שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,132 בתים ,  10:03, 28 באפריל 2019
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:  
הרעיון של הזדקנות פעילה נוגע לא רק להמשך עבודה בשכר, אלא להשתתפות פעילה בכל המרחבים הציבוריים ו[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] ולכן יש צורך בהמשך פיתוח מיומנויות חיים ו[[למידה לאורך החיים]] שיאפשרו לאנשים להישאר מעורבים לאורך זמן .  
 
הרעיון של הזדקנות פעילה נוגע לא רק להמשך עבודה בשכר, אלא להשתתפות פעילה בכל המרחבים הציבוריים ו[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] ולכן יש צורך בהמשך פיתוח מיומנויות חיים ו[[למידה לאורך החיים]] שיאפשרו לאנשים להישאר מעורבים לאורך זמן .  
   −
אנשי מקצוע לקידום התכנית כוללים אנשים ממקצועות בריאות ורווחה אבל גם תחומים נוספים כמו תרבות, תעסוקה, תכנון עירוני, הנדסה, תחבורה, חינוך ועוד.  
+
אנשי מקצוע לקידום התכנית כוללים אנשים ממקצועות בריאות ורווחה אבל גם תחומים נוספים כמו תרבות, תעסוקה, תכנון עירוני, הנדסה, תחבורה, חינוך ועוד. {{הערת שוליים|ד"ר רינת בן נון, מתכננת חברתית  [https://bnmrinat.co.il/wp-content/uploads/2019/01/Age-friendly-City-Heb.pdf עיר ידידותית גיל תכניות ומדיניות עירונית בנושא הזדקנות], דצמבר 2018}}
    
==רקע==
 
==רקע==
שורה 15: שורה 15:  
{{הערה|שם=jerusalem| אביבה גולדברג וד"ר קרן מזוז, [http://www.healthycities.co.il/upload/infocenter/info_images/07062017070723@jerusalem.pdf#page עיר ידידותית גיל], עיריית ירושלים, באתר [[רשת ערים בריאות]]}}. {{הערה|הנתונים מבוססים על אגף גריאטריה, משרד הבריאות 2013}}
 
{{הערה|שם=jerusalem| אביבה גולדברג וד"ר קרן מזוז, [http://www.healthycities.co.il/upload/infocenter/info_images/07062017070723@jerusalem.pdf#page עיר ידידותית גיל], עיריית ירושלים, באתר [[רשת ערים בריאות]]}}. {{הערה|הנתונים מבוססים על אגף גריאטריה, משרד הבריאות 2013}}
   −
במקביל קיים בעולם תהליך של [[עיור]]. מאז שנת 2008 רוב תושבי העולם חיים בערים. הצפי הוא כי עד 2030 שלוש חמישיות מ[[אוכלוסיית העולם]] תגור בערים. {{הערה|שם=WHO}} המדיניות של ערים וישובים כפריים ידודותיים לאנשים בכל גיל היא מדיניות שמיועדת לתת מענה לאתגרים אלה. הסביבות הפיסיות והחברתיות הם גורמי-מפתח לשאלה אם אנשים יוכלו להשאר בריאים, ועצמאיים גם בגיל מבוגר.  {{הערה|שם=WHO}}
+
במקביל קיים בעולם תהליך של [[עיור]]. מאז שנת 2008 רוב תושבי העולם חיים בערים. הצפי הוא כי עד 2030 שלוש חמישיות מ[[אוכלוסיית העולם]] תגור בערים. {{הערה|שם=WHO}}  
 
      +
==עיר ידידותית גיל==
 +
המדיניות של ערים וישובים כפריים ידודותיים לאנשים בכל גיל היא מדיניות שמיועדת לתת מענה לאתגרים אלה. הסביבות הפיסיות והחברתיות הם גורמי-מפתח לשאלה אם אנשים יוכלו להשאר בריאים, ועצמאיים גם בגיל מבוגר.  {{הערה|שם=WHO}}
    +
עיר ידידותית גיל בנויה סביב כמה תחומי עניין הכוללים :{{הערה|שם=jerusalem}}
 +
* היבטים הנוגעים לסביבה בנויה -  דיור, תחבורה, מרחב עירוני ציבורי (פתוח וסגור),
 +
* היבטים הנוגעים לסביבה חברתית - השתתפות חברתית, כבוד והכלה חברתית, השתתפות אזרחית ותעסוקה, תקשורת ומידע, תמיכה קהילתית ושירותי בריאות.
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 
* [[עיר ידידותית לילדים]]
 
* [[עיר ידידותית לילדים]]
שורה 34: שורה 38:  
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* ד"ר רינת בן נון, מתכננת חברתית  [https://bnmrinat.co.il/wp-content/uploads/2019/01/Age-friendly-City-Heb.pdf עיר ידידותית גיל תכניות ומדיניות עירונית בנושא הזדקנות], דצמבר 2018
 
* ד"ר רינת בן נון, מתכננת חברתית  [https://bnmrinat.co.il/wp-content/uploads/2019/01/Age-friendly-City-Heb.pdf עיר ידידותית גיל תכניות ומדיניות עירונית בנושא הזדקנות], דצמבר 2018
* [http://www.healthycities.co.il/upload/infocenter/info_images/07062017070723@jerusalem.pdf#page ]
+
* אביבה גולדברג וד"ר קרן מזוז, [http://www.healthycities.co.il/upload/infocenter/info_images/07062017070723@jerusalem.pdf#page עיר ידידותית גיל], עיריית ירושלים, באתר [[רשת ערים בריאות]]
 +
 
 +
* [https://www.who.int/ageing/projects/age-friendly-cities-communities/en/ Age-friendly cities and communities], [[ארגון הבריאות העולמי]]
 
* [https://www.who.int/ageing/publications/Global_age_friendly_cities_Guide_English.pdf Global Age-friendly Cities: A Guide], [[ארגון הבריאות העולמי]]
 
* [https://www.who.int/ageing/publications/Global_age_friendly_cities_Guide_English.pdf Global Age-friendly Cities: A Guide], [[ארגון הבריאות העולמי]]
  

תפריט ניווט