפריה, במיוחד עמים נוודים שהיה להם הרבה בקר שגם שתה הרבה וגם אכל את העשב מה שבדרך כלל גורם למדבור{{הערה|Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] 04 לנובמבר 2014, Springer Nature}}{{הערה|Adam Schneider Selim Adalı [https://www.researchgate.net/publication/284837312_No_harvest_was_reaped_demographic_and_climatic_factors_in_the_decline_of_the_Neo-Assyrian_Empire#pfb No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] דצמבר 2014, Research Gate}}. ידוע שבתקופת יציאת מצרים היו בה הרבה עבדים נוודים, ומה שגרם לבצורת באדור יכל לגרום לבצורת גם במצרים. ייתכן גם שהמצרים הבינו שהם צריכים לשחרר את העדים אם הם רוצים שזה יפסק. | + | ישנם חוקרים החושבים ש 10 המכות יכלו להגרם כתוצאה מבצורת וזיהום מים{{הערה| DosOso [https://imgur.com/gallery/x97eY 10 plagues explained scientifically] 25 לנובמבר 2014 Imgur}}{{הערה|Live Science Staff [https://www.livescience.com/58638-science-of-the-10-plagues.html The Science of the 10 Plagues] 11 לאפריל 2017, Live Science}}. יש מחקר שטוען ששיעבוד עמים שונים על ידי אשור היה אחד הגורמים העיקריים לבצורת קשה שמוטטה את האימפריה, עקב צריכת מים גבוהה{{הערה|Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] 04 לנובמבר 2014, Springer Nature}}{{הערה|Adam Schneider Selim Adalı [https://www.researchgate.net/publication/284837312_No_harvest_was_reaped_demographic_and_climatic_factors_in_the_decline_of_the_Neo-Assyrian_Empire#pfb No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] דצמבר 2014, Research Gate}}. בנוסף לשתיית האנשים והבקר הבקר אוכל עשב מה שגוראם למדבור וכן מזהם מים. בישראל לדוגמה קרתההתפרצות של מחלת העכברת בגלל שעקב הבצורת כמות המים בנחלים פחתה ולכן ההפרשות מהצאן גרמו לריכוז מזהמים גבוהה יותר. ידוע שבתקופת יציאת מצרים היו בה הרבה מאוד עבדים, בין היתר כאלה שהיו נוודים, כלומר עם בקר, שהוחזקו בתנאים ירודים, ומה שגרם לבצורת וזיהום באזור אשור או ישראל יכול לגרום לבצורת גם במצרים. ייתכן גם שהמצרים הבינו שהם צריכים לשחרר את העבדים אם הם רוצים שזה יפסק. |
| | | |
− | == סביבה וקיימות בבודהיזם == | + | === בודהיזם סביבה וקיימות=== |
| {{הפניה לערך מורחב|כלכלה בודהיסטית}} | | {{הפניה לערך מורחב|כלכלה בודהיסטית}} |
| {{להשלים}} | | {{להשלים}} |