שינויים

'''שחיקה''', ('''Burnout''') היא מצב של [[תשישות רגשית]] ריחוק רגשי וניכור מהעצמי ומאחרים וירידה בתחושת המסוגלות. היא באה לידי ביטוי בעניין מצומצם, בדרך כלל בהקשר של מקום העבודה אשר לעיתים רבות מוקרן גם לתחומי חיים אחרים כמו חיי משפחה וחינוך ילדים, קשרים בין-אישיים, תחביבים ועוד, ומשפיע עליהם לרעה. לרוב, שחיקה נתפסת כתוצר של לחצים מתמשכים, ללא תקופה מתאימה של התאוששות. לעיתים משתמשים בשחיקה ו[[לחץ]] (stress) כשני מונחים מקבילים או זהים, אך שחיקה היא למעשה תגובה ללחצים שקשה להתמודד עימם{{הערה|שם=הערה מספר 20180919112926:0|Sarah J. Tracy, Burnout, The International Encyclopedia of Organizational Communication, John Wiley & Sons, Inc., 2017-03-08, עמ' 1–9}} שחיקה היא תסמין של [[דחק]] מתמשך שלא הייתה ממנו התאוששות ראויה (או מהצטברות של תחושות דחק כאלה).

'''שחיקה''' (באנגלית: '''Burnout''') היא מצב של [[תשישות רגשית]] ריחוק רגשי וניכור מהעצמי ומאחרים וירידה בתחושת המסוגלות. היא באה לידי ביטוי בעניין מצומצם, בדרך כלל בהקשר של מקום העבודה אשר לעיתים רבות מוקרן גם לתחומי חיים אחרים כמו חיי משפחה וחינוך ילדים, קשרים בין-אישיים, תחביבים ועוד, ומשפיע עליהם לרעה. לרוב, שחיקה נתפסת כתוצר של לחצים מתמשכים, ללא תקופה מתאימה של התאוששות. לעיתים משתמשים בשחיקה ו[[לחץ]] (stress) כשני מונחים מקבילים או זהים, אך שחיקה היא למעשה תגובה ללחצים שקשה להתמודד עימם{{הערה|שם=הערה מספר 20180919112926:0|Sarah J. Tracy, Burnout, The International Encyclopedia of Organizational Communication, John Wiley & Sons, Inc., 2017-03-08, עמ' 1–9}} שחיקה היא תסמין של [[דחק]] מתמשך שלא הייתה ממנו התאוששות ראויה (או מהצטברות של תחושות דחק כאלה).

בתחום הארגוני, ובהקשר של מקומות [[עבודה]] יש תופעה המכונה '''שחיקה תעסוקתית''' (Occupational burnout). שחיקה מתייחסת לבעיות כלליות הקשורות בניהול לחצים בעבודה. כך למשל, חוסר איזון בין מספר רב של דרישות בשילוב עם מחסור במשאבים והתנגשות בין הערכים האישיים של העובדים לערכים המגולמים בארגון, גורמים לשחיקה. סקרים מצביעים על כך ש-40% מכוח העבודה בארצות-הברית מושפע באופן שלילי מלחץ וכי מרבית העובדים מאמינים כי הם חווים יותר לחצים בעבודה, בהשוואה לדור הקודם. לחצים אלו מובילים עובדים רבים לחוות תחושות מוגברות של שחיקה, במיוחד כאשר משאביהם להתמודדות עם מצבי לחץ מוגבלים. מצב זה של שחיקה גובה מחיר הן מעובדים והן מארגונים. בעיה קשה של שחיקה מקצועית מתרחשת בתחומי הבריאות - דבר זה נכון הן ברחבי העולם והן בישראל. אחיות ורופאים נשחקים עקב עומס גדל על המערכת הרפואית עקב מספר [[תהליך|תהליכים]] כמו הזדקנות האוכלוסיה, עליה בתחלואה במחלות כרוניות (גם בקרב אנשים צעירים) שגורמים לעומסים גדולים יותר של חולים וכן, עומס בירוקרטי גדל ומשפטיזציה ודה-פרסנוליזציה של המערכת הרפואית. שחיקה כזו עלולה לחזק מגמה אחרת של [[רפואה מתגוננת]] ויחס ציני למטופלים. שחיקה מוקרנת לרוב לתחומי חיים כלליים כמו למידה כללית, התנהלות כלכלית, תחביבים, חינוך ילדים ועוד ומשפיעה עליהם לרעה ובכך מסכנת את הפרט, את סביבתו ולמעשה פוגעת בחברה כמערכת.

בתחום הארגוני, ובהקשר של מקומות [[עבודה]] יש תופעה המכונה '''שחיקה תעסוקתית''' (Occupational burnout). שחיקה מתייחסת לבעיות כלליות הקשורות בניהול לחצים בעבודה. כך למשל, חוסר איזון בין מספר רב של דרישות בשילוב עם מחסור במשאבים והתנגשות בין הערכים האישיים של העובדים לערכים המגולמים בארגון, גורמים לשחיקה. סקרים מצביעים על כך ש-40% מכוח העבודה בארצות-הברית מושפע באופן שלילי מלחץ וכי מרבית העובדים מאמינים כי הם חווים יותר לחצים בעבודה, בהשוואה לדור הקודם. לחצים אלו מובילים עובדים רבים לחוות תחושות מוגברות של שחיקה, במיוחד כאשר משאביהם להתמודדות עם מצבי לחץ מוגבלים. מצב זה של שחיקה גובה מחיר הן מעובדים והן מארגונים. בעיה קשה של שחיקה מקצועית מתרחשת בתחומי הבריאות - דבר זה נכון הן ברחבי העולם והן בישראל. אחיות ורופאים נשחקים עקב עומס גדל על המערכת הרפואית עקב מספר [[תהליך|תהליכים]] כמו הזדקנות האוכלוסיה, עליה בתחלואה במחלות כרוניות (גם בקרב אנשים צעירים) שגורמים לעומסים גדולים יותר של חולים וכן, עומס בירוקרטי גדל ומשפטיזציה ודה-פרסנוליזציה של המערכת הרפואית. שחיקה כזו עלולה לחזק מגמה אחרת של [[רפואה מתגוננת]] ויחס ציני למטופלים. שחיקה מוקרנת לרוב לתחומי חיים כלליים כמו למידה כללית, התנהלות כלכלית, תחביבים, חינוך ילדים ועוד ומשפיעה עליהם לרעה ובכך מסכנת את הפרט, את סביבתו ולמעשה פוגעת בחברה כמערכת.

בשנת 2018 פורסם סקר מקיף ביוזמת משרד הבריאות, על בעיית השחיקה בעבודה שנעשה בקרב עובדי מערכת הבריאות. במילוי הסקר השתתפו יותר מ-40,000 עובדים שמילאו שאלונים. למרות שמדובר בכמות גבוה של עונים, מדובר בכ-30% מהעובדים במערכת הבריאות שענו לסקר. {{הערה|שם=shika1|[http://www.cure-medicine.co.il/top/%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%A4%D7%A1%D7%A4/ סקר השחיקה של משרד הבריאות – מה אנו מפספסים כאן?], 21 באוקטובר 2018}}

בשנת 2018 פורסם סקר מקיף ביוזמת משרד הבריאות, על בעיית השחיקה בעבודה שנעשה בקרב עובדי מערכת הבריאות. במילוי הסקר השתתפו יותר מ-40,000 עובדים שמילאו שאלונים. למרות שמדובר בכמות גבוה של עונים, מדובר בכ-30% מהעובדים במערכת הבריאות שענו לסקר. {{הערה|שם=shika1|[http://www.cure-medicine.co.il/top/%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%A4%D7%A1%D7%A4/ סקר השחיקה של משרד הבריאות – מה אנו מפספסים כאן?], 21 באוקטובר 2018}}

עם זאת הענות כזו לסקר היא בעייתית מבחינה סטטיסטית, כי היא לא מהווה מדגם מייצג - ייתכן שעובדים שחוקים יותר כלל לא טרחו לענות, או שבעיקר עובדים שחוקים מילאו את הסקר. דווקא סקר עם מדגם מייצג קטן יותר היה יכול לספק תמונה טובה יותר. {{הערה|ראו ערך "מדגם מייצג" בויקיפידה}} מבין העונים לסקר מדד השחיקה מדד השחיקה עומד על 3.4 בסולם שבין 1 ל-7. סקר דומה שנערך בישראל בקרב 20,000 עובדים במגזר הפרטי והציבורי, שאינם במערכת הבריאות, מצא כי ממוצע מדד השחיקה עמד על 2.2 המסקנה היא שמדד השחיקה במערכת הבריאות הוא גבוה יותר לעומת מקצועות אחרים. במחקרים שנעשו במערכות בריאות שונות בעולם, ציון שחיקה גבוה מ-3.0 נחשב כציון גבוה, שיש לטפל בו מיידית. לפיכך ניתן להסיק כי חלק גבוה מבין עובדי מערכת הבריאות נמצאים במצב של שחיקה מסוכנת. {{הערה|שם=shika1|}}

עם זאת הענות כזו לסקר היא בעייתית מבחינה סטטיסטית, כי היא לא מהווה מדגם מייצג - ייתכן שעובדים שחוקים יותר כלל לא טרחו לענות, או שבעיקר עובדים שחוקים מילאו את הסקר. דווקא סקר עם מדגם מייצג קטן יותר היה יכול לספק תמונה טובה יותר. {{הערה|ראו ערך "מדגם מייצג" בוויקיפדיה}} מבין העונים לסקר מדד השחיקה מדד השחיקה עומד על 3.4 בסולם שבין 1 ל-7. סקר דומה שנערך בישראל בקרב 20,000 עובדים במגזר הפרטי והציבורי, שאינם במערכת הבריאות, מצא כי ממוצע מדד השחיקה עמד על 2.2 המסקנה היא שמדד השחיקה במערכת הבריאות הוא גבוה יותר לעומת מקצועות אחרים. במחקרים שנעשו במערכות בריאות שונות בעולם, ציון שחיקה גבוה מ-3.0 נחשב כציון גבוה, שיש לטפל בו מיידית. לפיכך ניתן להסיק כי חלק גבוה מבין עובדי מערכת הבריאות נמצאים במצב של שחיקה מסוכנת. {{הערה|שם=shika1|}}

לפי הסקר, מבין עובדי קופות החולים, רמת השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב עובדים במרפאות. מבין בתי החולים עלה מהסקר כי אצל עובדים בבתי החולים הגריאטריים מדד השחיקה הוא הגבוה ביותר, אחריהם עובדי בתי החולים הכלליים. השחיקה הנמוכה ביותר נמצאה בבתי החולים הפסיכיאטריים. השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב עובדי סקטור הרפואה והסיעוד אחיות בבתי החולים ובקרב הרוקחים וטכנאי הרנטגן. כל שעובדים שעות רבות יותר – כן רמת השחיקה גבוהה יותר. כמו כן נמצאה רמת שחיקה גבוהה יותר בקרב עובדי משמרות הלילה לעומת מי שלא עובדים במשמרות אלה, כאשר השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה דווקא בקרב העובדים הצעירים יותר שהם בעלי ותק נמוך במערכת. רמת השחיקה הגבוהה ביותר מתוך כלל עובדי מערכת הבריאות נמצאה בקרב רופאים מתמחים עם ציון שחיקה של 4.3, הסטז'רים דיווחו על רמות שחיקה של 3.9. {{הערה|שם=shika1|}}

לפי הסקר, מבין עובדי קופות החולים, רמת השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב עובדים במרפאות. מבין בתי החולים עלה מהסקר כי אצל עובדים בבתי החולים הגריאטריים מדד השחיקה הוא הגבוה ביותר, אחריהם עובדי בתי החולים הכלליים. השחיקה הנמוכה ביותר נמצאה בבתי החולים הפסיכיאטריים. השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב עובדי סקטור הרפואה והסיעוד אחיות בבתי החולים ובקרב הרוקחים וטכנאי הרנטגן. כל שעובדים שעות רבות יותר – כן רמת השחיקה גבוהה יותר. כמו כן נמצאה רמת שחיקה גבוהה יותר בקרב עובדי משמרות הלילה לעומת מי שלא עובדים במשמרות אלה, כאשר השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה דווקא בקרב העובדים הצעירים יותר שהם בעלי ותק נמוך במערכת. רמת השחיקה הגבוהה ביותר מתוך כלל עובדי מערכת הבריאות נמצאה בקרב רופאים מתמחים עם ציון שחיקה של 4.3, הסטז'רים דיווחו על רמות שחיקה של 3.9. {{הערה|שם=shika1|}}